ציטוט של הרבי מליובאוויטש לתקופת בין המצרים

אנא הפיצו – משפטים וציטוטים על תקופת בין המצרים שלושת השבועות: דברי תורה קצרים

שלושת השבועות של ימי בין המצרים מתחילים בשבעה עשר בתמוז, היום שבו הובקעה חומת ירושלים ע"י צבא רומי, ומסתיימים בתשעה במנחם-אב, היום שבו העלו באש את בית המקדש. בימים אלו ממעטים בשמחה לעומת שאר ימי השנה.

בימי בין המצרים מוסיפים בלימוד ענייני המקדש –בתורה שבכתב, בתורה שבעל-פה ובהלכה. על-ידי כך נזכה שיתקיימו דברי המדרש: "לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה, ובשכר קרייתה, שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית".

הרבי מליובאוויטש הנהיג ללמוד בימי בין המצרים בחלקי התורה העוסקים בגאולה ובבנין בית-המקדש – הפרקים בנביא יחזקאל מ – מגמשניות מסכת מידות ומסכת תמיד, והלכות בית הבחירה לרמב"ם בספר "היד החזקה". הרבי הסביר כי ימים אלה מסוגלים במיוחד ללימוד ענייני הגאולה ובנין הבית, על-פי המובא במדרש תנחומא (פ' צו, יד) שהקב"ה אמר ליחזקאל הנביא: "גדול קרייתה בתורה – כבניינה. לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה, ובשכר קרייתה אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית".

הלכות לתקופת בין המצרים

קיצור הלכות בין המצרים לפי הבית יוסף

משפט מחזק לבין המצרים
ההוספה בלימוד התורה בעניני משיח והגאולה היא הדרך הישרה לפעול התגלות וביאת משיח והגאולה בפועל ממש.
איך לקרב את הגאולה
"כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם"
גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה.

מתי יבוא המשיח?

אין בן-דוד בא עד שתוסר הקנאה. (שערי קדושה ב,ד למהרח"ו זיע"א).

אין בן-דוד בא עד שתוסר הקנאה

 

ירושלים עיר יפהפיה

לא רק שירושלים הייתה עיר הבירה של עם ישראל, היא גם נחשבה לעיר היפה בתבל.

כך נכתב בתלמוד (קידושין מט, ב):

עשרה קבין יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו.

עשרה קבין יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו

 

 

חורבן ירושלים לא ייצג רק חורבן של מקום פיזי. ירושלים הייתה עיר בו ניתן היה לחוש את הנוכחות האלוקית בכל פינה. גם כיום, כשירושלים בידינו ואנו יכולים לבנות אותה ולהתיישב בה, אנו כמהים ומתאבלים על אותם ימי אור וקדושה.

וכך נאמר (תענית ל, ב):

כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.

כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.

 

כי מציון…

אלו יהיו הימים בה ירושלים תהיה אור לגויים; אליה ינהרו כל יושבי תבל כדי לשאוב את חכמת התורה.

זהו השיר המוכר כל-כך:

כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. (מיכה ד ב).

כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים

 

 

ציון במשפט תפדה, ושביה בצדקה. באמצעות הוספה בלימוד תורה ובעשיית צדקה ומצוות, נזכה לגאולה.

ציון במשפט תפדה, ושביה בצדקה

הרבי מלובביץ ציטוט לתקופת בין המצרים
הרבי מלובביץ ציטוט לתקופת בין המצרים. בכוחו של כל אחד מאתנו ומחובתו לעשות ככל שביכולתו למען ביאת המשיח והגאולה, זה אכן תלוי במעשינו ועבודתנו!

בס"ד
מצות עשה לעשות בית לה'
מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות
וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה–שנאמר
ועשו לי, מקדש" – שמות כה,ח"
וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבנו
והיה לפי שעה–שנאמר
כי לא באתם, עד עתה" – דברים יב,ט"

משנה תורה לרמב"ם

 

מצות עשה לעשות בית לה

 

תשעה באב

"בְּתִשְׁעָה בְּאָב
נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ
וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה
וְנִלְכְּדָה בֵּיתָר
וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר
מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה."

~ משנה תענית ד' ו'

תשעה באב

 

חיים ארלוזורוב על תשעה באב

"תשעה באב הוא יום האבל הגדול
ביותר של האומה
היש בעולם דבר איום ונורא מאומה
שלמה המאבדת חירותה
שתאבד לה האפשרות
לפתח בחירות את עצמאותה,
את תרבותה
את מסורתה
ואת האידיאלים שלה."

חיים ארלוזורוב

חיים-ארלוזורוב-על-תשעה-באב

 

הרבי מלובביץ ציטוט לתקופת בין המצרים
"דורנו זה הוא דור האחרון של הגלות והדור הראשון של הגאולה!"

הלכות בית הבחירה

ואלו הן הדברים שהן עיקר בבניין הבית:
עושין בו קודש, וקודש הקודשים,
ויהיה לפני הקודש מקום אחד והוא הנקרא אולם
ושלושתן נקראין היכל
ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל
רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר
וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אוהל מועד
הוא הנקרא עזרה
והכול נקרא מקדש

משנה תורה להרמב"ם

הלכות-בית-הבחירה-לרמב"ם

 

 

ועושין במקדש שבעה כלים
מזבח לעולה ולשאר הקרבנות
וכבש שעולים בו למזבח
ומקומו לפני האולם משוך לדרום
וכיור וכנו
לקדש ממנו הכוהנים ידיהם ורגליהם לעבודה
ומקומו בין האולם ולמזבח
משוך לדרום שהוא שמאל הנכנס למקדש.

משנה תורה להרמב"ם

משנה תורה לרמב"ם

 

 

ועושין בתוך העזרה גבולין
עד כאן לישראל
עד כאן לכוהנים
ובונים בה בתים לשאר צורכי המקדש
כל בית מהם נקרא לשכה

משנה תורה להרמב"ם

לשכות-בית-המקדש

הובטחנו כי ימים אלה יהפכו לששון ולשמחה, בביאת המשיח, ונתפלל שנזכה להגשמת הבטחה זו במהרה בימנו, אמן.

אנא שתפו

ציטוט של הרבי מליובאוויטש לתקופת בין המצרים
"אילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא."– משיחת כ"ח ניסן ה'תנש"א
5/5

2 תגובות

  1. הלכות שלושת השבועות
    תיקון חצות; נשיאת אישה; תזמורת; זהירות מסכנה; ברכת "שהחיינו"; הפטרות; טיול ובריכה
    מאת הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

    תיקון חצות
    א. כיון שבשבעה עשר בתמוז התחילו צרות החורבן, לכן נוהגין קצת אבלות מיום זה עד אחר תשעה באב. ובימים אלו במיוחד ראוי לכל ירא שמים לעשות "תיקון חצות" לאחר חצות היום (עד השקיעה). ואומרים "תיקון רחל" בלבד. (עיין כה"ח תקנא ס"ק רכא, רכב).
    ואין צריך לומר שטוב לעשות תיקון חצות (תיקון רחל ולאה) בחצות לילה.
    ב. אין אומרים "תיקון חצות" של יום בימי שישי, ראש חודש אב, ותשעה באב. אמנם אחר חצות לילה אומרים "תיקון חצות". (עין בא"ח דברים כה).

    👈 נשיאת אישה
    ג. נוהגים שלא לישא אשה משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב אפילו למי שעדיין לא קיים מצוות פרו ורבו, וכן נהגו האשכנזים בכל מקום. ויש מקומות שנהגו שלא לשאת בהן נשים רק מר"ח אב ואילך. וברוב קהילות הספרדים החמירו מי"ז בתמוז, כיוון שאין בזמן זה סימן ברכה. (עיין בא"ח דברים ד. כה"ח תקנא ס"ק מג).
    ד. יש שנהגו להימנע גם מאירוסין מהטעם הנ"ל, ויש שהקילו באירוסין בלי סעודה עד ר"ח אב. (עיין כה"ח תקנא ס"ק מג, מד. מ"ב שם ס"ק טז. בא"ח דברים ד, שזה מנהג בגדד).

