אנא הפיצו – משפטים וציטוטים על תקופת בין המצרים שלושת השבועות: דברי תורה קצרים
שלושת השבועות של ימי בין המצרים מתחילים בשבעה עשר בתמוז, היום שבו הובקעה חומת ירושלים ע"י צבא רומי, ומסתיימים בתשעה במנחם-אב, היום שבו העלו באש את בית המקדש. בימים אלו ממעטים בשמחה לעומת שאר ימי השנה.
בימי בין המצרים מוסיפים בלימוד ענייני המקדש –בתורה שבכתב, בתורה שבעל-פה ובהלכה. על-ידי כך נזכה שיתקיימו דברי המדרש: "לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה, ובשכר קרייתה, שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית".
הרבי מליובאוויטש הנהיג ללמוד בימי בין המצרים בחלקי התורה העוסקים בגאולה ובבנין בית-המקדש – הפרקים בנביא יחזקאל מ – מג, משניות מסכת מידות ומסכת תמיד, והלכות בית הבחירה לרמב"ם בספר "היד החזקה". הרבי הסביר כי ימים אלה מסוגלים במיוחד ללימוד ענייני הגאולה ובנין הבית, על-פי המובא במדרש תנחומא (פ' צו, יד) שהקב"ה אמר ליחזקאל הנביא: "גדול קרייתה בתורה – כבניינה. לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה, ובשכר קרייתה אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית".
הלכות לתקופת בין המצרים
גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה.
מתי יבוא המשיח?
אין בן-דוד בא עד שתוסר הקנאה. (שערי קדושה ב,ד למהרח"ו זיע"א).
ירושלים עיר יפהפיה
לא רק שירושלים הייתה עיר הבירה של עם ישראל, היא גם נחשבה לעיר היפה בתבל.
כך נכתב בתלמוד (קידושין מט, ב):
עשרה קבין יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו.
חורבן ירושלים לא ייצג רק חורבן של מקום פיזי. ירושלים הייתה עיר בו ניתן היה לחוש את הנוכחות האלוקית בכל פינה. גם כיום, כשירושלים בידינו ואנו יכולים לבנות אותה ולהתיישב בה, אנו כמהים ומתאבלים על אותם ימי אור וקדושה.
וכך נאמר (תענית ל, ב):
כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.
כי מציון…
אלו יהיו הימים בה ירושלים תהיה אור לגויים; אליה ינהרו כל יושבי תבל כדי לשאוב את חכמת התורה.
זהו השיר המוכר כל-כך:
כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. (מיכה ד ב).
ציון במשפט תפדה, ושביה בצדקה. באמצעות הוספה בלימוד תורה ובעשיית צדקה ומצוות, נזכה לגאולה.
בס"ד
מצות עשה לעשות בית לה'
מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות
וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה–שנאמר
ועשו לי, מקדש" – שמות כה,ח"
וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבנו
והיה לפי שעה–שנאמר
כי לא באתם, עד עתה" – דברים יב,ט"
משנה תורה לרמב"ם
תשעה באב
"בְּתִשְׁעָה בְּאָב
נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ
וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה
וְנִלְכְּדָה בֵּיתָר
וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר
מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה."
~ משנה תענית ד' ו'
חיים ארלוזורוב על תשעה באב
"תשעה באב הוא יום האבל הגדול
ביותר של האומה
היש בעולם דבר איום ונורא מאומה
שלמה המאבדת חירותה
שתאבד לה האפשרות
לפתח בחירות את עצמאותה,
את תרבותה
את מסורתה
ואת האידיאלים שלה."
חיים ארלוזורוב
הלכות בית הבחירה
ואלו הן הדברים שהן עיקר בבניין הבית:
עושין בו קודש, וקודש הקודשים,
ויהיה לפני הקודש מקום אחד והוא הנקרא אולם
ושלושתן נקראין היכל
ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל
רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר
וכל המוקף במחיצה זו שהוא כעין חצר אוהל מועד
הוא הנקרא עזרה
והכול נקרא מקדש
משנה תורה להרמב"ם
ועושין במקדש שבעה כלים
מזבח לעולה ולשאר הקרבנות
וכבש שעולים בו למזבח
ומקומו לפני האולם משוך לדרום
וכיור וכנו
לקדש ממנו הכוהנים ידיהם ורגליהם לעבודה
ומקומו בין האולם ולמזבח
משוך לדרום שהוא שמאל הנכנס למקדש.
משנה תורה להרמב"ם
ועושין בתוך העזרה גבולין
עד כאן לישראל
עד כאן לכוהנים
ובונים בה בתים לשאר צורכי המקדש
כל בית מהם נקרא לשכה
משנה תורה להרמב"ם
הובטחנו כי ימים אלה יהפכו לששון ולשמחה, בביאת המשיח, ונתפלל שנזכה להגשמת הבטחה זו במהרה בימנו, אמן.
אנא שתפו
תגובה אחת
*אלה ימי תיקון / החלק היומי, פרשת מטות-מסעי / סיון רהב-מאיר:*
אנחנו חושבים כל הזמן מה היה קורה בעולם מקביל – איפה היינו היום בלי הקורונה? איך היו נראים חיינו, שהשתנו כל כך בגלל המגיפה? הרב הלל מרצבך מציע לעשות את הניסוי הזה על הימים שבהם אנחנו נמצאים, ימי “בין המיצרים”, בין י”ז בתמוז לבין תשעה באב. וכך הוא כותב, על עולם מקביל:
בי”ז בתמוז התרחש חטא העגל. אם לא היינו חוטאים באותו יום, משה היה יורד מהר סיני ולא שובר את הלוחות אלא נותן אותם לעם. זה היה הופך לנצח ליום שמחת התורה, יום קבלת הלוחות. בתשעה באב התרחש חטא המרגלים. אם המרגלים היו חוזרים באותו יום מארץ ישראל מלאי אופטימיות ומלהיבים את העם – זה היה הופך ליום של חגיגת הכניסה שלנו לארץ מתוך אהבה. פספסנו, קלקלנו, ובימים אלה צריך לזכור זאת, להתאבל ולנסות לתקן: בי”ז בתמוז מאסנו בתורה, בתשעה באב מאסנו בארץ ישראל, ויש לנו כעת שלושה שבועות של תיקון ושל תשובה.