קטגוריה: אמור

אנא שתפו לזיכוי הרבים ממתק לשבת פרשת אמור תשע"ח לפני כארבעים שנה היה בארץ יהודי שבתו הקטנה חלתה מאוד והרופאים לא הצליחו למצוא מזור למחלתה, המצב הלך והחמיר ואז פגש אותו חב"דניק שהציע לו לכתוב מכתב

ממתק לשבת פרשת אמור וספירת העומר תשע"ז ליד וונצואלה ישנו ערוץ נהר שהתייבש לפני שנים רבות, לערוץ זה יצאו מוניטין כמכיל יהלומים ורבים מתושבי וונצואלה ניסו את מזלם והסתובבו בערוץ היבש לחפש את האבנים היקרות, רפאל

למה ספירת העומר היא 49 ובעצם המצווה היא 50: התשובה של הרבי מילובביטש בפרשתנו אמור נאמרה מצוות ספירת העומר, ולשון הכתוב הוא "תספרו חמישים יום" (כג, טז). וידועה הקושיא (עיין תוס' ד"ה כתבו, מנחות סה, ב)

בפרשתנו נאמרו דיני הקרבת העומר ושתי הלחם. ובנוגע לדינים אלו שנינו "אין מביאין מנחות כו' קודם לעומר אם הביא פסול, קודם לשתי הלחם לא יביא אם הביא כשר" (מנחות סח, ב). ויש לבאר ענין זה בעבודת

בפרשתנו נאמר מצוות ספירת העומר. והנה, כאשר מתבוננים במצוה זו עולה תמיהה: הרי, מאז שברא הקב"ה את עולמו, "עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו", הזמן סובב על צירו

בפרשתנו נאמר "וספרתם לכם ממחרת השבת גו' שבע שבתות תמימות תהיינה". ומתיבת "תמימות" למדו שספירת העומר מונים בלילה, והיום הולך אחר הלילה (מנחות סו, א). ולכאורה צריך ביאור: הרי בספירת העומר מונים את הימים מהבאת והקרבת

בפרשתנו, שבו נאמרו דיני המועדות, מצינו אשר לענין החמץ, ישנו חילוק בין חג הפסח לחג השבועות. אשר בשונה מחג הפסח, בו החמץ אסור לחלוטין, הנה בשבועות לא זו בלבד שהחמץ מותר, אלא הוא אף חובה –

ב"ה ממתק לשבת פרשת אמור תשע"ו ליד וונצואלה ישנו ערוץ נהר שהתייבש לפני שנים רבות, לערוץ זה יצאו מוניטין כמכיל יהלומים ורבים מתושבי וונצואלה ניסו את מזלם והסתובבו בערוץ היבש לחפש את האבנים היקרות, רפאל סולנו

בתחילת פרשתנו אמור מובא האיסור על הכהנים להיטמא למת, מלבד לקרובים, שמותרים להיטמא להם. וזה שלכהן גדול אסור להיטמא אפילו לקרוביו (פרשתנו כא, א-יא). והנה נאמר בגמרא "אלקיכם כהן הוא . . כי קברי' [כאשר קבר]

בשבוע האחרון העולם כולו עוקב בדאגה אחרי מה שקורה בנפאל בעקבות רעידת האדמה הנוראית שהיתה שם ופגעה בכל כך הרבה אנשים, *** יחד עם הדאגה הגדולה העיניים נשואות לזוג אחד מיוחד הרב חזקי וחני ליפשיץ שליחיו

בפרשתנו נאמרו דיני הקרבת העומר ושתי הלחם. ובנוגע לדינים אלו כתוב במשנה (מנחות סח, ב) "העומר היה מתיר במדינה (לאכול החדש בכל המקומות. רע"ב) ושתי הלחם במקדש (שקודם שתי הלחם אין מביאין מנחה מתבואה חדשה. רע"ב)".

בפרשתנו נאמרה מצוות ספירת העומר, ולשון הכתוב הוא "תספרו חמישים יום" (כג, טז). וידועה הקושיא (עיין תוס' ד"ה כתבו, מנחות סה, ב)מדוע נאמר "תספרו חמישים יום", בעוד הספירה בפועל היא רק ארבעים ותשעה ימים. ומבואר בספרים

נאמר בגמרא (ברכות לה, א): "כל הנהנה מעולם הזה בלא ברכה כאילו מעל בקדשי שמים, שנאמר לה' הארץ ומלואה". וצריך ביאור, כיצד מועלת הברכה שעל ידיה אין האדם מועל בקדשי שמים; וכי בכך שמברך מבטל האדם

בתחילת פרשתנו נאמר "אמור אל הכהנים גו׳ ואמרת אליהם". ופירש רש"י "אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים". ויש לפרש בדרך הרמז מה שרש"י השתמש בלשון אזהרה דוקא, כי אזהרה היא גם מלשון זוהר ואור (עיין בספר

אסור לאדם לדאוג רק לעצמו, לעולם הבא שלו, ולהתקדש בעצמו, אלא עליו להיות בבחינת "ונקדשתי בתוך בני-ישראל" עם כל ישראל, לדאוג שכל ישראל שבקרבתו יקדשו את ה'. – פניני תורה

לא לסמוך על הנס "ונקדשתי בתוך בני-ישראל" (ויקרא כב,לב): מסור עצמך וקדש שמי. וכשהוא מוסר עצמו, ימסור עצמו על-מנת למות, שכל המוסר עצמו על-מנת הנס, אין עושין לו נס. -רש"י מידה כנגד מידה מדוע עושים נס

מדור: בסוד הפרשה כותרת: הפמיניזם היהודי לאחרונה נפגשתי עם נוער מרקע לא דתי, ושאלתי אותם – האם, לדעתכם, התורה דוגלת בשוויון בין גברים לנשים? כולם ענו פה אחד תשובה שלילית; היה להם ברור כי התורה מפלה

טור לפרשת אמור  כותרת: מי אתה, עומר? אם תכנסו בימים הללו לבית כנסת בתפילת ערבית, תשמעו את הקריאה "היום… ימים לעומר". 49 ימים אנו סופרים "לעומר", אבלו מהו בדיוק אותו "עומר"? ימי החורף נגמרו והגיע חודש