קבלת ברכה

בפרשתנו מסופר בפרטיות איך שיצחק רצה לברך את עשו לפני מותו.

וידועה התמי', הרי ידע יצחק את גודל רשעת עשו, וא"כ מדוע רצה לברך את עשו?

ומבואר הוא ע"פ מ"ש בספרי חסידות, שעבודת יצחק בכללות ימי חייו היתה בחפירת בארות. ותוכנה שאף דבמקום ההוא נראה רק עפר וצרורות, הרי ע"י חפירה בעומק האדמה, גילה יצחק שגם במקום ההוא נמצא "מים חיים".

והיינו, שעבודת יצחק היתה לגלות שגם במקום שנראה ריק מקדושתו של הקב"ה הנה ע"י חפירה בעומק מגלים גם שם ניצוצי קדושה.

ועפ"ז יובן מה שברך את עשו, משום שכוונתו היתה לגלות שגם אצל עשו שבחיצוניות נראה שרחוק הוא לגמרי מעבודת השי"ת הנה ע"י "חפירה" ועבודה קשה, יכולים לגלות שבפנימיות נפשו ה"ה קשור לעבודת הבורא.

ומזה הוראה אלינו, שאם גם אצל עשו הרשע עסק יצחק לגלות פנימיות נפשו ולקשרו לעבודת ה', הרי דברים ק"ו שצריכים לעבוד גם עם אלו הנראים כרחוקים מתורה ועבודת ה', ולגלות את פנימיות נפשם – "מים חיים", שישובו לדרך אבותינו.

(ע"פ לקוטי שיחות חט"ו ע' 191 ואילך)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

ברכת יצחק לעשו דווקא – פרשת תולדות

עוד פוסטים דומים

עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הלכה למעשה

כאשר יום-טוב חל ביום שישי, קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית מלאכות לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג עצמו בלבד, אבל לא לצורך

קרא עוד
כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: