דברי תורה קצרים לפרשת בא

הרבי הרייצ טובה פעולה אחת

פרשת בא, ליקטנו בשבילך מספר דברי תורה קצרים ומרוממים על פרשת השבוע, גם וידיאוים ציטוטים וכו

ממתק לשבת פרשת בא תשע"ח

רב שלימד קבוצת תלמידים פנה לתלמידיו ביום הלימודים האחרון ואמר להם ״היום אלמד אתכם איך להכין חמין טוב". הרב לקח סיר גדול ומילא אותו בתפוחי אדמה עד גדותיו ואז פנה אל התלמידים: "אמרו לי, האם הסיר מלא?" כן, השיבו התלמידים,                 בחיוך על שפתיו הוציא הרב שקית של שעועית ושפך את תוכנה לתוך הסיר, גרעיני השעועית החליקו פנימה ברווחים שבין תפוחי האדמה. "ובכן", אמר הרב, "האם עכשיו הסיר מלא?" התלמידים הביטו בסיר ובפה אחד קבעו שהוא אכן מלא.

בלי להסס לרגע, הוציא הרב שקית גריסים ושפך אותה לתוך הסיר. הגרגירים הקטנים החליקו אל תוך החרכים והנקיקים שבין תפוחי האדמה והשעועית. "עכשיו הוא מלא", אמרו התלמידים.
"באמת?" אמר הרב והוציא את אוסף התבלינים שלו. הוא החל לשפוך על כל הסיר כמויות נדיבות של מלח, פלפל, פפריקה ואבקת שום. התבלינים התיישבו להם בתוך הסיר שנראה להם מלא עד אפס מקום.
הרב שוב שאל: "האם הוא מלא עכשיו?" בלי להמתין לתשובה, לקח הרב קנקן מים ושפך את תכולתו לתוך הסיר. לתדהמתם הגדולה של תלמידיו, הוא הצליח לצקת את כל קנקן המים לתוך הסיר בלי שאף טיפה תישפך לצדדים. "בסדר", אמר הרב "עכשיו הוא מלא באמת, נכון?" התלמידים כולם הנהנו לאות ה סכמה, בחגיגיות הרים הרב אצבע באוויר, הוריד אותה לאט לאט ולחץ על מתג בצד הסיר כשהוא מדליק בכך את גוף החימום שמתחתיו. "אתם רואים", אמר הרב בנימת ניצחון, "זה עתה מילאתי את הסיר במרכיב החשוב מכל – חום. בלעדיו, מוטב שהסיר יהיה ריק".

עצר הרב והביט עמוק לתוך עיני תלמידיו ההמומים. "תלמידיי היקרים", פנה אליהם לבסוף, "אתם עומדים לצאת מכיתתי ולחיות חיים עסוקים. בעולם הגדול שבחוץ, לא תוכלו עוד לשבת וללמוד תורה כל היום. בהמשך החיים תיכנסו ללחצים של גידול משפחה ופרנסה. אבל זכרו תמיד: עיסוקיכם החומריים הם רק תפוחי האדמה והשעועית של החיים. הרוחניות שלכם היא החום.
"עד שהלהבה בוערת הסיר מלא ברכיבים נפרדים. החום הוא היסוד המאחד את כולם והופכם לתבשיל אחד.

"אולי אתם תוהים", המשיך הרב, "כיצד יהיה לכם זמן לכל זה? כיצד תהיו מסוגלים לשלב בין דרישות החיים החומריים לבין התפתחותכם הרוחנית? אתם עשויים למצוא את התשובה אם תיזכרו בחמין. האם הבחנתם כי למרות שהסיר נראה מלא בתפוחי אדמה ובשעועית, גריסים, תבלינים ומים, הוא לא עלה על גדותיו כשהוספתי את החום? אף פעם אל תחשבו שהוספת רוחניות לסדר יומכם יביא לעומס יתר. להפך, הדבר יחבר את כל שאר מרכיבי חייכם, כיוון שזה יזכיר לכם מדוע בכלל אתם עושים את כל הדברים האחרים הללו. אתם עובדים כדי להיות מסוגלים לחיות חיי משמעות, אתם נישאים כדי להביא לידי ביטוי את המיטב שבכם ובנשותיכם, אתם מביאים ילדים לעולם כדי לחנכם בדרך הטוב והישר, אתם שומרים על הכושר כדי שיהיה לכם הכוח הדרוש כדי למלא את שליחותכם. רוחניות היא החום שלא תופס מרחב, אלא יוצר מרחב נוסף".

