"אני את נפשי הצלתי"

"אני את נפשי הצלתי" ‑ טענת פרעה!

על הפסוק "ויאמר אליהם מלך מצרים . . לכו לסבלותיכם" (ה, ד) פירש רש"י "לכו למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם, אבל מלאכת שעבוד מצרים לא היתה על שבטו של לוי". ומבאר הרמב"ן שמכיון ש"מנהג בכל עם להיות להם חכמים מורי תורתם, לכן הניח להם פרעה שבט לוי שהיו חכמיהם וזקניהם".

ועל פי זה נמצא, שכשאמר פרעה "לכו לסבלותיכם" ולמלאכתם שהיה להם בבית התכוון לומר שמוטב להם לעסוק בעצמם בלימוד התורה ואין להם לנסות להוציא את בני ישראל ממצרים.

אך זו היתה דעתו של פרעה, ומנגד, משה ואהרן לא שמעו אליו, אלא המשיכו בפעולותיהם להוציא את בנ"י מארץ מצרים, ואם היו מתמהמים עוד רגע אחד היו ח"ו נשארים במצרים עד עכשיו (סי' האריז"ל הגש"פ פי' מצה זו, ובכ"מ).

ומזה נלמדת הוראה בעבודת האדם:

היה אפשר לאדם לחשוב, מה איכפת לי שישנם יהודים שבמקום לעבוד את הבורא יתברך, עובדים את פרעה הרשע ואינם מקיימים תורה ומצוות ר"ל, הרי "אני את נפשי הצלתי", עוסק הנני בלימוד התורה ביגיעה עצומה, ומה לי לעסוק בקירוב עוד אחד מבנ"י לחיי התורה והמצוות.

ועל זה באה ההוראה שסברא זו כבר העלה "פרעה מלך מצרים", אך מלך מלכי המלכים הקב"ה הורה למשה ואהרן לבלתי שמוע אליו, כי אם לעשות כל שביכולתם על מנת לגאול את בני ישראל ממצרים, להציל אותם מעבודת פרעה, ולקרבם לעבודת השי"ת.

(ע"פ לקוטי שיחות חט"ז עמ' 29 ואילך)