דברי תורה קצרים לפרשת בהעלותך + ווידואים קצרים לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת בהעלותך תשע"ז 2017 לרבי החמישי של חב"ד, רבי שלום דב בער היה אח מבוגר יותר, בשם זלמן אהרון, האח המבוגר יותר היה יותר נמוך משלום דב בער, יום אחד בהיותם בחצר, פנה האח הגדול לאחיו הצעיר ואמר לו "כנס לבור וכך אני אהיה יותר גבוה ממך כי אני יותר מבוגר" ראה זאת אביהם הרבי הרביעי קרא לבנו הגדול ואמר לו "אף פעם אל תגביה את עצמיך על חשבון הנמכת הזולת, אם אתה רוצה להיות גבוה יותר תעלה אתה על כסא". בפרשת השבוע אנחנו קוראים על כך שהקב"ה אומר למשה למנות את שבעים הזקנים ואומר לו "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם" אומרים חז"ל "למה משה דומה... לנר שמונח על גבי מנורה ודלקו ממנו נרות הרבה ולא חיסר אורו…

להמשך קריאה

פרשת בהעלותך : לקבל האחד את השני

ממתק לשבת פרשת בהעלותך תשע"ה אתמול בערב זכינו לקבל את "פרס ירושלים לאחדות ישראל" בבית הנשיא בירושלים, זכות גדולה היא לנו לקבל פרס כזה ואנו מרגישים שנבחרנו לקבל את הפרס עבור הרבי מליובאוויטש ומפעל השליחות כולו, אין ספק שהשלוחים בעולם עומדים בשורה הראשונה באיחוד עם ישראל והפרס הוא של כולם. באירוע המיוחד דיברו כל הדוברים המכובדים על חשיבותה של האחדות ועל כך שאחדות זו לא אחידות, השאיפה שלנו היא שלמרות השוני נלמד לקבל האחד את השני. *** היה פעם יהודי שהגיע לקונצרט מפורסם ומשום מה ראה שהמוזיקה לא זורמת כמובטח, החליט שהוא חייב לבדוק היכן הבעיה ולאחר שהתבונן בצוות הנגנים חשב שהבין את הבעיה, הוא פנה למנצח ואמר לו "איך אתה רוצה להוציא מוזיקה טובה כשהבאת כל כך הרבה כלים שונים, אחד…

להמשך קריאה

פרשת בהעלותך ושונאי ישראל

שונאי ישראל? – שונאי הקב"ה! על הפסוק (י, לו) "וינוסו משנאיך מפניך" מפרש רש"י: "אלו שונאי ישראל, שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם". ולכאורה תמוה, מדוע הוציא רש"י את הכתוב מפשוטו, ופירש ש"משנאיך" קאי על שונאי ישראל? הרי יש לומר בפשטות, שמדובר כאן על שונאי הקב"ה. ויש לבאר את הכרחו של רש"י לפרש כן: לכל לראש ברור שאין מדובר כאן במי שאינו מאמין בהקב"ה. שהרי לא ניתן לשנוא דבר שאין מאמינים בו. מובן אפוא שהכתוב עוסק באדם שמאמין בקב"ה. אלא שעדיין קשה: כיצד תיתכן מציאות שאדם שמאמין ב"מי שאמר והיה העולם", וממילא יודע שעצם קיומו וכל חיותו תלויה בו ית' – כיצד יתכן שאדם כזה תהיה לו שנאה ח"ו להשי"ת?! מכאן מוכרח לרש"י שאכן לא מדובר כאן על…

להמשך קריאה

פרשת בהעלותך והתפילה

"לזעוק ולהריע" גם "ביום שמחתכם" בפרשתנו בהעלותך  (י, ט): "כי תבואו מלחמה גו' על הצר הצורר אתכם, והרעותם בחצוצרות". ויש לבאר זה בדרכי עבודת השי"ת: "הצר הצורר אתכם" – זהו היצר הרע, ש"אין לנו צר הצורר כמוהו" (של"ה חלק תושב"כ פרשתנו שנא, א). "מלחמה גו' על הצר" – עיקרה בשעת התפילה, שאז מתגבר היצר לבלבלו במחשבות זרות וכיו"ב. וכלשון "שעת צלותא, שעת קרבא" [שעת התפלה הוא שעת מלחמה] (ראה לקו"ת תצא לד, ג. ועוד). ועצה טובה קא-משמע-לן הכתוב: "והרעותם בחצוצרות", שפירושו "לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא . . כלומר כל דבר שייצר לכם . . זעקו עליהן והריעו" (ל' הרמב"ם ריש הל' תעניות). והיינו, שהעצה לניצחון על היצר היא רגש ההכנעה והביטול כלפי הקב"ה. כאשר מרגיש האדם שרק הוא ית'…

להמשך קריאה

בהעלותך את הנרות

לצאת עם אור המנורה למסע במדבר בפרשתנו בהעלותך – לאחר הפסקה של ספר ויקרא ופרשיות במדבר, נשא ותחילת פרשתנו – חוזרת התורה לעסוק במסעות בני ישראל במדבר, עניין שהתחילה התורה לעסוק בו בפרשה החותמת את ספר שמות, פרשת פקודי (כפי שמציין הרמב"ן בפרשתנו (ט, טו): "עתה יחזור לספר בעניני הנסיעה"). ויש לומר שיש קשר בין המסעות לפרשת בהעלותך, וזו הסיבה שהתורה חוזרת לעסוק בהם דווקא בפרשה זו: כותרת הפרשה – "בהעלותך את הנרות" – רומזת לכללות עבודת ה' של יהודי שנשמתו היא בבחינת "נר ה'". שהרי עבודתו של איש יהודי היא "להדליק" ו"להעלות" אור ה' שבנפשו, ו"להבעיר" את גופו וחלקו בעולם באש הקדושה. אך לא רק בנפשו פנימה עליו להדליק שלהבת; עליו גם להבעיר את העולם שסביבו ב"נר ה'". וגם מקומות שלא…

להמשך קריאה

למה וויתר משה רבינו על הקרבת קורבן הפסח במשך 40 שנה

כיצד וויתר משה רבנו על הקרבת קרבן פסח? פרשת בהעלותך בפרשתנו "בהעלותך" מופיעה פרשת הקרבת הפסח ו"פסח שני" במדבר, בשנה השנייה לצאתם ממצרים. רש"י (ט, א) מסביר מדוע ספר במדבר לא נפתח בפרשה זו שנאמרה בניסן (אלא בפרשה שנאמרה באייר): "מפני שהוא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, לא הקריבו אלא פסח זה בלבד". והנה לנו שאף ש"תלה הכתוב מצווה זו [של הקרבת הפסח] בביאתם לארץ, ולא נתחייבו במדבר אלא פסח אחד שעשו בשנה השנית" (רש"י בא יב, כה), מכל מקום, הא גופא שבני ישראל לא ביקשו מעצמם מהקב"ה לחייבם בקרבן פסח במשך כל שנותיהם במדבר – נחשב הדבר ל"גנותן של ישראל". ולכאורה תמוה: כיצד יתכן הדבר שגם משה ואהרן לא הקריבו את הפסח "כל ארבעים שנה" ולא בקשו…

להמשך קריאה

תהא שלהבת עולה מאלי'

שתאיר שלהבת התורה גם אם המדליק לא נמצא  בתחילת פרשתנו כתוב "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". ופירש רש"י: "צריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאלי'". ומשמעות הדברים בעבודת האדם לקונו: כתיב (משלי כ, כז) "נר ה' נשמת אדם". כלומר, שנשמתו של כל יהודי נמשלה לנר, שיש להאירו ב"נר מצוה ותורה אור" (שם ו, כג). וכל ישראל שהם "ממלכת כהנים", מצווים על "בהעלותך את הנרות" – להדליק ולהוסיף אור בכל "נר ה' נשמת אדם" שבאים אתו במגע, להאירו באור תורה ומצוות (ראה בזה בלקו"ת ריש פרשתנו). שלמות עבודה זו היא כאשר "תהא שלהבת עולה מאלי'": ההשפעה האמיתית והמושלמת על עוד יהודי, להדליקו באור התורה והמצוות, היא דווקא כאשר אותו יהודי נעשה בבחינת "שלהבת עולה מאלי'". היינו, שגם כאשר…

להמשך קריאה

פרשת בהעלותך – הדלקת נשמות

גם "הדלקת" נשמות ישראל "כשרה בזר" בתחילת פרשתנו כתוב "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". ופסק הרמב"ם (הל' ביאת המקדש פ"ט ה"ז) שהדלקת הנרות כשרה בזר. ההוראה בעבודת ה' מפסוק זה לכל אחד מישראל: כתיב (משלי כ, כז) "נר ה' נשמת אדם". כלומר, שנשמתו של כל יהודי, איזה שיהיה, היא בבחינת נר שמאיר באור אלוקי. אולם ישנם יהודים שה"נר" שלהם, אור נשמתם, אינו גלוי, אלא הוא טמון בעומק לבבם ומכוסה בכמה כיסויים המסתירים את אורו האלוקי. הנה זו היא עבודת אהרן כהן גדול: "להעלות" ולגלות בכל "שבעת הנרות" – שהם שבעה סוגים בנשמות ישראל (ראה לקו"ת במדבר כט, ג) – את ה"נר ה'" של נשמתם. וגם "הדלקה" זו "כשרה בזר": אל יאמר אדם שרק אהרן הכהן מצווה על…

להמשך קריאה

פרשת בהעלותך, ומה התפקיד שלך?

טור בהעלותך כותרת: מה התפקיד שלך? מחקר בדק מה מניע אנשים ללכת לעבוד. 90% מהנשאלים אמרו כי גם אם היו זוכים בלוטו, היו ממשיכים לעבוד. כי בסתר ליבו, אדם יודע ומרגיש שיש לו תפקיד בעולם. בפרשת השבוע  בהעלותך מסופר כי כאשר ראה אהרון הכוהן את הקורבנות שנשיאי השבטים הקריבו לרגל חנוכת המזבח, "חלשה דעתו" על שלא היה שותף בדבר. ניחם אותו הקב"ה בכך שהוא מדליק את המנורה. אהרון הצטיין בענווה יתירה, כמו שנאמר עליו בתורה "ונחנו מה". מובן אפוא כי אדם כמוהו לא חיפש כבוד ושררה, וצערו לא נבע מקנאה וגאווה. אם כן, מה בכל זאת הפריע לו? התשובה היא, שכל אדם הגיע לעולם בשביל שליחות מסוימת. אנו אמורים למלא את התפקיד הזה בצורה מושלמת, ובהתאם לכך גם התפקיד אמור למלא את…

להמשך קריאה

זכות הציבור לדעת, מתי?

ב"ה טור לפרשת בהעלותך זכות השתיקה אם תפתחו את מקלט הרדיו, סביר להניח כי בדקות הקרובות שוב תשמעו על חשדות כאלו ואחרים. בשם 'זכות הציבור לדעת', חושפת התקשורת פרטים מחייהם של אישי ציבור ופוגעת בחופש הפרט שלהם. כל שביב מידע תופס כותרות בעמודים הראשיים והופך לנחלת הציבור. אם גם אתם חשים שלא בנוח לנוכח העיסוק האובססיבי בחייהם של אחרים, הצדק עמכם. זוהי תופעה לקויה ושלילית, כפי שלומדים מ... פרשת השבוע. בפרשת בהעלותך מסופר על חטאה של מרים הנביאה. היא שוחחה עם אחיה אהרון הכהן על העובדה שמשה רבנו פרש מציפורה אשתו כדי לדבר עם ה'. בעקבות זאת, נענשה ולקתה בצרעת למשך שבוע ימים. למעשה, הדברים שאמרה היו נכונים, ויותר מכך, היא כלל לא התכוונה לדבר בגנות אחיה משה. מדוע בכל זאת מרים…

להמשך קריאה
בהעלותך את הנרות
אדם יכול להאיר את החושך שבתוכו ושמסביבו וכל חושך הנמצא בחלקו בעולם עד לחושך שבעולם כולו, על ידי שמדליק את הנר - "נר מצוה ותורה אור", כי "נר ה' נשמת אדם" (על פי מאמר הרבי י"ג ניסן תשמ"ה).

בהעלותך את הנרות

בהעלותך את הנרות שבת זו הייתה הראשונה לאחר קבלת התורה בחג השבועות, ובה קראנו את פרשת "בהעלותך". הפרשה נפתחת בציווי להדליק את נרות המקדש: "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה.." (במדבר ח', ב'). רש"י מפרש מדוע נכתב "בהעלותך את הנרות" ולא "בהדליקך את הנרות"- "שתהא שלהבת עולה מאליה"- כלומר יש להדליק את הנרות בצורה כזו שהאור ידלק ויאיר מעצמו!! מכאן אנו לומדים על כללות עבודתו של יהודי בעולם, כפי שמסביר הרבי מליובאוויטש: כל אחד מאתנו אף הוא בבחינת מנורה ותפקידו להאיר – וכשם שבמנורה ישנו גוף המנורה וישנו הנר המאיר, כך גם בנו – הגוף הגשמי נמשל לגוף המנורה, והנשמה משולה לנר. ככתוב: "נר ה' נשמת אדם". תפקידו של יהודי אם כן הוא להיות מנורה מאירה – שייראה בגלוי כי הגוף…

להמשך קריאה

מנורת העם…

מנורת העם... פרשת בהעלותך פותחת בציווי הקב"ה לאהרון הכהן בדבר הדלקת המנורה בבית המקדש. בפנימיות התורה מוסבר כי המנורה ונרותיה מסמלים את עם ישראל בכללותו, וכי בציווי על הדלקת המנורה טמונות גם הנחיות בעניין הגישה הכללית ליהודי שני, שהוא בבחינת נר ב'מנורה' של עם ישראל. למנורת המקדש שבעה קנים. שבעה אלה מסמלים את שבעת הקווים הכלליים (חסד, גבורה, תפארת וכו') שקיימים בעם ישראל. יש יהודים שנוטים לקו החסד, האהבה, עשיית הטוב. ולעומתם יש אחרים שנוטים לקו הגבורה – הם קפדנים יותר, שמים דגש על סור מרע וכדומה. יכול מישהו לחשוב, שרק דרך אחת נכונה ושכל השאר מוטעות. אומרת לנו התורה, יש בעם ישראל שבעה 'נרות', שבע דרכים והסתעפויות, וכולן נכונות וכולן יחדיו יוצרות את אור המנורה הטהורה של העם היהודי. וזאת כל…

להמשך קריאה