היתה פעם משפחה שבניה היו מאוד מאוחדים, יום אחד הפסיק האח המבוגר להגיע לאירועים המשפחתיים, לאחר תקופה, החליט אחיו הצעיר לבקרו, היה זה לילה קר מאד, האח הצעיר מצא את אחיו יושב מול אח בוערת, האש הדולקת היתה חמימה ומזמינה.האח הבין את סיבת ביקורו של אחיו הצעיר והזמין אותו לשבת לידו בכיסא נוח, מול האח, הוא ישב בשקט וחיכה… שקט עמוק שרר בין שני האחים, שניהם רק התבוננו בריקודי הלהבות מסביב לעצים הבוערים, כעבור מס' דקות לקח האח הצעיר את אחד הגחלים הבולטים ובזהירות רבה, הרחיק אותו מהאש.
הוא חזר לכורסתו, והמתין… האח המארח התבונן מרותק למעשיו של האח הצעיר.
אט אט החל הגחל הגדול לדעוך, בתחילה איבד את הברק, ואח"כ כבה כמעט לגמרי, תוך זמן קצר, מה שהיה קודם חגיגה של אור וחום, הפך להיות גחל מכוסה שכבה של אפר מת, שחור וקר.
אף מילה לא נאמרה בין שני האחים מתחילת הערב…
בעוד האח הצעיר מתכונן לעזוב לביתו, החזיר שוב את הגחל הקר וחסר התועלת למרכז הלהבות.
כמעט מיד הוא חזר לבעור, כשהוא ניזון מהאור ומהחום של הגחלים הסמוכים לו.
כשעמד האח הצעיר ליד הדלת אמר לו מארחו "תודה על הביקור שלך ועל השיעור הנפלא שלימדת אותי.
אחזור למשפחה".
***
בפרשת השבוע אנו קוראים על יוסף שממונה להיות משנה למלך במצרים, אחיו של יוסף מגיעים לקנות אוכל ויוסף מתייחס אליהם בצורה משונה, הוא שולח אותם בחזרה לכנען וכשהם חוזרים הוא מאשים את בנימין בגניבה עד לסוף המרגש שיהודה מגיע ליוסף ומבקש לשבת בכלא במקום בנימין ואז יוסף מתגלה.
כשקוראים את כל הסיפור לא מובן מה בעצם יוסף רוצה, אם הוא נהנה לנקום בהם על כך שמכרו אותו שיעשה זאת מיד? ואם הוא סולח להם שיגיד להם תיכף כשהגיעו "אני יוסף רוצו לקרוא לאבא, חבל על כל יום שהוא מתאבל".
***
אלא שיוסף כשראה שהתגשמו חלומותיו למלוכה פיתח חלום חדש חלום של הורדת השנאה ושל אהבה אמתית בין האחים, יוסף ידע שאחיו אמנם נפלו במכירתו אבל היה בטוח שבפנימיותם יש רצון חזק לאהבת אחים אמתית ולצורך זה הוא מוביל אותם לנקודה שהם יוכלו להוכיח שגם הם הבינו את המסר של האחווה והם מוכנים למסור את נפשם בשביל אח שלהם, הוא מבקש שיביאו את בנימין ומגלגל הכל כך שבנימין יצטרך להישאר בכלא במצריים ובעצם להיות בסיטואציה דומה לשל יוסף אלא שהפעם האחים מגלים את הפנימיות האמתית שלהם ומוכנים למסור את נפשם עבור בנימין וכשיוסף רואה זאת הוא לא יכול יותר להתאפק, הוא מתגלה אליהם ואומר להם אין לכם מה לדאוג אני כבר סלחתי לכם וגם אתם הוכחתם שלמדתם איך צריכה להיות אהבה אמתית בין אחים.
***
את אותו רעיון אנחנו רואים אצל מתתיהו ובניו שיצאו למלחמה למרות היותם מעטים וחלשים מול רבים וחזקים כי הם ידעו שעל מנת לעורר את פנימיותם של עם ישראל שמצבם לא היה טוב, צריכים מסירות נפש שתעורר בהם את אותה נקודה פנימית.
