קטגוריה: פרשת שמות

פרשת שמות, דברי תורה, סטטוסים, באנרים שיעורי תורה בוידאו וכו על פרשת השבוע. מוכן לשיתוף והפצה! ב"ה ממתק לשבת פרשת שמות תשפ"א 2021 היה פעם איש עסקים שהיה עשיר גדול, עסקיו שאבו אותו כל כך שלא

סיפור: ונבקע הר הזיתים על בעל ה"אמרי-אמת" מגור מסופר כי היה נמנע מלעלות על הר הזיתים בירושלים באומרו, "הרי כתוב כי בבוא המשיח ייבקע הר הזיתים, וכיצד הולכים יהודים על ההר מבלי לחשוש שמא יבוא משיח

"אני את נפשי הצלתי" ‑ טענת פרעה! על הפסוק "ויאמר אליהם מלך מצרים . . לכו לסבלותיכם" (ה, ד) פירש רש"י "לכו למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם, אבל מלאכת שעבוד מצרים לא היתה על שבטו של

ב"ה ממתק לשבת פרשת שמות תשע"ו היה פעם איש עסקים שהיה עשיר גדול, עסקיו שאבו אותו כל כך שלא היה לו פנאי לכלום מלבד לדבר אחד, תחביב היה לו לקנות סוסים מגזע משובח, בכל הזדמנות שהיה

הדאגה – סיבה לצרה ר"ל בפרשתנו שמות נאמר "וירא משה ויאמר אכן נודע הדבר. וישמע פרעה גו' ויבקש להרוג את משה ויברח משה גו'" (ב, יד-טו).ולכאורה תמוה, מדוע מספר הכתוב פרט זה ש"ויירא משה ויאמר אכן

מדוע נקרא רשע רק בהרמת יד? בפרשתנו שמות  כתוב, שכאשר ראה משה את דתן ואבירם רבים זה עם זה "ויאמר לרשע למה תכה רעך" (ב, יג). ופירש רש"י: "למה תכה – אע"פ שלא הכהו נקרא רשע

מבחנו של רועה צאן ישראל בפרשתנו שמות מובא "ומשה הי' רועה" (ג, א), אופן רעיית משה את צאן יתרו. ובזה "נבחן" משה רבינו להיותו מתאים להיות רועה ישראל. כמו שכתוב במדרש (שמות רבה ב, ב. ובמדרש

בפרשתנו שמות מובא עניין גזירת פרעה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון"(א, כב). ולכאורה תמוה מדוע אמר פרעה בגזירתו "וכל הבת תחיון", הרי הגזירה היתה רק על הבנים להשליכם ליאור, והי' מספיק לומר "כל

המשותף והמבדיל כסיבה לחיבה בתחילת פרשתנו שמות  כתוב "ואלה שמות בני ישראל". ופירש רש"י "אע"פ שמנאן בחייהן בשמותן, חזר ומנאן במיתתן, להודיע חיבתן . . מכניסן במספר ובשמותם, שנאמר המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא". ולכאורה

השאלה המתבקשת?  פרשת שמות (שקראנו בשבת) מסתיימת בטענה של משה נגד הקב"ה: "למה הרעותה לעם הזה"!…מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך". כעת (בפרשת וארא) משיב לו הקב"ה:"וארא אל

בפרשתנו נאמר "ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר. וישמע פרעה גו' ויבקש להרוג את משה ויברח משה גו'" (ב, יד-טו). ולכאורה תמוה, למאי נפק"מ פרט זה ש"ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר", הרי יראה זו לא

מיכאל הדייג נקלע יום אחד לסערה בלב ים ורק במאמצים מרובים הצליח להגיע לאי בודד, עברו ימים מיכאל כבר התרגל לחיות באי לבדו, בנה לעצמו בקתת עץ והיא היתה לו לבית ומחסה מפני הגשמים והחום, לילה

התפיסה המצרית היא כאמור, האמונה כי העולם מתנהל על פי הטבע. ואילו האמונה היהודית היא כי הקב"ה משגיח השגחה פרטית על כל הנעשה בעולם על פי כוונה עליונה שבסופה הגאולה האמיתית והשלימה. כיצד משתחררים מהשעבוד ל"מצרים"?

על הפסוק בפרשתנו "ומשה הי' רועה" (ג, א) אי' בשמות רבה (פ"ב, ב) "משה לא בחנו הקב"ה אלא בצאן, אמרו רבותינו כשהי' משה רבינו ע"ה רועה צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי, ורץ אחריו עד

בפרשת שמות מתחיל השעבוד והגאולה ממצרים. סיפורי התורה הינם נצחיים ורלוונטיים לכל דור ולכל יהודי בכל זמן. גם הגזירה אותה גזר פרעה: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" הינה ניצחית. פירוש גזירה זו ברוחניות ובפנימיות: מי נהר

על הפסוק "ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור" (ב, ה) איתא בגמ' "ירדה לרחוץ מגילולי אבי'" (סוטה יב, רע"ב). ובצפע"נ להרוגוצ'ובי (עה"ת) מבואר שהנילוס הי' הע"ז של מצרים כדאי' במדרש, וע"י ש"ירדה לרחוץ מגלולי אבי'", ביטלה

טור לפרשת שמות כותרת: איפה אלוקים כשכואב? השאלה הזו, שאנו שואלים ברגעים קשים, זעקה ועלתה מתוך תאי הגזים, נשאלה מעומק מרתפי האינקוויזיציה וליוותה את עמנו לאורך הגלות. השאלה הזו הטרידה אף את משה רבינו, בגלות הראשונה