חטאם של המרגלים היה שרצו להישאר במדבר ולא להיכנס לארץ- ישראל. תורת החסידות מסבירה שפנימיות כוונתם של המרגלים ורצונם להישאר במדבר נבע מכוונות טהורות. הם רצו להמשיך בחיי הקדושה של המדבר, שם היו מנותקים מטרדות העולם ומדאגות הפרנסה. הם חששו, שכניסת העם לארץ- ישראל והצורך להתחיל בחרישה ובזריעה ובשאר העיסוקים הנדרשים בארץ – יפגעו בדבקותם בה', ולכן העדיפו להישאר במדבר.
הכניסה של בני-ישראל לארץ-ישראל מסמלת את כללות עבודתו של יהודי בעולם. נשמתו של יהודי ירדה למטה כדי להחדיר קדושה בתוך העולם הגשמי ולעשות מהגשמיות כלי לאור האלוקי. כך גם הכניסה לארץ-ישראל מטרתה: להפוך את 'ארץ כנען' – ל'ארץ-ישראל', ארץ שהקדושה האלוקית מורגשת וגלויה בה.
כוונות רוחניות נעלות וטהורות ככל שיהיו אינן מגלות קדושה זו, ללא קיום מצוות מעשיות בפועל ובגשמיות דווקא.
שבוע טוב!
