ממתק לשבת פרשת מקץ וחג החנוכה תשע"ח 2017
בנובמבר 1979, נשבו 52 עובדי שגרירות ארה"ב באירן, (לקרוא בוויקפידיה) והאו״ם ארגן משלחת של אנשי דת לבקר אותם, הרבי מליובאוויטש הפעיל את השפעתו כדי שהרב הרשברג, רבה הראשי של מקסיקו ייכלל במשלחת,
מספר הרב הרשברג: , "לפני שיצאנו באתי אל הרבי כדי לקבל ממנו ברכה. הייתי זקוק לברכה מאוד, שכן מאד חששתי ממה שעלול לקרות לנו באירן, הרבי שלל את כל החששות. הוא הדריך אותי בכמה דברים, ולבסוף הפטיר: 'ודאי לא תשכח להדליק נרות חנוכה עם אנשי השגרירות'. דבריו האחרונים היו תמוהים. שכן עד לחנוכה נותרו עוד למעלה מחודשיים! בפועל, מסיבות שונות התעכבה יציאתה של המשלחת עד …יומיים לפני חנוכה! (לקרוא את הסיפור במלואו)
"לקראת הביקור בבניין השגרירות ביקשתי אישור להכניס לבניין חנוכייה. התשובה המפתיעה שקיבלתי הייתה: 'הנוצרים ידליקו אורות לכבוד חגם, ואין שום סיבה שהיהודים לא יוכלו גם הם להדליק מנורה משלהם'. "כשנכנסנו לשגרירות, הופתעתי לגלות בין הנצורים שישה יהודים. קשה לתאר במילים את ההתרגשות שאחזה בהם למראה רב שבא במיוחד לבקרם. סיפרתי להם על הרבי מליובאוויטש, ועל בקשתו המיוחדת, לפני חודשיים, להדליק עמם נרות חנוכה. השמחה האדירה והריקודים שפרצו אחרי ההדלקה, סחפו אותנו במשך שעה ארוכה!
"בהמשך ביקורנו הוזמנו להשתתף בתפילה המונית בכיכר הראשית של טהרן, בהשתתפות האייתוללה חומייני עצמו. בתפילה השתתפו כמיליון איש. עמדתי על במה אחת עם חומייני והשקפתי על הקהל העצום. ברגע מסויים כרע כל ההמון והשתחווה אפיים ארצה. כולם, חוץ ממני. בתום התפילה נקראתי אל חומייני ונדרשתי לתת הסבר, אמרתי שיהודי אני ואינני מבין את תפילתם, ולכן לא יכולתי להשתחוות בלי לדעת למי משתחווים. הוא הופתע מתשובתי, אך גם נראה מרוצה מכנותה. בשיחתי עמו ביקשתי מחומייני להפסיק את ההתנכלות ליהודים. הוא הבטיח לפעול ברוח הדברים והוא אכן עמד בדיבורו. כאשר הוכרז בימי אלול של אותה שנה עוצר כללי בטהרן, הודיעו השלטונות כי יהודי הנושא עמו טלית ותפילין יוכל לצאת בארבע בבוקר לרחוב, כדי שיוכל להגיע לבית-הכנסת לאמירת הסליחות.
"רק כשכבר הייתי בדרכי חזרה לארה"ב, התחלתי לקלוט את מה שעבר עליי. אז גם התחלתי לקבל מושג על מבטו המרחיק-ראות של הרבי. לא הופתעתי כל-כך מרוח- הקודש בעניין נרות החנוכה. התפעלתי יותר מתחושת האחריות והאהבה שלו כלפי כל אותם יהודים שמעולם לא ראה ולא פגש, מהתעוזה שלו לשלוח אותי לשם, מעצותיו ומהדרכתו שהוכחו עד תום, ומההצלחה האלוקית שזכיתי לה במילוי שליחותו. אשרינו שזכינו למנהיג כזה".
בפרשת השבוע אנו קוראים על יוסף שמגיע לפרעה לאחר 22 שנים של סבל במצרים והוא יודע שזו ההזדמנות שלו לצאת מהמצב הקשה אליו נקלע, לכאורה הוא היה אמור לדבר על עצמו, להראות לפרעה כמה חכם הוא, וכמה שווה לפרעה להשאיר אותו לידו, ובמקום זה, הוא מדבר רק על אלוקים! ואומר לפרעה "בלעדי (אני כלום), אלוקים יענה את שלום פרעה!" וממשיך כל הזמן להזכיר את שמו של אלוקים, כידוע שבמצרים פרעה היה כמו אל והמילה אלוקים לא היתה מקובלת, ובכל זאת יוסף עומד בתוקף על אמונתו בידיעה שרק כך יצליח, ואנחנו רואים שהאמונה האיתנה של יוסף משפיעה גם על פרעה, ובסופו של דבר גם הוא מתחיל לדבר בשפה האלוקית ואומר "הנמצא איש אשר רוח אלוקים בו" וממנה את יוסף למשנה למלך.
האמונה האיתנה הזו, היא גם הסיפור של חג החנוכה, מתתיהו ובניו שהיו מעטים וחלשים מול היוונים הרבים והחזקים, עומדים בתוקף על אמונתם בהשם, ובזכות זה הם רואים ניסים וזוכים לנצח בניגוד לכל הגיון.
יהי רצון שבימי החנוכה האלו נלמד גם אנחנו לעמוד בגאון על שמירת יהדותנו, נוסיף במצוות ובמעשים טובים בזכות זה נזכה לראות נסים כמו בימים ההם גם בזמן הזה גאולה שלימה בקרוב ממש.
שבת שלום ומבורך וחנוכה שמח ומואר! שבת מברכים!
מסרון חנוכה
חנוכה מזכיר את הכלל: מעט אור דוחה הרבה חושך!
כך גם בסוגים שונים של אור וחושך:
מעט תקוה דוחה הרבה ייאוש!
מעט שלום דוחה הרבה מחלוקת!
מעט טוב דוחה הרבה רע!
מעט שמחה דוחה הרבה עצב!
ואם כך עם מעט אור, קל וחומר כשיש הרבה אור. חנוכה שמח!
🕎 🕎
מסרון השבוע – חג החנוכה
אל תהיה פראייר\ית!
"אל תהיה פראייר", אומרים אנשים. אז תגידו, לא נראה לכם שהנרות פשוט פראיירים?
הרי ה' נותן אור לכולם, ובחינם. בשביל לתת הוא משלם מחיר בדמות השמן שנשרף.
אולי גם ה☀ השמש פראיירית. כבר אלפי שנים היא נותנת לכולם אור וחום בחינם, ללא תמורה.
לא, הם לא פראיירים. זה הייעוד שלהם. השמש נבראה "להאיר על הארץ". אם לא תאיר, אין הצדקה לקיומה, ובלעדיה החיים לא אפשריים ביקום. גם הנר קיים להאיר. בשביל זה נתנו לו שמן והדליקו אותו.
כל אדם הוא נר, "נר ה' נשמת אדם". הגענו לעולם על מנת להאיר, לתת מעצמנו לאחרים. פעמים רבות הנתינה גובה מאיתנו מחיר יקר, ואנו לא זוכים לתמורה הולמת.
כהורים, אנו עסוקים בנתינה אינסופית לילדים, ולא תמיד זוכים לקבל בחזרה. לכן אומרים ש"אמא אחת יכולה לגדל עשרה ילדים, אבל עשרה ילדים לא יכולים לגדל אמא אחת". אבל זה בדיוק הייעוד שלנו.
אם אתה מבזבז אנרגיה במקום הלא נכון, אתה פראייר. ואם אתה נותן במקום הנכון, אתה נר.
אז אל תהיה פראייר, תהיה נר!
תעשו מצוות הרבה
לא דורכים במקום
נכון, אפילו מעט אור דוחה הרבה חושך. אך חנוכה מלמד אותנו לא להסתפק רק במעט. אנו לא דורכים במקום ובכל יום מוסיפים בעוד ועוד אור,פתגם החסידי "אם טוב הוא טוב, אז יותר טוב זה בוודאי יותר טוב"…
שבת שלום, חנוכה שמח וחודש טוב!
ב"ה ממתק לשבת פרשת מקץ חג החנוכה תשע"ט 2018
לפני כמה שנים, ביקרתי בכלא בבנגקוק את אחד האסירים, מטייל בשם רם הצטרף אלי לביקור, זה היה ממש לפני חנוכה וכשסיפרתי לאסיר שאישרו לי להכניס לו נרות חנוכה הוא מאוד התרגש והתחיל לשאול שאלות, האם מותר לו להדליק בצהריים, שהנרות יכבו לפני השקיעה, איפה בדיוק מעמידים את הנרות שמדליקים בחלל פתוח ולא ליד דלת או חלון ועוד שאלות. לפליאתו של רם הסביר הבחור שבכל יום הם יכולים לצאת לחצר מהשעה שש בבוקר עד השעה שלוש אחר הצהריים. רק בחצר הוא יכול להדליק נרות, כך שהנרות לא ידלקו אחרי השקיעה וגם אין לו חלון או דלת. לכן שאל את מה ששאל".
רם פנה אליו ושאל: "תגיד, אתה יושב כבר כמה שנים באחד מבתי הכלא הקשים בעולם, אתה לא יודע עוד כמה זמן תשב בפועל – וזה מה שמעניין אותך? איך להעמיד את הנרות וכמה זמן הם ידלקו?".
