דברי תורה קצרים לפרשת שלח

ב"ה ממתק לשבת פרשת שלח תשע"ז 2017 ביום ראשון בבוקר יצאה חבורת חסידים בעגלה מהעיר צ'רנוביל לבתיהם לאחר שבתמרוממת-רוח ומענגת אצל הצדיק רבי מרדכי מצ'רנוביל. בדרכם סיפרו זה לזה החסידים את חוויותיהם הרוחניות שחוו ואמרו פה אחד: "שבת כזו לא חווינו בחיינו!" באותה עגלה נסע גם סוחר פשוט, בכל פעם שהחסידים סיפרו את חוויותיהם מהשבת הניד הסוחר בראשו לאות הסכמה ומלמל אף הוא: "שבת כזו לא זכורה לי..." שמעו אותו החסידים ושאלוהו: "מה מצאת אתה בשבת הזו אצל הרב?" הסוחר פתח פיו וסיפר: "בצאת השבת כשבאתי לבקש ברכה מהרבי הוא התעניין בסדר יומי. סיפרתי לו שאני משכים קום מידי בוקר ונוסע לכפר הסמוך לקנות סחורה, כשאני שב לביתי אני מתפלל תפילת שחרית. אמר לי הרבי: 'לא טוב הדבר, עליך להתפלל לפני עסקיך!'…

להמשך קריאה

פנינה יומית | פרשת שלח | זכותן ו"גנותן של ישראל"

בפרשתנו "שלח" מובא סיפור מקושש העצים "ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת" (טו, לב), ומפרש רש"י "בגנותן של ישראל דבר הכתוב שלא שמרו אלא שבת ראשונה ובשני' בא זה וחללה". ויש ללמוד מזה הוראה נפלאה בעבודת האדם לקונו: הרי בזמן ההוא היו ריבוי אנשים בבני ישראל, ועד למשה ואהרן עם שבעים הזקנים וכו', ומכל מקום חילול השבת שנעשה על ידי אדם אחד בלבד נחשב ל"גנותן של ישראל" כולם! והטעם לזה הוא כי תפקידם של כל אחד מישראל הוא לוודאות שלא יהי' יהודי שיכול לבוא לידי דבר בלתי רצוי, ולכן חטא של יהודי אחד בלבד נחשב ל"גנותן של ישראל", כל העם כולו, כי מזה ראי' שלא פעלו מספיק בדבר זה. ואם במדת פורעניות הדברים אמורים, הנה כל שכן וקל…

להמשך קריאה

מדוע התפלל משה על יהושע בלבד? | חטא המרגלים | פנינה יומית פרשת שלח

בפרשתנו שלח מסופר שקודם שילוח המרגלים לארץ ישראל "ויקרא משה להושע בן נון יהושע" (יג, טז). ומפרש רש"י "התפלל עליו י-ה יושיעך מעצת מרגלים". ולכאורה צריך ביאור: הרי 'באותה שעה כשרים היו' (רש"י שם, ג), וכמובן בפשטות, באם לא היו כשרים לא הי' משה שולחם, ואם כן, מדוע הוצרך להציל את יהושע מעצתם? ואם מאיזה סיבה הי' צורך בתפילה, מדוע התפלל רק על יהושע ולא על שאר המרגלים? ויש לומר הביאור בזה: ידוע ביאור כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בנוגע להמרגלים, שהטעם לזה שרצו המרגלים לישאר במדבר הוא כי רצונם הי' לעסוק כל היום בעבודה רוחנית כמו שהורגלו במדבר, ולא רצו ליכנס לארץ ישראל שאז יצטרכו לזרוע את שדותיהם ולהתעסק גם בעבודה גשמית, שינתק אותם מעבודתם הרוחנית (לקו"ת ריש פרשתנו, ועוד). ואכן, ייתכן…

להמשך קריאה

פנינה יומית | פרשת שלח| עונשים מהשי"ת – כדי להעלות ולזכך

בפרשתנו שלח מדובר אודות שכאשר אמר הקב"ה למשה גזירת "אכנו בדבר ואורישנו ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו" (יד, יב), ענה משה "ושמעו מצרים גו' והמתה את העם הזה גו' ואמרו הגוים גו' מבלתי יכולת ה׳ להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר" (יד, יג ואילך). ולכאורה דבר זה תמוה ביותר, שהרי המדובר הוא על הריגת שישים ריבוא ישראל, והאם לא מצא משה רבינו כל טענה אחרת מלבד "ושמעו מצרים"? ויש לומר הביאור בזה, על פי מה שמצינו שלשון הכתוב על גזירת הקב"ה הוא "וישחטם במדבר". והנה, שחיטה עניינו הכשרת הבהמה למאכל אדם, ולא רציחת הבהמה בלבד. וכן מצינו בנסיון העקידה שהליכת אברהם "לשחוט את בנו" לא הי' להרוג אותו ח"ו אלא כדי ל"והעלהו שם לעולם" להעלותו ולהקדישו…

להמשך קריאה

מה לומדים מ"ויתורו את ארץ כנען"? | פנינה יומית | פרשת שלח

בהתחלת פרשתנו הובאו דברי הקב"ה למשה "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען". והנה, הכניסה לארץ ישראל היא ענין כללי ביותר בתורה ובמצוות. כי תוכן ענין המצות הוא שכאשר יהודי מקיים מצוה מעשית הוא לוקח דבר גשמי ומכניס בו קדושה, והרי זה כאילו הוא "מכניס" את הדבר הגשמי לארץ "ישראל". וכפי שאמר כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" לאחד ששאלו האם כדאי לעלות לארץ ישראל: "מאַך דָא ארץ ישראל!" (עשה כאן ארץ ישראל), שכאשר אדם מקיים מצוות הוא לוקח את ה"ארצי" והגשמי ומביא בו אלוקות, בחינת "ארץ ישראל". ועל פי זה יש לומר, שבציוויו של הקב"ה "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען" נרמז הוראה כללית בקיום המצוות: לפני קיום מצוה, שזהו כאמור ענין הכניסה לארץ, יש "לתור" ולהתבונן במהותה של המצוה, ורק אחר…

להמשך קריאה

למה בכלל לשלוח מרגלים?

ב"ה ממתק לשבת פרשת שלח תשע"ה מסופר במדרש על רבי חנינא בן דוסא שהיה אדם עני ומאוד רצה להביא מתנה לבית המקדש אך לא היה בידו כלום, יום אחד מצא אבן גדולה מאוד סיתת את האבן בצורה מאוד יפה, רצה להביאה לירושלים, אך לא היה בידו כסף לשלם לסבלים, הצטער רבי חנינא מאוד, ראה הקב"ה את צערו ושלח לו 5 מלאכים בדמות אדם שהסכימו לקחת את האבן עבורו, בתנאי שישים את אצבעו על האבן ביחד אתם, שם רבי חנינא את אצבעו ע האבן ומיד ראה את עצמו עם האבן ליד בית המקדש... *** בפרשת השבוע אנחנו קוראים על כך שמשה רבנו שולח מרגלים לראות את ארץ כנען ולתכנן איך לכבוש אותה, המרגלים חוזרים ואומרים, אמנם היא ארץ זבת חלב ודבש אבל היא…

להמשך קריאה

הקשר בין מצוות חלה לביטול עבודה זרה

מה הקשר בין מצוות חלה לביטול עבודה זרה? כתוב במדרש (ויקרא רבה פט"ו, ו)על הפסוק שבפרשתנו "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה" (טו, כ): "למה נסמכה פרשת חלה לפרשת עבודה זרה, לומר לך, שכל המקיים מצות חלה כאילו בטל עבודה זרה". והנה אמרו חז"ל (שבת לא, א) "אמונת זה סדר זרעים", ופירש בתוספות (ד"ה אמונת) "שמאמין בחי העולמים וזורע". והחידוש בזה הוא, שהרי המשקיע בעבודת השדה, עלול לחשוב, שגידול התבואה ורווחיו שמקבל מעבודה זו הם תוצאה מגודל יגיעתו והשקעתו בשדהו, ו"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" ח"ו. אך ישראל הזורע את שדהו יודע, שגידול התבואה ואיכותה אינם באים מ"כוחו" של האדם ח"ו, כי אם הקב"ה הוא ה"נותן לך כוח לעשות חיל",ו"ברכת ה' היא תעשיר". ולכן זריעתו אינה מפני שבכוח השדה להביא…

להמשך קריאה

לבאר החילוק בין שיעור חלה לבעה"ב לשיעור הנחתום

מדוע שיעור הנחתום קטן משיעור הבעה"ב? בנוגע לשיעור מצות חלה הכתוב בפרשתנו, כותב רש"י "חכמים נתנו שיעור לבעל הבית אחד מעשרים וארבעה, ולנחתום אחד מארבעים ושמונה" (טו, כ). ויש לבאר החילוק בין שיעור חלה לבעה"ב לשיעור הנחתום: בנוגע לענין ה"חלה" מבואר שתוכן מצוות חלה הוא ההכרה בזה שלא יגיעת האדם ועבודתו מביאה לו את התבואה, כ"א הקב"ה לבדו הביא לו את הברכה, ובמילא אין התבואה והעיסה שייכים לו, אלא להקב"ה. ולכן הוא נותן את "ראשית עריסותיכם" – "תרומה לה'", להראות שבאמת שייכת העיסה להקב"ה (ראה בזה בלקו"ש חי"ח עמ' 183 ואילך, וש"נ). והנה, מבואר בספרים, אשר בעל עסק רואה את ההשגחה העליונה יותר מ'יושב אוהל', כי בעל עסק צריך לעשות פעולות שונות כדי להרוויח מעסקו, והצלחתו תלוי' בתנאי המקום והזמן, עליית וירידת…

להמשך קריאה

פרשת שלח למה 40 שנה וידיאו 5 דקות

https://www.youtube.com/watch?v=F7ttZS6aSEo&feature=youtu.be פרשת שלח למה 40 שנה? לגימת חסידות 2 עם הרב שרגא זלמנוב  אחרי חטא במרגלים בני ישראל קיבלו "עונש" להיות 40 שנה במדבר, למה 40 שנה? פרשת שלח עם הרב שרגא זלמנוב לגימת חסידות 2

להמשך קריאה

למה חשבו ישראל שבמדבר "אין מחוייבים במצוות"?

אודות מעשה המקושש שמדובר על זה בסוף פרשתנו, נאמר בתוספות (ד"ה אפילו, בבא בתרא קיט, ב): "מעשה המקושש היה כו' מיד אחר מעשה מרגלים, דאמר במדרש דלשם שמים נתכוון, שהיו אומרים ישראל, כיון שנגזר עליהן שלא ליכנס לארץ ממעשה מרגלים, שוב אין מחויבין במצות. עמד וחילל שבת, כדי שיהרג ויראו אחרים". ויש לעיין, מהו הטעם לזה שחשבו בני ישראל שמשום שנגזר עליהם שלא להכנס לארץ, אינם מחויבים במצוות, ומדוע יפטרו מחיוב המצוות בשביל זה? ויובן זה על פי המבואר בספרים (ראה לקו"ת ריש פרשתנו, ועוד) שהטעם לזה שרצו המרגלים להשאר במדבר הוא כי רצונם היה לעסוק כל היום בתורה כמו שהורגלו במדבר, ולא רצו ליכנס לארץ ישראל לעסוק גם בקיום מצוות מעשיות, שהרי יצטרכו לזרוע את שדותיהם וכיו"ב, ולהתחייב בתרומה ומעשר ובשאר…

להמשך קריאה

מדוע הביאו המרגלים הוכחה מ"הנפילים" ש"נפלו מן השמים"

מדוע גוברים ישראל גם על ה"נפילים"? בדברי המרגלים אודות "דיבת הארץ" אמרו "ושם ראינו את הנפילים" (יג, לג), ופירש רש"י "ענקים, מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים". ויש לבאר דברים אלו של המרגלים בדרך החסידות: ידוע ביאור כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בנוגע לחטא המרגלים, שהטעם לזה שרצו המרגלים לישאר במדבר הוא כי רצונם הי' לעסוק כלהיום בעבודה רוחנית כמו שהורגלו במדבר, ולא רצו ליכנס לארץ ישראל שאז יצטרכו לזרוע את שדותיהם ולהתעסק גם בעבודה גשמית, שינתק אותם מעבודתם הרוחנית (לקו"תריש פרשתנו, ועוד). ושורש טעותם הייתה, כי חשבו שרוחניות וגשמיות הם בסתירה זה לזה, והעוסק עם דברים גשמיים לא שייך להתעסק באותו זמן גם בענינים רוחניים. ועל זה הביאו המרגלים הוכחה מ"הנפילים" ש"נפלו מן השמים": מסופר במדרשי חז"ל בארוכה, שכונת "הנפילים" הייתה לשם…

להמשך קריאה

חז"ל אומרים על תינוק שהוא "מפרר יותר ממה שהוא אוכל"

מעלת הקטנים אחת הטענות של המרגלים כנגד הכניסה לארץ הייתה: "נשינו וטפינו יהיו לבז". ואילו העונש היה שהם לא זכו להיכנס לארץ אלא דווקא הטף, ילדיהם הם שזכו לרשת את הארץ: "טפכם אשר אמרתם לבז יהיה... הם יירשוה". חז"ל אומרים על תינוק שהוא "מפרר יותר ממה שהוא אוכל". כלומר התינוק מנצל רק חלק קטן מהמזון הניתן לו, שכן הרוב מתפורר ונופל על הארץ. תינוק במשמעותו הרוחנית רומז לאלה שהם קטנים בדעת. מזון, ברוחניות, רומז לתורה ולמצוות, שמזינות את נפש האדם. העניין הוא, אצל "הגדולים" בדעת מושקעים רוב הכוחות בתורה ובמצוות, ואילו ה'טף' בדעת מבזבזים את כוחותיהם לדברים אחרים, קיום המצוות שלהם מלא פניות ומזונם הרוחני, התורה והמצוות, מתבזבז יותר משהוא נקלט בפנימיותם. טענת המרגלים (הגדולים) הייתה: בכניסתנו לארץ שמה נהייה כמו 'טף',…

להמשך קריאה
פרשת שלח – יסוד עיקרי בקיום כל התורה והמצוות
כל ענייני התורה והמצוות ועבודת-ה' בתפילה, צריכים להיות מתוך חמימות ורשפי אש, והכוח לזה ניתן במתן תורה.

פרשת שלח – יסוד עיקרי בקיום כל התורה והמצוות

מחשבה שקיום מצוה בלתי אפשרי – חטא המרגלים בנוגע לחטא המרגלים אשר חטאו באמרם "כי עז העם היושב בארץ, והערים בצורות גדולות מאוד גו'" (יג, כח) ידועה הקושיא, הרי המרגלים נשלחו לראות את "הארץ מה היא ואת העם גו' החזק הוא וגו' ומה הערים גו' הבמחנים אם במבצרים" (שם, יח-יט), וא"כ, כאשר השיבו המרגלים ש"עז העם" ו"הערים בצורות" הרי בזה מילאו את תפקידם, ומה הי' חטאם (ראה רמב"ן ריש פרשתנו, ועוד)? ומבואר בזה, שמשה רבינו שלח את המרגלים להוודע באיזה דרך יהי' קל יותר לכבוש את ארץ ישראל בדרך הטבע, אבל בטוח הי' משה כי יהיו יכולים לכבשו, שהרי כן ציוה ה', אולם המרגלים חטאו בזה שלאחרי שספרו אודות גבורת העם וסוג הערים, הוסיפו והסיקו "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק…

להמשך קריאה

שלח – כל נשיא בהם

"כל נשיא בהם" במילה 'נשיא' טמונות האותיות 'יש' ו'אין'. לרמז, שנשיא שמחשיב את עצמו ל'אין', זהו נשיא שיש בו, ואילו הנשיא שמחשיב את עצמו ל'יש', באמת הוא 'אין' ואינו שווה דבר... -דגל מחנה אפרים

להמשך קריאה

פרשת שלח- ויתורו

"ויתורו את ארץ כנען" יג,ב מדוע נאמר "ויתורו את ארץ כנען" ולא "ויתורו את הארץ"? אלא שחביבה הארץ לפני המקום אף כאשר היא עדיין "ארץ כנען", כי חיבה מיוחדת יש לארץ, וקדושתה קיימת גם כאשר היא עדיין "ארץ כנען". אוצר חיים

להמשך קריאה

שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען

"שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען" יג,ב "ויתורו" הוא גם מלשון "ויתירו" - התרת קשר. ארץ-ישראל הייתה קשורה, כפותה ונתונה בידי שבעה עמים, והמרגלים, בהליכתם בה, היו צריכים להתיר את הקשר הזה. החוזה מלובלין

להמשך קריאה

פרשת שלח והציצית

טור לפרשת שלח כותרת: עשה לך תזכורת מחקרים מלמדים, כי שימוש באמצעי המחשה ויזואליים בעת העברת חומר לימוד, מעצים את יכולת הקליטה של התלמידים ואת הזיכרון שלהם בנושא. אנו עדים לשימוש גובר והולך באמצעי המחשה במקומות לימוד, באמצעות מצגות מחשב, קטעי וידאו וכדומה. תתפלאו לגלות, אבל פרשת השבוע שלח  מדברת על אמצעי ההמחשה העתיק ביותר בעם ישראל, שנועד לשמש כתזכורת לקיום המצוות. פרשת שלח מתחילה בתיאור העגום של חטא המרגלים. משה רבינו בחר את שנים עשר ראשי העם לרגל בארץ, והם חזרו בתשעה באב עם מסקנה מאכזבת – "לא נוכל לעלות אל העם, כי חזק הוא ממנו". העם פרץ בבכי והתנגד לכניסה לארץ, ובתור עונש, החליט ה' כי אכן דור המדבר לא ייכנס לארץ. אם זה לא מספיק, התורה מספרת בהמשך על…

להמשך קריאה

פרשת שלח – מרגלים בהפתעה

טור לפרשת שלח - מרגלים בהפתעה כותרת: אוי, הפתעה לקראת יום הנישואין הראשון, החליט יוסי להפתיע את אשתו. הוא חזר הביתה עם עוגה גבוהה ומרשימה, מהקונדיטוריה הכי-הכי. למרבה הפלא, אשתו קבלה את פניו בפנים חמוצות ואמרה: "אני אוהבת רק עוגות מאפה-בית ולא סובלת את העוגות הקנויות, המלאות מרגרינה. חשבתי שתביא לי פרחים"... כעת מהרהר יוסי – האם הפתעה היא דבר טוב או לא? מצד אחד, הפתעה מהווה מרכיב חשוב בקשר בין אנשים. הפתעה מדגישה שהקשר ממשיך גם במקום שבו המחויבות הרגילה מסתיימת. מצד שני, בגלל שהפתעה נעשית בלי הנחיות מפורשות – עלול להיווצר מצב בו המקבל לא יהיה מרוצה. נדרשת חשיבה מאומצת, יותר מהרגיל, על מנת להתאים את ההפתעה לאדם, וגם אז – לא תמיד מצליחים. זה מה שקרה בפרשת השבוע. כאשר…

להמשך קריאה

חטאם של המרגלים

חטאם של המרגלים היה שרצו להישאר במדבר ולא להיכנס לארץ- ישראל. תורת החסידות מסבירה שפנימיות כוונתם של המרגלים ורצונם להישאר במדבר נבע מכוונות טהורות. הם רצו להמשיך בחיי הקדושה של המדבר, שם היו מנותקים מטרדות העולם ומדאגות הפרנסה. הם חששו, שכניסת העם לארץ- ישראל והצורך להתחיל בחרישה ובזריעה ובשאר העיסוקים הנדרשים בארץ - יפגעו בדבקותם בה', ולכן העדיפו להישאר במדבר. הכניסה של בני-ישראל לארץ-ישראל מסמלת את כללות עבודתו של יהודי בעולם. נשמתו של יהודי ירדה למטה כדי להחדיר קדושה בתוך העולם הגשמי ולעשות מהגשמיות כלי לאור האלוקי. כך גם הכניסה לארץ-ישראל מטרתה: להפוך את 'ארץ כנען' – ל'ארץ-ישראל', ארץ שהקדושה האלוקית מורגשת וגלויה בה. כוונות רוחניות נעלות וטהורות ככל שיהיו אינן מגלות קדושה זו, ללא קיום מצוות מעשיות בפועל ובגשמיות דווקא. שבוע…

להמשך קריאה