בפרשת השבוע אנחנו נפגשים במצווה הראשונה שהקב"ה מצווה את עם ישראל, "החודש הזה לכם ראש חודשים" מהי המצווה? בזמן שבית המקדש היה קיים היו שני עדים באים לפני הסנהדרין ומעידים בפניהם על כך שראו את מולד הירח ועל פי זה היו בית דין מחליטים וקובעים את ראש החודש ובהתאם לזה את מועדי ישראל, מה מיוחד במצווה הזו שנבחרה להיות המצווה הראשונה לעם ישראל כעם? במצווה זו אלוקים מגלה לעם ישראל את סודות מהלך הירח והשמש על מנת שיוכלו לתכנן את מועדי השנה ובכל זאת יושבים בית הדין ומחכים שיגיעו עדים ביום שהם יודעים שצריך להיות מולד הירח וכך יקדשו את החודש, לכאורה אם בית דין כבר יודעים את החשבון מדוע הם מחכים לעדים? יותר מזה, גם במקרה שבית הדין כבר חישבו שראש חודש צריך להיות היום והעדים הגיעו רק למחרת הרי שהם ייקבעו את ראש החודש רק למחרת בניגוד לחישוב שלהם,
אלא שבמצווה זו אלוקים מראה לנו שיהודי לא מוגבל במגבלות הזמן, הוא מנהל את הזמן והזמן לא מנהל אותו, ומצווה זו מלמדת אותו לכל המצוות שיבואו אחריה שאין דבר כזה ״אין לי זמן לקיים מצווה״, העולם הגשמי לא יכול למנוע ממך להתחבר לקב"ה ולכן יש לך זמן לכל מצווה.

"אף פעם אל תחשוב שאתה עסוק מכדי שתוכל להתרכז בנשמתך. האמת היא, שאינך יכול להרשות לעצמך שלא להתרכז בה. שה' יברך את כולנו שכל אחד מאיתנו יהיה תמיד סיר חם של חמין..". ושנזכה להתחמם ביחד בקרוב באורו של משיח.

שבת שלום ומבורך

למה הלב מצד שמאל

ב"ה ממתק לשבת פרשת בא תשפ"א 2021

בזמנו של הרבי הקודם של חב"ד יצא מחדרו חתנו הרבי וסיפר לכמה מהחסידים שעמדו שם שהוא עכשיו שוחח עם הרבי על נושא מעניין, "נכנסים לבית המדרש של הרבי הרבה אנשים שכשהגיעו לארה"ב עזבו את דרך התורה והמצוות ואני" אומר הרבי, "נוהג לקבל אותם באהבה, לחבק אותם ולתת להם את ההרגשה הכי טובה, כמה מזקני החסידים פנו אליו ואמרו לי שזה לא בסדר שאני כך מקרב אותם, אתה כביכול נותן להם לגיטימציה למעשיהם", נכנסתי עכשיו לחותני הרבי ושאלתי אותו לדעתו, אמר לי הרבי "הקב"ה עשה שבטבע של כל אב ואם לאהוב את ילדם באהבה אין סופית, אם נולד עוד ילד גם לילד הזה הם יתנו אהבה אין סופית מבלי להוריד מהילד הראשון, וכך עם כל ילד שיוולד, לפעמים לא עלינו נולד ילד מיוחד, אומר הרבי, במצב כזה יש להורים אהבה ייחודית וגדולה עוד יותר, שלא בערך, מאיפה יש להורים עוד כמויות כאלו של אהבה לתת? אלא שבאמת יש בתוכנו מאגר אינסופי של אהבה וכשצריכים זה מתגלה,
כך אומר הרבי לחתנו "כשיש יהודי שיש לו חיסרון צריכים לעורר בתוכנו אהבה הרבה יותר גדולה אליו ורק כך נוכל לסייע לו להתקרב לקב"ה".


בסיום פרשה בא לאחר סיפור הניסים של יציאת מצרים מצווה עלינו התורה להעביר את המסר גם לדורות הבאים "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמור מה זאת, ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים".
המילה מחר בפסוק לא מובנת, למה זה משנה לנו מתי הבן ישאל הרי בכל זמן שישאל צריכים לענות לו?
רש"י כותב "יש מחר עכשיו ויש מחר לאחר זמן" יש שאלה של ילדים שרואים את ההורים ושואפים להמשיך בדרכם אבל יש להם קשיים ושאלות ומחר יבואו וישאלו את שאלותיהם, להם קל לנו לענות כי הם קרובים אלינו ורוצים בדרכנו, אבל יש מחר לאחר זמן, זה דור המחר, דור שכבר אין לו קשר עם ההורים וכבר לא רוצים להמשיך בקשר הזה, לא תמיד מחוסר ידיעה אלא לפעמים מתוך התנכרות וחוסר רצון להמשיך בדרך אבותיהם, היינו יכולים חלילה לחשוב שעם בן כזה אני לא חייב להיות בקשר, מלמדת אותנו התורה שבכל מצב שישאלך בנך צריכים לענות לו באהבה ולקרב אותו לאביו שבשמים, כשנשקיע ביתר אהבה ותשומת לב דווקא בילד כזה מובטח לנו שבע"ה נזכה לראות נחת יהודי אמיתי מכל ילדינו,
בשבת הקרובה יו"ד בשבט ימלאו שבעים שנה מאז שהרבי מליובאוויטש קיבל על עצמו את ההנהגה, בהתוועדות הראשונה אמר הרבי: "כשיש ליהודי אהבת ה' אבל אין לו אהבת התורה ואהבת ישראל הרי זה מראה שחסר לו גם באהבת ה'. מצד שני כשיש ליהודי אהבת ישראל צריכים לקרב אותו וזה יוביל בסופו של דבר שתהיה לו גם אהבת התורה ואהבת ה" השבת המיוחדת הזו היא הזדמנות טובה לכל אחד ואחת מאיתנו לקחת על עצמנו, לזכותו של הרבי, להוסיף אהבת ישראל ובאחדות ישראל ובזכות זה נזכה לגאולה אמיתית ושלימה בקרוב ממש.
שבת שלום ומבורך

בין אור לחושך

שלושה אסירים הושלכו לחדר חשוך. אט אט התרגלו שניים מהם לאפלה ואף הצליחו לאכול איכשהו מהמנה הדלה שהושלכה מידי יום לעברם מבעד לחור צר בתקרה, אך השלישי נכשל במשימה.
אחד מחבריו לתא היה מאכיל אותו מידי יום, כף אחר כף, עד שהתעייף.
אמר לו השכן הנוסף: אתה משקיע מאמצים להאכיל אותו ואילו אני חושב כיצד להרחיב את החור, כך שהאור יוכל לחדור פנימה והוא יוכל לאכול בעצמו…

וכך בחיי היום-יום שלנו, במקום לבזבז אנרגיות על מאבקים שונים, עלינו להתמיד ולהוסיף באור וכך החושך יעלם ממילא. ממש כמו בפרשת 'בא' בה מסופר על כך שגם כשמסביב שרר "חושך מצרים", היה לבני ישראל אור בכל מושבותיהם.

מסרון השבוע – פרשת בא השוביניסט הראשון

אחרי שחטף מכות הגונות, פרעה התרכך והסכים לתת אישורי יציאה לבני ישראל לצורך עבודת ה' במדבר, אבל התנה "לכו נא הגברים". לעומתו משה אמר "בנערינו ובזקנינו, בבנינו ובבנותינו" – גברים ונשים.

התפיסה האלילית של פרעה הפרידה בין רוחניות וגשמיות, וגרסה כי רק גברים הם חלק מ"פולחן דתי".

להבדיל, התורה אומרת כי הקדוש ברוך הוא נמצא הן ברוחניות והן בגשמיות, ועבודת ה' היא הוליסטית – כל תחומי החיים אמורים להיעשות בתחושת שליחות, לקיים את רצון הבורא.

כי לא רק תפילה היא עבודת ה'. גם בישולים וגידול הילדים הם חלק בלתי נפרד מעבודת ה'.

שבת שלום!

אנו נמצאים בימי השובבי"ם המסוגלים לישועות ולרפואות למעלה מן הטבע,
אמר תפארת אהרון "ימי השובבים חשובים כעשרת ימי תשובה וצריך לשמור על קדושת האדם בימים אלה" מסופר על רבי שלום לופס זצ"ל ששימש כרב העיר עכו במשך 54 שנה היה בעל רוח הקודש, יום אחד הוזמן הרב כסנדק בברית מילה, לאחר סיום הברית ניגשו הציבור אל הסנדק הקדוש לקבל ברכה להצלחה וישועה, בין האורחים שנעמדו בתור היה צלם האירוע שהחל מתייפח "רבנו הקדוש, אנא ברך אותי שאזכה לתינוק, כבר 15 שנה שאני נשוי ולא זכיתי בילדים, הרופאים לא נותנים לי סיכוי שאזכה להיות אב! הרב הביט בו ואמר "יהודי יקר, ראית כיצד נראות התמונות חסרות הצניעות העומדות בחלונות הראווה של חנותך?!" הצלם קפא על מקומו, סיים הרב "תוריד את התמונות חסרות הצניעות מחנותך וב"ה תזכה בבן זכר בקרוב!" בסיום הברית עשה הצלם את דרכו אל חנות הסטודיו והסיר את כל התמונות! הישועה לא איחרה לבוא, לאחר מס' חודשים התבשר הצלם כי בקרוב הוא עתיד להיות אבא! נרגש ונסער רץ אל מעונו של הצדיק ובישר לו, הרב שמח ואמר "וראה בך ערות דבר ושב מאחריך" כשיש תמונות תועבה הקב"ה שב חזרה ואין ברכת ה' במקום! שבת שלום ומבורך…

השבת פרשת בא
(כך מתכוננים לצאת ממצרים)

כהכנה ליציאת מצרים נצטוו בני-ישראל להקריב את קרבן הפסח. בנוגע למצווה הזאת נצטוו: "וככה תאכלו אותו, מותניכם חגורים, נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם". שלוש הפעולות הללו קיימות גם בעבודתו הרוחנית של האדם, והן ההכנה הראויה ל'יציאת מצרים' במובן הרוחני.

הדבר הראשון הוא "מותניכם חגורים". עניינם של המותניים שהם מחזיקים את כל הגוף, ובכלל זה הראש. בחיים הרוחניים ה'מותניים' הם האמונה, שהיא הכוח הרוחני המחזיק את האדם, אולם האמונה זקוקה לחיזוק, ולכן צריך שיהיה "מותניכם חגורים".

חיזוק האמונה נעשה על-ידי התורה, וביתר פירוט – על-ידי הלכות התורה. אמנם איננו מבינים מה הקשר בין לימוד הלכות התורה לבין חיזוק האמונה, אבל זאת האמת, שלימוד ההלכות מחזק את האמונה. וזה הדבר הראשון שיש לעשות – ללמוד את הלכות התורה ולחזק בכך את האמונה.

הדבר השני הוא "נעליכם ברגליכם". הנעל נועדה לבודד את הרגל מהקרקע, שלא תתלכלך ברפש ושלא תיפגע מאבנים וקוצים המצויים בדרך. הנעליים נעשות מעור בהמה מעובד. העור המקורי הוא קשה וגם מדיף ריח רע, וכאן נדרשת עבודה – לרכך את העור ולסלק ממנו את הריח הרע.

עניין זה בעבודה הרוחנית: יהודי נדרש לפעול בעולם הזה הגשמי, כדי לבררו ולזככו, ועליו לבוא במגע עם ענייני העולם. אולם הנפש האלוקית אינה יכולה לבוא במגע ישיר עם העולם, כי היא עלולה להיפגע ממנו, ולכן הקשר עם ענייני העולם נעשה על-ידי הנפש הבהמית, שהיא בדוגמת 'נעליים'. אלא שיש לעבד ולזכך את הנפש הבהמית, כשם שמעבדים את עור הבהמה, כדי שיהיה רך ובעל ריח נעים.

זה עניינו של "נעליכם ברגליכם" – על היהודי לברר ולזכך את הנפש הבהמית שלו, ואז תוכל הנפש האלוקית להתלבש בה ולפעול בעולם הזה הגשמי, בלי שהיא עצמה תינזק, אלא להפך, היא תעלה את ענייני העולם לקדושה.

הדבר השלישי הוא "מקלכם בידכם". נאמר במדרש: "אין הקב"ה רודה את הרשעים אלא במטה". כלומר, מקל נועד להכות ברע. עניינו בעבודה הרוחנית הוא להכות את יצר הרע, כמאמר חז"ל "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע".

על היהודי לקיים "מקלכם בידכם" – לעמוד בתוקף מול יצר הרע, המתאווה לענייני העולם. יצר זה אי-אפשר לברר ולזככו בדברי שכל והסברה, מכיוון ששקע כל-כך בתאוות איסור עד שנתבטל ממנו גדר של 'בהמה טהורה', שאפשר להכשירה. נגדו יש להשתמש ב'מקל' – לגעור בו בתוקף, על שהוא מנסה להסתיר את האמת האלוקית. כך 'יוצאים ממצרים' ועומדים מוכנים לקראת הגאולה על-ידי משיח-צדקנו.
(תורת מנחם כרך יד, עמ' 34; כרך יט, עמ' 316)

שבת שלום!!!
לזכות הת׳ מנחם מענדל בן נחמה דינה

כל יהודי הוא שליח פרשת בא יוד שבט


בעיר מילוואקי בוויסקונסין, התגורר יהודי בודד, שעבד כרואה חשבון. לא היו לו חברים והוא התגורר לבדו, כשרק הדגים באקווריום משמשים לו לחברה. כשנשמע הצלצול בדלת הוא כבר ידע שזה שליח של 'פדקס' שמביא חבילה. הוא פתח את הדלת וקופסת קרטון נפלה לרגליו. החיוך מילא את פניו והוא אמר תודה לרב ישראל שמוטקין, שליח חב"ד בוויסקונסין שלא שכח אותו. זאת הייתה קופסת "מצה שמורה" לפסח.

למחרת, באותה שעה, שוב נשמע הצלצול ושוב נפלה קופסת קרטון זהה לרגליו. "זאת מתנה מוגזמת, הוא חשב לעצמו, כנראה יש להם יותר כסף ממה שחשבתי", סיכם לעצמו כמו רואה חשבון… חלף יום ושוב יצא האיש העצוב לבדוק דואר, ונכון, קופסה נוספת של מצה חיכתה לו. הוא הבין שהמחשב של חב"ד הדפיס בטעות כמה מדבקות עם השם שלו, והוא הצטער שזה לא קרה למחשב של רשות המיסים ששולח החזרי מס…

קופסה אחת הוא התכוון לשמור לעצמו כשילך לליל הסדר בבית אביו, ואחרי מחשבה החליט לעשות עם השתיים האחרות את מה שעשה הרב שמוטקין. הוא נתן אותן לעובד ועובדת יהודיים, הקולגות שלו במשרד.

ליל-הסדר בבית אביו היה מדכא. אימו החורגת היתה חולה מאוד ואולם כשהוא הוציא את המצה עיניה אורו. "אני רוצה להודות לך מאוד, כל יום בחיים עולה לי בייסורים, אבל אתה הפכת עבורי את היום הזה לשונה מכל האחרים".

כאשר חזר רואה החשבון למשרד אחרי החג, פנה אליו העובד שקיבל ממנו את המצה ואמר: "עשית לנו את הסדר. אשתי לא התכוונה להקדיש משמעות ללילה הזה, אך המצה העתיקה הזכירה לה את בית הוריה ואת העבר ששכחה שהוא קיים. היא ביקשה ממני להוציא את ההגדה המאובקת מהארון ולספר לילדים את סיפור יציאת מצרים".
כשהוא התקדם לעבר פינת הקפה, יצאה לכיוונו העובדת שקיבלה את המצה. היא סיפרה כי בעלה אינו יהודי ובכל שנה הם נוסעים עם הבת שלהם לבית הוריה לאכול ארוחה לכבוד פסח, אך לא עורכים שם 'סדר' ממש, משום שבעלה לא מעוניין… אך כשהבת פתחה את קופסת המצות ונתנה לכל אחד פיסת מצה ואף קראה בקול את מכתבו של הרב שהיה מצורף לחבילה, הבעל הביט בעיניה הנוצצות של הילדה ואמר: 'היא ממש נהנית מהטקס הזה' והוא הסכים לשלוח אותה לבית ספר יהודי בימי ראשון, דבר שעד אותו רגע היה רעיון מופרך.

רואה החשבון העלה חיוך ראשון מזה תקופה ארוכה וחשב: "הרב שמוטקין יודע מהו עושה…".

📖
בשבת זו, בה נקרא בתורה את פרשת בֹּא המספרת על יציאת מצרים, חל יום ההילולא של הרבי הקודם, רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ), ויום השנה ה70 מאז שחתנו, הרבי מליובאוויטש, קיבל על עצמו את עול ההנהגה והעצים את מהפכת השליחות בה החל חמיו, ששינתה לטובה את פני העולם היהודי, והפיחה בו טל תחיה רוחני, בדור שאחר השואה.
אך מעבר לכך, קרא הרבי לכל יהודי ויהודייה להיות 'שליח'/'שליחה', להביט מסביבנו, ולראות איזה עוד מעשה טוב, גדול או קטן, אנו יכולים לעשות למען הזולת, להאיר את עצמנו ואת סביבתנו, ולהכין את העולם לקראת הגאולה.
הֱיוּ שלוחים!

לשליחת בקשת ברכה, שתונח על הציון הקדוש ביום ההילולא, שילחו במייל: [email protected]

ברכה היא כמו גשם

כל אחד יכול


הגימטריה של שם פרשתנו 'בא' (1+2) רומזת על שלוש המכות האחרונות הנוחתות על מצרים, עליהן נקרא השבת, כשאחריהן יוצאים משם בני ישראל ביד רמה.

אך הציווי "בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את ליבו", תמוה. אם אלוקים כבר הכביד את לב פרעה, ועל פניו שלל ממנו את הבחירה החופשית, מה הטעם לשלוח את משה לדבר על ליבו בין מכה למכה?!

מכאן עולה מסר אדיר לפיו אדם יכול בכל עת לעשות סיבוב של 180 מעלות ולהיטיב את מעשיו. אין מצב אבוד. אם אלוקים סבור שאפילו פרעה יכול, בוודאי שכל אחד יכול.

בשבוע הקרוב, יחול יו"ד בשבט, יום ההילולא של רבי יוסף יצחק (הריי"צ) מליובאוויטש והיום בו קיבל הרבי מליובאוויטש את ההנהגה תחתיו. אחד המכתבים הראשונים אותו הוציא הרבי אחר פטירת חמיו היה לרב ליפסקר, ובו הטיל עליו בשם חותנו את השליחות למרוקו. הוא היה הראשון שנשלח על ידי הרבי, ועשה במרוקו, יחד עם עמיתיו, עבודה כבירה של קירוב לבבות, ובעקבותיו יצאו אלפי משפחות 'שלוחים' לכל רחבי הגלובוס, לגעת בעוד נשמה ולהביא עוד אדם למצב טוב יותר, ובכך להביא גאולה לעולם.

https://youtu.be/lQ6ae-34phA

ב"ה
ממתק לשבת פרשת בא תשע"ט 2019

ר' גימפל ארמלנד היה בשיחה אישית עם הרבי ביחידות בשיחה הרבי הציע לו לעבור לגור במיאמי ולפרנסתו שיקח שני שותפים, ייקנו ביחד קרקע במיאמי ויבנו עליה בית אבות. אבל, הוסיף הרבי, שהקרקע תהיה בסמיכות לבית-רפואה.
גימפל הצליח למצוא את השותפים בעלי-ההון ואחרי הרבה חיפושים סוף סוף קיבלו הצעה לרכישת קרקע בדיוק ממול למרכז רפואי גדול. הם השקיעו הון רב לקנותה וגם גימפל השקיע את שארית כספו, והחלו לתכנן את הבניה.
עברה שנה, וגימפל נסע לשמחת תורה לפני ההקפות התחרו אנשים על קניית הפסוק הראשון של אתה הראית, כולם רצו לקנות ולכבד את הרבי בקריאת הפסוק אנשים זרקו סכומים גדולים וגימפל אמר שהוא מתחייב לתרום כל סכום שהרבי יגיד על זה אף אחד לא יכל להתמודד והוא זכה.
הוא היה בשמחה גדולה באותו חג, למרות שלא היה לו מושג מאיפה ישיג את הסכום שהרבי יגיד לו. במהלך החג הרבי בירך אותו, "שישפך לך הרבה ברכה",
בצאת החג, שאל את הרבי כמה עליו לתת, והרבי אמר סכום עתק של אלפים רבים של דולרים. הוא הסכים למרות שכל כספו היה מושקע ואפילו לטיסה הלווה כסף. שאל הרבי "האם אתה מסכים בלב שלם? והוא ענה שמסכים בשמחה ובלב שלם. אמר הרבי: "אם כך – בשנה הבאה תוכל לתת כפל כפליים…".
במשך כל אותה שנה נבנה הבניין, ולקראת חודש תשרי היה מצבו עגום ביותר, ממש חי מהיד לפה, ואף לווה כסף לכרטיס לרבי ותכנן לבוא ולהתלונן על מצבו?". ואז, אחרי ראש השנה, דופקים אצלו במשרד קבוצה של מנהלי בית-הרפואה שממול, ובפיהם בקשה: יש מחסור גדול במקום בבית-הרפואה והם רוצים לרכוש את המבנה החדש. בהתחלה סירב לשמוע, "אנחנו בנינו בית אבות!" אמר. אבל לאחר מחשבה אמר להם "אם אתם מתעקשים – אני מוכן בסכום של…" והוא נקב בסכום אסטרונומי, ממש הזוי.
עוד באותו שבוע נחתם הסכם המכר. והפעם, כשהגיע לשמחת תורה בתור מליונר – קנה שוב פסוק "על דעת הרבי", אולם הפעם כשנכנס לרבי אחרי שמחת תורה ושאל כמה לתת, ענה הרבי: 126 דולר!
לפליאתו הסביר הרבי: שנה שעברה שמצבך היה דחוק ביותר – הייתה זו מסירות-נפש גדולה בשבילך לתת כמה אלפים, אבל השנה גם אם תתן סכום ענק, לא תרגיש את זה בכלל, ממילא זה כבר לא מסירות נפש, כך שאסתפק בסכום סימלי.
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על כך שמשה מבקש מפרעה לתת לעם ישראל לזבוח להשם ואומר לו "גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות ועשינו לה' אלוקינו" "ואנחנו לא נדע מה נעבד את ה' עד בואנו שמה" מסביר רש"י שמשה אומר לפרעה אנחנו לא יודעים אם הקב"ה יבקש יותר ממה שיש בידינו, נשאלת השאלה האם משה לא יודע שהקב"ה לא דורש יותר ממה שהאדם יכול לעשות? ואם אכן לא יבקש יותר הרי גם אחרי שייקחו מפרעה לא בטוח שזה יספיק כי אולי יבקש מהם יותר?
מסביר הרבי מליובאוויטש שרש"י מדייק בדבריו "שמא ישאל יותר ממה שיש בידינו" הקב"ה מבקש מהאדם לפעמים יותר ממה שיש בידיו מכיוון שהוא יודע מה הפוטנציאל שקיים עבורו ולכן הוא לא מבקש יותר מכוחו אלא יותר ממה שיש בידיו, לעם ישראל יש בידיהם כמות מסוימת של זבחים לזבוח אבל יש להם אפשרות לקחת עוד מפרעה ואם יש להם פוטנציאל כדאי לממש אותו.
אנחנו צריכים ללמוד מזה, הקב"ה נתן לכל אחד מאיתנו כוחות מיוחדים ואל לנו להסתפק במה שבידינו אלא עלינו לנסות ללכת בביטחון ובידיעה שאנחנו יכולים יותר וככל שנשתדל יותר נצליח לממש את הפוטנציאל ונראה ברכה בכל מעשינו בגשמיות בורחניות.
יהי רצון שבזכות המימוש העצמי של כולנו נזכה לגאולה אמיתית ושלימה שתבוא בקרוב ממש.

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב print
Print
שיתוף ב telegram
Telegram
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב pinterest
פינטראס
שיתוף ב facebook
Facebook

עוד פוסטים דומים

לימוד חסידות ללג בעומר

לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל

בס"ד שיעור לימוד ל"ג בעומר לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל לימוד מוביל

קרא עוד
תזכורת לפני חג הפסח

תזכורת לפני חג הפסח

לעשות ברכת האילנות ללמוד הלכות לפסח הגעלה, קנייה, טבילת כלים לקנות מצות שמורות לקנות יין אדום קידוש לבנה לתת קמחא דפסחא שווי סעודת חג כל 8

קרא עוד
הא לחמא עניא

בס"ד שיעור וידיאו הכנה לפסח לפי שיחה של הרבי מליובאוויטש למה מתחילים את הסדר עם "הא לחמא עניא" ומידת הביטול

שיעור חסידות לפסח שיעור הכנה לפסח לפי שיחה של הרבי מליובאוויטש למה מתחילים את הסדר עם "הא לחמא עניא" ומידת הביטול שיעור תורה בנושא הרבי מליובאוויטש

קרא עוד
תפילה למציאת הטוב

תפילה לכל בקשה

אוסף תפילות לכל בקשה, עצלות וכו מוכן לשיתוף והפצה ה' אחד הענק לי את העוז להשיל מעלי כל עצלנות ואדישות שבנפשי, אשר מעיקות על גופי האפשר

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: