"האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל." ~ הרב קוק

פרשות השבוע אחרי מות קדושים, שיעורים, דברי תורה קצרים, באנרים ועוד, מוכן להפצה.

בפרשתנו, פרשת קדושים, מובא הפסוק הידוע: "ואהבת לרעך כמוך". למה לא כתוב ואהבת את ידידך? את חברך? למה את רעך?
זו לא חכמה לאהוב מישהו שעשה לך טוב. האתגר הוא לאהוב אותו גם כשהוא "רעך", כלומר גם אם הוא עשה לך רע, לא בהכרח צריך להפסיק לאהוב אותו.
שני חברים יצאו לטיול במדבר. בשלב מסוים חבר א' אמר משהו שפגע בחבר ב'. מתוך כעס, חבר ב' נתן סטירה לחבר א'. לאחר המעשה, חבר א' לקח מקל וכתב על החול "החבר שלי נתן לי סטירה".
הם המשיכו לטייל, אך לחבר א' נגמרו המים, אז חבר ב' נתן לו לשתות מהמים שלו. חבר א' לקח אזמל וחקק על סלע, "החבר שלי נתן לי את המים שלו".
שאל חבר ב': מדוע כשסטרתי לך, כתבת את זה על החול, וכשנתתי לך את המים, חקקת את זה על הסלע? ענה לו השני – את הדברים הרעים אני רוצה רק להוציא מהלב, ולכן כתבתי על החול. מחר לא יישאר מזה זכר, הרוח תמחק הכול. אבל את הטוב, אני לא רוצה לשכוח. אז חקקתי אותו על סלע.


נקודה ראשונה – תמשיך לאהוב את החבר שלך גם אם הוא עשה לך רע, שכן גם אתה לא מושלם. וכמו שאתה רוצה שיאהבו אותך כמו שאתה, תאהב אחרים כמו שהם, ותשתדל לזכור להם את הדברים הטובים ולא את הרעים.
נקודה שניה – ניגש אדם לרב, ואמר לו: "אין לי שום דבר טוב בחיים". אמר לו הרב: "הבה נראה". הרב לקח דף, וחילק אותו – צד אחד יתרונות, והשני – חסרונות. אמר לו הבחור: חבל על העמודה של היתרונות, אין לי בכלל. אמר לו הרב: "הבה נבדוק: מתי אשתך עזבה אותך?". האיש הופתע: "אשתי? לא עזבה אותי! היא דווקא די נחמדה אלי…". "יפה", אמר הרב, "דבר אחד טוב. באיזה כלא הבן שלך?". "חס ושלום", נזעק השני, "הבן שלי לא בכלא!". "יפה", אמר הרב, "דבר שני טוב…".


לפעמים זה רק נראה שאין לנו שום טוב בחיים. הכול יחסי. אומר רבי נחמן מברסלב (תורה קס"ה): "ואהבת לרעך…" – שתאהב את הרע שבא לך, כי יכול להיות הרבה יותר גרוע. "כי כמוך" – הכול על פי מעשיך, אז במקום להתלונן על הרע, תגיד תודה שהרע לא הרבה יותר גרוע.
דלגו על הרע ואל תפסיקו לאהוב.
שבת שלום.

ציטוט ופירוש על ואהבתה לרעך כמוך

משל לשבת

החיזוק היומי שלי✍

מסופר בספר "ומתוק האור"
על רבי זלמל'ה מוולוז'ין:
פעם אחת בהיותו במקווה הבחין כי מישהו כנראה חמד את חולצתו והיא נעלמה.
ללא אומר ודברים, לבש את חליפתו
ללא החולצה ושב לביתו.
כשהגיע לביתו,שאלה אשתו: "היכן החולצה?"
 ענה בתמימות:
"כנראה עני אחד החליף אותה בטעות…"
 מיד הקשתה היא:
"ולמה לא לקחת את החולצה שלו?"
ענה ר' זלמל'ה במומחיות של אחד שדן לכף זכות: "כי הוא שכח להשאיר את שלו"…
 
אומרת המשנה : הוי דן את כל האדם לכף זכות בלי גבולות ובעז"ה ידונו אותנו לכף זכות.
זיגדון נועם

☎ לקבלת חיזוק יומי שלח/י הודעת וואצאפ ל- 052-8930233 נועם

סיפור לפרשת אחרי מות קדושים 🌷 “לא תלך רכיל בעמך”

באחת הפעמים בהן נסע הרה”ק רבי אהרן הגדול מקרלין, לרבו המגיד הק’ ממעזריטש נזדמנה לו עגלה מלאה עגלונים שנסעו לאותו הכיוון.
משכך, החליטו להצטרף כולם בעגלה אחת .
לאורך הנסיעה דיברו על בני עירם
מה טיבו של פלוני
ומה מעשיו של אלמוני
ונכשלו בשיחתם ברכילות.
לפתע שאל הרה”ק מקרלין:
“הלא עגלונים אתם ומן הסתם מבינים אתם בטיבם של סוסים”.
העגלונים הנהנו במרץ
הנה יהודי של צורה זקוק לדעתם
הוא שאל אותם שאלות מן הגורן ומן היקב בסוסים וענייניהם טיב השיניים והרגליים הריצה והרכיבה, וכהנה וכהנה והם מחווים דעה.
זה פוסל וזה משבח, מתווכחים ומסכימים עד שהגיעו למחוז חפצם.
משהגיעו לעיר נודע להם
שנסע עמם הרבי מקרלין.
פנו אליו בטרוניה:
“אם רבי אתם, מה לכם ולסוסים? ”
השיב להם הרה”ק רבי אהרן:
“ראיתי שבדיבוריכם הורגים אתם בהבל פה. אמרתי מוטב תהרגו סוסים ולא תהרגו אנשים”…

שבת שלום
זיגדון נועם 💞


 

האדם עושה בלשונו יותר ממה שעושה בחרבו. (חפץ חיים)

כמוני כמוך

אהבת אמת, אמר רבי משה לייב מסאסוב, למדתי משני איכרים שתויים בבית המרזח… האם אתה אוהב אותי? שאל האחד את חברו, בוודאי! השיב לו החבר, כבר שנים שאנו שותים יחד… אתה יודע מה כואב לי, או מה חסר לי? תהה הראשון, לא, השיב השני, מעולם לא סיפרת לי מה כואב לך… אם כך, אתה לא חבר! פסק הראשון. אם היית אוהב אותי באמת, היית כבר מרגיש את הלב שלי ויודע מה כואב לי שם בפנים…

הפסוק המכונן, "ואהבת לרעך כמוך", המופיע בפרשתנו, עליו אמר רבי עקיבא "זה כלל גדול בתורה", נראה קשה ליישום, עד בלתי אפשרי, כיצד ניתן לאהוב את הזולת כמו את עצמנו?

אלא, הנטייה הטבעית שלנו, מסבירה הפרשנות החסידית, היא לסלוח לעצמנו על הכשלונות, "על כל פשעים תכסה אהבה", להתנער ולהמשיך קדימה.
את הזולת לעומת זאת, אנו נוטים לשפוט לחומרה, וכאן בעצם דורשת מאתנו התורה לדון גם את הזולת לכף זכות, "כמוך" – כמו שאנו דנים את עצמנו, ורוצים שאחרים ידונו אותנו, לזכות.

וכך השיב הלל הזקן לאותו אדם שביקש ללמוד את כל התורה "על רגל אחת" – "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך!", כמו שאנו לא אוהבים ששופטים אותנו לחובה, כך לא נעשה זאת לזולת, אלא נראה את מעלותיו ולא את חסרונותיו, ונדון אותו לזכות.

פרופסור נכבד העביר הרצאה מול קהל גדול. בקצה האולם ישבו שני אנשים ובמשך כל ההרצאה פיטפטו ביניהם. הפרופסור נדהם מהחוצפה אך החליט להבליג. בסוף ההרצאה ניגש אליו אחד מהם והודה לו על ההרצאה המאלפת. שאל אותו הפרופסור, איך הקשבת אם כל הזמן דיברת?! פשוט מאוד, השיב האיש, זה שישב לידי לא מבין עברית, אז תרגמתי לו את כל ההרצאה מילה במילה – – –

שלמה גאנצפריד על מצוות ואהבתה לרעך כמוך
היו שנהגו לקבל עליהם את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" לפני תפילת שחרית כדי שהתפילות יהיו רצויות ויתקבלו

העצה של הרב לאו לביטחון עצמי / החלק היומי / סיון רהב-מאיר:

"אין לי ביטחון עצמי", אמרה אחת הבנות לרב ישראל מאיר לאו. במפגש זום מיוחד בסדנת "נפגשות" אירחנו את הרב הראשי לשעבר, בן ה-83, ואותה נערה סיפרה: "עוד מעט בת המצווה שלי, ואין לי אומץ לדבר ולברך. אני רואה שהרב מדבר בכל הארץ והעולם בביטחון גדול מאוד. אפשר אולי לקבל עצה?".

