דברי תורה קצרים לפרשת תולדות

משפטים-חכמים-מהתורה

פרשת תולדות, ציטוטים משפטים מחזקים סטטוסים, וידאוים לפרשת השבוע.

החידוש הכי גדול / החלק היומי, פרשת תולדות / סיון רהב-מאיר:

פעם התבקשתי לבחור את הפסוק האהוב עליי בכל התורה כולה. מארגני הפרויקט ההוא קצת התפלאו לשמוע את הבחירה,

פרשת תולדות: וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹות הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו.

מתוך פרשת השבוע,

מה יש לאהוב כאן? מדובר על אדם ששב ועושה את מה שאבא שלו עשה, חופר את הבארות שנסתמו. גם כשהוא נותן להן שמות הוא לא מחדש – אלא נותן שוב את השמות שאביו בחר.

אנחנו חיים בעולם מלא חידושים וריגושים. בכל רגע נתון אתה צריך להמציא את עצמך מחדש, וכל פורמט ודגם מתיישנים בן רגע. יצחק אבינו פועל אחרי המהפכה הגדולה של אברהם. אחרי החידוש של אביו, היהודי הראשון שמרד בעבודה זרה, המהפכה של יצחק היא אחרת: לא להיות מהפכן. ללכת בתלם, להמשיך את המסורת, לחפור שוב את אותן בארות.

היצחקיות הזו היא תרופה לדור התזזיתי ומופרע הקשב שלנו: יצחק מזכיר לנו שהעולם בנוי גם על מסירות, התמדה, עמל והשקעה. לא רק על רגעי קצה של "וואו", אלא גם על אהבה פשוטה לבית אבא, ורצון להמשיך בדרך

משפט וציטוט מהתניא
"אף מי שהוא חכם ונבון בגדולת [הבורא] אין סוף ברוך הוא, הנה אם לא יקשר דעתו ויתקע מחשבתו בחוזק ובהתמדה לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתית כי אם דמיונות שוא".

ממתק לפרשת תולדות תשע"ח

מספר הרב וילהלם: ״לפני כמה שנים, נכנס למשרדי יהודי מבוגר עם בחורה ויאטנמית צעירה ואמר לי תכיר זו אשתי, כנראה שראה על פני חוסר שביעות רצון ואמר לי מיד "למה אתה נראה מאוכזב?" אמרתי לו "אני לא נכנס להיבט הדתי כרגע, אבל אם כבר שקאלת אגיד לך מההיבט האנושי, בחורה כזו צעירה יכלה להתחתן עם הנכד שלך" אמר לי היהודי "אספר לך באיזו השגחה פרטית פגשתי אותה ותבין שזה משמיים" הוא סיפר לי סיפור ארוך ומרתק איך הם נפגשו ממש בצורה מדהימה ואז שאל "נו מה אתה אומר?" אמרתי לו אני מאמין שזו ממש השגחה פרטית, אבל אני מאמין שהקב"ה הוביל את כל ההשגחה הפרטית הזו כדי שלא תתחתן איתה, בדיוק כמו שאני מאמין שהקב"ה ברא את החזיר כדי שלא נאכל אותו…"

*

פרשת תולדות מספרת על לידתם של יעקב ועשיו, חז"ל אומרים שכבר ברחם אימם היו שונים יעקב נמשך לבית מדרש ועשיו נמשך לבית עבודה זרה,

כשקוראים את זה מתעוררת שאלה איך יכול להיות שבנו של יצחק אבינו ימשך עוד לפני לידתו לעבודה זרה, כאשר גדל כבר אין זו שאלה כי לכל אדם יש בחירה חופשית אבל לפני הלידה למה שתהיה לו משיכה אל הרע?

הרמב"ם מסביר שבני האדם מחולקים לשניים ישנם אנשים שהם בטבעם חסידים שנמשכים אל הטוב ולכן עיקר עבודתם היא בעלייה תמידית בטוב וישנם אנשים שתפקידם לכבוש את יצרם ועבודתם התמידית היא להתגבר על הרע.

יעקב ועשיו סימלו את שתי הדרכים האלו, יעקב מצדו מבין שהרוחניות עיקר והגשמיות היא רק כלי עזר לרוחניות, עשיו לעומתו מרגיש שעיקר העבודה הא להתגבר על הרע ולכן הוא נמשך מלכתחילה לעבודה זרה כדי לתקן.

אלא שעשיו בהמשך חייו נשבה על ידי הרע במקום לתקן אותו ולכן היה עשיו הרשע.

יהי רצון שנזכה לעמוד באתגרים המיוחדים של כולנו ולהביט גאולה שלימה בקרוב ממש.

מסרון השבוע – פרשת תולדות מחייכים בשליחות

חיוך אחד גדול. זה מה שאני פוגש בכינוס השלוחים העולמי. שליחים ממקומות שונים בכל קצוות הגלובוס, אך לכולם מכנה משותף – חיוך ומאור פנים.

לרגע מתגנבת המחשבה אולי זה בגלל שחיי שליחות הם חיים קלים…

אבל האחד גר בסוף העולם שמאלה, במקום שבו אוכלים רק פרווה, כי אין בשר וחלב כשר.

השני גר במקום ללא חינוך יהודי, וילדיו נאלצים ללמוד בבית ספר וירטואלי.

השלישי צריך לגייס סכומי עתק כדי לכסות את תקציב בית חב"ד.

הרביעי נדרש להתמודד עם התנגדויות של גורמים שונים ומשונים.

ובכל זאת הפנים מחייכות. התחושה שלי היא ששליחות מעניקה ערך ומשמעות לחיים. אתה יודע בשביל מה אתה קיים, וזה נותן לך אושר פנימי ואנרגיה אינסופית.

רעיון השליחות אינו מונופול של מישהו, אלא נכון לכל אחד. אתה יכול להפוך את חייך לחיי שליחות, חיים של נתינה ודאגה לאנשים שסביבך, חיים שבהם אתה שואל את עצמך בשביל מה אלוקים הביא אותי לכאן.

אז מהי השליחות שלך?

שבת שלום,
הרב חיים הבר
בית חב"ד שכונה ט' באר שבע

מי שלא חופר, לא מוצא…

זה היה אמש, בשבתי בבטן המטוס בדרכי למוסקבה ומשם לניו-יורק, לכינוס השלוחים העולמי בחצרו של הרבי, המונים נכון להיום כ-5,000 משפחות ברחבי העולם ומתוכם כ-800 בישראל ו-17 בכפר סבא עירנו.

מנת ה'גלאט כושר' הארוזה בהידור רב, שחולקה לאוכלי הכשר במטוס, משכה את תשומת ליבי. על המנה התנוססה חותמת כשרות של הרבנות הראשית לרוסיה בראשה עומד הרב בערל לאזאר, וכמו להשלמת התמונה נשא המותג, בכוונה או שלא, את שמו השני של הרב – 'פנחס'.

לפני כ-30 שנה, בימים ההם בזמן הזה, כשמסך הברזל אך החל להתפורר והיהדות ברחבי ברית המועצות החלה להפשיר אט אט מההקפאה העמוקה של הקומוניזם, נשלח לשם ע"י הרבי מליובאוויטש בחור צעיר העונה לשם בערל לאזאר. הוא לא התחיל מאפס, אלא ממינוס. מינוס רוחני, גשמי ואקלימי. וכמו במלחמה בין השמש לרוח, השמש ניצחה. אט אט החל הקרח להפשיר והפך ללבת אש יהודית וחסידית שאיש לא יוכל לכבות.

היום, 30 שנה אחרי, מתנוססים במוסקבה וברחבי רוסיה וברית המועצות לשעבר, מאות מוסדות של תורה וחסד, אליהם נוהרים רבבות יהודים להשביע את רעבונם הרוחני והגשמי, כשעל המלאכה מנצחים שלוחיו של הרבי, במוסקבה הגדולה כמו גם באזורים הגדולים מירושלים ומתל אביב, אך 'קטנים' מבחינת נוכחות יהודית, כמו עיר בשם טאליאטי בה נמצאת משפחת אחותי בשליחות.

משפחה שהגיעה אף היא לשממון רוחני מוחלט והקימה בית כנסת ובית ספר, מקוה טהרה וגני ילדים, מלון אירוח לסמינרים יהודיים ועוד היד נטויה.

בפרשת השבוע תולדות אנו קוראים על עבדי יצחק החופרים באדמה ומוצאים באר מים חיים.

כל יהודי הוא מקור מים חיים, אומר הבעל שם טוב, לעיתים צריך לחפור מעט ולעיתים לקדוח בבטן האדמה, אך תמיד תמיד נמצא שם נביעת מים של נשמה יהודית המשתוקקת לבוראה.

