מוכנים לשבת? צוות מרכז ניו יורק ריכז לך דברי תורה קצרים מרוממים לפרשת השבוע קורח
"מפורסמים של שקר" / החלק היומי, פרשת קורח / סיון רהב-מאיר:
כשהתואר החיצוני לא מתאים למידות הפנימיות – נוצרת בעיה. גם בפרשת השבוע, גם בפרשת מכבי תל אביב.
פרשת קורח מתארת אדם שהיה עשיר, מצליח ובעל תפקיד בכיר. אבל לצד פיתוח הידע והחוכמה שלו, קורח שכח לפתח את האישיות שלו ואת מידותיו הטובות. משה ואהרון, לעומתו, היו מלאים בענווה, באהבה ובטוב לב, ורק מתוך כך הפכו למנהיגי האומה.
הרב משה צבי נריה כותב: "אסונה של האנושות הוא שהידע והעוצמה שלה – לא עומדים ביחס מקביל להתפתחותה המוסרית. זהו אסון כשאדם עולה לגדולה, אבל לא משקיע קודם את מיטב כוחותיו בתיקון עצמי".
קורח לא הצליח להשתלט על הקנאה והתאווה – והוביל למחלוקת קטלנית. העובדה שמישהו הוא "כוכב רשת", "כוכב כדורגל" או "זמר מפורסם" – עדיין לא מלמדת כלום על פנימיותו. לפעמים המבחן שלו אפילו גדול וקשה יותר. רבי נחמן מברסלב קורא לזה "מפורסמים של שקר", ומזהיר את כולנו מפני הפער הזה, שנגמר גם השבוע בכישלון.

מה באמת משפיע? / החלק היומי, פרשת קורח / סיון רהב-מאיר:
זה קשה כשבן הזוג לא מרוצה מאיתנו, ואשתו של קורח לא הייתה מרוצה. למה קורח יצא למלחמה מיותרת נגד משה ואהרון? חז"ל מספרים לנו שאשתו טפטפה ארס באוזניו: תראה את התפקידים של משה ואהרון ותראה איפה אתה. תראה איך הם לוקחים לעצמם את כל הג'ובים ואתה לא מתקדם בחיים. קורח שמע את השקרים האלה, ולאט לאט השתכנע.
אבל חז"ל מספרים על דמות נוספת בפרשה: אשתו של און בן-פלת, שמילאה תפקיד הפוך. בעלה כבר נסחף אל תוך המחלוקת של קורח, והיא הצליחה בחוכמה רבה להציל אותו ולהשאיר אותו מחוץ לסיפור.
אישה אחת בנתה, השנייה הרסה, ובסוף – זה מה שהכי משפיע עלינו בחיים: המסרים שמשדרים לנו בבית. שיחות הסלון, האווירה, הערכים, הבדיחות. דברים גדולים שנראים אידיאולוגיים, כמו המחלוקת של קורח, מתחילים במה שאומרים אחרי יום עבודה, כשדלת הבית נסגרת, בשיחות הקטנות בין הסלון למטבח.

ממתק לשבת פרשת קורח תשע"ז 2017
הרבי מליובאוויטש היה עורך בשבתות מיוחדות ובחגים התוועדות שבה היה מדבר דברי תורה וחסידות, הגות ומחשבה אקטואלית עם הפסקות לשירה ואמירת לחיים.'.
בשנת ה'תשל"ה (1975) חל ט' בכסלו בשבת. יום זה הוא יום ההולדת ויום ההילולא של הרבי השני של חב"ד. היה זה טבעי וברור לכל החסידים שבשבת זו בוודאי תתקיים התוועדות. אך כולם הופתעו לשמוע שהשבת הרבי לא יערוך התוועדות, רק מאוחר יותר התבררה הסיבה, באחד ממוסדות החינוך בשכונה למד נער בעל מראה חיצוני חריג, ובכיתתו היו כמה נערים שהתגרו בו בשל כך. אמו כתבה לרבי את כל המתרחש עם בנה, והרבי ביקש ממזכירו הרב חודוקוב לטפל באופן אישי במאורע ולדאוג לתחושתו הטובה של הנער.
באותה שבת התקיימה חגיגת בר המצווה של הנער באחד מבתי הכנסת בשכונתו של הרבי. בסיום התפילה ישבו המתפללים לחגוג ולשמוח עם אותו נער חריג, אך הם רצו לעשות זאת במהירות כדי להספיק ולהשתתף בהתוועדות עם הרבי.
רגעים ספורים לפני שהם סיימו את החגיגה הגיע אחד החסידים והודיע שהיום לא תיערך התוועדות עם הרבי! כך המשיכו המסובים לחגוג עם הנער בנחת עוד כמה שעות והדבר גרם לו עונג רב.
לאחר מכן הסביר הרבי למזכירו מדוע הוא לא התוועד באותה שבת:
כדי שהנער לא יתאכזב מכך שחגגו לו את בר המצווה במהירות.
הרבי וויתר על התוועדות עם החסידים ביום מיוחד זה כדי לשמח את לבו של נער חריג אחד.
*
בפרשתנו אנחנו קוראים על קורח שמגיע ומערער על מנהיגותם של משה ואהרן ואומר "כל העדה כולם קדושים.. ומדוע תתנשאו..", למה שמשה יהיה המנהיג ואחיו אהרון יהיה הכהן הגדול? בהמשך הפרשה הקב"ה אומר למשה, שיניח באוהל מועד מטה עבור כל אחד מהשבטים ויכתוב עליו את שם השבט ועל מטה שבט לוי יכתוב את שם אהרון וכך יוכיח הקב"ה לכל עם ישראל במי הוא בוחר לכהונה הגדולה, למחרת ראו כולם שמטה אהרון פרח וצמחו עליו שקדים וכך ידעו כולם במי בחר השם.
למה נבחרו דווקא השקדים לסמל את הבחירה האלוקית? ישנו הסבר יפה שאומר שבשקדים קיימים שני מינים: כאלו שבתחילת צמיחתם הם מרים אך לאחר-מכן הם הופכים למתוקים, ושקדים שגדלים מתוקים אך הופכים להיות מרים. יש בכך רמז למחלוקת ושלום – תחילת המחלוקת היא מתוקה כשאני מרגיש שניצחתי את זולתי, אך לאחר-מכן היא מרה. השלום, לעומת זאת, מר בתחילתו שכן קשה לוותר, אך לאחר-מכן הוא הופך להיות מתוק כשחיים ביחד באהבה.
ביום שלישי הקרוב ג' בתמוז יחול יום ההילולא של הרבי מליובאוויטש, הרבי הוא סמל ודוגמא לשלום ואהבת ישראל והבאת אחדות בעם ישראל, גם כיום באמצעות קרוב ל5000 שלוחים של הרבי ברחבי העולם, הוא ממשיך להשפיע על העולם להוסיף במצוות ומעשים טובים ולחזק את האחדות בעם ישראל, זהו יום מיוחד שבו כל אחד מאיתנו יכול לקחת על עצמו עוד מצווה אחת, עוד מעשה טוב אחד, שיקרב ויאחד בין עם ישראל ויחבר את עם ישראל לקב"ה.
יהי רצון שבזכות ההוספה של כל אחד מאיתנו במצוות ובמעשים טובים נזכה לראות את עם ישראל מאוחד בארץ ישראל בגאולה שלימה שתבוא בקרוב ממש.
שבת שלום ומבורך!
מסרון השבוע – פרשת קורח
התפקיד: להאיר?
זה קרה הבוקר לפני 26 שנה. בתור ילד צעיר, זכיתי לטוס עם אבי ולראות לראשונה את הרבי בתאריך כ"ט סיון תשנ"א. אני זוכר את דמותו של הרבי כשהוא חולף על פנינו בבית הכנסת 770.

האמת היא, שהקשר שלי עם הרבי התחיל עוד לפני שנולדתי. אבי ביקש וקיבל מהרבי בתחילת השנה ברכה לילד נוסף, ובסוף השנה נולד תינוק קטן…
פרשת השבוע מעלה את טענת קורח: הרי כולם קדושים, כולנו יהודים, ובשביל מה צריך צדיק? משה משיב שיש לחכות לאור הבוקר. הוא רומז כי נכון שכולם קדושים, אבל צריך צדיק שיאיר את הקדושה הזו ויעזור ליהודי לממש את הטוב שבו.
