דברי תורה קצרים לפרשת כי תצא – יצר הרע – זוגיות

ב"ה ממתק לשבת פרשת כי תצא תשע"ז 2017 יום אחד נכנס אוּרִי לביתו כשהוא בועט בריצפה,‏ צועק, עצבני ומאוד לא-שקט. אביו ניסה להבין מה קרה, "‏אני מתפוצץ!" – צעק אורי.‏ "שמוליק הזה מה-זה מעצבן!!‏ הוא השפיל אותי מול כל החברים שלי‏ ואני לא מוכן לקבל את זה!‏ הלוואי שהוא יהיה חולה מאוד ושלא יבוא יותר לבית הספר. אבא של אוּרִי,‏ איש פשוט אך מלא חכמת חיים,‏ הקשיב בשלווה לבנו, כשאורי סיים קם האב במתינות מכסאו, ניגש לפינת הגינה, ו‏הביא משם שק מלא פחם. הוא הניח את השק לפני בנו, הוציא מהארון חולצה לבנה על קולב, תלה אותה על חבל הכביסה, ולאחר מכן פנה לבנו בהצעה: "‏אתה רואה את החולצה הלבנה התלויה שם?" – שאל האב,‏ "דמיין לעצמך שזהו שמוליק,‏ ותתחיל לזרוק עליו את…

להמשך קריאה

מתקפת מנע ביצר הרע – רבי מנחם מנדל מקוצק

מתקפת מנע מי שפותח במתקפה זוכה ליתרונות רבים, שמגדילים את סיכוייו לנצח. לעומת זאת, מי שממתין למתקפה ורק אז נערך להתגונן מולה, נמצא בעמדת נחיתות. במלחמת היצר צריכים ליזום את המתקפה ולא להמתין למתקפה מצד יצר הרע, ככתוב - "כי תצא למלחמה על אויביך". רבי מנחם-מנדל מקוצק-

להמשך קריאה

עצה של הבעל שם טוב לנצח את יצר הרע – פרשת כי תצא

ניצחון מובטח על יצר הרע התורה אומרת "כי תצא למלחמה על אויביך" מפרש הבעל שם טוב "כי תצא" - בלשון יחיד, כל יחיד אין לו אוייב גדול מיצרו הרע. אם תצא למלחמה נגדו, מובטח אתה כי "נתנו ה' אלוקיך בידיך" התורה מבטיחה לך שתנצח ולא עוד אלא "ושבית שביו", תשעבד גם את כוחות יצר הרע לעבודת ה'.

להמשך קריאה

כי תצא ותלית אותו על עץ

איך אפשר לתלות "דיוקנו של מלך"? בפרשתנו כי תצא כתוב "וכי יהי' באיש חטא משפט מות והומת, ותלית אותו על עץ. לא תלין נבלתו על העץ גו' כי קללת אלקים תלוי (כא, כב-כג). ומפרש רש"י "קללת אלקים תלוי – זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיוקנו". ולכאורה תמוה, הרי באם יש בתליית אדם "זלזולו של מלך" ו"קללת אלקים", מדוע צריך לתלותו על עץ כל עיקר, הרי אסור לזלזל במלך אפילו לרגע אחד! ויש לומר הביאור בזה, בהקדים ביאור סיבת "תליה" זו: מיתה בכלל הרי היא כפרה על כל העוונות, וכמו שהיו הרוגי בית דין מתוודים ש"תהא מיתתי כפרה על כל עוונותי" (סנהדרין מג, ב). אך לפעמים גם לאחר המיתה, הנה מצד חומר העוון צריכים גם לדברים אחרים כדי שתושלם הכפרה. והנה,…

להמשך קריאה

כי תצא? כי תבוא!

