קטגוריה: בא

פרשת בא, ליקטנו בשבילך מספר דברי תורה קצרים ומרוממים על פרשת השבוע, גם וידיאוים ציטוטים וכו ממתק לשבת פרשת בא תשע"ח רב שלימד קבוצת תלמידים פנה לתלמידיו ביום הלימודים האחרון ואמר להם ״היום אלמד אתכם איך

ממתק לשבת פרשת בא תשע"ז חנן היה ילד חכם מאוד, מפעם לפעם אהב ללכת לקרקס, מכל החיות בקרקס ריתק אותו הפיל הגדול, במהלך ההופעה הוא ראה את הפיל סוחב עצים ודוחף חביות וכולם מתפעלים מכוחו העצום.

הצלת ישראל במכת בכורות בנוגע למכת בכורות כתוב בפרשתנו בא, שנצטוו ישראל "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" (יב, כב). ופירש רש"י "מאחר שניתנה רשות למשחית אינו מבחין". ויש לתמוה מה נשתנה מכת בכורות

מתניים, נעליים, מקל – להשפיע בכל מקום בנוגע לאכילת פסח מצרים נאמר בפרשתנו בא : "וככה תאכלו אותו, מתניכם חגורים, נעליכם ברגליכם, ומקלכם בידכם" (יב, יא). ויש לבאר תוכן הדברים בעבודת האדם לקונו: מתניכם – "הם

בפרשת השבוע שקראנו השבת מסופר על הציווי המיוחד שקיבלו בני ישראל ערב צאתם ממצרים: כל משפחה נצטוותה לקחת כבש הביתה בעשירי לחודש ניסן, להחזיק את הכבש בבית ארבעה ימים, וביום הארבעה עשר בניסן לשחטו ל". מטרת

בנוגע ליציאת מצרים מצינו בכתובים שביטול גלות מצרים התחיל ב"חצות הלילה" בדיוק, שאז הייתה מכת בכורות, ובני ישראל יצאו ממצרים "בעצם היום הזה" שפירושו בחצות היום בדיוק (ראה רש"י האזינו לב, מח. ספרי האזינו שם ועוד).

הכבדת לב פרעה  "כי אני הכבדתי את ליבו" (י,א)  גזרות פרעה וקושי גלות מצרים לא באו מרצונו החופשי של פרעה, אלא מפני שהקב"ה הכביד את ליבו, כדי שיתגלו ניסי ה' ונפלאותיו.  כשיהודי נתקל ב'מיצר' – בדברים

שנו חכמים במשנתם "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר והגדת לבנך גו'" (פסחים קטז, ב במשנה). ולכאורה תמוה הדבר, איך יכול האדם בדורנו להרגיש "כאילו הוא יצא ממצרים", בעוד

ממתק לשבת פרשת בא תשע"ה היו היה פעם איכר ולו פרד זקן. לרוע המזל, נפל הפרד אל תוך הבאר העתיקה שבחצר ביתו. האיכר הזקן שמע את הפרד גונח בקולי קולות. האיכר אהב וחיבב את הפרד הזקן,

על הפסוק בנוגע לקרבן פסח "והי׳ לכם למשמרת" (יב, ו) כתב רש"י "הי' ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר ואעבור עליך . . הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו ולא היו בידם מצות

הפרשה נפתחת בציווי ה' אל משה ללכת לפרעה ולהתריע בו בפעם האחרונה לשלח את בני ישראל ממצרים. שואלים חז"ל מדוע נאמר הלשון 'בא' אל פרעה? יותר מתאים היה לומר 'לך' אל פרעה.  הרבי מליובאוויטש מסביר כי

בנוגע למכת חושך כתב רש"י "ולמה הביא עליהם חושך . . שחפשו ישראל וראו את כליהם וכשיצאו והיו שואלים מהן והיו אומרים אין בידינו כלום, אומר לו אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא" (רש"י ד"ה ויהי

מכת אור  בפרשת השבוע (פרשת בא), מסופר על מכת חושך:"ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצריים…וכל בני ישראל היה אור במושבותם". פרשנים מסבירים שהיו כאן שני ניסים: חושך על טבעי שהצמיד את המצרים למקומם. אור ניסי לישראל,

תשובה – בכל מצב בתחילת פרשתנו הובאו דברי משה אל פרעה בשליחותו של הקב"ה "כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך" (י, ד). וידועה הקושיא, הרי כתוב לפני זה "אני הכבדתי

ביהדות כל הזמן מזכירים יציאת מצרים. מדוע עלינו להתעסק עם אירוע, חשוב ככל שיהיה, שקרה לפני 3000 שנה. מוסבר בחסידות כי מצרים רלוונטי לימינו אלה מאוד מאוד.  הרבי מליובאוויטש אומר כך:  "'מצרים' – הוא לשון מיצר

טור לפרשת בא כותרת: רק מצוה אחת – "יהודי, הנחת תפילין היום?". – "לא, תודה". – "אולי בכל זאת?". – "אם היית יודע מה אכלתי היום, לא בטוח שהיית מציע לי להניח תפילין!". זהו דו-שיח שמשקף

כותרת: אין אלטרנטיבה! בעידן המודרני, מחפשים לכל דבר אלטרנטיבה. יש רפואה אלטרנטיבית, מוזיקה אלטרנטיבית, ואפילו… "יהדות אלטרנטיבית". זו "יהדות" אחרת, בלתי מחייבת, בה כל אחד יכול לבחור מה לעשות, מתי ואיך. אתה יכול לחגוג את ליל