בשבוע הקרוב נציין את יום ההילולא ה-23 של הרבי, בתאריך ג' בתמוז. כשאני חושב לעצמי מה הרבי נתן לי – אני מבין שהרבי האיר את חיי בכמה מובנים:
? האיר את החיים – אדם יכול להסתובב כל חייו בחשכה, בלי ייעוד ותכלית. הרבי האיר את החיים באור השליחות, שאנו כאן למלא תפקיד אלוקי למען אחרים.
? האיר את הפנים – הרבי לימד אותי להאיר פנים לסביבה, לחייך ולהיות ידידותי ומתעניין.
? האיר את הטוב – הרבי חינך למצוא את הטוב שברע, את האור שבחושך.
? האיר שתפקידנו להאיר – בעצם הרבי לא רק האיר את חיינו, אלא לימד שתפקידנו להאיר אחרים, להדליק את הנר החבוי בכל אחד.
יום ההילולא מזכיר לכולנו לשאול: האם אני מאיר?
שבת שלום וחודש טוב!
הרב חיים הבר,
בית חב"ד שכונה ט' באר שבע
צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך, לראות עוזך וכבודך.
ביום שלישי השבוע יחול יום ההילולא של הרבי מליובאוויטש, רועה ישראל, שהאכפתיות שלו מכל יהודי נמשכת כיום באמצעות שלוחיו בכל רחבי העולם. יום זה הוא הזדמנות להתחזק במעשים טובים ובאחדות ישראל לקירוב הגאולה.
לשליחת בקשות לברכה בכל המצטרך, שיונחו על ציונו של הרבי, באמצעות המייל:
ohel@ohelchabad.org
? מילים שמגיעות עד כסא הכבוד – סיפור אמיתי ומרגש ביותר – חובה קריאה!!! ?
??????????????????
רחל היא נערת חמד בגיל העשרה, עד מאה ועשרים. אביה, הרב אהרון שילה, מחנך ידוע בבני ברק, בן תורה נעים הליכות. אמה, תמר, פסיכולוגית חינוכית באחד ממוסדות החינוך הגדולים בעיר.
לפני כמה שנים, בהיותה ילדה קטנה, נתקפה רחל בכאבי ראש איומים. לא הועילו הכדורים והסירופים לשיכוך כאבים, והיא הופנתה לבית החולים תל השומר, למחלקה הנוירולוגית לילדים. כאבי הראש הסבו לה ייסורים נוראים, שלא שככו אלא במתן אופיום. הוריה מציינים את הטיפול המסור שקיבלה, כאשר רופאיה מנסים לעמוד על סוד המחלה.
האם זה חיידק שתקף או וירוס אלים, אולי אוטם בעורקי הדם, אולי גידול ממאיר רחמנא ליצלן. ערכו בדיקת MRI יקרה שהצביעה על גידול ענק, המכסה רבע משטח המוח. ערכו בדיקת ביופסיה פולשנית, ולא מצאו סימוכין לגידול. כאבי הראש התאימו לתקיפת החיידק, בדיקות אחרות אוששו את הנחת הוירוס.
"אנו יורים באפלה", הודו הרופאים לנוכח הממצאים הסותרים. יעצו להורים לפנות לפרופסור גומרי, מהדסה עין כרם, שהוא גדול המומחים בארץ לקריאת ופענוח בדיקות MRI, בהנחיית הרבנים פנו להיוועץ ברב פירר, בעל הידע המקיף והמדהים בכל תחומי הרפואה. הרב פירר סקר את כל הנתונים, ואמר: "גשו אל פרופסור גומרי, ואשר יאמר אליכם תעשו!". האב, הרב שילה, ביקש תור בהול להתייעצות ועלה ירושלימה עם כל הבדיקות. הפרופסור סקר הכל בתשומת לב, את כל התוצאות הסותרות והמבלבלות, ובאבחנה קולעת פיזר את הערפילים, גם אם פיזור זה החשיך את עיני האב: זהו גידול ממאיר מזן פלוני שכל התוצאות מאפיינות אותו. גידול זה מתפשט במהירות.