בכל שבת קוראים בתורה בתפילת שחרית את פרשת השבוע שחלף, ובמנחה מתחילים לקרוא בפרשת השבוע הנכנס. אתמול בשחרית קראנו את פרשת "כי תצא" ובמנחה התחלנו לקרוא בפרשת "כי תבוא". משמות הפרשות ניתן לראות כי שבת זו מחברת שתי פרשיות הופכיות ומנוגדות זו לזו בתכלית יחד: "כי תצא למלחמה על אויביך..." (מצב של העדר מנוחה והתיישבות) לעומת "כי תבוא אל הארץ.. וירשת וישבת בה" (מצב של שלום ומנוחה). מה הוא הלימוד מחיבור שתי פרשיות הופכיות אלו בעבודת ה' הפרטית שלנו? היציאה ל"מלחמה" של כל אחד מאיתנו, שהיא כללות העבודה של הנשמה בירידתה לעולם, צריכה להיעשות מתוך הידיעה וההכרה של "כי תבוא אל הארץ" – כלומר הכרה מראש בשכר המובטח לנו, וההבנה שבעצם אין מציאות ממשית לרע בעולם! מתוך הכרה ומודעות זו נעשית העבודה…

להמשך קריאה

כי תצא- שילוח הקן

ב"ה ממתק לשבת פרשת כי תצא תשע״ה רב חבדניק צעיר נסע פעם מקנדה לניו יורק נסיעת לילה אחרי חתונה, אחרי כמה שעות נהיגה הרגיש שהוא מאוד עייף וחייב לעצור לנוח, ירד מהכביש המהיר והחל לחפש מלון, הוא נוסע ונוסע ואין שום מלון באופק, רק אחרי כחצי שעה נסיעה מצא סוף סוף מלון דרכים קטן, הוא נכנס אך הפקידה אומרת לו "אני מצטערת אין לנו חדרים פנויים", שואל אותה הרב "תגידי לי היכן יש מלון נוסף כי אני ממש לא מסוגל לנהוג יותר, אני חייב לישון כמה שעות", עונה לו הפקידה "האמת היא שבכל האזור אין שום מלונות אבל ישנו בית אבות כמה קילומטרים מכאן וכשיש להם חדר פנוי הם משכירים" הגיע הרב לאותו בית אבות, הבחור הנחמד בקבלה אמר לו שבדיוק התפנה…

להמשך קריאה

כי תצא גאווה

פועל על הזולת? אל תתגאה! בפרשתנו כי תצא כתוב "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך גו' כי יפול הנופל ממנו". וכתוב בשל"ה הקדוש (סוף פרשתנו) "מצאתי כתוב: רמז גג הוא גבוה. ורומז שיעשה האדם גבול לגאוה". ועל פי זה יש לפרש דברי הכתוב: "כי תבנה בית חדש" ‑ כאשר יהודי עוסק בקירוב בני ישראל לאביהם שבשמים, ובונה "בית" להקב"ה, סביבה שתהיה חדורה ביהדות ‑ "ועשית מעקה לגגך", עליו להיזהר מגאוה. כי באם יתגאה - אין זה רק חסרון בעבודתו שלו, אלא הגאווה יכולה לגרום לנפילה אצל השני עליו הוא רוצה להשפיע ולקרב. כי, כאשר משפיע על השני בדברים היוצאים מן הלב, ובלי פניות, אז הדברים יכנסו אל לב השני ויפעלו פעולתם. אך באם מעורבים בדבריו ישות וגאוה, הנה לא רק שזה…

להמשך קריאה

כי תצא פנינה יומית

"מעקה" ל"שמינית שבשמינית"? בפרשתנו כי תצא כתוב "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך" (כב, ח). ומובא בספרי "בית לרבות היכל". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו: מובא בשל"ה הקדוש (סוף פרשתנו): "ועשית מעקה לגגך ‑ מצאתי כתוב: רמז גג הוא גבוה. ורומז שיעשה גבול לגאוה. ואם לאו ‑ משם תהיה נפילתו, כי יפול הנופל ממנו לפני שבר גאון". יכול אדם לחשוב, שרק במילי דעלמא ובדברי הרשות צריך לעשות "מעקה" ולשמור על מדת הגאוה, אבל בעבודת השי"ת הרי מקרא מלא דבר הכתוב (דברי הימים ב יז, ו) "ויגבה לבו בדרכי ה'", ואמרו חז"ל (סוטה ה, א): "תלמיד חכם צריך שיהא בו שמינית שבשמינית", ונמצא שלעניני קדושה ‑ מדת ההגבהה והגאוה דבר טוב הוא. ועל זה אמרו חז"ל "בית לרבות היכל" שאפילו גג ההיכל…

להמשך קריאה
כי תצא-נישואין-מעקה
צילום http://www.photo-flare.com/ Wedding Photographers in Manhattan, NY

כי תצא-נישואין-מעקה

מה צריך אדם לעשות בהתחלת חיי נישואין? בפרשתו: "כי-תצא"כתוב "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך גו' כי יפול הנופל ממנו" (כב, ח). ויש לבאר כתוב זה בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל "ביתו זו אשתו" (משנה ריש יומא). ואם-כן "כי תבנה בית חדש" רומז על התחלת חיי הנישואין שאז בונה האדם "בית חדש". עלול האדם לחשוב שמכיון שלחתן מוחלין לו על כל עוונותיו (ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג, ועוד) אינו צריך לקבל על עצמו גדרים וסייגים נוספים, כי הרי כל עניניו הלא טובים כבר נמחקו לגמרי! על כך מזהיר הכתוב שאדרבה, בזמן כזה, לא רק שיש לשמור על כל הגדרים והסייגים שהיה נזהר בהם עד אז, אלא כאשר "תבנה בית חדש" - עליו לקבל על עצמו סייגים נוספים - "ועשית מעקה", ויש להגדיר…

להמשך קריאה

כי תצא חב"ד

להקים את הנופל בדרך בפרשתנו כי תצא כתוב "לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו" (כב, ד), ומפרש בספרי "נופלים בדרך – ולא ברפת. מכאן אמרו מצאו ברפת אין חייב בה, ברשות הרבים חייב בה". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: רשות היחיד רומז על רשותו של הקב"ה, שהוא "יחידו של עולם", ורשות הרבים רומז על מקום "המלא קליפות וסטרא אחרא" (תניא פל"ג). ו"דרך" – היא ממוצע בין רשות היחיד לרשות הרבים. והנה "עיר פרא אדם יולד" (איוב יא, יב). וכאשר רואים איש שהוא בבחינת "עיר פרא", ובלשון הכתוב כאן "שור או חמור", והוא "נופל" ממדריגתו ואינו נמצא ברשות היחיד, אלא ב"דרך", או יתירה מזו, שנפל ל"רשות הרבים", יכול אדם לחשוב, הרי הוא נמצא במדריגה נעלית יותר,…

להמשך קריאה

פרשת כי תצא פנינה יומית

להציל את ה"שבוי"  בתחילת פרשתנו "כי תצא" כתוב "כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלקיך בידיך ושבית שביו". ויש לבאר כתוב זה בעבודת האדם לקונו: כי תצא למלחמה על אויביך – "אויביך" לשון רבים, מורה על שני אויבים. האויב בעניני הגוף, והאויב בעניני הנשמה שהוא היצר הרע. ואם-כן, ב"כי תצא למלחמה" מדובר גם על מלחמת היצר. ואומר הכתוב שגם בעת היציאה למלחמה, עוד לפני עריכת המלחמה בפועל, צריכה היציאה להיות באופן של "על אויביך", ויש להרגיש עליונות על ה"אויבים", כי יודעים אשר "ה' אלקיכם ההולך לפניכם". ונתנו ה' אלקיך בידיך ושבית שביו – כאשר היציאה היא באופן כזה, אזי לא רק שנותן ה' את היצר הרע "בידיך", אלא עוד זאת שגם מה שהי' כבר בשבי ניצל מידם. וענין זה הוא בכמה…

להמשך קריאה

אהבת ישראל זה שער הכניסה לתפילה

שער הכניסה בכמה סידורים נאמר: "נכון לומר קודם התפילה הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך", שכן מצוות אהבת-ישראל היא שער הכניסה לבוא ולעמוד לפני ה' להתפלל. פרפראות לתורה https://www.youtube.com/watch?v=RR2nmxZGqOk  

להמשך קריאה

אסור להתעלם מהצרכים הגשמיים של בני ישראל

"הקם תקים עמו" התורה אומרת (דברים כד,ד): "לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים והתעלמת מהם הקם תקים עמו". יש לפרש זאת כך: אסור לך להתעלם מהצרכים הגשמיים של בני-ישראל - מחמורם ושורם. עליך לשים את ליבך עליהם, ובכך "הקם תקים עמו" - גם לך תהיה תקומה ותתעלה על-ידי כך. תפארת שלמה-

להמשך קריאה
טור לפרשת כי תצא
"טבילה", היא אותיות "ביטול"

טור לפרשת כי תצא

טור לפרשת כי תצא כותרת: האם הכול אינטרסים? כאשר אדם הולך לעולמו, שואלים כולם ממה הוא נפטר – האם הוא סבל ממחלה קשה או שקפצה עליו הזקנה? התורה מלמדת כי השאלה האמיתית נמצאת במישור הרוחני: למה הוא נפטר – מאיזו סיבה החליט ה' לקחת את נשמתו? הגורם הראשוני למוות הוא חטא עץ הדעת. אדם הראשון היה אמור לחיות לנצח, ואכילתו מן העץ הביאה את המוות לכל הדורות עד ימינו. בתלמוד אף מסופר על ארבעה צדיקים שמתו בגלל "עטיו של נחש". כלומר, הם עצמם לא חטאו מעולם, והסיבה שמתו הייתה רק בגלל שאדם הראשון אכל מעץ הדעת. השאלה היא, הרי בפרשת השבוע נאמר מפורשות "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות, איש בחטאו יומתו". איך יתכן שאדם ימות רק בגלל…

להמשך קריאה

פרשת כי תצא מזון רוחני

יוצאים למלחמה פרשתנו מתחילה בפסוק: "כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלקיך בידך ושבית שביו".(דברים לה, ב). תוכן הדבר ברוחניות  - הוא: "אויביך" הם הגוף והנפש הבהמית – כפי שמפרש אדמו"ר הזקן בליקוטי תורה –  "שהרי הם האויבים האמיתיים של האדם, ויש לצאת למלחמה עליהם". נכון, אמנם, שאין הכוונה לשבור אותם, כי אם "לבררם", אך בכל זאת כרוך הדבר במלחמה, שכן אין הם נותנים לבררם, וזו מלחמה קשה. אומרת התורה: כי תצא למלחמה,  יש רק לצאת למלחמה, ואז ישנה ההבטחה: "ונתנו ה' אלקיך בידך" – אתה תנצח אותו ולא להיפך, ח"ו, ויתרה מזו יתוסף לך, "ושבית שביו" – אלו ניצוצות הקדושה שבדברים הגשמיים. שבוע טוב וכתיבה וחתימה טובה לניצחון ושלום על כל אויבנו.

להמשך קריאה

בונים מעקה לחיים

בפרשתנו (:כי תצא") מצווה התורה: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך". בחסידות מוסבר כי בחיי האדם יש שהוא בונה 'בית חדש', כלומר, פונה לכיוון חדש בחייו. אדם זה זקוק לכוחות חדשים כדי להתמודד עם המציאות החדשה. מדוע יש צורך במעקה? משום שבמצב כזה כוחותיו אינם מספיקים תמיד להצילו, והוא זקוק לגב חזק שייתן לו כוח וגיבוי. אדמו"ר הריי"צ (האדמו"ר השישי לחב"ד) הורה לנהוג על פי עיקרון זה גם בראש השנה- הואיל ומתחילה שנה חדשה (בית חדש), צריך לעשות 'מעקה'- ע"י החלטות טובות נוספות לשנה החדשה, הוספה בעניינים של תורה ומצוות- בונים בית איתן! וכנהוג לברך החל מימים אלו: "כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה!"

להמשך קריאה