דברי תורה קצרים לפרשת חוקת

ממתק לשבת פרשת חוקת תשע"ז 2017 אורן נסע במכוניתו בשעת לילה מאוחרת, בדרכו חזרה הביתה, באמצע הדרך הוא הבחין במכונית מרצדס מפוארת, עומדת בצד הכביש עם אורות מהבהבים, הוא עצר לפניה וראה אשה זקנה יושבת ברכב ונראית נואשת, הוא ניגש אליה ושאל מה הבעיה? היא הסבירה לו שיש לה פנצ'ר בגלגל והיא לא יודעת איך להחליף גלגל, אורן אמר לה שתחכה כמה דקות, הוא מיד הוציא את הגלגל הרזרבי נשכב על הכביש והחליף לה את הגלגל, הזקנה ממש התרגשה מהמחווה ושאלה אותו כמה מגיע לו? היא הסכימה לתת לו כל סכום שיבקש אבל אורן חייך ואמר לה אני "אני שמח שיכולתי לעזור ואת לא חייבת לי כלום, גם לי הרבה אנשים עזרו בחיי, ואם את רוצה תמשיכי גם את לעזור למי שצריך,…

להמשך קריאה

פרשת חוקת פנינה יומית | נשיא הדור הוא ככל הדור

במלאכים שנשלחו עם "דברי שלום" אל סיחון, מצינו מקראות הסותרים זה את זה, כתוב אחד אומר "וישלח ישראל מלאכים" (פרשתנו כא, כא), ובמקום אחר נאמר שמשה הוא השולח "ואשלח מלאכים" (דברים ב, כו). ומיישב המדרש (תנחומא חוקת פכ"ג), אשר "הכתובים אלו צריכים זה לזה – שמשה הוא ישראל וישראל הוא משה, ללמדך שראש הדור הוא כל הדור". והנה, רש"י (פרשתנו שם) כשמביא את דברי המדרש משנה מלשונו, ותחת אשר "ראש הדור הוא ככל הדור", כתב "שנשיא הדור הוא ככל הדור", והדברים צריכים תלמוד. ויש לומר הביאור בזה: את דברי המדרש ש"משה הוא ישראל" אפשר לפרש בשני אופנים: א. כאשר מדובר אודות התעסקותו של משה בענין השייך לצרכי כלל ישראל, הרי מכיון שטעם התעסקותו בזה אינו בשביל עצמו אלא הוא עושה זאת עבור…

להמשך קריאה

פנינה יומית | חוקת | כל יהודי אוהב את כל ישראל – ואין זה שקר!

בפרשתנו כתוב על מיתת אהרן ש"ויבכו את אהרן שלשם יום כל בית ישראל" (כ, כט), ובאבות דר' נתן (פי"ב מ"ג) נאמר הטעם לזה שבכו כל בית ישראל על מיתת אהרן, כי הוא היה מטיל שלום בין בני ישראל, וכאשר היה רואה שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, היה הולך לכל אחד בפני עצמו, ואומר לו שחבירו מתחרט ומצטער על המריבה, ועל ידי זה השכין שלום ביניהם. ויש לבאר הנהגה זו, שוודאי לא היתה באופן של שקר ח"ו: ידועים דברי הרמב"ם (ספ"ב דהל' גירושין) ש"מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו ולא רצה לגרש . . בית דין . . מכין אותו עד שיאמר רוצה אני . . ולמה לא בטל גט זה שהרי הוא אנוס? . . [כי] זה…

להמשך קריאה

פרשת חוקת | פנינה יומית | מנהיג ישראל מניח טובתו על הצד ודואג לצאן מרעיתו

אמרו חז"ל "שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל . . וג' מתנות טובות ניתנו על ידם . . באר בזכות מרים, עמוד ענן בזכות אהרן מן בזכות משה. מתה מרים נסתלק הבאר" כנלמד מהאמור בפרשתנו (כ, א-ב) "ותמת שם מרים . . ולא הי' מים לעדה", ומכל מקום "חזרה בזכות שניהן" - משה ואהרן, וכאשר נסתלק גם אהרן ועמו ענני הכבוד – "חזרו שניהם – הבאר וענני הכבוד - בזכות משה" (תענית ט, א). והנה, כל אחד מן ה"פרנסים טובים" שקיבלו ישראל מתנה בזכותו, יש לו קשר פנימי ורוחני עם המתנה שבאה בעטיו, שלכן באה "מתנה טובה" מסויימת דווקא בזכות "פרנס" ההוא דוקא: משה הי' רועה את ישראל, שרועה עניינו לזון ולפרנס צאנו בפרטיות כל אחד כפי צרכיו, ולכן הגיע בזכותו ה"מן", שהיא…