לאור התוצאות הנוכחיות מכסה הוא עשרים וחמישה אחוזים מהצד השמאלי במוח, וניתן לחיות – אוי לכאלו חיים – עם כריתתו. אבל אם יתמהמהו עלול הוא להתפשט על כל החלק השמאלי ולפלוש לימני. יש לערוך את הניתוח בהקדם, ויפה שעה אחת קודם! מיד התקשרו עם תל השומר, וקבעו את הניתוח ליום שני הקרוב. מהירות השיא מחמת דוחק השעה. שב הרב שילה לביתו, ואשתו ראתה בפניו את התשובה. "מתי הניתוח" שאלה. "בעוד חמישה ימים", אמר. "אם כך, לפנינו חמישה ימים לפעולה!" אמרה. ומיד ישבה ליד הטלפון, התקשרה לכל ידידותיה ומכרותיה והן רבות.
ביקשה: "תתקשר כל אחת לחברותיה, ערכו נא "טלפון שרשרת", תאמר כל אחת מזמור כ' בתהילים – "יענך ה' ביום צרה", לרפואת רחל בת תמר!". הבקשה הופצה בתמסורת גלגלי שיניים מתואמים, עברה מעיר לעיר, מקהילה לקהילה, שותפו בה דתיים וחילוניים, חרדים ומסורתיים. אף מעבר לים, בצפון אמריקה ובדרומה, עד ליהודים מתבוללים הגיעה, שהתבקשו לפתוח את התנ"ך ולומר את הקפיטל העשרים בתהילים. יום הניתוח הגיע. נערכה בדיקת MRI אחרונה ונשלחה לפענוח, לראות בכמה התפשט הגידול בינתיים, ולוודא שאכן יכרתו את כולו. ועד שהבדיקה תפוענח יתחילו בניתוח. ינסרו את הגולגולת, יתחילו בכריתה. האם עצרה את מיטת הילדה בתוקף. "קודם תפענחו את הבדיקה". "גברת", אמרו לה. "אינך מבינה את המצב, כל רגע יקר. הגידול הולך ומתפשט, יש לפעול במהירות האפשרית. צריך להתחיל בניתוח מיד!" והיא בשלה: "קודם תפענחו, אולי חל שינוי, הלא אמרו תהילים!" צחקו, נדו ואף כעסו, אבל נאלצו להמתין דקות יקרות, לעכב הכל.
כעבור שעה וחצי הגיעו התוצאות: הגידול הצטמק בשבעים וחמישה אחוזים! בו במקום חתם מנהל המחלקה על תעודת שחרור: גידול שהצטמק אינו גידול ממאיר. האם מצטמררת למחשבה, מה היה קורה אילו פתחו את הגולגולת והיו מתחילים לכרות רבע מוח, ורק בסוף מסתכלים בבדיקה, לראות האם כרתו הכל… האסון נמנע ברגע האחרון. מנהל המחלקה הושיט את תעודת השחרור וביקש: "תגלי לי גברת שילה, איזה מזמור תהילים מחולל נס כזה!". (מתוך הספר "מעיין השבוע").
ישתבח שמו לעד! סיפור מצמרר ומרגש עד דמעות!!!
אין עוד מלבדו!!! רופא כל בשר ומפליא לעשות…
שתפו וזכו את כל החברים! 🙂
? זוכה ומזכה ?לרפואת נגיה בת נזימה ומורדכי בן רגינה וכל חולי עם ישראל
תהילים פרק כ
א לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב יַעַנְךָ יְהוָה, בְּיוֹם צָרָה; יְשַׂגֶּבְךָ, שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.
ג יִשְׁלַח-עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ; וּמִצִּיּוֹן, יִסְעָדֶךָּ.
ד יִזְכֹּר כָּל-מִנְחֹתֶךָ; וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה.
ה יִתֶּן-לְךָ כִלְבָבֶךָ; וְכָל-עֲצָתְךָ יְמַלֵּא.
ו נְרַנְּנָה, בִּישׁוּעָתֶךָ– וּבְשֵׁם-אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל;
יְמַלֵּא יְהוָה, כָּל-מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.
ז עַתָּה יָדַעְתִּי– כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה, מְשִׁיחוֹ:
יַעֲנֵהוּ, מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ– בִּגְבֻרוֹת, יֵשַׁע יְמִינוֹ.
ח אֵלֶּה בָרֶכֶב, וְאֵלֶּה בַסּוּסִים;
וַאֲנַחְנוּ, בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.
ט הֵמָּה, כָּרְעוּ וְנָפָלוּ; וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ, וַנִּתְעוֹדָד.
י יְהוָה הוֹשִׁיעָה: הַמֶּלֶךְ, יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ.