הנה התשובה המפתיעה שקיבלה: "כולנו יודעים קצת תנ"ך וקצת היסטוריה. היו פה בעבר עמון ומואב וארם וצידון ועמלק. היו גם אשור ובבל ופרס. איפה אחד מכל העמים שהזכרתי? והם הרי לא עברו כמונו את גירוש ספרד או את אושוויץ, הם נשארו בביתם, אז למה כל המעצמות האלה, כבר לא על המפה? הן נעלמו, נמחקו וירדו מבימת ההיסטוריה. איפה האידיאולוגיה שלהם? מכל הדורות ההם, העם הקטן ביותר, הסובל ביותר, הנרדף ביותר – הוא אנחנו, העם היהודי, והוא גם היחיד שחי וקיים וממשיך ונצחי ופורח ושמח. כשאני ניגש לדבר, אני נזכר בזה. אני מייצג את זה.

תגידי לעצמך: אני אעמוד ואגיד את מה שיש לי לומר, כי לא רק אני זו שמדברת, אלא מגרוני מדברים דורות של נצח, של קיום, של חיים. דורות שלא החליפו אידיאולוגיה אחת בשנייה, אלא נשארו נאמנים, והנה, אנחנו חיים וקיימים. זה נתן לי את הביטחון לדבר לאורך השנים מול האפיפיור, מול פידל קסטרו, מול שליטי ברית המועצות לשעבר וארצות הברית, ואולי ייתן גם לך ביטחון לדרשת בת המצווה. יש לנו מה להגיד לעולם".

לשון הרע על עצמו

ממתק לשבת פרשת אחרי מות – קדושים תשע"ז

אחד מתלמידי הבעש"ט הגיע פעם אל רבו בבקשה "אני רוצה לזכות לראות את אליהו הנביא, אני מוכן לעשות למען זה כל מה שתגיד לי, העיקר שאזכה לחוות את החוויה הרוחנית של פגישה עם אליהו הנביא" הבעש"ט חייך ואמר לו "אין בעיה, עוד מעט ראש השנה, סע לעיירה פלונית שם גרה אלמנה עם ששה יתומים, לך תעשה איתם את החג" התלמיד שמח מאוד, מיד הכין הרבה אוכל לחג, העמיס את העגלה ונסע לאותה עיירה, הוא מגיע לשם בדיוק בערב החג, דופק בדלת ושואל את האלמנה אם יוכל לעשות איתם את החג הוא מספר לה שהביא איתו אוכל מספיק גם עבורם והיא כמובן מסכימה בשמחה, האלמנה והיתומים מעבירים איתו את החג באווירה מיוחדת ומרוממת אבל את אליהו הנביא התלמיד לא רואה, הוא חוזר מיד אל הרבי ואומר לו "רבי לא זכיתי לראות את אליהו הנביא" אומר לו הבעש"ט אם כך סע שוב ליום הכיפורים ותעשה איתם את היום הקדוש, התלמיד שוב מצטייד ונוסע לבית האלמנה, לפני שהוא דופק בדלת הוא שומע את אחד הילדים פונה לאמא ואומר "אמא מה יהיה, עוד מעט נכנס הצום ואין לנו אוכל לסעודה המפסקת, איך נצום?" והאמא עונה לו "מותק שלי, ראית שאלוקים שלח לנו את אליהו הנביא לראש השנה, הוא יישלח לנו אותו גם לסעודה המפסקת" ואז הוא נכנס לבית והבין שהחוויה הרוחנית הכי גדולה היא לשמח אלמנה ויתומים.

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על העבודה הרוחנית הגדולה של הכהן הגדול ביום הכיפורים, המשנה מספרת, שבמוצאי יום הכיפורים, הכהן הגדול היה עושה חגיגה גדולה לכל אוהביו, "שיצא בשלום מן הקודש", בפשטות השמחה היא על כך שהצליח לצאת בשלום מקודש הקודשים, אבל בתורת החסידות מוסבר שהשמחה היא בכך שהוא עכשיו מיישם את המטרה הגדולה של עבודת יום הכיפורים, לקחת את כל הרוחניות הגדולה שהשיג ולהביא אותה אל ביתו ומשפחתו, לגרום לרוחניות הגבוהה הזו להיות משולבת בחיים הגשמיים, זו גם הסיבה שהכהן הגדול שהיה רוצה לעשות את עבודת יום הכיפורים בבית המקדש, היה חייב להיות נשוי, כדי ללמד אותנו שהקב"ה רוצה שתוך כדי היותינו בשיא הרוחניות נזכור את מטרת הגיענו לעולם, לחיות בתוך העולם ובכל זאת להשאר מעליו ולגלות את הניצוץ האלוקי הקיים בכל חלק וחלק בעולם.

יהי רצון שנצליח לעשות את השילוב הנכון בחיינו, להיות מחוברים לקב"ה בכל הכוח ויחד עם זאת להביא את הקדושה גם אל חיינו הגשמיים ובזכות זה נזכה לראות את השילוב המושלם של גשמיות ורוחניות שיהיה בגאולה השלימה בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך!

מסרון השבוע – פרשת אחרי-קדושים

רציתי לספר לך שנפגעתי

"הלו, שלום, רציתי לספר לך שנפגעתי ממך" – אמר האיש מעבר לקו.
הייתי המום. אני פגעתי?! מתי? איך? מסתבר שבדיחה שאמרתי, דרכה לו על יבלת כואבת. לאחר שהתאוששתי, אמרתי: תודה שאתה משתף אותי. לא הייתה לי כוונה לפגוע, ואני מתנצל שדבריי פגעו בך. כך התפייסנו.

אך לא תמיד כך פני הדברים. יש לנו נטייה לשתוק ולהסתיר את העובדה שנפגענו. אולי אנו מתביישים, אולי איננו מאמינים שהצד השני יתנצל, ואולי נראה לנו ש"הזמן יעשה את שלו".

החדשות הרעות הם, שאין חוק התיישנות. פגיעה יכולה להישאר בלב למשך שנים רבות. בני זוג יכולים להתקוטט על דברים שנאמרו לפני חמישים שנה מתחת לחופה.

החדשות הטובות הם, שאפשר לנטרל את הפגיעה. פרשת השבוע אומרת "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך" – כדי שלא תכעס ותשנא את חברך שפגע בך, הדרך היא להוציא את הכאב, לשתף ולהוכיח אותו בכך שנפגעת. כן, לא בושה לומר "נפגעתי". אתה גם משחרר משהו מבפנים, וגם נותן לו הזדמנות להסביר את עצמו ולהתנצל.

נפגעתם? לא נורא, שתפו את הצד השני ותנו לו הזדמנות לפייס!

שבת שלום!

לעיתים אנו חושבים שבאנו הנה להפוך או לשנות עולמות, אך ייתכן שמעשה טוב אחד הוא תכלית כל מטרתנו כאן, וכדברי הבעל שם טוב:

"נשמה יורדת לעולם הזה וחיה שבעים-שמונים שנה, כדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות ובפרט ברוחניות".

מוסיף על כך הרבי ה'צמח צדק':
"בזה שעוזרים ליהודי בפרנסה, אפילו בלהרוויח מטבע קטנה במסחר, אזי כל שערי היכלות העליונים פתוחים לפניו".

זו תמציתה המזוקקת של מצוות "ואהבת" במופיעה בפרשתנו.

לעיתים אנו חושבים שבאנו הנה להפוך או לשנות עולמות, אך ייתכן שמעשה טוב אחד הוא תכלית כל מטרתנו כאן, וכדברי הבעל שם טוב:

"נשמה יורדת לעולם הזה וחיה שבעים-שמונים שנה, כדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות ובפרט ברוחניות".

מוסיף על כך הרבי ה'צמח צדק':
"בזה שעוזרים ליהודי בפרנסה, אפילו בלהרוויח מטבע קטנה במסחר, אזי כל שערי היכלות העליונים פתוחים לפניו".

זו תמציתה המזוקקת של מצוות "ואהבת" במופיעה בפרשתנו.

ב"ה ממתק לשבת פרשת אחרי קדושים תשפ"א 2021


זוג חבדניקים צעירים יצאו לשליחות לניהול בית חב"ד חדש באחת ממדינות העולם, הם הגיעו למקום ומאוד נהנו מהפעילות ומהאווירה, במשך היום אירחו את האנשים הרבים שבאו לבקר ובערבים מסר הרב הצעיר שיעורים שנמשכו לשיחות לתוך הלילה, בית חב"ד שלהם הפך למקום שאנשים אהבו לבוא אליו והפעילות גדלה בהתאם,
יום אחד פנה אל הרב רועי, בחור צעיר מאנשי הקהילה וביקש לפגוש אותו, השליח קבע איתו ב10 בלילה במלון שנמצא כמה דקות נסיעה מבית חב"ד. הוא הגיע למקום וחיכה אך הבחור לא מגיע, עברו עוד כמה דקות ואשתו של הרב נכנסת ואומרת לו "הפגישה שלך היא אתי…, הוא אומר לה "מה, אבל רועי הזמין אותי לפגישה איפה הוא?"
"ביקשתי ממנו שיזמין אותך לפגישה כדי שנוכל קצת לדבר", עונה לו האשה
אז למה לא דיברת איתי בבית? הוא שואל והיא אומרת לו "לא ראיתי אותך לאחרונה בבית" רציתי שנזכיר לעצמינו את סדר העדיפויות בחיים, הרבי דורש מאיתנו כשלוחים לשלב בין המשפחה לבין הפעילות ולהבין שככל שנשקיע יותר במשפחה יהיה לנו יותר כוחות לעזור גם לכל העולם, השליח היה בהלם ברגע הראשון אך אחרי כמה דקות הבין את המסר והודה לאשתו שהעירה אותו ונתנה לו שיעור חשוב בשליחות.
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים ועל פר החטאת שהכהן מקריב והתורה אומרת "וכפר בעדו ובעד ביתו" אומרים חז"ל ביתו זו אשתו ואכן להלכה הכהן הגדול לא יכול לעשות את עבודתו ביום הכיפורים אם אין לו אשה.
למה שמים כזה דגש על כך שהכפרה תהיה גם על ביתו זו אשתו ולמה כל חשוב שתהיה לו אשה?
מוסבר על כך שבזה באה לידי ביטוי עבודת יום הכיפורים,
לגבי שעיר המשתלח כתוב שהכפרה שלו היא רק על מי ששב מחטאו וזה אומר שהכפרה של יום הכיפורים היא מצד אחד היא כללית על כל אחד מישראל אך מצד שני זו כפרה אישית על כל אחד ששב באופן אישי מחטאו, לכן גם אצל הכהן הגדול יש את שני החלקים האלו מצד אחד הכהן הגדול הוא חלק מכל עם ישראל ומייצג את כל העם כאיש כללי ומצד שני הכהן הגדול הוא גם איש פרטי וצריך כפרה נפרדת על עצמו ומשפחתו.
התורה מלמדת אותנו שבכל תפקיד שיש ליהודי עליו לזכור שמצד אחד הוא איש כללי וכחלק מכלל ישראל וחייב להתמסר כולו לתפקיד החשוב למען הכלל אך בו זמנית עליו לזכור את תפקידו כאיש פרטי ולדאוג למשפחתו לאשתו ולילדיו.
יהי רצון שנצליח לנווט בחכמה בתפקידנו להשקיע בהבאת העולם לשלימות ולזכור שתיקון העולם נעשה בדברים הגדולים שנעשים עם הכלל אבל גם במעשים הקטנים שנעשים על ידי ההשקעה בתוך הבית עם כל אחד ואחת מבני המשפחה. ובזכות ההשקעה נזכה לראות תוצאות של גאולה אמיתית ושלימה בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך

5/5

2 תגובות

  1. ואהבת לרעך כמוך אני ה' (י"ט)
    אומר רבי חיים ויטל : אהבה בגמטריא שלש עשרה, כאשר שני יהודים אוהבים זה את זה הם מגיעים לעשרים ושש שהוא בגמטריא של שם הויה על ידי ואהבת לרעך כמוך מגיעים לאני ה' (רבי חיים ויטל). פרשת השבוע קדושים שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל שתהייה לכולנו שבת שמחה שקטה מהנה רגועה ורוחנית ❤️💙💛

  2. השבת פרשת אחרי-קדושים
    (שלושה רבדים באהבת-ישראל)

