מנגיש את תורת החסידות ומכתבי הרבי לחיי היום־יום, וכותב על יהדות, זוגיות, שלום בית ועבודת המידות. בכל שבוע הוא ורעייתו מיטל מארחים בביתם בניו יורק את ארוחות "שישי אצל צבי ומיטל" לקהילה הישראלית.
הגדרת "מוקצה מחמת גופו"
א. "מוקצה מחמת גופו" הינו דבר שאינו כלי ואינו מאכל אדם או בהמה, כגון: אבנים, מעות, קנים, עפר, חול, מת, וכדו'.
הגדרת האיסור
ב. אסור לטלטל "מוקצה מחמת גופו" בשבת אפילו לצורך גופו או מקומו. אֹמנם, יש מקרים בהם יהיה מותר לטלטל "מוקצה מחמת גופו", כפי שיתבאר לקמן.
דוגמאות
בעלי-חיים
א. בעלי-חיים הינם "מוקצה מחמת גופו".
ירקות לא מבושלים
ב. תפוחי אדמה וכן קישואים או חצילים, שאינם מבושלים, או אפויים וכדו' שאינם ראויים למאכל אדם, הִנם "מוקצה מחמת גופו", אף על פי שראויים למאכל בהמה – כמות שהם חיים. וטעם הדבר הוא, שאין אדם מאכיל את בהמתו דבר שעומד למאכל אדם, כגון: על ידי בישול.
נאכלים חיים בשעת הדחק
א. ירקות ופירות שנאכלים כמות שהם חיים בשעת הדחק, אינם "מוקצה" בשבת.
אין דרך לאוכלו חי
ב. כל דבר מאכל שאין דרך בני-אדם לאֹכלו חי (אפילו בשעת הדחק) – דינו כדין "מוקצה מחמת גופו", כגון: תפוח אדמה וכדו'.
ירקות או פירות רקובים
ג. ירקות ופירות רקובים וכן בשר מקולקל וכדו', שאינם עומדים למאכל אדם, אינם "מוקצה" אם נותנים אותם לבעלי-חיים המצויים באותו מקום, ואף על פי שאינם ברשותו [ומכל מקום, כאשר נוטלים ירק /פרי רקוב כדי לזורקו – יש להיזהר לא להוציא את הרקוב מתוך הטריים, מכיון שיש בכך משום "בורר", כפי שיתבאר לקמן בהלכות בורר פרק צ"ד].
תגובה אחת
👍הלכות שבת 🐟 "מוקצה מחמת גופו"
"מוקצה מחמת גופו"
הגדרות
הגדרת "מוקצה מחמת גופו"
א. "מוקצה מחמת גופו" הינו דבר שאינו כלי ואינו מאכל אדם או בהמה, כגון: אבנים, מעות, קנים, עפר, חול, מת, וכדו'.
הגדרת האיסור
ב. אסור לטלטל "מוקצה מחמת גופו" בשבת אפילו לצורך גופו או מקומו. אֹמנם, יש מקרים בהם יהיה מותר לטלטל "מוקצה מחמת גופו", כפי שיתבאר לקמן.
דוגמאות
בעלי-חיים
א. בעלי-חיים הינם "מוקצה מחמת גופו".
ירקות לא מבושלים
ב. תפוחי אדמה וכן קישואים או חצילים, שאינם מבושלים, או אפויים וכדו' שאינם ראויים למאכל אדם, הִנם "מוקצה מחמת גופו", אף על פי שראויים למאכל בהמה – כמות שהם חיים. וטעם הדבר הוא, שאין אדם מאכיל את בהמתו דבר שעומד למאכל אדם, כגון: על ידי בישול.
נאכלים חיים בשעת הדחק
א. ירקות ופירות שנאכלים כמות שהם חיים בשעת הדחק, אינם "מוקצה" בשבת.
אין דרך לאוכלו חי
ב. כל דבר מאכל שאין דרך בני-אדם לאֹכלו חי (אפילו בשעת הדחק) – דינו כדין "מוקצה מחמת גופו", כגון: תפוח אדמה וכדו'.
ירקות או פירות רקובים
ג. ירקות ופירות רקובים וכן בשר מקולקל וכדו', שאינם עומדים למאכל אדם, אינם "מוקצה" אם נותנים אותם לבעלי-חיים המצויים באותו מקום, ואף על פי שאינם ברשותו [ומכל מקום, כאשר נוטלים ירק /פרי רקוב כדי לזורקו – יש להיזהר לא להוציא את הרקוב מתוך הטריים, מכיון שיש בכך משום "בורר", כפי שיתבאר לקמן בהלכות בורר פרק צ"ד].