שונאי ישראל? – שונאי הקב"ה!
על הפסוק (י, לו) "וינוסו משנאיך מפניך" מפרש רש"י: "אלו שונאי ישראל, שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם".
ולכאורה תמוה, מדוע הוציא רש"י את הכתוב מפשוטו, ופירש ש"משנאיך" קאי על שונאי ישראל? הרי יש לומר בפשטות, שמדובר כאן על שונאי הקב"ה.
ויש לבאר את הכרחו של רש"י לפרש כן:
לכל לראש ברור שאין מדובר כאן במי שאינו מאמין בהקב"ה. שהרי לא ניתן לשנוא דבר שאין מאמינים בו. מובן אפוא שהכתוב עוסק באדם שמאמין בקב"ה.
אלא שעדיין קשה: כיצד תיתכן מציאות שאדם שמאמין ב"מי שאמר והיה העולם", וממילא יודע שעצם קיומו וכל חיותו תלויה בו ית' – כיצד יתכן שאדם כזה תהיה לו שנאה ח"ו להשי"ת?!
מכאן מוכרח לרש"י שאכן לא מדובר כאן על שונאי הקב"ה בעצמו (שכאמור, זוהי מציאות בלתי אפשרית), כי אם על שונאי ישראל. אל ש"כל השונא את ישראל, שונא את מי שאמר והיה העולם".
[ועיין במקור הדברים בלקוטי שיחות, שביאר מדוע לא פירש כן רש"י גם על "ויפוצו אויביך" שלפנ"ז].
(ע"פ לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 73 ואילך)
לזכות
הילדה שיינא ברכה תחי'
בת הרה"ת שלום דובער וזוגתו מרת מירל דבורה לאה שיחיו
איידלמאן
לרגל הולדתה בשעטומ"צ