התשובה של הבחור הדהימה גם אותי, הוא אמר: 'כשאתה נמצא במקום כזה, אתה מחפש קצת אור, וכשאני מדליק את נרות החנוכה זה מאיר לי את הנשמה ונותן לי תקווה. כשהייתי בן שבע־עשרה שמעתי פעם רב, שאמר שאם מקשיבים לנרות חנוכה, אפשר לשמוע את הסיפור המדהים של העם היהודי. תמיד לא הבנתי את זה, אבל בשנה שעברה, כשהדלקתי את הנרות, הצלחתי לשמוע את הסיפור של התקווה והאמונה של העם היהודי, וזה נתן לי כוח ותקווה לכל השנה. אז ברור שאני רוצה לעשות את זה בצורה הטובה ביותר!'".
בדרך חזור רם אמר לי "אני חייב להגיד לך, בחיים לא הדלקתי נרות חנוכה, השנה אני מבטיח לך שאדליק כל יום ואקשיב טוב לסיפור של הנרות."
*
בפרשת השבוע מקץ אנחנו קוראים על 2 החלומות של פרעה שבע פרות רזות בולעות שבע פרות שמנות ואחר כך שוב חלום על שבע שבלים דקות בולעות שבע שבולים שמנות, ויוסף הוא זה שפותר את החלומות.
בשבוע שעבר קראנו על שני החלומות של יוסף עצמו, יוסף הצדיק מסמל את הקדושה ולעומתו פרעה מסמל את הטומאה, אם נתבונן בחלומותיהם של יוסף ופרעה נגלה כמה הבדלים בין דרך הקדושה לדרך שכנגד.
החלומות של יוסף מתחילים בעשייה, יוסף חולם שהוא ואחיו מאלמים אלומות בשדה הם לוקחים שבלים ועושים מהם אלומות, לעומתו פרעה גם חולם על שבלים אבל סתם שבלים שעולות מן השדה לא על ידי עבודה.
הבדל נוסף הוא שיוסף חולם על האלומות בחלום הראשון אך בחלום השני עולה לחלום על שמש ירח וכוכבים, לעומתו פרעה חולם קודם על עולם החי ואז יורד לעולם הצומח, הבדלים אלו מלמדים אותנו שבקדושה תמיד יש עבודה ולא מקבלים בחינם אבל על ידי העבודה אנחנו כל הזמן בתנועה של עליה והתקדמות לעומת עולם הטומאה שלכאורה נראה שבו לא צריכים לעבוד אבל בפועל הוא פוחת והולך עד שנעלם.
זה מתחבר לחג החנוכה שבו אנחנו רואים שהתקבל המנהג להוסיף כל יום עוד נר כי בקדושה מה שהיה טוב לאתמול חייב להשתפר ולהשתבח כל יום יותר ויותר.
יהי רצון שנזכה תמיד להיות במצב של עליה והתקדמות ונזכה להמשיך את אור החנוכה לכל חלק בחיינו עד לאור הגדול של הגאולה האמיתית והשלימה שתבוא בקרוב ממש.
שבת שלום וחנוכה שמח
דוד צ'ייס היה גביר אדיר, שהיה מקורב אל מוסדות חב"ד בניו ג'רזי. לקראת יום ההולדת ה-79 של הרבי מליובאוויטש, פנה הרבי לצ'ייס וביקש ממנו מתנת יום הולדת. הרבי העיר בחיוך כי אמנם נהוג לקבל מתנת יום הולדת ולא נהוג לבקש מתנה כזו, אך הוא רוצה לבקש מתנה מצ'ייס: להתחיל להניח תפילין מדי בוקר. צ'ייס הסכים.
חלפו שנים וצ'ייס החל להשקיע כספים אדירים בפולין המתחדשת. פעם טס במטוס פרטי ביחד עם קבוצת אנשי עסקים אמריקאים לפולין, חלקם הגדול לא היו יהודים, וכאשר הגיעה זמן הזריחה, הוא הוציא את התפילין והניח אותן בגאווה. חלפו ארבע שנים והוא קיבל טלפון מאיש עסקים לא יהודי שנמנה על אותה משלחת. האיש ביקש לומר לו שאותה הנחת תפילין בעיצומה של הטיסה לפולין, שינתה את חייו. ראיתי אדם בעל מעמד כמוך, שעוצר באמצע נסיעת עסקים ועושה מעשה רוחני והתחלתי לחשוב על עצמי: האם יש לי מטרה בחיים? האם יש לי מטרה כלשהי? דע לך ששינית את חיי…
זהו סודו של אור החנוכה המאיר בכל פינה וזה גם סודו של יוסף, גיבור הפרשה, שהיה משנה למלך מצרים אך שמר על ייחודיותו ושימש אור לגויים.
שנזכה לניסים ונפלאות, בימים ההם בזמן הזה.
ב"ה?