    בפרשת קדושים מופיע הציווי, שהוא כלל גדול בתורה: "ואהבת לרעך כמוך". זו מצות אהבת-ישראל, המהווה מפתח לכל התורה כולה.
    איך בדיוק צריך לקיים מצווה זו? גדולי החסידות תיארו שלושה רבדים בעומקה של אהבת-ישראל וביוקר של כל יהודי.
    הבעל-שם-טוב טיפח את האהבה לאנשים הפשוטים. הוא אמר, כי אנשים אלה, המקיימים מצוות בתמימות, יש בהם מעלה אפילו לעומת הלמדנים. באחת מתורותיו, על מאמר הגמרא, שהתפילין של הקב"ה הן עם-ישראל, המשיל הבעש"ט את האנשים הפשוטים לתפילין של-יד (המסמלות את המעשה) ואת הלמדנים לתפילין של-ראש (המסמלות את הידיעה וההבנה). והסדר הוא, שתפילין של-יד קודמות לתפילין של-ראש, כי בעלי המעשה קודמים לבעלי ההשגה.

    כאן אנו רואים כיצד צריכים להתייחס באהבת-ישראל גם לאנשים פשוטים, שאין בהם מעלות מיוחדות של ידיעה והשגה. אולם עדיין מדובר ביהודים טובים, תמימים ויראי-שמים, אם כי אנשים פשוטים.
    ממשיכו של הבעל-שם-טוב, המגיד ממזריטש, הרחיב יותר את משמעות המצווה. הוא קרא פעם לאחד מבחירי תלמידיו ואמר לו: "האזן למה שאומרים עתה במתיבתא דרקיע, שאהבת-ישראל היא לאהוב רשע גמור כמו צדיק גמור!".
    זה ביטוי מופלא של אהבת-ישראל – לאהוב לא רק יהודי פשוט, אלא אף רשע גמור! ויותר מכך: לאהבו באותה עוצמה כפי שאוהבים צדיק גמור!
    המגיד ממזריטש חושף את הנקודה הפנימית שביהודי, שכאשר מגיעים אליה מגלים, שגם רשע גמור יקר כמו צדיק גמור.

    אולם גם אהבה זו עדיין מדודה ומוגבלת היא. כשאומרים שצריך "לאהוב כמו", פירוש הדבר שיש הבדל בין יהודי ליהודי, אלא שאף-על-פי-כן צריך לאהוב את כולם.
    רבנו הזקן (בעל התניא) הוסיף עוד יותר וכתב בספרו, שאהבת-ישראל צריכה להיות אהבה שאינה מדודה כלל; כמו אהבת אחים, אהבה שטבועה בעצם המהות.
    לפי דבריו, הציווי "ואהבת לרעך כמוך", הוא כפשוטו – כמוך ממש! כשם שאין האדם חדל מלאהוב את עצמו עקב כך שהוא יודע שיש בו חסרונות, שהרי "על כל פשעים תכסה אהבה", כך בדיוק עליו לאהוב כל יהודי, באהבה עצמותית שלמעלה מכל חשבון.

    כיצד אפשר להגיע לאהבה עצמותית כזאת לכל יהודי? מבארת תורת החסידות:
    ראשית – אהבת-ישראל היא פועל יוצא מאהבת-ה'. מאחר שיהודי אוהב את הקב"ה, ואהבה זו נטועה בעצם מהותו, שכן "בנים אתם לה' אלוקיכם" – ממילא הוא אוהב כל יהודי, כי האוהב מישהו, אוהב גם את מי שהאהוב אוהב.
    שנית, ובעומק יותר – בשורש נשמתם, כל בני-ישראל הם עצם אחד ("חלק א-לוה ממעל ממש"), כך שאהבת-ישראל אינה אהבה לשני, אלא אהבה לעצמו, לחלק ממנו. זה שורשה של אהבת-ישראל!

    (על-פי לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 299)

    שבת שלום!!!
    לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

דברי תורה קצרים לפרשיות אחרי-מות וקדושים – לאור החסידות

עוד פוסטים דומים

שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
ב ניסן פרשת הנשיאים והילולת צדיקים

ב ניסן

פרשת קרבנות הנשיאים ב' ניסן והילולא דצדיקיא ב ניסן בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר: הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף

קרא עוד
לימוד חסידות ללג בעומר

לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל

בס"ד שיעור לימוד ל"ג בעומר לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל לימוד מוביל

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: