קטגוריה: ספר שמות

פרשת תרומה וורטים, תמונות ווידיואים לפרשת השבוע ב"ה ממתק לשבת פרשת תרומה תשפ"ב 2022 בעיירה קטנה ברוסיה היה יהודי עשיר מאוד שהיה מאוד קמצן, כל מי שביקש ממנו צדקה קיבל מטבע נחושת חלודה וכולם זרקו לו

פרשת משפטים לקט דברי תורה מחזקים לפרשת השבוע, כולל סיפורים יפים, וידיאו ותמונות יפות להפצה הפרטים הקטנים בפרשת משפטים כתב הרב עדין שטיינזלץ על פרשת השבוע משפטים. "השבוע אנחנו עוברים ממעמד הר סיני הדרמטי והמרגש בפרשה

פרשת בא, ליקטנו בשבילך מספר דברי תורה קצרים ומרוממים על פרשת השבוע, גם וידיאוים ציטוטים וכו ממתק לשבת פרשת בא תשע"ח רב שלימד קבוצת תלמידים פנה לתלמידיו ביום הלימודים האחרון ואמר להם ״היום אלמד אתכם איך

פרשת וארא דברי תורה קצרים, וידיואים, סטטוסים וכו מוכן לשיתוף והפצה רגע של הקשבה קצרצר לפרשת וארא ☕דבר תורה לפרשת השבוע וארא: בקורס לרטוריקה בו השתתפתי בעבר, שאל המנחה את התלמידים, מיהו רטוריקן מוצלח? כולם השיבו,

פרשת שמות, דברי תורה, סטטוסים, באנרים שיעורי תורה בוידאו וכו על פרשת השבוע. מוכן לשיתוף והפצה! ב"ה ממתק לשבת פרשת שמות תשפ"א 2021 היה פעם איש עסקים שהיה עשיר גדול, עסקיו שאבו אותו כל כך שלא

דברי תורה קצרים ויקהל פקודי   מה לומדים מאיקאה? – פרשת ויקהל-פקודי פרופ' דן אריאלי כתב פעם על "אפקט איקאה": אם אנחנו מרכיבים בעצמנו חפץ שקנינו – אנחנו נקשרים אליו יותר, בגלל המעורבות האישית. מוצר מוכן

דברי תורה קצרים לפרשת כי תשא כפרה וטהרה ☕במלבורן אוסטרליה, התבקש רב הקהילה, הרב חיים גוטניק ז"ל, על ידי הרבי מליובאוויטש, לייסד שיעור לנשים בהלכות טהרת המשפחה. הרב פרסם ברחבי העיר, אך אחר השיעור הוא דיווח

Nגוון דברי תורה קצרים לפרשת תרומה……… נחשף הקוד לכספת! חלומו של כל מפרנס, לקבל מענה אנושי-אלוקי, עם מסר שואל-עונה: במה אוכל לעזור לך? המעבר משבת שקלים לשבת תרומה, מציף את המשאלה, לקבל תרומה גדולה, של המון

ממתק לשבת פרשת משפטים תשע"ז שמעתי פעם ממישהו סיפור: בילדותי, הייתי בגינת המשחקים עם חברי ושיחקנו, לפתע הגיע לגינה ילד עם ארגז בידו והכריז "מי רוצה?" כולנו רצנו אליו וצעקנו ״אני״ מבלי לדעת מה בארגז, הילד

ליקוט דברי תורה קצרים ומחזקים לפרשת יתרו החיזוק היומי שלי ✍️ ר’ יעקב הלפרין היה ירא שמים גדול וחיפש להדר במצוות, הוא נתייתם מהוריו בגיל קטן וכמעט לא זכה לקיים מצוות כיבוד הורים.יום אחד נקלע למחיצתו

גלגלו למטה בעמוד כאן לאסוף וללמוד דברי חסידות ויהדות לפרשת השבוע בשלח מתאים גם לתקופת יוד שבט הילולא דחב"ד וט"ו בשבט ראש השנה לאילנות ממתק לשבת פרשת בשלח תשע"ז קבוצת סטודנטים נכנסו פעם לשיחה אישית עם

ממתק לשבת פרשת בא תשע"ז חנן היה ילד חכם מאוד, מפעם לפעם אהב ללכת לקרקס, מכל החיות בקרקס ריתק אותו הפיל הגדול, במהלך ההופעה הוא ראה את הפיל סוחב עצים ודוחף חביות וכולם מתפעלים מכוחו העצום.

בחוץ קר וגשום ובבית פנימה חם ונעים. ניחוחות השבת עולים מהמטבח ולפני הקידוש ה"אשת חיל" תקבל את הקרדיט. ובתנורים? אצל היהודים חלות טריות וריחניות, אך אצל שכניהם המצריים – בפרשת השבוע, 'וארא' – לא נעים, צפרדעים

סיפור: ונבקע הר הזיתים על בעל ה"אמרי-אמת" מגור מסופר כי היה נמנע מלעלות על הר הזיתים בירושלים באומרו, "הרי כתוב כי בבוא המשיח ייבקע הר הזיתים, וכיצד הולכים יהודים על ההר מבלי לחשוש שמא יבוא משיח

פרשת תצווה פותחת במילים: "ואתה תצווה את בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור". בתורת החסידות מוסבר, כי המילה תצווה היא מלשון צוותא, ופירוש הפסוק הוא (גם) כך: 'ואתה' – משה רבינו, 'תצווה את

מי קובע לשכל כיצד להתנהג? פרשתנו "משפטים" פותחת במילים "ואלה המשפטים" ה'ואו' במילה "ואלה" לכאורה מיותרת. מספיק היה לומר "אלה" המשפטים? אלא שחכמינו מסבירים שכמו שבפרשת יתרו הסמוכה למשפטים קבלנו את הדברים בגלל נתינתם ב'סיני' ללא

על הפסוק בתחילת פרשתנו "ויקהל משה" פירש רש"י "למחרת יום הכיפורים, כשירד מן ההר". ולכאורה יש לשאול, מדוע המתין משה לצוות את בני ישראל על עשיית המשכן ל"מחרת יום הכיפורים" ולא ציווה אותם על זה מיד

ב״ה ממתק לשבת פרשת ויקהל תשע״ו השבוע כמידי חודש קיימנו סדנת מודעות למטיילים צעירים, במהלך הסדנה ניגשה אליי אחת המשתתפות ושאלה אותי, האם באמת הפרטים הקטנים כל כך חשובים לאלוקים? האם באמת משנה לו אם אדליק

ששת ימים – שבת, וביום השביעי – שבת שבתון! בתחילת פרשתנו ויקהל כתוב "ששת ימים תיעשה מלאכה, וביום השביעי יהי' לכם קודש שבת שבתון לה'" (לה, ב). ויש לבאר זה על פי דרך החסידות: כתוב בתהלים

לעסוק ב"ל"ט מלאכות" המשכן – מצוה! בתחילת פרשתנו ויקהל נאמר שהקהיל משה את כל ישראל ואמר להם "אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם וגו' ששת ימים תעשה מלאכה" (לה, א-ב). וכתוב על זה בגמרא "אלה

מחלת השכחה על הפסוק בפרשתנו כי תשא  "וראית את אחורי" (לג, כג) פירש רש"י "הראהו קשר של תפילין". וכן מצינו שבעת שלימד הקב"ה למשה "סדר בקשת רחמים" וקריאת י"ג מדות, הראה לו הקב"ה את עצמו כאילו

גם המחולקים והשונים צריכים להתאחד  במצות מחצית השקל שנצטווינו בה בפרשתנו כי תשא מצינו דבר מיוחד, שנתפרש בה באופן מיוחד שאין חילוק במצוה זו בין עני לעשיר, כמו שכתוב "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית

ב"ה ממתק לשבת פרשת כי תשא תשע"ו שני אנשים אשר חלו במחלה קשה, חלקו את אותו החדר בבית הרפואה… מיטתו של האחד הייתה סמוכה לחלון והשני שכב בצדו האחר של החדר. בשל מצבם הם היו מרותקים

פרשת כי תשא – אם הם כלים – מה אני עושה בתורתך? על הפסוק בפרשתנו כי תשא : "וישלך מידיו את הלוחות וישבר גו'" (לב, יט) פירש רש"י "אמר ומה פסח שהוא אחד מן המצוות אמרה

לנשא את הראש! בתחילת פרשתנו כי תשא  כתוב "כי תשא את ראש בני ישראל גו' ונתנו גו' כל העובר על הפקודים גו' לכפר על נפשותיכם" (ל, יב-טו). ויש לפרש כתוב זה בעבודת האדם לקונו: התנהגות האדם

ב"ה ממתק לשבת לפרשת תצווה עשיר גדול יצא פעם לטיול רגלי, בדרך נקרעה לו סוליית הנעל, ראה צריף עלוב ובו מעין סנדלרייה, ונכנס פנימה. הסנדלר לקח את הנעל, חתך, הדביק ותפר. כשעמד העשיר לנעול את הנעל

האבנט אשר חגרו הכהנים בעת עבודתם בבית המקדש, היו בין מרכיביו צמר ופשתים אשר יחד הם "שעטנז" ואסורים בלבישה על דרך הרגיל, אך במקדש הותר איסור זה. ויש לבאר הטעם מה שהתירה תורה לבישת שעטנז בבגדי

בפרשתנו תצווה נאמר בנוגע לאבני השוהם "ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם" (כח, י). והנה, בסדר חקיקת שמות השבטים על אבני השוהם "כתולדותם" מצינו להרמב"ם שיטה מיוחדת, שמפרש ש"כתולדותם"

כתב בבעל הטורים בתחילת פרשתנו תצווה "לא הזכיר משה בזה הסדר, מה שאין כן בכל החומש, שמשעה שנולד משה אין סדר שלא הוזכר בה, והטעם משום שאמר מחני נא מספרך אשר כתבת, וקללת חכם אפילו על

ב"ה ממתק לשבת פרשת תרומה תשע"ו במרוקו חי יהודי אחד, שהיה עני ואביון. יום אחד רצה אותו יהודי לאכול קוסקוס – מאכל שהיו הכול אוהבים לאכול בארצו. ואולם כדי שמאכל זה יהיה טעים, צריך לבשלו בכלי