ה"קדושת לוי",, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב המכונה "סנגורן של ישראל" אומר שכל יום של חנוכה מסוגל לתפילה על דבר אחר.
????????
? היום הראשון
מסוגל לתפילה על דיכאון או תחושת בדידות.
? היום השני
מסוגל לתפילה על שידוכים ושלום בית.
? היום השלישי
מסוגל לתפילה עבור ילדים טובים ושמחים ובריאות איתנה.
? היום הרביעי
הוא כנגד ארבע האימהות והוא מסוגל לתפילה להיות אשה מיושבת בדעתך בין ארבע קירות ביתך כי הם התכלית האמיתית שלך.
? היום החמישי
הוא כנגד חמישה חומשי תורה. התפללי שבעלך וילדייך יהיו תלמידי חכמים. (ומי שאין לה ילדים תבקש על כך במיוחד ביום הזה)
ביום החמישי רוב נרות החנוכה מאירים ואת יכולה להתפלל ליותר אור בחייך ולישועה ושהאור הזה יהיה גלוי.
? היום השישי
מסוגל לשמחה.
יכול להיות שלא חסר לך דבר אבל את עדיין לא שמחה וזו ההזדמנות להתפלל על כך.
? היום השביעי
מסוגל לתפילה על קבלת שבת מתוך שמחה עם זמירות שבת ודברי תורה בסעודות. שבת היא המקור לכל הברכה והשפע.
? היום השמיני
מסוגל לישועה לפרי בטן.
המספר שמונה מסמל את כל מה שמעל הטבע והוא יום חזק לתפילה וישועה!
(כל הנרות דולקים)
ה"קדושת לוי" אומר שאם מתכננים להתחיל משהו חדש כדאי להתחיל בחנוכה כי אז תשרה בזה ברכה בע"ה…
?????????
שנזכה כולנו במהרה לאורו??✨ חג אורים שמח?
בדיחות לחנוכה – מילתא דבדיחותא
השנה הבטחתי לעצמי שאני לא נוגעת בסופגנייה.
אז בעלי החזיק ואני אכלתי
ילד: אמא מזה נס כד השמן?
אמא: אממ נו איך אני אסביר לך, נכון יש את הסוללה של האייפון
ילד : נו
אמא: תחשוב שהיא הספיקה לשמונה ימים
ילד : ואו
אחד שואל את חבירו :
איפה הייתה במסיבת חנוכה?
שאל חבירו : למה ?
כי חיפשתי אותך בנרות !
שיעור התורה הוותיק בעולם? / החלק היומי / סיון רהב-מאיר:
"שלום, שמי ראובן בן פורת. חייב לשתף בסיפור של סבתא שלי, אסתר. לפני 63 שנים, בשנת 1956, ביקשו מסבתא להתחיל להעביר שיעור בשבת לנשים, במעברה שליד הקריות. השיעור התחיל בצרפתית לטובת עולות צפון אפריקה, ולאורך השנים עבר לעברית לטובת עולות מתימן, פרס, צרפת, ברית המועצות, אתיופיה ועוד. סבתא הלכה ברגל בכל שבת, ללא הפסקה. במלחמת המפרץ, למשל, השיעור נערך במקלט.
סבתא חגגה השנה יומולדת 100, ולאחרונה נחלשה מעט. בשבת הזו, לראשונה, היא לא העבירה את השיעור. כך היא כתבה למשתתפות: 'השם נתן לי שתי אהבות גדולות: אהבה לתורה ואהבה לעם ישראל. את שתי המתנות הגדולות האלה השתדלתי לנצל לטובה בשיעור שלנו. למדנו תורה, אבל למדנו גם מנהגים ומסורות שונות, מתוך כבוד לכל משתתפת. בצער, בגלל מצבי הבריאותי, אני נאלצת להיכנע ולסיים כעת את תפקידי. תודה על ה'יחד' המיוחד שיצרנו במשך יותר מ-60 שנה. שנזכה לביאת הגואל בקרוב'.
זו סבתא שלי. אני לא מאמין שיש עוד שיעור תורה בעולם שנמשך כל כך הרבה שנים, ומועבר על ידי אותו אדם. בעידן שבו ממשלות עולות ונופלות במהירות, וכל הוויכוחים וההפגנות והנושאים מתחלפים – אני מבקש שאנשים יידעו גם על סבתא אסתר והשיעור שלה. ובעצם בימי החנוכה כולנו, כמו סבתא, מדליקים אורות קטנים, יום ועוד יום, בהתמדה, מתוך חיבור לערכים נצחיים".
7 תגובות
🕎קצת הלכות סופגניות 🕯🕯
📌מותר לאכול סופגניות שטיגן גוי❓👨🏾 אסרו חכמים לאכול פת שאפה גוי,אבל אם יהודי הדליק את האש מותר. אמנם בתבשיל שמבשל גוי לא התירו בהדלקת האש בלבד אלא צריך שהיהודי יתערב בבישול.
דין סופגניות לעניין זה כדין פת של גוי ומספיק שהישראל ידליק את האש.
📌מגדיל או מגדול ❓🤔 בברכת המזון בימי חנוכה יש לומר מגדיל ולא מגדול.
📌צריך להפריש חלה מסופגניות❓🍩 מי שעושה עיסה כדי לבשל אותה או לטגן אותה פטור מהפרשת חלה,אבל אם אופה אפילו חלק מהעיסה חייב להפריש בברכה.
📌לטגן סופגניות מותר❓
בישול ואפייה וצרכי אוכל נפש מותר להן בזמן שהנרות דולקים.
📌מאכלי גבינה -🧀 יש
נוהגים להרבות במאכלי גבינה בימי חנוכה,זכר לנס שנעשה על ידי יהודית,ומנהג ישראל תורה הוא.
📌אכילת סופגניות- 🍩נוהגים לאכול בחנוכה סופגניות מטוגנות בשמן,זכר לנס השמן של המנורה,וכל מעשיך יהיו לשם שמיים.
📌אפשר לקבוע סעודה על סופגניות❓ סופגניות שלנו שהם מטוגנות בשמן אפילו קבע עליהם סעודה (כלומר אכל 216 גרם) לא מברך המוציא בברכת המזון אלא "בורא מיני מזונות" ועל המחיה.
📌מברכים על סופגניה בתוך סעודה❓ סופגניות אלו שהביאו באמצע סעודה על הלחם אין לברך עליהם, מפני הספק שמא נפטרו בברכת המוציא שבירך על הלחם, וספק ברכות להקל,וטוב להניח אותן עד לאחר ברכת המזון ואז יברכו עליהן לדעת כל הפוסקים.
📌האם צריך ליטול ידיים לפני שאוכלים סופגניה❓💦 מי שאוכל סופגניה לא צריך ליטול ידיים מדין טיפולו במשקה מפני שלא מתקנים את הסופגניות האלו בשמן זית.
🕎סיפור על חנוכה, הרבי ופרשת מקץ
יהודי אחד מול מיליון משתחווים: הסוד של גאון יעקב 🕍🔥
נובמבר 1979. בלב טהרן הבוערת, 52 עובדי שגרירות ארה"ב מוחזקים כבני ערובה. האו"ם מארגן משלחת אנשי דת לביקור, והרבי מליובאוויטש מטיל משימה על הרב הרשברג, רבה של מקסיקו: "אל תשכח להדליק איתם נרות חנוכה".
הרב הרשברג תמה – חנוכה הרי יחול רק בעוד חודשיים! אבל המציאות עלתה על כל דמיון. המשלחת התעכבה מסיבות שונות, והם נחתו בטהרן בדיוק יומיים לפני חנוכה. 🕯️
הסיפור הופך למדהים באמת בשני רגעים:
בתוך השגרירות, הרב מגלה 6 בני ערובה יהודים. ההתרגשות הייתה עצומה. הם הדליקו נרות, רקדו ושרו בלב טהרן העויינת – בדיוק כפי שהרבי חזה חודשיים מראש.
בכיכר העיר, מול מיליון איראנים והאייתוללה חומייני, הקהל כולו כרע והשתחווה. רק אדם אחד נשאר לעמוד זקוף: הרב הרשברג. כשחומייני שאל אותו לפשר הדבר, הרב ענה בפשטות: "אני יהודי, ואני לא משתחווה למי שאני לא מכיר". הכנות והגאווה היהודית הזו פעלו את פעולתן – חומייני התרשם והבטיח להקל על הקהילה היהודית (ואף קיים!).
מה הקשר ליוסף הצדיק? 🤴
בפרשת "מקץ", יוסף עומד מול פרעה – האיש שנחשב לאל במצרים. ליוסף יש הזדמנות של פעם בחיים לצאת מהכלא, הוא רק צריך "למכור את עצמו" ולהראות כמה הוא חכם.
במקום זה, יוסף בוחר בענווה ובאמונה: "בלעדי! אלוקים יענה את שלום פרעה". יוסף לא מפחד להכניס את שם השם למקום הכי חשוך והכי כופר בעולם. התוצאה? דווקא העמידה הזו גורמת לפרעה להשתאות ולהכריז: "הנמצא איש אשר רוח אלוקים בו?". יוסף לא נהיה משנה למלך למרות אמונתו, אלא בזכותה.
המסר שלנו לחנוכה 🕎
זהו בדיוק הסיפור של חנוכה. החשמונאים המעטים לא ניסו להתייוון או למצוא חן. הם עמדו בתוקף על יהדותם, ודווקא מתוך העמידה הזו – הגיע הנס.
כשאנחנו עומדים בגאווה על הערכים שלנו, כשאנחנו מוסיפים במעשים טובים ובמצוות בלי להתנצל – אנחנו הופכים להיות ה"יוסף" וה"מכבים" של הדור שלנו. האור הקטן שלנו יכול להמיס גם את החושך הכי גדול.
שתפו אותנו: איפה אתם מרגישים שנדרש מכם "לעמוד זקוף" בגאווה יהודית השבוע? 👇
שבת שלום ומבורך, וחנוכה שמח ומואר לכולם! 🕎✨
#חב"ד #פרשת_מקץ #חנוכה #גאווה_יהודית #הרבי_מלובביץ #אמונה #נס_חנוכה
סיכום פרשת מקץ -הפרשה שמשנה הכול: יוסף, בנימין, ומבחן האחדות המשפחתית
בפרשת השבוע, יוסף מן הכלא למשנה למלך, עובר דרך מדהימה של פיתרון חלום פרעה, המסמן את תחילתה של תקופה חדשה בחייו ובחיי משפחתו. פרעה חולם על שבע פרות רזות שאוכלות שבע פרות בריאות ושבע שיבולים רזות שבולעות שבע שיבולים מלאות. יוסף מפרש את החלום כסימן לשבע שנות שובע עקבותיהן שבע שנות רעב, וממליץ לפרעה להקים מערך אגירה שיאפשר למצרים להתמודד עם הקשיים הבאים. ההתפעלות של פרעה מחוכמתו ומקצועיותו של יוסף מביאה להמנתו כמשנה למלך והקצאת סמכויות רחבות לו.
לאחר שנולדים ליוסף שני בנים, מנשה ואפרים, והוא מתמקד בהצלחה באגירת התבואה, מגיע הרעב ומשפיע גם על ארץ כנען. יעקב שולח את בניו למצרים כדי לרכוש מזון. האחים מופיעים בפני יוסף, שמזהה אותם, אך הם אינם מזהים אותו. המפגש מסמל את התהפוכות שחלו בחייו של יוסף ומביא אותו למבחן אחדות משפחתי מרכזי. יוסף מבחן את אחיו על ידי דרישה להביא את בנימין, האח החסר. האחים שבים עם בנימין, ויחד עם זאת מוחבא גביע הכסף של יוסף באמתחתו של בנימין כחלק מהמבחן.
כשהאחים נתפסים עם הגביע, הם מציעים להיות עבדים לצד בנימין, מדגימים כך אחריות משותפת ואחדות שלא הופיעה בעת מכירת יוסף. יוסף, שבמבחן זה רואה את השינוי בגישתם, נותן להם הזדמנות להוכיח את אחדותם ואת שינוי ליבם.
פרשה זו מעמיקה בנושאי אחדות משפחתית, כיבוד הורים והתמודדות עם עבר משותף כואב, תוך שהיא מביאה לשיא דרמטי של גילוי זהות ופיוס.
לחלום בגדול
>> פרשת מקץ
החלומות מקבלים תפקיד מרכזי בפרשות השבוע האחרונות. אם נשים לב, נראה שכל החלומות המסופרים בתורה, הובילו את בני ישראל לירידה לגלות מצרים. יוסף מספר לאחיו על חלומותיו, הם בתגובה מקנאים בו ומחליטים למכור אותו. שרי פרעה חולמים חלומות, יוסף פותר אותם וכתוצאה מזה הוא יוצא בסופו של דבר מבית האסורים. ובגלל חלומותיו של פרעה, הופך יוסף לשליט מצרים, מה שמוביל בפרשה הבאה לירידת משפחתו למצרים, וכך מתחילה גלות מצרים, הגלות הראשונה.
מה הקשר בין חלומות לגלות? בחלום אדם יכול לדמיין ולחבר דברים הפוכים ומנוגדים. במציאות דברים כאלה אינם יכולים להתרחש, ואילו בחלום לא רק שיכולים להתרחש, אלא אפילו נראים כדבר טבעי.
הגלות היא כמו חלום. מצד אחד אפשר לראות יהודי שאוהב ורוצה להתחבר לקדוש ברוך הוא, ובאותו הזמן הוא יכול להיות שקוע באהבת עצמו ובהנאה מדברים שטותיים וטפלים. מצב כזה יכול להתרחש רק בגלל שנמצאים בגלות.
אך במציאות ה'חלום' יש גם יתרון – אם הסדר ב'הקיץ' שכדי להתקדם יש ללכת שלב אחר שלב, הרי שבחלום אפשר לקפוץ, לדלג ולהשיג דברים במהירות. כך גם בגלות, אם נחלום בגדול ונקיים מצוות ומעשים טובים, למרות שבאותו הזמן אנו בדרגה רוחנית נמוכה, נוכל להגיע במהירות לדרגות גבוהות.
