דיברי תורה קצרים לפרשת ויגש – תהיו מוכנים לשולחן שבת

ב"ה ממתק לשבת פרשת ויגש תשע"ה אחד מתלמידי הבעל שם טוב קרא פעם בספרים שמי שנמנע מלדבר 40 יום זוכה לראות את אליהו הנביא, החליט התלמיד כי ההשקעה שווה והתחיל לשתוק במשך ארבעים יום, עברו הימים והוא מחכה לבואו של אליהו אבל לצערו הגדול הוא לא זוכה, הלך לבעל שם טוב והתלונן, "רבי, אני כבר ארבעים יום לא מדבר ולא זכיתי לראות את אליהו הנביא, אומר לו הרבי "בא אתי" הם יוצאים ביחד והרבי פונה לאורוות הסוסים שמחוץ לבית הכנסת, הרבי ניגש לאחד הסוסים ומתחיל ללטף אותו ואז פונה לתלמיד ואומר לו "אתה רואה את הסוס הזה הוא כבר 40 שנה לא מדבר וגם לא זכה לראות את אליהו הנביא..." *** בשבועות אלו אנו קוראים בתורה את הסיפור של יוסף ואחיו, האחים…

להמשך קריאה

ו' טבת – קצרצרים

תוקף בלתי מוגבל מפגש טעון במיוחד בין שני האחים יהודה ויוסף, מתואר בפרשת השבוע, פרשת "ויגש". יהודה, שלא הייתה לו כל עמדה שלטונית, עמד בתוקף רב מול יוסף (שלא ידע כי הוא אחיו), שהיה המשנה למלך מצרים וכל הסמכויות בידו. תוקף זה של יהודה הוא גדול אף מתוקפו של יוסף. תוקפו של יוסף היה רק במסגרת הטבע - הוא נבע מהמינוי שקיבל מפרעה להיות המשנה למלך. ואילו תוקפו של יהודה שלא להתחשב במגבלות הטבע, נובע מהקשר העצמותי שלו עם הקדוש ברוך הוא, שלמעלה מכל גדרי הטבע. תוקף זה של יהודה, נתן את הכוח לישראל להחזיק מעמד בגלות מצרים. ובתוקף זה נבוא לגאולה השלמה, בה יהיה "דוד עבדי (משבט יהודה) נשיא להם לעולם". התוקף שלנו בקיום התורה והמצוות צריך להיות כמו התוקף של…

להמשך קריאה

כמה חשוב שמחת הנפש

לא להתעצב יוסף אמר לאחיו "ועתה אל תיעצבו", כי כל הרוצה להיות קשור עם הקב"ה, עליו נאמר "עוז וחדווה במקומו", אסור לו להיות שרוי בעצבות. מי שאין לו שמחת הנפש, סימן שאינו במחיצת השכינה. -רבי ישראל מרוז'ין

להמשך קריאה

למה בוכים על הצוואר?

על "ראשו" של יהודי אין מה לבכות בפרשתנו ויגש כתוב, שכאשר התוודע יוסף אל אחיו "ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך ובנימין בכה על צואריו" (מה, יד). ולכאורה צריך ביאור, מדוע בכו איש על צאורי אחיו, ולא על ראש אחיו, הרי הראש הוא החלק העיקרי והנעלה של בן אדם? ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: הצואר הוא הממוצע בין הראש לכל הגוף. כי, כללות חיות האדם הוא במוח שבראש, והמשכת חיות זו מהראש אל הגוף היא באמצעות הקנה, וושט וורידין שבגרון. ונמצא, שיש בצואר מעלה על הראש, שאף שמעלתו של הראש כמו שהוא בפני עצמו גדולה ממעלת הצואר, מ"מ בנוגע לתכליתו ותפקידו של הראש יש יתרון מעלה בצואר, שדוקא בו קיים הכח והיכולת להעביר את החיות מהראש לכל הגוף. ובעבודת האדם לקונו,…

להמשך קריאה

פרשת ויגש עוסקים בתורה

מהי ההגנה מן הגלות? בפרשתנו ויגש  כתוב שיוסף אמר אל אחיו "אל תרגזו בדרך" (מה, כד). וכתוב על זה בתוס' "יש מדרש אל תפסיקו מדבר הלכה" (תוד"ה אל תרגזו תענית י, ב). וכתבו המפרשים (מלאכת הקודש לפרש"י כאן, ועוד), שהחידוש בלשון המדרש שהביא התוס' (שאינו כגי' המדרש שלפנינו) הוא, שלגירסא זו פירוש "אל תרגזו" הוא, שאין להפסיק "בדרך" אפילו מדבר הלכה שהוא "לעיונא". ולכאורה יש לעיין, הרי השבטים הלכו כמה פעמים מארץ כנען למצרים הלוך ושוב, ולא מצינו שיוזהרו עד כאן "אל תרגזו בדרך", ומדוע נשתנה הדבר כאן? ויש לומר ע"ד הדרוש: הליכותיהם הקודמות של השבטים היו בשליחותו של יעקב להביא בר בשנות הרעב. משא"כ הליכה זו, "מהרו ועלו אל אבי גו' רדה אלי אל תעמוד גו'", היתה קשורה עם ירידת יעקב…

להמשך קריאה

לעשות ולא לבכות!

לעשות ולא לבכות! בפרשתנו ויגש  כתוב "ויפול על צאוריו ויבך על צואריו עוד" (מו, כט), והיינו, שכאשר פגש יוסף את יעקב , בכה יוסף. אך יעקב לא בכה, ופרש"י שזה הי' מפני ש"הי' קורא את שמע". והנה בזהר הקדוש פירש שבכיית יוסף הייתה "דבכון כלא על מקדשא דאתחריב" (זהר ח"א ריא, סע"א), והיינו, שבכיית יוסף הייתה מפני חורבן בית המקדש. וא"כ צריך ביאור, מדוע לא בכה איתו יעקב? ואיך יתכן הדבר שלא נתרגש יעקב ונטרד מחורבן בית המקדש, והי' יכול בשעה זו לקרות את שמע בכוונה? ויש לומר הביאור בזה: ענין הבכי' הוא רק בכדי להקל על הבוכה. שהרי אין בכחה של בכי' לתקן משהו בדבר הגורם את הבכי', אלא שהבכי' מרגיעה את רוחו של המיצר ודואג. ומזה מובן, שאם יש ביד…

להמשך קריאה

ההתמסרות הנדרשת בלימוד התורה

ההתמסרות הנדרשת בלימוד התורה בפרשתנו ויגש כתוב "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה" (מו, כח), ופירש רש"י "לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה". ולכאורה תמוה, מדוע הוצרך יעקב לשלוח יהודה למצרים "לתקן לו בית תלמוד", הרי יוסף כבר הי' במצרים, והי' יכול לתקן את ה"בית תלמוד" ע"י יוסף? ויש לבאר זה על פי מה שמצינו החילוק בין מדריגת יוסף למדריגות האבות והשבטים, שהאבות והשבטים בחרו להיות "רועי צאן", בכדי להמעיט את העסק בעניני עולם הזה, שלא יופרעו מלימוד התורה ועבודת השי"ת. משא"כ יוסף הצדיק הי' משנה למלך ועסוק ביותר בעיני מצרים (ראה בכ"ז תורת חיים (לכ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע) ס"פ ויחי רמב, ד ואילך, ובכ"מ). והנה, הגם שעיסוקו של יוסף בעניני העולם לא פגם כי הוא זה בדביקותו…

להמשך קריאה
יוסף הצדיק מזון רוחני
הבעש"ט מסביר כי אפילו על עלה עשב בודד בפינה נידחת בעולם קיימת השגחה פרטית

יוסף הצדיק מזון רוחני

בס"ד ז טבת  בפרשות האחרונות אנו מלווים את יוסף בתלאותיו בארץ מצרים: בבית הסוהר, עלייתו לדרגה של משנה למלך מצרים, ועד לדרגה של "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו".  בתורת החסידות מוסבר שכל תופעה גשמית הקיימת בעולם, מתחילה ומשתלשלת מתופעה רוחנית. העובדה שיוסף פרנס את ישראל בימי הרעב (הגשמי), מלמדת כי יוסף הוא שמעניק כוחות רוחניים בימים קשים (רעב רוחני). בתקופות של הסתר פנים, גלות וחושך רוחני (כתקופתנו) יונקים כוחות מיוסף הצדיק שבאותו הדור.  ומה לומדים ממנו? השבטים היו רועי צאן שהתרחקו מהעולם ומשאונו, בכדי להיות פנויים לעבודת ה'. יוסף לעומתם היה במרכז העשייה והחיים במצריים, אף על פי כן לא פגם הדבר באמונתו ובדבקותו בקב"ה!!  גם אנו יכולים לקבל כוח לחיות בתוך תוכיותו של העולם (המסתיר ומעלים על הקב"ה), ובכל זאת להיות קשורים…

להמשך קריאה
ממתק לשבת – שנהפוך עולם חשוך ומבולגן לארמון מפואר-ויגש
שעה וארבעים מניו יורק טירה יפהפיה

ממתק לשבת – שנהפוך עולם חשוך ומבולגן לארמון מפואר-ויגש

ממתק לשבת פרשת ויגש תשע"ה אחד מתלמידי הבעל שם טוב קרא פעם בספרים שמי שנמנע מלדבר 40 יום זוכה לראות את אליהו הנביא, החליט התלמיד כי ההשקעה שווה והתחיל לשתוק במשך ארבעים יום, עברו הימים והוא מחכה לבואו של אליהו אבל לצערו הגדול הוא לא זוכה, הלך לבעל שם טוב והתלונן, "רבי, אני כבר ארבעים יום לא מדבר ולא זכיתי לראות את אליהו הנביא, אומר לו הרבי "בא אתי" הם יוצאים ביחד והרבי פונה לאורוות הסוסים שמחוץ לבית הכנסת, הרבי ניגש לאחד הסוסים ומתחיל ללטף אותו ואז פונה לתלמיד ואומר לו "אתה רואה את הסוס הזה הוא כבר 40 שנה לא מדבר וגם לא זכה לראות את אליהו הנביא..." *** בשבועות אלו אנו קוראים בתורה את הסיפור של יוסף ואחיו, האחים כבר…

להמשך קריאה

פרשת ויגש וידיאו 6 דקות בראי החסידות. למה יהודה?

פרשת ויגש-למה יהודה ולא יוסף?  לגימת חסידות 2 עם הרב שרגא זלמנוב וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גּשֶׁן למה יעקב שולח את את יהודה לבנות ישיבה בגושן, למה הוא לא מבקש מהסגן נשיא יוסף הצדיק בנו שיבנה לו ישיבה. הרי יהודה הוא כמו עולה חדש במצרים. ויוסף הוא סגן של פרעה עדיף שהוא יעשה זאת? איך זה קשור אלינו

להמשך קריאה

פרשת ויגש-חוצפה-יהודית-הרב חיים הבר

טור לפרשת ויגש כותרת: חוצפה יהודית זה היה מהלך חסר סיכוי. אדם מן היישוב ניגש אל מנהיג מעצמה בינלאומית ושוחח עמו בצורה תקיפה. הוא הגדיל לעשות ואף איים עליו שאם לא ייעתר לדרישתו, ייצא למלחמה קשה כנגדו. את הידיעה הזו לא קראנו בעיתון, אלא... בפרשת השבוע. בעקבות הרעב הכבד, בניו של יעקב יורדים למצרים יחד עם בנימין, הבן הקטן. אולם משנה למלך מצרים מחליט לעצור דווקא את בנימין. ואז, יהודה ניגש אליו – מבלי שידע כי מדובר ביוסף אחיו – ומאיים "אם תקניטני, אהרוג אותך ואת אדונך"! איך הוא העז לעשות זאת? וכי חשב שביכולתו לנצח שליט של מעצמה אדירה? מוסבר על כך, כי הפגישה בין יהודה ויוסף הייתה, בעצם, פגישה בין שני מלכים, כמאמר הכתוב "כי הנה המלכים נועדו". למעשה, יהודה…

להמשך קריאה

עד מתי? פרשת ויגש

טור לפרשת ויגש כותרת: עד מתי? זו אינה הפעם הראשונה בה יוסי נוסע על אופניו ללא קסדה, ועוד בכביש. אבא כבר הזהיר אותו על כך מספר פעמים, אך ללא הועיל. הפעם, החליט אבא למנוע ממנו את הרכיבה על האופניים. אולי כך ילמד יוסי על חשיבות השימוש באמצעי בטיחות. ובכן, בימים הקרובים יוסי לא נוסע על האופניים. ומה אחרי זה? כמה זמן אמור העונש להימשך? אין הצדקה להטיל על הילד עונש לתמיד. זמן הענישה תלוי בגיל הילד ובחומרת המעשה, אבל בכל מקרה חשוב שהעונש יהיה מוגדר, ויהיה לו סוף. כאשר מסתיים הזמן שהקצבנו לעונש, מיד יש לשוב ולהאיר פנים לילד, ולתת לו הזדמנות מחדש. זה נכון בכל סוג של עונש. אם זה הורה שמעניש ילד, מורה שמעניש תלמיד, מנהל שמעניש עובד או מדינה שמענישה…

להמשך קריאה