דברי תורה קצרים לחג החנוכה ופרשת מקץ

ממתק לשבת פרשת מקץ וחג החנוכה תשע"ח 2017  בנובמבר 1979,  נשבו 52 עובדי שגרירות ארה"ב באירן, (לקרוא בוויקפידיה)  והאו״ם ארגן משלחת של אנשי דת לבקר אותם, הרבי מליובאוויטש הפעיל את השפעתו כדי שהרב הרשברג, רבה הראשי של מקסיקו ייכלל במשלחת, מספר הרב הרשברג: , "לפני שיצאנו באתי אל הרבי כדי לקבל ממנו ברכה. הייתי זקוק לברכה מאוד, שכן מאד חששתי ממה שעלול לקרות לנו באירן, הרבי שלל את כל החששות. הוא הדריך אותי בכמה דברים, ולבסוף הפטיר: 'ודאי לא תשכח להדליק נרות חנוכה עם אנשי השגרירות'. דבריו האחרונים היו תמוהים. שכן עד לחנוכה נותרו עוד למעלה מחודשיים! בפועל, מסיבות שונות התעכבה יציאתה של המשלחת עד ...יומיים לפני חנוכה! (לקרוא את הסיפור במלואו) "לקראת הביקור בבניין השגרירות ביקשתי אישור להכניס לבניין חנוכייה. התשובה…

להמשך קריאה

ב טבת – קצרצרים

קץ הימים, קץ המורדים כאשר יהודי שומע את שמה של פרשת השבוע – מקץ – עולה מיד בראשו הביטוי 'קץ הימים' שפירושו, קץ וסוף הגלות והתחלת הגאולה השלמה. גם נרות החנוכה קשורים לקץ ימי הגלות, כי בכוח אורם לכלות את כוחות הטומאה והחושך שבעולם. כך מסבירה תורת החסידות את לשון חז"ל, כי יש להדליק את נרות החנוכה "עד דְכַּלְיָא רַגְלָא דְתַרְמוּדָאִי" – עד שתכלה רגלם של המורדים בקדוש-ברוך-הוא – בגאולה השלמה, שתבוא תכף ומיד. (על פי שיחת שבת פרשת מקץ תשנ"ב) מוסיפים באור האמונה והתשוקה בחנוכה מוסיפים מדי יום נר. המסר מכך הוא להוסיף מיום ליום באור האמונה ולהתחזק בתשוקה לביאת המשיח. צריכה לבעור בנו תשוקה ברמה כזו, שנרגיש כי כל עוד לא בא המשיח – חסר העיקר בחיינו. וכמו שמסבירה תורת…

להמשך קריאה

האמונה הטהורה בפרשת מקץ חנוכה

ב"ה ממתק לשבת פרשת מקץ וחג החנוכה תשע"ו בנובמבר 1979, נשבו 52 עובדי שגרירות ארה"ב באירן, והאו״ם ארגן משלחת של אנשי דת לבקר אותם, הרבי מליובאוויטש הפעיל את השפעתו כדי שהרב הרשברג, רבה הראשי של מקסיקו ייכלל במשלחת, מספר הרב הרשברג: "לפני שיצאנו באתי אל הרבי כדי לקבל ממנו ברכה. הייתי זקוק לברכה מאוד, שכן מאד חששתי ממה שעלול לקרות לנו באירן, הרבי שלל את כל החששות. הוא הדריך אותי בכמה דברים, ולבסוף הפטיר: 'ודאי לא תשכח להדליק נרות חנוכה עם אנשי השגרירות'. דבריו האחרונים היו תמוהים. שכן עד לחנוכה נותרו עוד למעלה מחודשיים! בפועל, מסיבות שונות התעכבה יציאתה של המשלחת עד ...יומיים לפני חנוכה! "לקראת הביקור בבניין השגרירות ביקשתי אישור להכניס לבניין חנוכייה. התשובה המפתיעה שקיבלתי הייתה: 'הנוצרים ידליקו אורות לכבוד…

להמשך קריאה

לא לבטוח ברשע – פרשת מקץ

למה הענישו את יוסף על ששם את ביטחונו באדם, והלוא בדרך-כלל שולח הקב"ה את ישועתו בדרך הטבע, על-ידי אדם? אלא לבטוח צריכים באדם כשר ועונשו היה שבטח ברשע. נפש יהונתן