להיות שכנים טובים
פרשת קורח מלמדת אותנו את הכלל אוי לרשע ואוי לשכנו, אחר שהוא הצליח לגרור לאש המחלוקת את שכניו והמיט עליהם אסון,
ואילו בשכניהם של משה ואהרן התקיים טוב לצדיק וטוב לשכנו והם נעשו גדולים בתורה.
מכורח הנסיבות, זכינו אמש לחוות על בשרנו את כוחה של שכנות טובה, ולקבל את ברכותיהם מחממות הלב של דיירי המגדל בו התגוררנו שבע שנים, עם מעברנו לתוך שכונת ותיקים, בסמוך ממש לבית הכנסת. וכבר אמר החכם מכל האדם, טוב שכן קרוב מאח רחוק…
בהשגחה פרטית, בשיעור הגמרא אמש בבית הכנסת למדנו על משמעות הברכה "ברוך אתה בעיר – שיהיה ביתך סמוך לבית הכנסת". ושכן טוב הוא מי שבא לבית הכנסת…
מאחלים לכל שכנינו הוותיקים והחדשים המשך שכנות טובה ומועילה.

ב"ה ממתק לשבת פרשת קורח תשע"ט 2019
האדמו״ר ר' יצחק מוורקא נסע פעם בליווי אחד מעוזריו לעיר וורשה כדי להיפגש עם פקידי ממשל ולנסות לבטל גזירה שכוונה נגד העם היהודי, באחד הימים כשחזרו לחדר במלון והעוזר הוציא את המפתח כדי לפתוח את הדלת, ראה שעל הדלת כתב מישהו באותיות גדולות דברי זלזול על הרבי כאילו הוא שתיין, נבהל העוזר והתבייש מאוד מהבושה שהביאו על הרבי, חייך הרבי ואמר לו "אל תיקח ללב ואל תתעצב, למדתי מהרבי שלי שכאשר בעלי המחלוקת מוציאים דיבה על אדם הם מזכירים לו דווקא את הדברים שבהם הוא הכי זהיר, וכמו קורח שהאשים את משה דווקא ב"מדוע תתנשאו" כאשר משה היה העניו מכל האדם, כך השטן מנסה להפיל את האדם בעצבות אבל אנחנו לא ניפול ונמשיך לשמור על השמחה התמידית שלנו״.
*
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על קורח ועדתו שמתקוממים על משה ואומרים לו "אם לקחת אתה מלכות לא היה לך לברר לאחיך כהונה" והשאלה שנשאלת היא איך יכולים קורח ואנשיו לטעון על משה ולחלוק על נבואתו הרי כל עם ישראל היו עדים לנבואתו וכפי שהרמב"ם אומר "עינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר" והקב"ה מבטיח למשה "וגם בך יאמינו לעולם"?
מסביר הרבי שקורח ועדתו לא חלקו על כך שמשה רבנו הוא נביא הם רק חשבו שגם מעשה שנעשה על ידי השם אפשר לשנות אם הם יוכיחו את צדקתם, קורח לא טען שמשה מינה את אהרון על דעתו האישית בלי שהשם יגיד לו אלא הוא חשב שהוא יוכיח שלא מגיע לאהרון כהונה בגלל שהוא השתתף בחטא העגל, בשונה מקורח עצמו שביחד עם כל שבט לוי לא השתתפו בחטא העגל, וכך יוכל לגרום שהכהונה תילקח מאהרון ותעבור אליו.
ולפי זה נבין את מה שכתוב בגמרא שאחרי שהאדמה פתחה את פיה ובלעה אותם, קורח ועדתו חזרו בתשובה ואמרו "משה אמת ותורתו אמת״, כוונתם היתה למושג אמת במובן של נצחי ואינו ניתן לשינוי, כשהבינו שאם הקב"ה ציווה על ידי משה שאהרון יהיה כהן הרי שזה לא ניתן לשינוי.
יהי רצון שנזכה לדבוק במשה אמת ובתורתו אמת, ובזכות ההליכה בדרך האמת נזכה לגאולה אמיתית ושלימה שתבוא בקרוב ממש.
שבת שלום ומבורך
השבת פרשת קורח
(לימוד זכות של משה רבנו)
כשפרצה מחלוקת קורח ועדתו נגד משה רבנו, עמד משה מול חבורה נכבדה שקמה נגדו. לימין קורח התייצבו מאתיים וחמישים ראשי סנהדרין, ורבים מבני-ישראל. גם דתן ואבירם התעמתו עם משה, כפי שהתורה עצמה מציינת את הדברים החצופים שהטיחו בו. אף-על-פי-כן עומד משה רבנו ומתפלל לפני הקב"ה: "האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?!".
בתחילת תפילתו אומר משה: "א-ל אלוקי הרוחות". מפרש רש"י, ש"רוחות" הוא במובן של מחשבות, והכוונה היא שהקב"ה יודע מחשבות. מביא רש"י משל: "מלך בשר-ודם שסרחה עליו מקצת מדינה, אינו יודע מי החוטא, לפיכך כשהוא כועס, נפרע מכולם; אבל אתה, לפניך גלויות כל המחשבות ויודע אתה מי החוטא". שוב, משה רבנו מדבר על חוטא אחד, בשעה שבמחלוקת השתתפו גם דתן ואבירם ומאתיים וחמישים ראשי סנהדרין, והמון רב מבני-ישראל!
בהמשך מביא רש"י את תשובתו של הקב"ה: "אמר הקב"ה, יפה אמרת, אני יודע ומודיע מי חטא ומי לא חטא". ואז ציווה הקב"ה: "העלו מסביב למשכן קורח, דתן ואבירם". נשאלת השאלה, איך אמר הקב"ה למשה "יפה אמרת", בשעה שמשה רבנו דיבר על "איש אחד" והקב"ה מודיע שלא אחד חטא אלא שלושה?!
ביסוד טענתו של משה רבנו עמדה שאיפתו ללמד זכות על עם-ישראל. משה ניסה להפריד בין מחולל המחלוקת לכל מי שנגררו אחריו. הוא טען לפני הקב"ה: "האיש אחד יחטא" – קורח לבדו הוא אשר חטא והוא שהסית את האחרים וגרר אותם לתוך המחלוקת. אילו הוא לא היה מפתה אותם ומשכנע אותם שטענותיו צודקות, לא היו הללו נכנסים לכל עניין המחלוקת.
אמנם האדם עצמו אינו רשאי להתכסות בטענה זו ולומר שאין הוא אשם שעשה דבר שלילי, שכן מישהו אחר פיתהו לכך. האדם נדרש להתרחק מן הרשע וגם להיות חזק בדעתו שלא להיגרר אחר פיתוי והסתה. אבל כדי ללמד זכות על עם-ישראל נאחז משה בעובדה זו, שהיה מי שחולל את המחלוקת והיו מי שנגררו אחריו.
על כך השיבו הקב"ה: "יפה אמרת". הקב"ה קיבל את עצם טענתו, שיש להפריד בין מחוללי המחלוקת לבין מי שנגררו אחריה, אלא שמשה היה סבור כי רק אחד, קורח, חולל את המחלוקת, והקב"ה הודיע כי נוסף עליו חטאו גם דתן ואבירם, ושלושתם היו מחוללי המחלוקת.
מכאן אנו למדים עד כמה צריך האדם להשריש בנפשו את המידה של לימוד זכות על יהודי שני. גם כשהזולת מתנהג בדרך ששוללת לכאורה כל לימוד זכות, בכל-זאת צריך האדם להתאמץ ללמד עליו זכות, ואז גם יעשה את כל התלוי בו כדי להחזירו למוטב ולהעמידו על הדרך הישרה.
(על-פי לקוטי שיחות כרך יג, עמ' 51)
שבת שלום !!!
לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

למה מוביל השעמום? / החלק היומי, קורח / סיון רהב-מאיר:
האם צריך להאריך את שנת הלימודים? בוודאי, כמה שיותר. אם לא בלימודים בכיתות אז בפעילות התנדבותית או בכל עשייה מאתגרת אחרת. תראו מה קרה בפרשת השבוע: פרשת קורח מגיעה מיד אחרי פרשת המרגלים, שבה העם הבין שהוא עומד בפני "חופש גדול" במיוחד – הוא הולך להישאר 40 שנה במדבר. מרגע זה הם קלטו שיש להם המון זמן לשרוף, לבזבז, להעביר, והתוצאה הייתה מחלוקת עצובה וקטלנית – בין קורח ועדתו לבין משה ואהרון.
פרשנים רבים מסבירים שהשעמום הוא שהוביל אל המחלוקת. לא היה לעם שום דבר לעשות, לא הייתה אווירה של משימה או דריכות באוויר, וחז"ל הרי כבר קבעו: "הבטלה מביאה לידי שעמום, והשעמום מביא לידי חטא".
הרבי מקוצק אמר לתלמידיו פעם: "אני רוצה שלא תחטאו, לא מפני שלא תרצו לחטוא, אלא מפני שלא יהיה לכם זמן לחטוא". אם ממלאים את סדר היום בפעילות חיובית, פשוט לא נשאר זמן לשטויות.
תגובה אחת
השבת פרשת קורח
(כוחה של מחשבה)
בסוף פרשתנו מפרטת התורה את מתנות הכהונה, וביניהן – התרומה. על התרומה נאמר: "ונחשב לכם תרומתכם", ומכאן למדו חז"ל, שדי בעצם המחשבה לייעד כמות מסויימת של פירות לתרומה כדי להתיר את כל הפירות – "במחשבה בלבד תהיה תרומה".
את כוחה של המחשבה אנו מוצאים גם בשאלה של תערובת תרומה. ברגע שהאדם הפריש פירות מסויימים לתרומה, הפירות נתקדשו ואסור לכל אדם מישראל לאוכלם אלא לכוהנים בלבד. מה הדין אם נפלה תאנה של תרומה לערימת תאנים של חולין? ההלכה היא, שאם יש בערימה מאה תאנים, כנגד התאנה של התרומה – מתבטל האיסור וכל הערימה מותרת.
בעניין זה מצאנו שאלה מעניינת: מה הדין אם יש לנו ערימה של מאה תאנים, חמישים מהן שחורות וחמישים לבנות, ונפלה לתוכה תאנה שחורה. אם נחשב את כל התאנים, יש לנו מאה והתרומה מתבטלת, אך אם נחשב רק את השחורות, יש כאן רק חמישים, וכל השחורות אמורות להיאסר.
במסכת תרומות יש בזה מחלוקת וההלכה היא כרבי עקיבא: "בידוע מה נפלה (שחורה או לבנה) – אין מעלות זו את זו, וכשאינו ידוע מה נפלה – מעלות זו את זו". כלומר, אם ידוע לנו כי התאנה של התרומה הייתה שחורה או לבנה, אין כאן מאה כנגדה ולכן כל הערימה נאסרת, אבל אם אין אנו יודעים איזו תאנה של תרומה התערבבה – היא מתבטלת בתוך המאה.
הלכה זו מעוררת שאלה: הלוא בפועל אין כאן מאה תאנים כנגד התאנה שהתערבבה בערימה, שהרי תאנים הדומות לה יש רק חמישים (שחורות או לבנות). וכי העובדה שהאדם אינו יודע איזו תאנה נפלה, יכולה לשנות את המציאות?
אלא לדעת רבי עקיבא זה חידוש מיוחד של התורה בדיני תערובת (של איסור בהיתר). אף שמצד המציאות עצמה אין האיסור מעורב ממש בהיתר (במידה הדרושה), ורק בגלל אי-ידיעתו של האדם יש כאן תערובת של אחד במאה – פועלת הידיעה של האדם שינוי בתוך המציאות הגשמית ויוצרת מצב חדש, כאילו יש כאן תערובת גמורה של אחד במאה.
דין זה, שידיעתו ומחשבתו של האדם בכוחן לפעול שינוי בתוך המציאות, מופיע במפורש דווקא בהלכות תרומה, משום שבמצווה זו מודגש כוחה של המחשבה – "ונחשב לכם תרומתכם".
מכאן אנו למדים את גודל כוחה של המחשבה, ועד כמה היא יכולה להשפיע על המציאות. לכן יש להיזהר מאוד ממחשבה לא-טובה, כי נוסף על עצם השלילה במחשבה זו כשהיא לעצמה, יש בה כוח לפעול בתוך המציאות ולגרום נזק ממשי. ולהפך, מחשבה טובה על יהודי – מועילה ומביאה טובה לזולת בפועל ממש. ועל-ידי שכל אחד ואחת מישראל חושבים טוב איש את רעהו, הרי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, שהיא תגלה את הטוב הטמון בזולת, ועל-ידי זה מקרבים את הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.
(על-פי לקוטי שיחות כרך לח, עמ' 60)