***
לכל יהודי יש בתוכו כד קטן של שמן האמונה ופעמים נראה לנו שהכד הזה קטן מאוד אך אם נתחיל להשתמש בו נראה שהוא יכול לספק לנו כוחות הרבה מעבר למצופה.
***
יהי רצון שכל אחד מאתנו יזכה לגלות את כד השמן שבתוכו וביחד נאיר את העולם, כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן של גאולה שלימה בקרוב.
הוא חזר לכורסתו, והמתין… האח המארח התבונן מרותק למעשיו של האח הצעיר.
אט אט החל הגחל הגדול לדעוך, בתחילה איבד את הברק, ואח"כ כבה כמעט לגמרי, תוך זמן קצר, מה שהיה קודם חגיגה של אור וחום, הפך להיות גחל מכוסה שכבה של אפר מת, שחור וקר.
אף מילה לא נאמרה בין שני האחים מתחילת הערב…
בעוד האח הצעיר מתכונן לעזוב לביתו, החזיר שוב את הגחל הקר וחסר התועלת למרכז הלהבות.
כמעט מיד הוא חזר לבעור, כשהוא ניזון מהאור ומהחום של הגחלים הסמוכים לו.
כשעמד האח הצעיר ליד הדלת אמר לו מארחו "תודה על הביקור שלך ועל השיעור הנפלא שלימדת אותי.
אחזור למשפחה".
***
בפרשת השבוע אנו קוראים על יוסף שממונה להיות משנה למלך במצרים, אחיו של יוסף מגיעים לקנות אוכל ויוסף מתייחס אליהם בצורה משונה, הוא שולח אותם בחזרה לכנען וכשהם חוזרים הוא מאשים את בנימין בגניבה עד לסוף המרגש שיהודה מגיע ליוסף ומבקש לשבת בכלא במקום בנימין ואז יוסף מתגלה.
כשקוראים את כל הסיפור לא מובן מה בעצם יוסף רוצה, אם הוא נהנה לנקום בהם על כך שמכרו אותו שיעשה זאת מיד? ואם הוא סולח להם שיגיד להם תיכף כשהגיעו "אני יוסף רוצו לקרוא לאבא, חבל על כל יום שהוא מתאבל".
***
אלא שיוסף כשראה שהתגשמו חלומותיו למלוכה פיתח חלום חדש חלום של הורדת השנאה ושל אהבה אמתית בין האחים, יוסף ידע שאחיו אמנם נפלו במכירתו אבל היה בטוח שבפנימיותם יש רצון חזק לאהבת אחים אמתית ולצורך זה הוא מוביל אותם לנקודה שהם יוכלו להוכיח שגם הם הבינו את המסר של האחווה והם מוכנים למסור את נפשם בשביל אח שלהם, הוא מבקש שיביאו את בנימין ומגלגל הכל כך שבנימין יצטרך להישאר בכלא במצריים ובעצם להיות בסיטואציה דומה לשל יוסף אלא שהפעם האחים מגלים את הפנימיות האמתית שלהם ומוכנים למסור את נפשם עבור בנימין וכשיוסף רואה זאת הוא לא יכול יותר להתאפק, הוא מתגלה אליהם ואומר להם אין לכם מה לדאוג אני כבר סלחתי לכם וגם אתם הוכחתם שלמדתם איך צריכה להיות אהבה אמתית בין אחים.
***
את אותו רעיון אנחנו רואים אצל מתתיהו ובניו שיצאו למלחמה למרות היותם מעטים וחלשים מול רבים וחזקים כי הם ידעו שעל מנת לעורר את פנימיותם של עם ישראל שמצבם לא היה טוב, צריכים מסירות נפש שתעורר בהם את אותה נקודה פנימית.
***
לכל יהודי יש בתוכו כד קטן של שמן האמונה ופעמים נראה לנו שהכד הזה קטן מאוד אך אם נתחיל להשתמש בו נראה שהוא יכול לספק לנו כוחות הרבה מעבר למצופה.
***
יהי רצון שכל אחד מאתנו יזכה לגלות את כד השמן שבתוכו וביחד נאיר את העולם, כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן של גאולה שלימה בקרוב.
שבת שלום וחנוכה שמח