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת מקץ וחג החנוכה תשע"ה

היתה פעם משפחה שבניה היו מאוד מאוחדים, יום אחד הפסיק האח המבוגר להגיע לאירועים המשפחתיים, לאחר תקופה, החליט אחיו הצעיר לבקרו, היה זה לילה קר מאד, האח הצעיר מצא את אחיו יושב מול אח בוערת, האש הדולקת היתה חמימה ומזמינה.האח הבין את סיבת ביקורו של אחיו הצעיר והזמין אותו לשבת לידו בכיסא נוח, מול האח, הוא ישב בשקט וחיכה... שקט עמוק שרר בין שני האחים, שניהם רק התבוננו בריקודי הלהבות מסביב לעצים הבוערים, כעבור מס' דקות לקח האח הצעיר את אחד הגחלים הבולטים ובזהירות רבה, הרחיק אותו מהאש. הוא חזר לכורסתו, והמתין... האח המארח התבונן מרותק למעשיו של האח הצעיר. אט אט החל הגחל הגדול לדעוך, בתחילה איבד את הברק, ואח"כ כבה כמעט לגמרי, תוך זמן קצר, מה שהיה קודם חגיגה של…

להמשך קריאה

"חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה" -קדושת עם ישראל

קדושת עם ישראל על הפסוק "חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה" (מד, ו) פירש רש"י "חולין הוא לנו, לשון גנאי".ויש לבאר זה ע"ד הרמז:כתיב (ראה יד, ב) "כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך", שבני ישראל קדושים הם, ועוסקים רק בעניני קדושה ועבודת השי"ת.ואף שהתורה צוותה "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" (יתרו כ, ט), שצריכים להתעסק גם עם עניני עוה"ז, הרי נצטוינו ג"כ "כל מעשיך יהיו לשם שמים" (אבות פ"ב מי"ב) ו"בכל דרכיך דעהו" (משלי ג, ו), שכוונת ההתעסקות בעניני עוה"ז היא להעלות ולזכך את העולם הזה, עד שיהי' כלי לקדושתו ית'.וזהו "חולין הוא לנו לשון גנאי", דאמרו השבטים לשלוחי יוסף, שזה שהם אומרים "חולין הוא לנו", שבני ישראל שייכים לענינים של "חולין" ודברים שאינם קשורים לקדושתו ית', ה"ז "גנאי" והיפך האמת, כי…

להמשך קריאה

יוסי, ילד שלי מוצלח….

בפרשתנו ("מקץ"),יורדים בני יעקב מצרימה, ופוגשים את יוסף אחיהם כאשר הוא שליט על כל ארץ מצרים. האחים לא פגשו את יוסף שנים וכעת אינם מכירים אותו: "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו" (פרשתנו מב,ח). אחי יוסף "לא הכירוהו" – משום שלא העלו על דעתם, שאדם זה, שכל טרדות השלטון תלויות בו, יכול להיות אחיהם הצדיק. כלומר, שיכול אדם להישאר דבוק בקדושה ובאלוקות, כאשר הוא שקוע כל כך בעשייה גשמית ובמעורבות בכל ענייני העולם הזה! מוסבר בחסידות, כי בני יעקב בחרו להיות רועי צאן, כיון שהעדיפו להיות מרוכזים בעולם רוחני עליון, בעולם של קדושה וטהרה, ולא רצו להיות קשורים עם כל המולת העולם. לעומתם, יוסף הצדיק היה מסוגל להיות קשור עם הקב"ה, לא רק מתוך התבודדות ובריחה מעיסוקי העולם הזה, אלא גם…

להמשך קריאה

פרשת מקץ 8 דקות וידיאו לגימת חסידות

הפירוש המילולי של מקץ זה הגאולה (קץ הימים) אבל הפרשה עוסקת בגלות יוסף במצרים, איך זה מסתדר ואיך זה קשור לחלומות פרעה? על כל זה ועוד הרב שרגא זלמנוב מבית חב"ד פלאשינג קווינס ינסה לענות ב 8 דדקות בלגימת חסידות קצרצרים: היינו כחולמים... בפרשיות התורה האחרונות אנו קוראים על חלומות: חלומות יוסף ואחיו, חלומות שר המשקים ושר האופים, והשבת (בפרשת "מקץ") על חלומות פרעה. מבואר בחסידות (תורה אור וישב כח,ג), שאחד ממאפייניו הבולטים של החלום הוא יכולתו לחבר דברים הפוכים ומנוגדים, שבמציאות לעולם אינם מסוגלים להתחבר. לדוגמא, בחלום יכול אדם לראות "פילא בקופא דמחטא" (פיל עובר בקוף המחט) ואין בכך דבר חריג. זו גם מהות הגלות: מצב בלתי-תקין ובלתי-נכון נראה כדבר טבעי ורגיל, כאשר כל השרויים בגלות אינם מרגישים כלל בצירופם הסותר…

להמשך קריאה

פרשת מקץ – וידיאו ההבדלים בחלומות של פרעה ויוסף זריקת חסידות

זריקת חסידות פרשת מקץ פרשת מקץ-נתחיל בסקירה קצרה על פרשת השבוע ונמשיך לדבר חסידות קצר מה ההבדל בין חלומות פרעה לחלומות יוסף? בפרשתנו מסופר אודות ב' חלומות יוסף שהיו דומים זה לזה, וכן בפרשת מקץ מסופר אודות ב' חלומות שחלם פרעה. וחילוק ביניהם: אצל יוסף בחלום הראשון חלם אודות ה'אלומות' – עניני הארץ, ובחלום השני אודות השמש והכוכבים – ענייני השמים. אמנם אצל פרעה בתחילה חלם אודות הז' פרות – מין החי, ולאחר מכן חלם אודות ז' שבלים – מין הצומח. וכאן רואים החילוק בין יהודי לגוי: יהודי שייך לא רק לענייני הארץ אלא גם לענייני שמים – רוחניות. ואילו הגוי שייך רק לענייני ארץ, ובזה גופא "פוחת והולך" (קודם מין החי ולאח"מ מין הצומח, הפחות ממנו). וכמסופר אודות כ"ק אדמו"ר הריי"צ…

להמשך קריאה
גשר יוסף הצדיק – פרשת מקץ – חיים הבר
טור לפרשת מקץ

גשר יוסף הצדיק – פרשת מקץ – חיים הבר

טור לפרשת מקץ כותרת: גשר יוסף הצדיק תארו לעצמכם שאתם עומדים להתראות עם אח יקר אחרי 22 שנה שלא נפגשתם. בפעם האחרונה שראיתם אותו הוא היה כבר נער בוגר, בגיל 17. הבעיה היחידה, שאז לא היה לו זקן, ועכשיו כן. מה שיכול לעזור זו העובדה שהוא דומה מאוד לאביכם. האם הייתם מצליחים לזהות אותו תוך כמה דקות? מיד, נכון? אבל האחים של יוסף לא הצליחו לזהות אותו גם אחרי שעה ארוכה. בעקבות הרעב, הם ירדו למצרים ופגשו את יוסף כמשנה למלך, אחרי 22 שנות נתק. הם שוחחו עמו ארוכות, ובכל זאת לא הצליחו לזהות. יוסף דווקא זיהה את אחיו מיד, הם לא. הכיצד? מסבירים המפרשים, כי האחים לא העלו על דעתם שאחיהם מכהן במשרה כה רמה. מאחורי ההנחה הזו, מסתתר הבדל מהותי…

להמשך קריאה

פרשת מקץ – מי ביקש ממך להתערב?

כותרת: מי ביקש ממך להתערב? "מי ביקש ממך להתערב?", נשמעת הקריאה. זה קורה בדרך כלל כאשר אתה קונה בחנות, ומבקש מאיש המכירות מידע כלשהו. אבל הוא לא מסתפק במידע, אלא מתחיל לייעץ ולהתערב לך בהחלטות. מילא בחנות, אבל מה נעשה כאשר זה קורה בפרשת השבוע... פרעה מבקש פיתרון לחלומותיו. יוסף, שזה עתה נשלף מבית הסוהר, עומד מול פרעה ומרצה בלהט על פיתרון החלום: שבע הפרות והשיבולים הטובות הן שבע שנות השובע, שבע הפרות והשיבולים הרעות הן שבע שנות הרעב.אולם יוסף אינו מסתפק בתיאור שנות השובע והרעב, אלא מתערב ומתחיל להציע עצות. הוא ממליץ למנות אדם שיאגור כבר עכשיו מזון במחסנים, וכאשר יגיעו שנות הרעב הוא יחלק את המזון הזה לתושבים. למרבה המזל, ההצעה נושאת חן בעיני פרעה עד כדי כך שהוא ממנה…

להמשך קריאה