וכמו שמגלות מצרים התעוררנו מה'חלום' הזה בניסים ונפלאות ביציאת מצרים, כך נזכה בקרוב ממש להתעורר מה'חלום' הרע שבו אנחנו נמצאים, בגאולה האמיתית והשלימה בביאת משיח צדקנו אמן.
(ע"פ לקוטי שיחות א, עמ' 85)
הלכות חנוכה: הדלקת נרות בערב שבת ובמוצאי שבת
מה עושה מי שיש לו רק נר אחד בליל שבת? מתי מדליקים את נרות החנוכה ביום שישי? ומהו סדר ההדלקה במוצאי שבת?
ההלכות לפי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
.
בערב שבת חנוכה, מדליקים קודם את נרות החנוכה, ואחר כך את נרות השבת. ומספיק שבעל הבית ידליק נר אחד של חנוכה, ובעודו ממשיך להדליק את שאר הנרות, תדליק אשתו את נרות השבת. וחשוב להניח את נרות החנוכה במקום מתאים, כדי שלא יכבו כתוצאה מפתיחה או סגירה של הדלת.
.
נוהגים שלא לומר "במה מדליקין" בערב שבת חנוכה.
.
בערב שבת הנרות צריכים להכיל שמן שיאפשר להם לדלוק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. לכן, בערב שבת חנוכה אין להקדים את הדלקת נרות השבת יותר מן החיוב, אלא להדליק כרבע שעה לפני השקיעה, לאחר הדלקת נרות החנוכה, ויש לתת בנרות החנוכה שמן שיספיק להם לדלוק לפחות שעה. אם הנר אינו יכול להכיל שמן שילק זמן רב כל כך, לא יוצאים ידי חובה, ולכן צריך לדאוג שלפחות נר אחד יכיל כמות שמן מספיקה. ואם אין אפשרות כזו, לא מברכים על ההדלקה.
.
גם בערב שבת, נכון להתפלל מנחה לפני הדלקת נרות חנוכה, מפני שתפילת מנחה היא כנגד קרבן תמיד של בין הערביים, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה בבית המקדש, שהיו מדליקים את המנורה אחרי קרבן תמיד של בין הערביים. אך אם אין מניין מתאים למנחה מבעוד יום, עדיף להדליק נרות חנוכה לפני מנחה, ולהתפלל אחר כך במנין, ולא להתפלל ביחידות לפני ההדלקה.
.
מי שיש לו רק נר אחד בערב שבת חנוכה, ידליק אותו כנר חנוכה. ויכול להדליק את החשמל עבור נר שבת, ואף לברך עליו "להדליק נר של שבת". ואם יש לו שני נרות, ידליק אחד לחנוכה ואחד לשבת.
.
במוצאי שבת חנוכה, לא משתמשים באור של נר החנוכה להבדלה.
.
בבית הכנסת יש הנוהגים להדליק נרות חנוכה לפני ששליח הציבור מבדיל על הכוס. אך כאשר מדליקים בבית, יש להבדיל כרגיל, ולאחר מכן להדליק את נרות החנוכה.
.
מי שמקפיד על איסור עשיית מלאכה בשבת עד לזמן רבנו תם, לא ישנה ממנהגו גם בשבת חנוכה.
.
מי שיש לו רק נר אחד בשעת ההבדלה, בשעת הדחק אפשר להקל ולברך ברכת "בורא מאורי האש" על נר החנוכה.
האדם המאושר בעולם
☕
האם הייתם חושבים לרגע להכתיר אדם שאיבד בשואה כמעט את כל בני משפחתו כאדם המאושר עלי אדמות?
מפתיע ביותר, אך זהו השם אותו בחר אדי גא'קו (אברהם יעקובוביץ') בן המאה לספר שהוציא זמן קצר לפני פטירתו לפני כשנה, המגולל את סיפור חייו.
הוא שרד את מחנות המוות בניסי ניסים, מתוך תושייה ותעוזה בלתי מצויה, ואף נשא לאשה את פלורה, ניצולת שואה גם היא, אך התקשה למצוא טעם בחייו. כשנולד בנו הראשון מייקל הוא התמלא באושר ונזכר במה שאמר לו אביו בנעוריו כי בנתינה ובהענקה יש הרבה יותר אושר מאשר בקבלה, והוא חש כיצד הנתינה מעניקה משמעות מחודשת לחייו.
בהמשך הוא אף זכה להציל שתי נפשות, בנות שהתלאות הובילו אותן לאשפוז כפוי, אך הוא הצליח להוציא אותן משם, להפיח תקווה בחייהן והן נישאו והקימו משפחות מאושרות.
לאושר ולנתינה יייחס אדי את אריכות הימים לה זכה.
"כשאני זוכר שעמדתי למות, ולמרות זאת אני חי, אני משתדל לעזור לאנשים שמצבם ירוד. הייתי בתחתית הבור, אז אם אצליח להביא חיוך לפניו של אדם אומלל, אני מאושר.
מי יתן ותהיה לכם תמיד אהבה רבה לתת"…
📖
הדרמה המטלטלת בסיפור של יוסף ואחיו מגיעה לתפניתה המדהימה דווקא בנקודה הנמוכה ביותר בה יוסף שוהה בכלא המצרי, הרחק מבית אביו.
במקום להתמכר למסכנות ולחוש קרבן אומלל, בוחר יוסף להביט סביבו ולשאול את חבריו לתא "מדוע פניכם רעים היום"? באותו רגע הופך יוסף לפותר החלומות, מה שבהמשך מוביל אותו לכהן כמשנה למלך מצרים, וחשוב מכך למושיע הכלכלה העולמית ולמי שהציל את האנושות מחרפת רעב.
הכל התחיל ברגע אחד של שימת לב לזולת!
זהו גם המסר המהמם והמאיר של ה'שמש' בחנוכיה. הנר שמדליק את האחרים, לא רק שמאורו לא נגרע מאומה, אלא הוא מתעלה ומגיע הכי גבוה שיש…
השבת פרשת מקץ
(הגאולה צומחת מהגלות)
הגלות המרה והארוכה שבה שרוי עם-ישראל, מעוררת לא אחת תמיהה קשה על תכליתה: על מה ולמה כל הסבל העצום במשך דורות כה רבים?
תשובה לכך ניתן למצוא בפרשתנו. לבנו השני קרא יוסף אפרים, בהסבירו: "כי הפרני אלוקים בארץ עניי". דווקא על-ידי הגלות "בארץ עניי", זכה יוסף להגיע ל"הפרני" – לתוספת חיות וחיזוק. כי זוהי תכלית הגלות: לעורר כוחות נעלים יותר ולהגיע לדרגה עליונה יותר.
יוסף הצדיק עצמו עמד במדרגה גבוהה ביותר. הוא היה למעלה מאחיו, ובמידה מסויימת אף בדרגה עליונה יותר משל אביו, יעקב. ואף-על-פי-כן, כדי להגיע ל"הפרני", היה עליו לעבור גלות "בארץ עניי".
מעלתו של יוסף על אחיו רמוזה בפסוק: "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו". מוסבר על כך בתורת החסידות, שלאחיו לא הייתה הכרה והשגה בדרגתו העליונה של יוסף הצדיק.
השבטים היו עובדי ה' וביקשו לדבוק בקדושה האלוקית. היה ברור להם, שלשם כך יש צורך להתנתק מטרדות העולם. לכן היו רועי צאן, שנמצאים מחוץ להמולת העולם. לעומתם, יוסף הצדיק חי בלב מצרים, שקוע בניהול הממלכה, ועם זאת נשאר דבק בקב"ה. זו הייתה מדרגה שלא הכירוה – "והם לא הכירוהו" – להיות דבק בקב"ה גם בתוך המולת העולם.
יוסף אף היה במדרגה גבוהה יותר משל יעקב אבינו. חז"ל אומרים, שיוסף נענש על ששם את מבטחו באדם וביקש משר-המשקים להזכירו לפני פרעה. עונשו היה, ש"לא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו". מזה עולה שהסתמכות על בשר-ודם היא בבחינת חטא לגבי צדיק, אולם גם יעקב שלח לעשיו מנחה וקראהו "אדוני", ולא מצאנו שהדבר נחשב לו חטא!
אלא בכך מתבטא ההבדל ביניהם: יעקב אבינו היה קשור במידה מסויימת למגבלות העולם, ולכן היה עליו לפעול גם בדרכי הטבע, מחשש "שמא יגרום החטא". אולם דרגתו של יוסף הייתה גבוהה משלו, הוא עמד לגמרי למעלה ממגבלות העולם, ולכן היה צריך לסמוך אך ורק על הקב"ה ולא להסתמך כלל על בשר-ודם.
אף-על-פי-כן הגיע יוסף לשיא התעלותו הרוחנית דווקא בהיותו בגלות, במצרים -"הפרני אלוקים בארץ עניי". זה סודה של הגלות, שדווקא היא מאפשרת עלייה גדולה ועצומה, שבדרך אחרת אי-אפשר להגיע אליה.
יוסף סלל את הדרך לעם-ישראל כולו: בעקבות גלותו האישית באה גלות מצרים, ודווקא על-ידי 'כור הברזל' של מצרים זכו בני-ישראל לקבל את התורה. כך גם הגלות הנוכחית לא באה חלילה לענות את ישראל, אלא היא המאפשרת את הגילויים העצומים של הגאולה העתידה לבוא תיכף ומיד ממש.
(על-פי לקוטי-שיחות כרך א, עמ' 88)
שבת שלום!!!
לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה