שבת ראש חודש: קדושה משולבת והלכותיה המיוחדות

הלכות ראש חודש שחל בשבת

השבת הקרובה, בה חל ראש חודש, היא אכן שבת מיוחדת במינה. הצירוף של קדושת השבת וקדושת ראש חודש יוצר חיבור עמוק בעל משמעויות הלכתיות ורעיוניות מרתקות. במאמר זה נפרט את הרקע, ההלכות והרעיונות הייחודיים לשבת ראש חודש.

קע ומשמעות ייחודית לשבת ראש חודש

השילוב של שבת וראש חודש בא לידי ביטוי מיוחד בתפילה ובקדושה. רבי צדוק הכהן מלובלין מסביר שהשבת וראש חודש מייצגים שני סוגי קדושות:

• שבת היא קדושה קבועה, "התעוררות מלמעלה" ('איתערותא דלעילא'), כפי שנאמר "אתה קדשת את יום השביעי לשמך". היא מסמלת את הסדר והיציבות שבבריאה, "זכר למעשה בראשית".
• ראש חודש תלוי במולד הלבנה וקביעתו נעשית על ידי בית דין, ומסמל את "התעוררות מלמטה" ('איתערותא דלתתא') – ההשפעות הבאות בעקבות מעשינו. מצוות קידוש החודש, "החודש הזה לכם ראש חדשים", ניתנה לישראל כפתיח לגאולה ממצרים, ומבטאת את שליטת עם ישראל, ובמיוחד חכמי ישראל, על הטבע. כפי שביציאת מצרים חוקי הטבע התבטלו, כך גם בקביעת ראש חודש, עם ישראל "גובר" על הטבע. לכן אנו מזכירים בברכת החודש את ניסי מצרים.

כאשר שבת וראש חודש מצטרפים, נוצרת קדושה משולבת משני הסוגים, המהווה היקף שלם של הארה. ישנה כאן נקודה של עליונות ראש חודש (שליטה בטבע) מעל השבת (הטבע), המורה על כך שישראל מסוגלים להתעלות מעל מגבלות הטבע, ועל כן גם הטבע וחוקיו מוגבלים ביחס לעם ישראל. רבי אלימלך בידרמן אף מסכם את מעלתה של שבת ראש חודש באומרו: "נמצא שבשבת קודש זו הקב"ה מקדש ואף אנו מקדשים, והוא כעין מחותנים, ואין לך קרבה גדולה מזה".

ה'מאור ושמש' מסביר שבשבת ראש חודש ישנה עלייה גדולה מאוד לשכינה וייחוד גדול בעולמות העליונים, כפול ומכופל מאשר בראש חודש שחל בחול. על כן, יש בה התעוררות מיוחדת לתשובה. ישנם מנהגים ואף מובא בפסוקים כי ראש חודש שחל בשבת נחשב כיום טוב, וקדושתו גדולה במיוחד.

---

הלכות מיוחדות לשבת ראש חודש

כאשר ראש חודש חל בשבת, ישנן מספר הלכות ומנהגים ייחודיים שיש לדעתם:

סעודת ראש חודש בשבת

• תוספת מאכל לכבוד ראש חודש: המשנה ברורה (סימן תיט סק"ב) מביא בשם האחרונים שהמדקדקים נוהגים כשראש חודש חל בחול, לעשות מאכל אחד יותר מבכל הימים לכבוד ראש חודש.
• כשראש חודש חל בשבת, שאז כבר אוכלים סעודות שבת טובות, יש לעשות מאכל אחד יותר ממה שנוהגים בכל השבתות, כדי שיהיה ניכר כבוד של ראש חודש.
• אפשרות חלופית לסעודה: המגן אברהם (סימן תיט סק"א) מביא בשם הרי"ף והרא"ש שאפשר לעשות סעודה באחד בשבת (יום ראשון) משום שאין ניכר בשבת שעושים משום ראש חודש, אך הב"ח כתב שלא נהגו כן. המגן אברהם מציע גם למשוך סעודה שלישית עד הלילה, אך בשעה"צ (סק"ד) מציין שבזמננו אין בזה היכר. בשעה"צ (סק"ה) מובא בשם הסידור יעב"ץ שלפי הירושלמי, אם לא עשה מאכל יתר בשבת, יכול לקיים זאת במוצאי שבת, שירבה בסעודת מלווה מלכה לכבוד ראש חודש.

"יעלה ויבוא" בברכת המזון

• מי ששכח לומר "יעלה ויבוא" בברכת המזון בשבת ראש חודש, אינו חוזר. זאת, משום שאין חובה לאכול ביום חול (ראש חודש), ועל אף שבשבת יש חובה לאכול פת, השכחה אינה מחייבת חזרה (שו"ע סימן קפח סעיף ז', ומשנה ברורה שם סקכ"ח).

הוצאות ראש חודש

• הגמרא בביצה (טז, א) קובעת שכל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה, חוץ מהוצאות שבת ויום טוב והוצאות בניו לתלמוד תורה, שאם מוסיף מוסיפין לו ואם פוחת פוחתין לו.
• הדרכי משה (סימן רמב אות ב) מביא בשם האור זרוע והירושלמי שגם הוצאות ראש חודש כלולות בכך, ואינן קצובות. הבית יוסף (סימן תיט) מסביר שמה שלא הוזכרו בגמרא במפורש הוא משום שהן כלולות בהוצאות יום טוב. המשנה ברורה (סימן תיט סק"א) מביא זאת בשם המדרש פסיקתא.
• דעת הגרי"ש אלישיב (שבות יצחק חשמל פי"ט עמ' קפח) היא שהבטחה זו נאמרה רק על קניית דברים שהם לצורך כבוד השבת והמועדים, ולא על דברים שהם בגדר מותרות.

תפילות ומבנה התפילה

• ערבית, שחרית ומנחה: מתפללים שבע ברכות ואומרים "יעלה ויבוא" בעבודה. אין מזכירים של שבת בתוך "יעלה ויבוא" (שלחן ערוך).
• קריאת התורה: מוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים שבעה עולים בסדר היום (פרשת השבוע). בספר תורה השני קורא המפטיר את קריאת ראש חודש: "וביום השבת ובראשי חדשיכם" (במדבר כח, ט-טו) עד סוף הפרשה.
• הפטרה: ההפטרה הרגילה לראש חודש היא "השמים כסאי" (ישעיהו סו, א-כד).
  • מחלוקת השו"ע והרמ"א (סימן תכה): ישנה מחלוקת האם לקרוא הפטרה זו או את אחת מהפטרות "שבעא דנחמתא" (הפטרה של נחמה) או "תלתא דפורענותא" (הפטרה של פורענות), אם שבת ראש חודש חלה בתקופה זו (כמו ראש חודש אלול שחל בשבת, שאז מפטירין "ענייה סוערה", או ראש חודש אב בשבת, שמפטירין "שמעו דבר ה'").
  • מנהג בני ספרד, על פי ה'ילקוט יוסף', להפטיר "השמים כסאי", חוץ מראש חודש אלול שחל להיות בשבת שמפטירין "ענייה סוערה", וכן כשחל ראש חודש אב בשבת, מנהגנו להפטיר "שמעו דבר ה'". ונכון שבסיום ההפטרה יאמר המפטיר פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת "השמים כסאי", שיהיה היכר ברור גם לראש חודש. אחינו האשכנזים חלוקים בזה במנהגם, ובכל מקום יעשו כמנהגם.
• תפילת מוסף – ברכת "אתה יצרת": בשבת ראש חודש ישנו נוסח תפילה ייחודי במוסף, שאינו רק הוספה של ראש חודש, אלא שינוי בכל מבנה התפילה. השו"ע (סימן תכה סעיף ג) קובע שיש להזכיר בברכה רביעית שבת וראש חודש ולחתום "מקדש ישראל וראשי חודשים".
  • השמטת "קדשנו במצוותיך": בתפילת מוסף זו, הושמטו כמה תיבות שיש בנוסח הקבוע בתפילת שבת: "קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך וטהר לבנו לעובדך באמת".
  • דעות לגבי ההשמטה:
    • ערוך השלחן (ס"ב) כתב שכנראה חסר מהדפוס ונוהג לאומרה, וכן דעת הרמב"ם (וכן מנהג בני ספרד לאומרו).
    • הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה ראש חודש, פ"א סי"ח) והגרי"ש אלישיב (קובץ מבקשי תורה טז-יז) הורה שהמנהג שלא לאומרו, ואין לשנות מהמקובל. הגרי"ש אלישיב הוסיף וביאר שהנוסח שאומרים "למחילת חטא ולסליחת עוון" הוא כנגד "קדשנו במצוותיך", כי על ידי מחילת החטאים וסליחת העוונות מתקדשים במצוות ה', וכן מכוון נוסח זה כנגד "וטהר לבנו לעבדך באמת".

---

לסיכום, שבת ראש חודש היא הזדמנות לקדושה כפולה, המשלבת את יציבות השבת עם יכולת הקידוש והשליטה על הטבע שבאה לידי ביטוי בראש חודש. ההלכות המיוחדות, ובעיקר נוסח התפילה המשתנה, מדגישים את חשיבותו של יום זה.