דברי תורה קצרים לפרשת כי תבוא – חי אלול

ממתק לשבת פרשת כי תבא תשע"ז 2017 היו פעם שלושה סוחרים שנכנסו לשותפות, יצאו ביחד ליריד לקנות סחורות, כשהגיעו השאירו את הכסף אצל בעל המלון שהיה נאמן על שלושתם ומכיוון שעדיין לא מספיק הכירו סיכמו עם בעל הבית שייתן להם את הכסף רק אם יבואו שלושתם ביחד, בינתיים יצאו למסע קניות ובכל מקום השאירו את הסחורות במטרה לאסוף הכל בפעם אחת, כשסיימו חזרו למלון ואמרו לצעיר שביניהם "לך אתה ותאסוף את הסחורות", הלך הצעיר לבעל המלון וביקש את הכסף אך בעל המלון אמר שאינו יכול לתת לו רק אם כולם יבואו ביחד, צעקו לו השניים מחדרם שהוא יכול לתת לו ואכן נתן לו, משעברו השעות והשותף לא חזר הבינו שני השותפים שנפלו בפח, באו לבעל הבית ואמרו לו תן לנו את הכסף אמר…

להמשך קריאה

קללות בפרשת כי תבוא לפני ראש השנה מדוע?

בס"ד למה קוראים את הקללות בפרשת כי תבוא לפני ראש השנה די בקריאה הרעיון לקרוא את הקללות קודם ראש-השנה הוא כדי שאם חס-ושלום נגזרו מן השמים גזירות רעות על ישראל, ייצאו ידי חובה בקריאת הקללות בלבד, בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו". רבי שלמה מרדומסק

להמשך קריאה

הפטרת פרשת כי תבוא באור החסידות | הגוים חרוב יחרבו – מדוע?

בהפטרת פרשתנו כי תבוא מתאר הנביא את גאולת ישראל ש"בנייך מרחוק יבואו ובנותייך על צד תאמנה", וגם אומות העולם יימשכו לישראל – "והלכו גויים לאורך ומלכים לנגה זרחך", ונוסף לזה הם יעבדו וישרתו את בני ישראל – "ובנו בני נכר חומותייך ומלכים ישרתונך". וממשיך: "הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו, והגויים חרוב יחרבו". ולכאורה הדבר תמוה ביותר: הרי אין מדובר כאן שלא שמרו על שבע מצוות שלהם, אלא רק שלא שירתו את ישראל, ומדוע מגיע על כך עונש כה חמור? והביאור בזה קשור במטרת ותכלית בריאת העולם. שהרי אמרו חז"ל (הובא ברש"י לבראשית א, א) שבתיבת "בראשית" נרמז שהעולם נברא "בשביל ישראל שנקראו ראשית", ונמצא שישראל הם מטרת בריאת העולם, ושאר הבריאה, ובכללה אומות העולם, כל תכלית בריאתם והיותם עלי אדמות היא…

להמשך קריאה
כי תבוא- ערבות הדדית
אהבת ישראל כך אמר להם הקב"ה לישראל: בני, מה אני מבקש מכם, אלא שתהיו אוהבים זה את זה ומכבדים זה את זה.

כי תבוא- ערבות הדדית

ב"ה ממתק לשבת פרשת כי תבוא תשע"ה ישבתי פעם במשרדו של מפקד תחנת המשטרה ברחוב הקאוסן בבנגקוק כדי לנסות לעזור לבחור ישראלי שנעקץ על ידי חנות תכשיטים בבנגקוק, מכרו לו תכשיטים מאוד זולים במחיר של אלפי דולרים, בעודנו יושבים שם נכנסו שני אמריקאים בליווי מקומית עם אותה בעיה בדיוק, הבחורה שאלה מי אני ואמרתי שאני מנהל מרכז יהודי שעוזר למטיילים היהודים כאן, היא פנתה לאמריקאים ואמרה להם "אתם צריכים לדאוג שגם האמריקאים ייפתחו כזה בית שעוזר למטיילים" המפקד התחיל לצחוק ואמר לה "את לא מבינה, זה לא משהו שמדינות מקימות, זה העם שלהם, אצלם העזרה ההדדית היא בגנים, כשנעצר ישראלי מיד מגיעים אלי 20 ישראלים לשאול כמה אפשר לשלם בשביל לשחרר אותו, לעומת זה כשייעצר בחור אמריקאי ואני מציג לאמריקאי אחר את…

להמשך קריאה

כי תבוא ותשוקה לאלוקות

"הרג" התאוות "וכליון" הנפש לחצרות ה' בסיום התוכחה שבפרשתנו  כי תבוא נאמר "והשיבך ה' מצרים באניות גו' והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות ואין קונה". ובפירוש "ואין קונה" כתב רש"י "כי יגזרו עליך הרג וכליון". ויש לבאר תוכן הפנימי בענין זה שלא רק שאין זה קללה, אלא מעלה היא: הכוונה שבתוכחה היא שע"י זה יבואו ישראל למעלת התשובה, כמ"ש "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה גו' והשבות אל לבבך גו' ושבת עד ה' אלוקיך גו'" (נצבים ל, א-ב). ובתיבות אלו שבכתוב ובפירוש רש"י מבואר ה"ברכה" והדרגא נעלית המושגת על ידי עבודת התשובה. דהנה, מבואר בספרים (ראה תניא פ"ז – והציטוטים דלקמן הם משם, ובכ"מ) אשר הצימאון והתשוקה אל השי"ת היא חזקה ביותר אצל הבעל תשובה, יתר על אשר הצדיק תאב…

להמשך קריאה

tzvika770

https://www.youtube.com/watch?v=so_sGHeS8As&feature=youtu.be לגימת חסידות 2 עם הרב שרגא זלמנוב על פרשת כי תבוא

להמשך קריאה

כי תבוא – מעלת התשובה

"תפארתם" של בעלי תשובה בפרשתנו כי תבוא כתוב "את ה' האמרת היום להיות לך לאלקים גו' וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה" (כו, יז-יח), ומפרש רש"י ש"האמרת והאמירך" – "הוא לשון הפרשה והבדלה, הבדלתו לך מאלקי הנכר כו'. הוא לשון תפארת כמו יתאמרו כל פועלי און". ויש לבאר דברי רש"י שבהם מרומזים גודל מעלת התשובה: בכתוב זה מבואר מעלת ישראל על אומות העולם בזה שה' הוא אלקיו, והם "עם סגולה". ובמעלתם זו של ישראל ישנם שני אופנים. ישנם כאלו שאין להם שייכות וקרבה כלל ל"אלקי הנכר", כי דבוקים הם תמיד בהשי"ת, ועוסקים רק בתורה ובמצוות. וישנם כאלו שנכשלו רחמנא-ליצלן בעבירות, והייתה להם קרבה ל"אלקי הנכר", ומכל-מקום נכללים ב"האמרת והאמירך", כי בכוחם לעשות תשובה, ואז לא רק שפוסקת שייכותם ל"אלקי הנכר" אלא…

להמשך קריאה

כי תבוא – חסידות למתקדמים

על מי נאמר "להתפאר"? בהפטרת פרשתנו כי תבוא אומרים "ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר". ומכתוב זה למדו חז"ל במסכת סנהדרין "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר" (ריש פרק חלק). ולכאורה תמוה, הרי הראיה מהכתוב ש"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" הוא רק מתחילתו, שנאמר בה "ועמך כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ", ואם כן מדוע מביא התנא גם את סיום הכתוב "נצר מטעי מעשי ידי להתפאר"? ויש לומר הביאור בזה: ירושה - "ירשו ארץ" היא דבר שאינו תלוי במצב היורש, וכלשון המשנה שאפילו "תינוק בן אחד" - "נוחל ומנחיל" (נדה פ"ג מ"ה), וכמבואר בספר התניא שירושה היא ש"נפלה לו הון עתק שלא עמל…

להמשך קריאה

פרשת כי תבוא הפנינה היומית

הברכה  ב"והתמכרתם שם לאויביך" בסיום התוכחה שבפרשתנו נאמר "והשיבך ה' מצרים גו' והתמכרתם שם לאויביך גו'". ויש לפרש תוכן הפנימי שבכתוב זה שהוא ברכה: הכוונה שבתוכחה היא שע"י זה יבואו ישראל למעלת התשובה, כמ"ש "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה גו' ושבת עד ה' אלוקיך גו'" (נצבים ל, א-ב). ומעלת התשובה היא ש"גדולה תשובה שזדונות נעשו לו כזכיות" (יומא פו, ב), שעל ידי התשובה ניתוסף סוג מיוחד בזכיות שאפילו צדיק גמור אינו מגיע לזה על ידי עבודתו. והנה, מבואר בספרים (ראה תניא פ"ז-ח, פל"ז (מח, ב), ובכ"מ) שבדברים הגשמיים שבעולם יש בהם "ניצוצות" של קדושה ש"נפלו" שם וממתינים לגאולתם, והאדם על ידי עבודתו "מעלה" הוא את הניצוצות מגלותם למקורם ושרשם. העלאת הניצוצות אפשרית רק בניצוצות שנפלו ונמצאים בדברים המותרים,…

להמשך קריאה
כי תבוא ותחיית המתים
לכל יהודי מגיע שכר גדול על פי דין מגיע לכל יהודי שכר גדול מיד ה' המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה עבור פעולותיו בקיום תורה ומצוות, שכן יהודים מלאים מצוות כרימון (התוועדויות תשמ"ה ח"ג).

כי תבוא ותחיית המתים

כל ישראל צדיקים הם  בהפטרת פרשתנו כי תבוא  אומרים "ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר". ומכתוב זה למדו חז"ל במסכת סנהדרין "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר" (ריש פרק חלק). ופירשו המפרשים, ש"עולם הבא" במשנה זו הוא זמן תחיית המתים (ראה רע"ב סנהדרין שם, מדרש שמואל בתחילתו ועוד), ועל כך אמרו חז"ל ש"כל ישראל" בלי הבדל כלל, יחזרו לחיים, ויהי' "להם חלק" בענין זה. ולכאורה צריך ביאור, מדוע כדי לזכות לגן עדן ישנם כמה תנאים, וחילוקים בין איש לרעהו, אך על תחיית המתים מצינו ש"כל ישראל" יזכו לזה? ויש לומר הביאור בזה: מבואר בספרי חסידות שהשכר דג"ע הוא על עסק התורה, והשכר דתחיית המתים…

להמשך קריאה

כי תבוא – פנינה יומית

השכר לקירוב יהודים: קירוב עוד יהודים! בתחילת פרשתנו כי תבוא מדובר אודות מצות ביכורים. ויש לבאר ההוראה ממצוה זו בעבודת האדם לקונו: עם ישראל נקרא "כרם ה'" (ישעיה ה, ז). ובאילני הכרם ישנם שרשים ענפים ופירות. שרשים הם האבות, הענפים הם ראשי המטות, והפירות הם הנוער, בדוגמת פירות הכרם הנולדים וגדלים באילנות. והקב"ה נכנס לכרם עם ישראל, וכמו שנאמר "באתי לגני אחותי כלה", ורואה פרי שבכרה, היינו, ילד או ילדה שנכנסו לגיל מצוות, או אחד מישראל שנתוודע מעניני התורה ומצוותיה שלא ידע עליהם עד עתה מפני סיבות שונות. מצווה הקב"ה ואומר שיביאו "פרי זה" לביכורים. היינו, שיחנכו אותו לעניני תורה ומצוות. אמנם, לא די בזה שיתחילו לחנכו ואחר כך יעזבו אותו לנפשו, או שימסרו את חינוכו למישהו אחר, אלא "המתחיל במצווה אומרים…

להמשך קריאה

כי תבוא עפ"י הרב חיים הבר

טור לפרשת כי תבוא כותרת: חנוך לנער על פי דרכו מהרגע שנכנסו לחדר האחות, לא הפסיקה דיני לצרוח בהיסטוריה. אמא ליטפה אותה ביד אוהבת וניסתה להרגיע, אך ללא הועיל. אמא ריחמה על דיני כל כך, עד שבסוף ויתרה על החיסון... על פניו, נוכל לתת לאמא את המקום הראשון בתחרות 'האמא האוהבת'. אולם כל בר-דעת מבין כי התנהגות כזאת אינה לטובתו של הילד ופוגעת בו במוקדם או במאוחר. תקופתנו מאופיינת באיבוד הסמכות ההורית. הורים מעדיפים לוותר לילדים, לתת להם לעשות מה שהם רוצים, מבלי להתערב ולהציב גבולות. למרבה הפלא, מחקרים מראים כי ילדים שגדלו בלי גבולות, מגלים חוסר ביטחון עצמי ונוטים לאלימות יתר. מסתבר אפוא כי לא תמיד מה שמשדר אהבה ורחמנות הוא אכן לטובת הילד. מצד שני גם הגישה ההפוכה, של חינוך תקיף…

להמשך קריאה

כי תצא? כי תבוא!

בכל שבת קוראים בתורה בתפילת שחרית את פרשת השבוע שחלף, ובמנחה מתחילים לקרוא בפרשת השבוע הנכנס. אתמול בשחרית קראנו את פרשת "כי תצא" ובמנחה התחלנו לקרוא בפרשת "כי תבוא". משמות הפרשות ניתן לראות כי שבת זו מחברת שתי פרשיות הופכיות ומנוגדות זו לזו בתכלית יחד: "כי תצא למלחמה על אויביך..." (מצב של העדר מנוחה והתיישבות) לעומת "כי תבוא אל הארץ.. וירשת וישבת בה" (מצב של שלום ומנוחה). מה הוא הלימוד מחיבור שתי פרשיות הופכיות אלו בעבודת ה' הפרטית שלנו? היציאה ל"מלחמה" של כל אחד מאיתנו, שהיא כללות העבודה של הנשמה בירידתה לעולם, צריכה להיעשות מתוך הידיעה וההכרה של "כי תבוא אל הארץ" – כלומר הכרה מראש בשכר המובטח לנו, וההבנה שבעצם אין מציאות ממשית לרע בעולם! מתוך הכרה ומודעות זו נעשית העבודה…

להמשך קריאה

פרשת "כי תבוא" מזון רוחני

פרשת "כי תבוא" "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך וגו', ולקחת מראשית כל פרי האדמה..והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם" (דברים כו, א,ב). פרשת השבוע נפתחת במצוות הביכורים. מצווה זו מבטאת את כללות עבודת האדם בעולם: בראש ובראשונה יודע יהודי כי השפע שמניבה לו האדמה מגיע מהקב"ה – "אשר ה' אלוקיך נותן לך". תפקידו של האדם הוא – "תבוא אל הארץ" – לקלוט ולקבל את השפע האלוקי, ואחר כך לעשות ממנו 'ביכורים' לה'. כלומר – לקחת את המציאות התחתונה, 'ארץ', ולהעלות אותה לפסגת הקדושה: 'ביכורים'. המשך שבוע מניב הרבה פירות... וביכורים! מוקדש לע"נ עדי חיה בת שרה ע"ה.

להמשך קריאה

ביכורים- לקבל ולתת

פרשת השבוע כי תבוא ביכורים- לקבל ולתת "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך וגו', ולקחת מראשית כל פרי האדמה..והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשכן שמו שם" (דברים כו, א,ב). פרשת השבוע נפתחת במצוות הביכורים. מצווה זו מבטאת את כללות עבודת האדם בעולם: בראש ובראשונה יודע יהודי כי השפע שמניבה לו האדמה מגיע מהקב"ה – "אשר ה' אלוקיך נותן לך". תפקידו של האדם הוא – "תבוא אל הארץ" – לקלוט ולקבל את השפע האלוקי, ואחר כך לעשות ממנו 'ביכורים' לה'. כלומר – לקחת את המציאות התחתונה, 'ארץ', ולהעלות אותה לפסגת הקדושה: 'ביכורים'. שיהיה שבוע טוב של קבלה ונתינה!

להמשך קריאה