קטגוריה: ויקהל – פקודי

דברי תורה קצרים לפרשיות ויקהל פקודי   מה לומדים מאיקאה? – פרשת ויקהל-פקודי פרופ' דן אריאלי כתב פעם על "אפקט איקאה": אם אנחנו מרכיבים בעצמנו חפץ שקנינו – אנחנו נקשרים אליו יותר, בגלל המעורבות האישית. מוצר

ב״ה ממתק לשבת פרשת ויקהל תשע״ו השבוע כמידי חודש קיימנו סדנת מודעות למטיילים צעירים, במהלך הסדנה ניגשה אליי אחת המשתתפות ושאלה אותי, האם באמת הפרטים הקטנים כל כך חשובים לאלוקים? האם באמת משנה לו אם אדליק

טור לפרשת ויקהל-פקודי כותרת: איך מתמודדים עם השוליים? לא רק בדף יש שוליים, אלא בכל חֶברה. אלו אנשים שאינם עומדים בנורמות החברתיות, שהתנהגותם שונה מהמקובל וחורגת מהדרישות המוסכמות. מהי ההתייחסות היהודית לשוליים? התשובה נמצאת במעילו של

בפרשתנו (לט, לג): "ויביאו את המשכן אל משה וגו'" וכתב רש"י "לא עשה משה שום מלאכה במשכן". ובטעם הדבר מבואר, שמשה לא השתתף במלאכת המשכן כי לא נצטווה בזה (ראה לקוטי שיחות ח"ו עמ' 221 ואילך).אך,

בתחילת פרשתנו: "אלה פקודי המשכן משכן העדות". ופירש רש"י "המשכן משכן – שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין". לכאורה תמוה, מדוע רמז כאן הכתוב לזה "שנתמשכן" המקדש, והיינו חורבנו, ולא רמז כאן לבנין המקדש? גם

פרופסור מכובד נסע פעם באוניה, הצמידו אליו אחד מנערי האוניה לשרת אותו, ביום הראשון הנער מגיש לפרופסור את ארוחת הבוקר והפרופסור שואל אותו, נערי החביב למדת פעם פסיכולוגיה? הנער אומר לא, מה זה פסיכולוגיה והפרופסור אומר

בפרשתנו (לה, יח): "את יתדות המשכן ואת יתדות החצר ואת מיתריהם". ומפרש רש"י: "יתדות – לתקוע ולקשור בהם סופי היריעות בארץ שלא ינועו ברוח". ויש לבאר זה בדרך הדרוש: יתכן שמחנך המחנך את תלמידו בדרך הישר

בפרשתנו (לה, ב) כתוב "ששת ימים תֵּעָשֶׂה מלאכה, וביום השביעי יהי' לכם קודש שבת שבתון לה'". ויש לבאר זה ע"פ דרך החסידות: על הכתוב בתהלים (קכח, ב) "יגיע כפיך כי תאכל" נאמר (ראה לקו"ת שלח מב,