להמשך קריאה

פרשת חוקת פנינה יומית | הקב"ה קוראו נחש – ולא התורה

בפרשתנו חוקת מובא ענין עשיית נחש נחושת – "ויעש משה נחש נחושת" (כא, ט). ופרש רש"י "לא נאמר לו לעשותו של נחושת אלא אמר משה, הקב"ה קוראו נחש ואני אעשנו של נחושת". והנה, לפני זה כתוב מפורש שהקב"ה אמר "עשה לך שרף" ולא הזכיר "נחש", ומזה שכותב רש"י "הקב"ה קוראו נחש", רואים שאכן אמר הקב"ה למשה "נחש", ורק שלא הזכירו הכתוב. וצריך ביאור הטעם לזה. ויש לבאר זה על פי מה שאמרו רז"ל "שאלו לתורה חוטא מה עונשו, א"ל יביא אשם ויתכפר לו. שאלו להקב"ה . . א"ל יעשה תשובה ויתכפר לו" (ילקוט שמעוני לתהלים כה). ומבואר בספרים (אור התורה יו"כ ס"ע א'תקנז ואילך. לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1152) הפירוש בזה, שמצד התורה, ישנם מדידות והגבלות ושיעורים, ועל כן אין בכוח התשובה…

להמשך קריאה

נחש שממית ומחי' | פנינה יומית פרשת חוקת

בפרשתנו חוקת  מובא ענין עשיית נחש נחושת, שנצטווה משה "עשה לך שרף גו' והי' כל הנשוך וראה אותו וחי" (כא, ח). ופירש רש"י "אמרו רבותינו, וכי נחש ממית או מחי', אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה, ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים, היו מתרפאים, ואם לאו היו נמוקים". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: "נחש" מורה על ענין המיתה, שהרי המיתה נגזרה בעולם מצד חטא עץ הדעת, שנעשה על ידי הנחש. ועד שאלו שלא הי' בהם חטא, מתו "בעטיו של נחש" (שבת נה, ב). ומ"מ צווה הקב"ה "עשה לך שרף" שהוא נחש, ומזה יומשך חיים לישראל. ונמצא, שנתהפך הנחש מן הקצה אל הקצה, ומענין המורה על מיתה נהפך לדבר המחי', וכדברי רז"ל "ימחה שמם של אפיקורסין, שהן אומרים אין תחיית המתים, הרי…

להמשך קריאה

אופן נתינת הכח ממשה רבינו לקיום החוקים | פרשת חוקת | פנינה יומית

מצוות פרה אדומה נקראת על שמו של משה, וכפירוש רש"י על הפסוק "ויקחו אליך פרה אדומה גו'" – "ויקחו אליך, לעולם היא נקראת על שמך פרה שעשה משה במדבר". ענינה המיוחד של מצוה זו הוא היותה "חוקה", וכמפורש בכתוב "זאת חוקת התורה", שהיא ראש ועיקר לכל המצוות מסוג ה"חוקים" אשר טעם אין להם, ועושין אותן רק משום שכן ציווה הבורא ית"ש. ומה ייפלא איפה שנקראת מצוה זו על שמו של משה, שהוא הנותן כח ועוז לבני ישראל בקיום מצוות פרה אדומה, בשעה אשר משה עצמו לא הייתה לו שייכות לעבודת ה"חוקה" – קיום המצווה בלא ידיעת טעמה. שהלא אמר לו הקב"ה למשה (במדב"ר חוקת יט, ו) "לך אני מגלה טעם פרה אבל לאחר חוקה", והיינו שמשה זכה להבין ולהשיג טעם מצות פרה,…

להמשך קריאה

פרשת חוקת ומנהיגות אמיתית

ממתק לשבת פרשת חוקת תשע״ה מסופר על הרבי הקודם של חב"ד רבי יוסף יצחק שבהיותו ילד הלך יום אחד בשוק וראה את דוד הקצב הולך עם עגל, לפתע ניגש סגן מפקד המשטרה המקומית לדוד וסטר על לחיו בצעקה שהעגל שבידו גנוב הוא, יוסף יצחק הקטן לא יכל לשאת את ההתעללות ביהודי התנפל על השוטר וצעק עליו, השוטר תפס אותו ולקח אותו למעצר, הוא ישב שם במשך כמה שעות, תוך כדי ישיבתו בתא המעצר החשוך שמע קול של גניחה ונבהל, כשהתקרב גילה אתו בתא עגל קשור על הרצפה ורחמיו נכמרו על העגל המסכן, *** אחרי כמה שעות, הגיע שוטר, שחרר אותו מהמעצר והתנצל באומרו לא ידעתי שאתה הבן של הרבי הגדול, כשיצא וסיפר לעוזרו של הרבי על העגל המסתורי שיושב במעצר, חזר העוזר…