    👈 תזמורת
    ה. תזמורת המנגנת בשמחות וכדו' לא יכולה לנגן בבית יהודים כיוון שאלו ימי אבלות, אמנם אם אין להם במה להתפרנס יכולים לנגן לנכרים רק לצורך הפרנסה ורק עד ר"ח, אבל מר"ח עד אחר התענית אסור, ויום י"ז בתמוז עצמו ג"כ אסור וכן עשרה בטבת. (עיין בא"ח דברים ה).
    ו. אין עושין ריקודים אפילו בלי ליווי של תזמורת בשלושת השבועות עד עשרה באב בצהרים. (ויש אומרים עד הערב) ואין שומעים כלי נגינה בין מזמר ובין מהקלטה. (עיין כה"ח תקנא ס"ק טל). אולם מותר לשיר בפה בסעודת מצוה, כגון: בר מצוה, מילה, פדיון וסיום מסכת מותר, אך לא בכלי.
    ז. מותר לשמוע שירה בפה בשבת ומוצאי שבת וביום שישי אחר חצות היום.
    ח. גננת הנצרכת להשמיע לילדים שירים על מנת להעסיקם ולהשתלט עליהם יכולה להקל להשמיע שירים עד ר"ח, וראוי שתשמיע שירים מענין הזמן והצפיה לגאולה.
    ט. השומע חדשות ובין קטעי החדשות ישנם קטעי נגינה, לא צריך לכבות את הרדיו מעיקר הדין אלא אם כן הם שירי פריצות שאז חובה לכבות בכל זמן. והמחמיר לכבות בין קטע לקטע שלא לשמוע נגינה – תבוא עליו ברכה.
    י. הוא הדין לזה המתקשר בטלפון ושומע מנגינה בשעת ההמתנה שיכול לשומעה כיון שאינה לתענוג אלא להנעים את המתנתו.
    יא. יש נוהגין שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מי"ז בתמוז עד אחר תשעה באב אם לא בשבת או בסעודת מצווה. אך מהדין מחמירים הספרדים בבשר ויין רק ממוצאי ראש חודש אב. (עיין כה"ח תקנא ס"ק קכה, קכו. בא"ח דברים טו). ואשכנזים נוהגים איסור גם בראש חדש עצמו. (מ"ב שם ס"ק נח)

    👈 זהירות מסכנה
    יב. לא יכו את התלמידים או הבנים בימים אלו, אפילו לא מכה קלה. וכן יש להתרחק מכל דבר אפילו שהוא ספק סכנה. (עיין שו"ע שם סע' יח).
    יג. בימים אלו צריך להזהר מכל מיני סכנות וספק סכנות כגון: זהירות בדרכים, שלא לילך יחידי משעה ד' עד שעה ט' וכן שלא לילך אז בין חמה לצל (דבר זה אפשרי רק להולכי רגל, אך הנוסע ברכב אי אפשר לו להבחין ואין לחוש) לא ישים כסף בפיו, ישטוף היטב את הפירות שאוכל, לא יאכל אוכל שהיה תחת המיטה, אדם שקם באמצע הלילה בחושך לא ישתה משקה מגולה שמא נכנס בו חרק וכד', יזהר במצות מעקה ותולדותיו, ובכל מיני דברים אחרים כגון רחיצה בחוף ללא מציל וכד', ובפרט יפקח עיניו על שלום הילדים הקטנים.
    ברכת "שהחיינו"
    יד. נהגו לא לאכול או ללבוש דבר חדש שמברכים עליו "שהחיינו" כל שלושת השבועות. וספרדים נהגו שלא לברך "שהחיינו" אפילו בשבת. ואשכנזים מברכים "שהחיינו" בשבת. (עיין שו"ע שם סע' יז. כה"ח שם ס"ק רד, רה. מ"ב שם ס"ק צח, צט).
    טו. אם שכח וברך על פרי חדש "בורא פרי העץ" או "בורא פרי האדמה", יש אומרים שיברך עליו "שהחיינו" ויש אומרים שלא יברך – וכן נוהגים. (עיין שו"ע שם סע' יז. כה"ח שם ס"ק רד, ריד. מ"ב שם ס"ק צח).
    טז. אדם שקיבל מחבירו חפץ במתנה, הטוב ביותר הוא שיכוון לא לקנותו עד לאחר תשעה באב וכך לכו"ע לא יצטרך לברך עליו "שהחיינו" ומכל מקום נכון שלא להשתמש בו עד לאחר תשעה באב שאם ישתמש בלא "שהחיינו" נמצא שביטל ברכה זו.
    יז. מעוברת המתאווה לפרי חדש, וכן חולה שצריך לכך – יאכלו ויברכו "שהחיינו". (עיין כה"ח שם ס"ק ריא).
    יח. אדם שתאב מאוד לפרי ואי אפשר לו לשומרו עד לאחר תשעה באב, שאם ישמרנו יתקלקל – יברך עליו "שהחיינו".
    יט. ב"ברית מילה" או "פדיון הבן" המתקיימים בימים אלו – יברך אבי הבן "שהחיינו" בכדי שלא יפסיד את המצווה. (שו"ע שם סע' יז).
    כ. תספורת – מנהג האר"י לא להסתפר מי"ז בתמוז, וכן נהגו האשכנזים. והעושה כן תבוא עליו ברכה. ולדעת השו"ע האיסור הוא רק משבוע שחל בו תשעה באב. ובישיבות שלומדים יחד ספרדים ואשכנזים טוב שגם הספרדים לא יתגלחו שלא להראות הבדל בין התלמידים (שו"ע תקנא סע' יב. מ"ב שם ס"ק פב).

    👈 הפטרות
    כא. בשלושת השבתות שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, מפטירין "ג' דפורענותא", שהן: "דברי ירמיהו", "שמעו דבר ה'", ו"חזון ישעיהו". וכשר"ח אב חל בשבת ספרדים נוהגים להפטיר ב"שמעו" ואומרים אחר כך פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת שבת וראש חודש "השמים כסאי", וכן נהגו חלק מהאשכנזים. (מנהג הגר"א עיין מ"ב תכה ס"ק ח) וחלק מהאשכנזים נוהגים להפטיר "השמים כסאי". (עיין שו"ע, רמ"א שם סע' א. כה"ח שם ס"ק י, יא, טז).
    כב. אם טעה וקרא בשבת הראשונה את ההפטרה הרגילה של הפרשה, מפטירין בשבת הבאה "דברי ירמיהו" וגם "שמעו" מפני שהן סמוכות זו לזו. (עיין כה"ח תכח ס"ק מד).
    טיול ובריכה
    כג. טוב להמנע מללכת לבריכה בזמן זה מפני הסכנה, אומנם בקיטנה וכדו' שצריך להעסיק את הילדים שלא יסתובבו ברחובות, מותר ובתנאי שיגבירו את הזהירות ויכפילו וישלשו את מספר המצילים.
    כד. לא יוצאים בימים אלו לטיול של תענוג, אומנם אם זהו הזמן היחידי שיכול לצאת עם ילדיו או שיוצא לשם רפואה, יכול ללכת עד ר"ח אב, אך מר"ח אב עד י' באב לא ילך כלל לבריכה ולטיול.

  2. *אלה ימי תיקון / החלק היומי, פרשת מטות-מסעי / סיון רהב-מאיר:*
     
    אנחנו חושבים כל הזמן מה היה קורה בעולם מקביל – איפה היינו היום בלי הקורונה? איך היו נראים חיינו, שהשתנו כל כך בגלל המגיפה? הרב הלל מרצבך מציע לעשות את הניסוי הזה על הימים שבהם אנחנו נמצאים, ימי “בין המיצרים”, בין י”ז בתמוז לבין תשעה באב. וכך הוא כותב, על עולם מקביל:
     
    בי”ז בתמוז התרחש חטא העגל. אם לא היינו חוטאים באותו יום, משה היה יורד מהר סיני ולא שובר את הלוחות אלא נותן אותם לעם. זה היה הופך לנצח ליום שמחת התורה, יום קבלת הלוחות. בתשעה באב התרחש חטא המרגלים. אם המרגלים היו חוזרים באותו יום מארץ ישראל מלאי אופטימיות ומלהיבים את העם – זה היה הופך ליום של חגיגת הכניסה שלנו לארץ מתוך אהבה. פספסנו, קלקלנו, ובימים אלה צריך לזכור זאת, להתאבל ולנסות לתקן: בי”ז בתמוז מאסנו בתורה, בתשעה באב מאסנו בארץ ישראל, ויש לנו כעת שלושה שבועות של תיקון ושל תשובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

דברי תורה קצרים לשלושת השבועות – בין המצרים בנושא בית המקדש והגאולה

עוד פוסטים דומים

שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
ב ניסן פרשת הנשיאים והילולת צדיקים

ב ניסן

פרשת קרבנות הנשיאים ב' ניסן והילולא דצדיקיא ב ניסן בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר: הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף

קרא עוד
לימוד חסידות ללג בעומר

לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל

בס"ד שיעור לימוד ל"ג בעומר לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל לימוד מוביל

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: