תגובה אחת

1. משכן של בעלי תשובה
   הפרשות שלפנינו, ויקהל-פקודי, עוסקות במה שהיה לפני שלושה שבועות בדיוק, ענייני המשכן עם הפירוט הגדול, כמה כפתורים היו במנורה וממה היתה עשויה היריעה השניה של תקרת המשכן.
   אבל ההבדל הגדול הוא, שפרשת תרומה היתה לפני חטא העגל. ויקהל זה כבר אחרי.
   בתרומה נצטוו "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי". כל איש, לא רק יהודים.
   לאחר חטא העגל, כשהערב רב קילקל, הם נשארו בחוץ. הפעם זה רק עם ישראל. "ויקהל משה את *כל עדת בני ישראל* ".
   לפני כן זה היה משכן של צדיקים גמורים, הפעם – של מי שעשה תשובה.
   וכדרכם של בעלי תשובה, התרומה נעשתה בהתלהבות יתרה, הביאו יותר מידי חומרים למשכן . "והמלאכה היתה דיים".
   ולכן גם הגברים השתתפו יותר בתרומה, "ויבואו האנשים על (=עם) הנשים". הגברים בעיקר. כי הנשים לא חטאו בעגל. גברים כן.
   ומתוך התשובה הגדולה הזאת נעשה המשכן.
   ומתוך התשובה הזאת שרתה שכינה בארץ.
   (הרב החלבן)