להמשך קריאה

גימל תמוז הרועה הנאמן

טור חוקת | כותרת: הרועה הנאמן אילו תכונות הייתם מצפים לגלות אצל מנהיג? יהיו שיגידו כושר חשיבה וראיה אסטרטגית, אחרים יחשבו כי מנהיג צריך להיות איש חזון עם אופי חזק, ויש שידגישו דווקא אומץ וגבורה. אבל האמת היא, שלפני הכול, למנהיג אמורה להיות תכונה בסיסית אחת – רועה נאמן. מנהיג אמור להתמסר בצורה מוחלטת לבני עמו. מנהיג מחויב לצאן מרעיתו מעבר למגבלות של זמן, מקום או תחום מסוים. כך, המנהיג לא יכול לישון בנחת כל זמן שבני עמו שרויים בצרה. תכונה זו אפיינה את משה רבינו, אשר כונה בשם "הרועה הנאמן". חז"ל מספרים כי בזמן שבני ישראל היו במדבר, הם חוו ניסים כמו: ירידת המן, באר מים וענני כבוד שליוו אותם. המן היה בזכות משה רבינו, המים בזכות מרים הנביאה והעננים בזכות אהרון…

להמשך קריאה

מדוע הביא הרמב"ם שהפרה העשירית "יעשה המלך המשיח"?

מתי תושלם הטהרה מטומאת מת? כתב הרמב"ם (הל' פרה אדומה ספ"ג) "תשע פרות אדומות נעשו משנצטוו במצוה זו עד שחרב הבית בשני' כו', והעשירית יעשה המלך המשיח". וצריך ביאור: א. מה טעם כתב הרמב"ם את מספר הפרות שנעשו במשך כל הדורות? ב. מדוע הביא הרמב"ם שהפרה העשירית "יעשה המלך המשיח", הרי אף שהרמב"ם מביא גם הלכות הנוהגות בימות המשיח, מ"מ לא מצינו שיביא עוד קרבנות שיקריב המשיח, וא"כ מדוע הביא ענין זה? ויש לבאר זה על דרך הדרש: בנוגע למצות פרה אדומה אמרו חז"ל "אמר הקב"ה תבא פרה ותכפר על מעשה העגל" (תנחומא פרשתנו, ח בסופו, ועוד). וביארו המפרשים (כלי יקר, אלשיך, ש"ך עה"ת, ועוד) הקשר בין טהרת פרה אדומה לכפרת חטא העגל ע"פ מה שאמרו חז"ל (שמו"ר רפל"ב)"אלו המתינו ישראל למשה…

להמשך קריאה

חוקת-פנינה יומית-פרה אדוה

כח טהרת אפר פרה אדומה – מכחו של משה רבינו בש"ך על התורה כתב על הפסוק "ויקחו אליך פרה אדומה" שבפרשתנו (יט, ב): "אמר 'אליך', לומר שכל הפרות שעתידין ליעשות כולם צריכין לפרתך, שאפר פרתו של משה היו משליכין על כל פרה ופרה שעשו, שנאמר והיתה לעדת בני ישראל למשמרת, אמר ר' יוסי ב"ר חנינא, רמז שכל הפרות כלות ושל משה קיימת" (תנחומא פרשתנו ח). ולכאורה צריך ביאור, מה נשתנתה מצוה זו מכל מצות התורה, שבה מודגשת שייכותה למשה רבינו, עד כדי כך, שבכל הפרות שעשו לדורות היו צריכים לערב בהם אפר פרתו של משה? ויש לומר הביאור בזה: יסוד הטהרה של פרה אדומה אינו רק ביטול הטומאה בפועל, אלא ביטול הסיבה והגורם להטומאה, ענין המיתה. והנה מצינו בנוגע למשה רבינו, שאמרו…

להמשך קריאה

במה שווים מצות פרה אדומה, ואיסור גניבה?

דועה הקושיא על מה שנאמר בתחילת פרשתנו "זאת חוקת התורה", הרי לאחרי זה נאמרו דיני פרה אדומה, ואם כן היה צריך לומר "זאת חוקת הפרה" (ראה אוה"ח הק' כאן, ועוד). ויש לומר הביאור בזה: ידוע שהמצוות נחלקו לכמה סוגים, וחוקים הם המצוות שאינם מובנים על פי השכל ומקיימים אותם רק מפני שכן צווה הקב"ה (ראה רמב"ן וספורנו ואתחנן ו, כ, ובכ"מ). והנה, אף שרוב מצוות התורה אינן בגדר "חוקים" ויש להם טעמים המובנים על פי השכל, הרי ברור הדבר שגם במצוות אלו אין הטעמים עיקרן של המצוות, כי המצוות כולם הם רצונו של הקב"ה, ורצונו ית' נעלה הוא לאין שיעור מהבנה והשגה, ואינו בגדר "חכמה" ו"שכל", ואי אפשר לתת לו טעם. ונמצא, דזה שישנם טעמים מובנים לכמה מצוות אינו מפני שמצוות אלו…

להמשך קריאה