דברי תורה קצרים לפרשת תרומה

ממתק לשבת פרשת תרומה תשע"ח יוסף היה יהודי פשוט שבקושי השתכר למחייתו וכשבתו הגיעה לפרקה ועמדה להתחתן, לא היו בידו האמצעים להוצאות החתונה, בצר לו פנה אל הרבי וביקש את עצתו, פתח הרבי את מגירת שולחנו, הוציא שטר של רובל אחד ואמר לו "צא לדרכך ותעשה את העסקה הראשונה שתבוא לידך", יצא יוסף לדרכו, בדרך עצר באכסניה, בלובי של האכסניה ישבו קבוצת סוחרים, הצטרף יוסף אליהם, פנה אחד מהם ושאל את יוסף מה אתה, קונה או מוכר, אמר יוסף אני קונה, שאל הסוחר מה תקנה ויוסף ענה מה שתמכור, שאל הסוחר כמה כסף יש לך, רובל אחד ענה יוסף, החלו כולם לצחוק והסוחר אמר לו "ברובל אחד אני מוכן למכור לך את חלקי לעולם הבא", אמר יוסף "בסדר אני מוכן אבל כמו…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת משפטים

ב"ה ממתק לשבת פרשת משפטים תשע"ח בבית קטן בקצה העיירה היה גר איש זקן, בוקר אחד הוא שומע דפיקות בדלת ביתו, הזמין הזקן את האורח להיכנס פנימה. היה זה בחור צעיר, שהתנשם והתנשף כמי שרץ דרך ארוכה. "חלמתי בלילה חלום", אמר הצעיר, חלום שלא נתן לי מנוח כל הלילה. חלמתי שבקצה הכפר, בבית קטן, גר זקן שיש לו יהלום יקר ערך, ואת היהלום הזה הוא ייתן לי. והנה הגעתי לכאן לבית הקטן שבקצה הכפר ואני מבקש ממך שתתן לי את היהלום שלך. ניגש הזקן לפינת החדר, פתח קופסת עץ גדולה, הוציא מתוכה יהלום גדול ויקר מאוד ונתן לבחור הצעיר, "קח אותו", אמר הזקן, "מצאתי אותו לפני שנים, ומאז הוא מונח אצלי, אני רואה שאתה מאוד רוצה אותו". הצעיר שמח מאוד, לקח את…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת בא

ממתק לשבת פרשת בא תשע"ח רב שלימד קבוצת תלמידים פנה לתלמידיו ביום הלימודים האחרון ואמר להם ״היום אלמד אתכם איך להכין חמין טוב". הרב לקח סיר גדול ומילא אותו בתפוחי אדמה עד גדותיו ואז פנה אל התלמידים: "אמרו לי, האם הסיר מלא?" כן, השיבו התלמידים,                 בחיוך על שפתיו הוציא הרב שקית של שעועית ושפך את תוכנה לתוך הסיר, גרעיני השעועית החליקו פנימה ברווחים שבין תפוחי האדמה. "ובכן", אמר הרב, "האם עכשיו הסיר מלא?" התלמידים הביטו בסיר ובפה אחד קבעו שהוא אכן מלא. בלי להסס לרגע, הוציא הרב שקית גריסים ושפך אותה לתוך הסיר. הגרגירים הקטנים החליקו אל תוך החרכים והנקיקים שבין תפוחי האדמה והשעועית. "עכשיו הוא מלא", אמרו התלמידים. "באמת?" אמר הרב והוציא את אוסף…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת וארא

ממתק לפרשת וארא תשע"ח 2018 הוכח תוכיח את עמיתך רבי שמואל האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חב"ד ראה פעם את שני ילדיו זלמן אהרון ושלום דובער בשיחה, זלמן אהרון שהיה גדול יותר אך נמוך יותר אמר לאחיו "אני מבוגר יותר ומן הראוי שאהיה גבוה יותר, כנס אתה לבור וכך אהיה אני גבוה יותר, קרא האב לבניו ואמר לבן הגדול "אף פעם אל תגביה את עצמך על חשבון הנמכת הזולת, אם תרצה להיות גבוה תעלה אתה על כסא..." בפרשתנו אנו קוראים על משה ואהרון שעומדים לפני פרעה ומתחילים לשכנע אותו שעליו לשחרר את עם ישראל, עם תחילת השיחה אהרון לוקח את המטה אשר בידיו, זורק אותו והמטה נהפך לנחש, פרעה לא מתרגש, הוא קורא לחרטומיו והם גם זורקים את מטותיהם שנהפכים גם הם לנחשים…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת שמות לאור החסידות

ב"ה ממתק לשבת פרשת שמות תשע"ח 2018 מיכאל הדייג נקלע יום אחד לסערה בים, הסירה שלו נשברה ורק במאמצים מרובים הצליח להגיע לאי בלב ים, עברו ימים מיכאל כבר התרגל לחיות באי הבודד, בנה לעצמו בקתת עץ והיא היתה לו לבית ומחסה מפני הגשמים והחום, לילה אחד מיכאל יצא לדוג דגים כדי להשביע את רעבונו וכשחזר אל החוף כולו רטוב הדליק מדורה כדי להתחמם קצת, אך ברגע אחד המדורה הבעירה קרשים שהיו בסמוך, ולפני שמיכאל הספיק למצמץ בקתתו האהובה עלתה באש, הוא לא האמין למראה עיניו. אחרי כל האסונות שפקדו אותו, גם הדבר היחיד שהיה ברשותו עלה באש?! הוא הביט בטרוניה כלפי השמיים וזעק: "למה זה מגיע לי"? הוא העביר את הלילה כשהוא ממרר בבכי, עד שבחצות הלילה הופיעה באופק – ספינה,…

להמשך קריאה

פרשת ויקהל פקודי – הגיגים ודברי תורה לאור החסידות ולשולחן שבת לפרשת השבוע

ממתק לשבת פרשת ויקהל פקודי תשע"ז ‎מספר שליח הרבי בבנקוק: באחד השיעורים שמסרתי בבית חב"ד בבנגקוק פנה אלי אחד המטיילים בשאלה, האם באמת הפרטים הקטנים כל כך חשובים לאלוקים? האם באמת משנה לו אם אדליק את האור בשבת? או אחכה דווקא שש שעות אחרי אכילת בשר? ‎סיפרתי לו על הרב אהרון מוס מאוסטרליה, שיש לו אתר לשאלות ותשובות ביהדות, מישהו מהגולשים שאל אותו את השאלה הזו, והוא לא ענה, כשעברו כמה ימים, כתב לו אותו גולש ״בדרך כלל אתה עונה מיד, האם עלי להסיק שהפעם אין לך תשובה?״ תשובתו של הרב לא איחרה לבוא ״האמת היא שמיד כשהגיעה השאלה ישבתי לכתוב תשובה, אבל כשהקלדתי את כתובת המייל שלך, בטעות כתבתי ״gmailcom״ ושכחתי את הנקודה באמצע, וכמובן שהמייל לא הגיע ליעדו, כששאלתי את…

להמשך קריאה

הגיגים ודברי תורה לשולחן שבת לפרשת כי תשא – לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת כי תשא תשע"ז שני אנשים אשר חלו במחלה קשה, חלקו את אותו החדר בבית הרפואה... מיטתו של האחד הייתה סמוכה לחלון והשני שכב בצדו האחר של החדר. בשל מצבם הם היו מרותקים למיטותיהם בלא יכולת לקום. מידי יום בצהריים, כאשר היו מושיבים את החולה במיטה שליד החלון כדי שיוכל לאכול, הוא היה מתאר לשותפו לחדר את כל מה שרואה מבעד לחלון. החולה ששכב במיטה השנייה הקשיב בקשב-רב לתיאוריו של חברו, והיה מתמוגג מהפעילות והצבע של העולם שבחוץ - דרך החלון נשקפו אגם עם ברבורים, ילדים השיטו את סירות הצעצוע שלהם, אנשים הסתובבו וצחקו, פרחים בשלל צבעים, באופק ניתן היה לראות את קו הרקיע... התיאורים הללו עוררו אותו מחוליו, הוא היה עוצם את עיניו ומדמיין את העולם שבחוץ... לאחר תקופה…

להמשך קריאה

פרשת תרומה – הגיגים ודברי תורה קצרים -וידיאו ועוד – פרשת תרומה לאור החסידות

Nגוון דברי תורה קצרים לפרשת תרומה......... נחשף הקוד לכספת! חלומו של כל מפרנס, לקבל מענה אנושי-אלוקי, עם מסר שואל-עונה: במה אוכל לעזור לך? המעבר משבת שקלים לשבת תרומה, מציף את המשאלה, לקבל תרומה גדולה, של המון שקלים. לגלות את הצופן לכספת האלוקית ולהתחיל סוף סוף לחיות טוב. וכמובן - לתת צדקה בשפע ובהרחבה.. תגלית: הקוד לפתיחת כספת השקלים – נחשף! * פעם נכנס אל אדמו"ר הריי"צ ליחידות, חסיד פשוט שעבד לפרנסתו כנהג. אותו יהודי היה רחוק מאד מעשירות ובכל זאת, היות והיה זה בתקופה בה החל אדמו"ר הריי"צ להדפיס את ספרי ה'צמח צדק, ביקש ממנו הרבי לתרום סכום גדול מאד להדפסת הספרים. היה זה סכום עצום, הרבה מעבר ליכולות של אותו חסיד. למרות היותו חסיד, קשה היה לו לבצע את הוראת הרבי. הייתה זו בקשה…

להמשך קריאה

פרשת משפטים – הגיגים ודברי תורה לשולחן שבת – חסידות קלילה על הפרשה

ממתק לשבת פרשת משפטים תשע"ז שמעתי פעם ממישהו סיפור: בילדותי, הייתי בגינת המשחקים עם חברי ושיחקנו, לפתע הגיע לגינה ילד עם ארגז בידו והכריז "מי רוצה?" כולנו רצנו אליו וצעקנו ״אני״ מבלי לדעת מה בארגז, הילד פתח את הארגז ולהפתעת כולנו הארגז היה מלא בחפיסות שוקולד שלימות, כולם שלחו את ידיהם והחלו לאכול בהנאה, רק אני, שהייתי ילד עם חוש צדק מפותח, לא הסכמתי לקחת לפני שאברר את העניין, פניתי לילד בשאלה, "מאיפה השוקולדים?" ״מהחנות״, ענה הילד, קנית אותם? שאלתי, והילד אומר ״לא בדיוק״, ״אלא מה גנבת?״ ״לא, לקחתי״, הסתכלתי עליו בנסיון להבין, לקח הילד שתי חפיסות שוקולד ואמר לי ״בא ואסביר לך, אם תבין, בסדר, ואם לא, יישאר לי יותר״, התיישבנו בצד והילד מסביר לי "כאשר מתמחרים מוצר, התמחור מורכב מכמה…

להמשך קריאה

פרשת יתרו – הגיגים ודברי תורה לשולחן שבת ברוח החסידות

https://www.youtube.com/watch?v=DfmNRdvWtv8   ממתק לשבת פרשת יתרו תשע"ז אב ובנו הגיעו פעם לרב וביקשו את עזרתו להכריע בוויכוח קשה שיש ביניהם, יש להם מעיל אחד בבית, החורף הקשה בפתח וכל אחד טוען שהמעיל צריך להגיע דווקא אליו, האבא טוען שהוא חולה ואם לא יהיה לו מעיל הוא לא יוכל לצאת מהבית וייאלץ לבלות חודשים סגור בבית, לעומתו טוען הבן שהוא זה שעובד ומפרנס גם את האבא ואם הוא יצא בלי המעיל הוא יהיה חולה, לא יוכל לעבוד ולשניהם לא יהיה מה לאכול. הרב שמע את הטענות, אמר שקשה לו לענות והפנה אותם לבית הדין, אך הציע להם שיבואו בגישה שונה, שכל אחד מהם יסביר לדיינים למה לדעתו השני צריך לקבל את המעיל, הגיעו האב ובנו לדיינים, האב אמר אני כבר זקן ולא ייקרה…

להמשך קריאה

רעיונות והגיגים לשולחן שבת פרשת בשלח 2017 – ט"ו בשבט

ממתק לשבת פרשת בשלח תשע"ז קבוצת סטודנטים נכנסו פעם לשיחה אישית עם הרבי מליבאוויטש. לקראת סוף הפגישה, שאל אחד הסטודנטים "שמעתי שאומרים שהרבי מסוגל לעשות ניסים, האם זה נכון?" ענה לו הרבי "היכולת לעשות ניסים אינה מוגבלת רק לאדם כזה או אחר, כל אחד מאיתנו יכול לחולל נסים, בכל אחד מאיתנו יש נפש אלוקית ולכן ביכולתנו להתגבר על מגבלותינו הטבעיות- גדולות ומאיימות ככל שיהיו. כדי להמחיש זאת", אמר הרבי בחיוך, "אעשה עכשיו נס. כל אחד מכם יחליט עכשיו להשתפר בתחום אחד שהוא מרגיש שעליו לשפר, תחום שעד היום הוא הרגיש שההתקדמות בו היא מעבר ליכולותיו, ותראו שתצליחו כל אחד במשימה שלו. כך תראו שלנשמה יש את הכוח להתגבר מעל המציאות הטבעית וזה נס..." * בפרשת השבוע נקרא על קריעת ים סוף, במדרש…

להמשך קריאה

רעיונות והגיגים לשולחן שבת פרשת בא 2017

ממתק לשבת פרשת בא תשע"ז חנן היה ילד חכם מאוד, מפעם לפעם אהב ללכת לקרקס, מכל החיות בקרקס ריתק אותו הפיל הגדול, במהלך ההופעה הוא ראה את הפיל סוחב עצים ודוחף חביות וכולם מתפעלים מכוחו העצום. לאחר ההופעה ראה חנן שקושרים את הפיל עם שרשרת ליתד עץ קטנה שתקועה באדמה, הוא שאל את עצמו "איך ייתכן שהפיל שקודם סחב עצים גדולים נשאר במקום ולא בורח, הרי הוא יכול להשתחרר בקלות מהיתד, כששאל את אביו הוא ענה לו שזהו פיל מאולף, ההסבר הזה לא סיפק אותו, שנים רבות ליוותה אותו השאלה עד שפגש באדם חכם שהסביר לו "כשהפיל היה פילון קטן קשרו אותו ליתד כזו כדי שלא יברח, הוא ניסה בכל כוחו להשתחרר ולא הצליח, הוא ניסה שוב ושוב ומשלא הצליח הגיע למסקנה…

להמשך קריאה

פרשת וארא – הגיגים ודברי תורה לשולחן שבת

בחוץ קר וגשום ובבית פנימה חם ונעים. ניחוחות השבת עולים מהמטבח ולפני הקידוש ה"אשת חיל" תקבל את הקרדיט. ובתנורים? אצל היהודים חלות טריות וריחניות, אך אצל שכניהם המצריים - בפרשת השבוע, 'וארא' - לא נעים, צפרדעים מקרקרות. הצפרדעים עולות מן היאור הקר ובמסירות נפש מזנקות פנימה לתנורי מצרים ומצננות אותם. לעומת זאת, במכת דם, הפעולה הפוכה לחלוטין. אהרן מכה במטה משה על היאור והמים הקרים הופכים לדם חם. מה מתחולל פה, משחק קר-חם?! היאור (הנילוס) הוא סמל הגאווה המצרית. פרעה גוזר להשליך את הילדים ליאור, ובמובן הרוחני, בכך הוא מנסה לחנך מחדש את העם היהודי. לקרר כל רגש התלהבות לדבר שבקדושה. מהצד השני, תנורי מצרים מסמלים את התרבות החדשה, ההתלהבות והסגידה לחיי החומר. המכות באו מידה כנגד מידה. תנורי מצרים - תענוגי…

להמשך קריאה

כג טבת קצרצרים | הר הזיתים | אמרי אמת | ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין

סיפור: ונבקע הר הזיתים על בעל ה"אמרי-אמת" מגור מסופר כי היה נמנע מלעלות על הר הזיתים בירושלים באומרו, "הרי כתוב כי בבוא המשיח ייבקע הר הזיתים, וכיצד הולכים יהודים על ההר מבלי לחשוש שמא יבוא משיח ברגע זה, ולפתע ייבקע ההר? – אלא מאי? חושבים הם שלא יקיץ הקץ באותו רגע ממש. עם כל זה, אין להסיח את הדעת מן התקווה לגאולה גם לא לרגע אחד..." (מלוקט מ"מביא גואל" לר' מנחם זיגלבוים שליקט מ"ליקוטים – אמרי אמת") כולם עשו תשובה! כתב הרמב"ם (הלכות תשובה, פרק ז, הלכה ה, על פי דברי חז"ל במסכת סנהדרין צז, ב): "ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין". נכון להיום, אין אפילו יהודי אחד שלא חלף בראשו הרהור תשובה, לפחות כמה פעמים בחייו – ועל פי דברי חז"ל…

להמשך קריאה

בצוותא עם הקדוש-ברוך-הוא

פרשת תצווה פותחת במילים: "ואתה תצווה את בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור". בתורת החסידות מוסבר, כי המילה תצווה היא מלשון צוותא, ופירוש הפסוק הוא (גם) כך: 'ואתה' – משה רבינו, 'תצווה את בני ישראל' – תחבר אותם אל הקדוש-ברוך-הוא, על-ידי שתעורר אותם להיות 'כתית למאור' – להיות מוכנים 'להיכתש', להפיק מעצמם את המיטב – 'שמן זית זך' – כדי ששמו של הקדוש-ברוך-הוא יאיר בעולם. פעולה זו נעשית ע"י נשיא הדור שהוא משה רבינו שבכל דור ובדורנו אנו – הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח. על-ידי 'הפקת השמן' מהנפש נזכה במהרה למשיחה בשמן של משיח בן דוד, וכמו שנאמר: "מצאתי (בן) דוד עבדי, בשמן קדשי משחתיו". (תורת מנחם תשנ"ב חלק שני עמוד 309)

להמשך קריאה
הגיגים קצרים לפרשת משפטים לאור החסידות
תכלית הבריאה ושלימותה ימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלימות בריאות עולם הזה שלכך נברא מתחילתו (תניא פרק לו)

הגיגים קצרים לפרשת משפטים לאור החסידות

מי קובע לשכל כיצד להתנהג? פרשתנו "משפטים" פותחת במילים "ואלה המשפטים" ה'ואו' במילה "ואלה" לכאורה מיותרת. מספיק היה לומר "אלה" המשפטים? אלא שחכמינו מסבירים שכמו שבפרשת יתרו הסמוכה למשפטים קבלנו את הדברים בגלל נתינתם ב'סיני' ללא עוררין, כך אפילו דינים "משפטים" הנוהגים בין אדם לחברו גם אותם צריך לעשות בגלל צווי הקב"ה בסיני ולא רק מצד השכל. מוסיף ומחדש הרבי שליט"א שגם הסיבה לכך שאנו מבינים את המשפטים בשכלנו הפשוט הוא בגלל נתינתם ב'סיני'. מאחר והתורה היא התוכנה לבריאת העולם (כמו השרטוט אצל האדריכל והמנהדס) נעשים הדינים האלו מחוייבים ומובנים גם בשכל האדם ואפילו בשכלם של הגויים. בשכל הפשוט מובן שלא כדאי להלחם ובכל אופן המשיכו להלחם הרבה שנים. ואם כן מה המניע שלפתע החליטו מנהיגי המעצמות הגדולות (רוסיה וארה"ב, ה'תשנ"ב) לצמצם…

להמשך קריאה

עשיית המשכן "למחרת" לימוד התורה – פרשת ויקהל

על הפסוק בתחילת פרשתנו "ויקהל משה" פירש רש"י "למחרת יום הכיפורים, כשירד מן ההר". ולכאורה יש לשאול, מדוע המתין משה לצוות את בני ישראל על עשיית המשכן ל"מחרת יום הכיפורים" ולא ציווה אותם על זה מיד ברדתו מן ההר, ביום הכיפורים עצמו? אלא, שכאשר ירד משה עם הלוחות השניות והתורה, היו ישראל שקועים לגמרי בתוכן הלוחות ובלימוד התורה שקבל משה בהר, ולא הי' מקום לצוות אז על עניני עשי' ובני' כאשר היו עסוקים לגמרי בלימוד! ורק למחרת רדתו מן ההר, הי' יכול לצוותם על עשיית המשכן. ומזה הוראה בעבודת האדם לקונו, שגם אנשים שעוסקים בעניני העולם כדי לעשות מהם משכן ודירה לו יתברך, עליהם לדעת שלמרות גודל ונחיצות עבודה זו, אין זה מחליף את לימוד התורה. ולכן, בעת הלימוד צריכים להיות מסורים…

להמשך קריאה
ממתק לשבת פרשת ויקהל תשע״ו – הדיוק שבשבת
שבורא עולם יוריק עליכם עם אור נרות שבת שפע רוחני יהודי איכותי ותתענגו בטעם השבת האמיתית

ממתק לשבת פרשת ויקהל תשע״ו – הדיוק שבשבת

ב״ה ממתק לשבת פרשת ויקהל תשע״ו השבוע כמידי חודש קיימנו סדנת מודעות למטיילים צעירים, במהלך הסדנה ניגשה אליי אחת המשתתפות ושאלה אותי, האם באמת הפרטים הקטנים כל כך חשובים לאלוקים? האם באמת משנה לו אם אדליק את האור בשבת? או אחכה דווקא שש שעות אחרי אכילת בשר? *** סיפרתי לה על הרב אהרון מוס מאוסטרליה, שיש לו אתר לשאלות ותשובות ביהדות, מישהו מהגולשים שאל אותו את השאלה הזו, והוא לא ענה, כשעברו כמה ימים, כתב לו אותו גולש ״בדרך כלל אתה עונה מיד, האם עלי להסיק שהפעם אין לך תשובה?״ תשובתו של הרב לא איחרה לבוא ״האמת היא שמיד כשהגיעה השאלה ישבתי לכתוב תשובה, אבל כשהקלדתי את כתובת המייל שלך, בטעות כתבתי ״gmailcom״ ושכחתי את הנקודה באמצע, וכמובן שהמייל לא הגיע ליעדו,…

להמשך קריאה

פרשת ויקהל – ששת ימים – שבת, וביום השביעי – שבת שבתון!

ששת ימים – שבת, וביום השביעי – שבת שבתון! בתחילת פרשתנו ויקהל כתוב "ששת ימים תיעשה מלאכה, וביום השביעי יהי' לכם קודש שבת שבתון לה'" (לה, ב). ויש לבאר זה על פי דרך החסידות: כתוב בתהלים (קכח, ב) "יגיע כפיך כי תאכל". ופירושו, שכאשר עוסק האדם במלאכתו לפרנס עצמו ובני ביתו הרי זה צריך להיות רק עם "כפיך" – בכח המעשה, ולא להשקיע ראשו בזה, "יגיע ראשך" (ראה לקוטי תורה שלח מב, ד. ועוד). כי באמת אין מזונות האדם באים מהעסק והמסחר, כי אם הקב"ה הוא הזן ומפרנס את העולם כולו, והעסק אינו אלא "כלי" ו"אמצעי" שעל ידו משפיע הקב"ה פרנסתו. וכאשר יכיר האדם בזה שהפרנסה מגיעה מהקב"ה, אזי יבין שגם אם יתעסק במסחרו ביגיעה יתירה לא ירוויח יותר ממה שהקב"ה רוצה…

להמשך קריאה
פנינה יומית ויקהל שקלים
שתזכו לשבת נהדרת שתהא בכל אורה מעוטרת שבת שלום ומבורכת!

פנינה יומית ויקהל שקלים

לעסוק ב"ל"ט מלאכות" המשכן – מצוה! בתחילת פרשתנו ויקהל נאמר שהקהיל משה את כל ישראל ואמר להם "אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם וגו' ששת ימים תעשה מלאכה" (לה, א-ב). וכתוב על זה בגמרא "אלה הדברים – אלו שלשים ותשע מלאכות שנאמרו למשה מסיני" (לה, א-ב. שבת ע, א). והיינו, שהמלאכות שעשו במשכן – הן המלאכות האסורות בשבת. והנה, כל לימוד בתורה אינו בדרך מקרה ח"ו, אלא הסיבה לכך שלומדים ענין אחד מהשני היא מפני שיש שייכות ביניהם. והיינו, שה"מלמד" וה"למד" בפנימיותם הם ענין אחד. וכן הוא בענייננו, מכיון שלמדים ל"ט מלאכות האסורות בשבת ממלאכת המשכן, הרי זה מפני של"ט המלאכות קשורות עם מלאכת המשכן. ויש לבאר הקשר ביניהם: כמו שמלאכות המשכן נעשו כדי לבנות משכן ודירה לשכינה, הנה כן צריך…

להמשך קריאה
כי תשא – הראהו קשר של תפילין
מניח תפילין בהודו

כי תשא – הראהו קשר של תפילין

מחלת השכחה על הפסוק בפרשתנו כי תשא  "וראית את אחורי" (לג, כג) פירש רש"י "הראהו קשר של תפילין". וכן מצינו שבעת שלימד הקב"ה למשה "סדר בקשת רחמים" וקריאת י"ג מדות, הראה לו הקב"ה את עצמו כאילו הוא "מעוטף" בטלית (רש"י שם, יט ד"ה ויאמר), ומעוטר בתפילין ‑ "הראהו קשר של תפילין". ויש לבאר השייכות בין טלית ותפילין לבקשת סליחה ומחילה וקריאת י"ג מדות: יש לתמוה איך שייך שהאדם יעבור על מצוותיו של הקב"ה, והרי ישראל הם "מאמינים בני מאמינים" (שבת צז, א), וברור שמאמין הוא באמונה שלימה שהקב"ה "מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", ואם כן בידעו שברגע זה חייו תלויים בהקב"ה, הבורא אותו ומחדשו "בכל יום תמיד", איך שייך הוא באותו רגע לעבור על רצונו יתברך? אלא, שברגע ההוא שעובר…

להמשך קריאה

כי תשא – מחצית השקל – פנינה יומית

גם המחולקים והשונים צריכים להתאחד  במצות מחצית השקל שנצטווינו בה בפרשתנו כי תשא מצינו דבר מיוחד, שנתפרש בה באופן מיוחד שאין חילוק במצוה זו בין עני לעשיר, כמו שכתוב "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל" (ל, טו). מה שלא מצינו דוגמת ענין זה בכל המצוות כולם (היינו, אף שאין חילוק בין עני ועשיר בהרבה מצוות מ"מ לא מצינו שיתפרש הדבר בציווי מיוחד, כי אם במחצית השקל). וחידוש גדול יש בזה, שהרי כללות ענין הצדקה קשורה עם זה שיש חילוק בין עני ועשיר, וכמאמר רז"ל "אמר דוד לפני הקב"ה . . תיישר עולמך בשוה העניים והעשירים, אמר לו . . אם יהיו כולם עשירים או עניים מי יוכל לעשות חסד" (תנחומא משפטים ט). והיינו, שהטעם שהקב"ה ברא את העולם באופן כזה…

להמשך קריאה

לראות את הטוב – ממתק לשבת פרשת כי תשא

ב"ה ממתק לשבת פרשת כי תשא תשע"ו שני אנשים אשר חלו במחלה קשה, חלקו את אותו החדר בבית הרפואה... מיטתו של האחד הייתה סמוכה לחלון והשני שכב בצדו האחר של החדר. בשל מצבם הם היו מרותקים למיטותיהם בלא יכולת לקום. מידי יום בצהריים, כאשר היו מושיבים את החולה במיטה שליד החלון כדי שיוכל לאכול, הוא היה מתאר לשותפו לחדר את כל מה שרואה מבעד לחלון. החולה ששכב במיטה השנייה הקשיב בקשב-רב לתיאוריו של חברו, והיה מתמוגג מהפעילות והצבע של העולם שבחוץ - דרך החלון נשקפו אגם עם ברבורים, ילדים השיטו את סירות הצעצוע שלהם, אנשים הסתובבו וצחקו, פרחים בשלל צבעים, באופק ניתן היה לראות את קו הרקיע... התיאורים הללו עוררו אותו מחוליו, הוא היה עוצם את עיניו ומדמיין את העולם שבחוץ... כך…

להמשך קריאה
פרשת כי תשא – מי קדם התורה או בנ"י?
Painting" by Shalom Koboshvili - www.shalom-magazine.com.

פרשת כי תשא – מי קדם התורה או בנ"י?

פרשת כי תשא - אם הם כלים – מה אני עושה בתורתך? על הפסוק בפרשתנו כי תשא : "וישלך מידיו את הלוחות וישבר גו'" (לב, יט) פירש רש"י "אמר ומה פסח שהוא אחד מן המצוות אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו התורה כולה כאן וכל ישראל מומרים ואתננה להם". והיינו, ששבירת הלוחות היתה משום שאין ישראל ראויים לקבל את התורה. ולכאורה קשה, הרי גם אם "ישראל מומרים" ואין שייך לתת להם את התורה, עדיין אינו מבואר מה ששבר משה את הלוחות, שהוא היפך כבוד התורה! ויש לומר הביאור בזה, על פי המובא במדרש "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר. . אילולי. . ישראל עתידין לקבל את התורה לא הי' כותב בתורה צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל" (בראשית…

להמשך קריאה

פרשת כי תשא – פנינה יומית

לנשא את הראש! בתחילת פרשתנו כי תשא  כתוב "כי תשא את ראש בני ישראל גו' ונתנו גו' כל העובר על הפקודים גו' לכפר על נפשותיכם" (ל, יב-טו). ויש לפרש כתוב זה בעבודת האדם לקונו: התנהגות האדם מגיעה מאופן הבנתו בשכלו שבראשו, כמו שרואים שהחילוקים בין התנהגות האדם במשך ימי ילדותו לזמן שמתבגר תלוי' בגידול כוחות שכלו והבנתו. ואף אם האדם אינו עומד בדרגא של "מוח שליט על הלב" (ראה זח"ג רכד, א. תניא פי"ב), מכל מקום, כאשר השכל מבין שדבר מסויים טוב הוא או להיפך אזי מתנהג האדם אחרת מכפי שהי' מתנהג בלי הבנת השכל. וזהו מה שמורה הכתוב "תשא את ראש בני ישראל", שבכל מצב בו האדם נמצא יש לו להגביה את ראשו, שיהי' ראשו שקוע בדברים נעלים יותר. כי, כאשר…

להמשך קריאה

דברי תורה קצרים לפרשת תצווה

ב"ה ממתק לשבת לפרשת תצווה עשיר גדול יצא פעם לטיול רגלי, בדרך נקרעה לו סוליית הנעל, ראה צריף עלוב ובו מעין סנדלרייה, ונכנס פנימה. הסנדלר לקח את הנעל, חתך, הדביק ותפר. כשעמד העשיר לנעול את הנעל הבחין שהתפירה של הסוליה עקומה והתיקון מכוער. "מה קורה לך? זאת עבודה של בעל מקצוע? אתה סנדלר אתה?" גער בו העשיר. "אנא, סלח לי," פנה אליו הסנדלר, "אני עני ובקושי מתפרנס למחייתי, יש לי שמונה בנים ובנות - שיהיו בריאים - הבת הגדולה הגיעה לפרקה, ואין לי כסף לחתן אותה. ראשי מלא דאגות ואינני מסוגל להתרכז בעבודה", לקח העשיר את הסנדלר לביתו, הכניס אותו, ניגש לכספת והוציא משם כיכר זהב. "בכל פעם שתצטרך לחתן מישהו מילדיך, פרוס לך פרוסת זהב." אחז הסנדלר בהתרגשות בכיכר הזהב, הלך…

להמשך קריאה

כלאים המותרים "לפני המלך" – פרשת תצווה

האבנט אשר חגרו הכהנים בעת עבודתם בבית המקדש, היו בין מרכיביו צמר ופשתים אשר יחד הם "שעטנז" ואסורים בלבישה על דרך הרגיל, אך במקדש הותר איסור זה. ויש לבאר הטעם מה שהתירה תורה לבישת שעטנז בבגדי הכהונה על דרך החסידות: בטעם איסור כלאיים על דרך הקבלה כתב רבינו בחיי (בפירושו לשמות יט, יט) שהצמר והפשתים רומזים על שני מיני כוחות עליונים, והמחברם יחד "מערבב הכחות העליונים ומבטל אותן". וכפי שנתבאר גם בספרים (ראה זח"ג פ, ב. אור התורה פרשתנו עמ' א'תשטז. ועוד. וראה בארוכה בכ"ז - לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 125 ואילך, וש"נ) ש"צמר" רומז על "בחינת חסדים", ו"פשתים" הוא "בחינת גבורות", ועל כן נצטווינו שלא לארגם יחד בבגד אחד, כי בערבוב כוחות העליונים זה עם זה נמצאו שאינם ממלאים תפקידם כראוי,…

להמשך קריאה

אהבת ישראל – גם כשההבדלים נרגשים!

בפרשתנו תצווה נאמר בנוגע לאבני השוהם "ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם" (כח, י). והנה, בסדר חקיקת שמות השבטים על אבני השוהם "כתולדותם" מצינו להרמב"ם שיטה מיוחדת, שמפרש ש"כתולדותם" אינו כסדר לידתם אלא כסדר לידת אמותיהם, והיינו שתחילה מנויים בני לאה, אח"כ בני בלהה, ולאחר מכן בני זלפה, ולבסוף בני רחל (ראה קרית ספר להמבי"ט על הרמב"ם הל' כלי המקדש פ"ט ה"ט ועוד). ולכאורה יש לעיין בזה, הרי חקיקת שמות השבטים על אבני השוהם הוא כדי שעל ידי זה "יהא רואה הקב"ה השבטים כתובים לפניו ויזכור צדקתם" (לשון רש"י ד"ה לזכרון כח, יב), שדבר זה תלוי באחדותם ואהבתם של ישראל זה לזה (ראה תניא פל"ב), ולכן היה מתאים לכאורה שיהיו השבטים חקוקים באופן המדגיש את…

להמשך קריאה

מסירת נפשו של משה – עבור מי?

כתב בבעל הטורים בתחילת פרשתנו תצווה "לא הזכיר משה בזה הסדר, מה שאין כן בכל החומש, שמשעה שנולד משה אין סדר שלא הוזכר בה, והטעם משום שאמר מחני נא מספרך אשר כתבת, וקללת חכם אפילו על תנאי היא באה". ויש ללמוד הוראה נפלאה מזה שביקש משה "מחני נא": הרי משה רבינו כל מהותו וענינו היא התורה, וכדברי רז"ל "נתן נפשו על התורה ונקראת על שמו, שנאמר זכרו תורת משה עבדי" (מכילתא לבשלח טו, א. שמו"ר פ"ל, ד). ואם כן, השמטת שמו של משה מן התורה, אין משמעה שתחסר מעתה אחת ממעלותיו, או שתינטל ממנו קבלת שכר מסוימת, אלא נוגע ענין זה בעצם מהותו וענינו של משה, שמאוחד הוא עם התורה, ואי הזכרת שמו בה נוגעת לו עצמו. ומה מפליא הדבר, אשר בקשה…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת תרומה תשע"ו

ב"ה ממתק לשבת פרשת תרומה תשע"ו במרוקו חי יהודי אחד, שהיה עני ואביון. יום אחד רצה אותו יהודי לאכול קוסקוס – מאכל שהיו הכול אוהבים לאכול בארצו. ואולם כדי שמאכל זה יהיה טעים, צריך לבשלו בכלי מיוחד עשוי חרס. מה עשה אותו עני? עבד ימים רבים, עד שהשיגה ידו לקנות כלי חרס כזה ולהביאו לביתו. ראה שכנו העשיר את הכלי שביד אותו עני, לגלג עליו ואמר: "הכלי שבידך יפה הוא, ועתיק כל כך, אולי תיתן אותו מתנה למלך פרס? בטוח אני כי המתנה תמצא חן בעיניו והוא יעשיר עושר רב". *** האמין העני התמים לדברי שכנו, קם והלך דרך ארוכה ארוכה, עד פרס, והביא את הכלי מתנה למלך פרס. ראה המלך את המתנה וחשב בלבו: אם טרח האיש והביא את הכלי הזה…

להמשך קריאה