אחים ואחיות יקרים, כל יהודי הוא שליח, אמר הרבי. כל אחד מאתנו נושא בתוכו את לפיד האש האלוקית ובכוחו להציתה בעצמו, במשפחתו ובסביבתו הקרובה והרחוקה, במחשבה חיובית, במילה טובה ובמעשה טוב אחד קטן שיכול לשנות את העולם ולהביא את הגאולה, כאן ועכשיו.

ומכאן, סמוך לציונו של הרבי, אאחל לכולנו ברכה והצלחה בכל המצטרך, בשמחה, בנחת ובשפע.

ממתק לשבת פרשת תולדות תש"פ 2019

מר כהן היה יהודי אמיד מנכבדי הקהילה בעירו, יום אחד צלצל הטלפון בביתו ואלמוני אומר לו בקול חד "חטפנו את בתך ואם אתה רוצה אותה בחיים תניח מחר בבוקר בפארק ליד הספסל הירוק סכום גדול של כסף" מר כהן ואשתו עמדו המומים וכואבים, לפני שהספיקו לדבר הטלפון צלצל שוב ואותו קול אומר להם "אנחנו מציעים לכם לא לפנות למשטרה ולא לדבר עם אף אחד על העניין, פשוט שימו את הכסף ובתכם תחזור אליכם בריאה ושלימה, אם המשטרה תדע מזה לא תראו אותה בחיים" מר כהן החליט שהוא אכן לא יפנה למשטרה, למחרת בבוקר הוא הלך לבנק, הוציא את הכסף במזומן והלך לפארק, להפתעתו הוא רואה בכניסה לפארק מכונית משטרה, הוא חשש שהחוטפים יחשבו שפנה למשטרה אבל החליט להמשיך בתוכנית ואכן הניח את הכסף במקום המסוכם, הוא חזר הביתה ולהפתעתו לאחר כמה דקות הבת נכנסה הביתה צוהלת ושמחה, שמחתם לא ידעה גבול, בלילה דפק בדלת מפקד המשטרה שהביא לביתם את התיק עם הכסף ואמר לו, "ידענו על החטיפה וחיכינו לחוטפים אבל משום מה הם לא הגיעו לקחת את הכסף"

משפחת כהן שוב נכנסה ללחץ, הם חשבו שכבר סיימו עם הסיפור ועכשיו מסתבר שאולי החוטפים כועסים וינסו לפגוע בהם, בצר לו פנה מר כהן לשליח של הרבי בעיר השליח הזמין אותם להתארח בביתו וישב לכתוב לרבי על הצרה שנחתה על משפחת כהן, זמן קצר אחר כך צלצל המזכיר ואמר שהרבי ענה: "יתן עשירית מכל רווחיו לצדקה ולא על ידי, ויבשר בשורות טובות. ואמר שיתפלל עבורם בציונו של הרבי הקודם".

מר כהן מאוד התעודד מהתשובה של הרבי ובמקום ישב לעשות חשבון עם השליח ביחד כמה הרווחים הרבים שלו וביחד דאגו להעביר למוסדות צדקה ולנזקקים את כל הסכום, אחרי כמה ימים צלצלו מהמשטרה ואמרו להם שהם עצרו את החוטפים שחשבו לעשות כסף קל וברגע האחרון התחרטו, כמובן שהשקט והשלווה חזרו לביתם.

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על יצחק שרצה לרדת מהארץ בגלל הרעב והקב"ה מצווה עליו "גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך" ואכן יצחק נשאר בארץ והתורה מספרת לנו "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים" מסביר רש"י שהתורה מדגישה "בארץ ההיא" "בשנה ההיא" לומר לנו שהיתה זו שנה קשה וארץ קשה ובכל זאת יצחק הצליח מאוד, בהמשך מסביר רש"י מה זה מאה שערים פירוש אחד שהקרקע נתנה יבול פי מאה מכפי שיכלו לשער שקרקע כזו תתן ופירוש שני אומר רש"י שאחרי שאמדו את התבואה שכבר צמחה וראו כמה מעשרות צריכים לתת נעשה נס והיה בתבואה פי מאה ממה שהיה בה קודם.

הפירוש השני אמנם מסביר לנו מאיפה הגיע עושרו הרב של יצחק שהיו לו צאן ומקנה וכו׳ והפלישתים קינאו בו כי כשהתבואה המוכנה מכפילה את עצמה במאה זה באמת עושר גדול, אבל לא מובן למה צריכים להגיד לנו שזה קרה אחרי שכבר עשו שמאות לכמות המעשר הנדרשת?

מסביר הרבי מליובאוויטש שהסיבה לכך שמדגישים שזה היה אחרי שכבר בדק את כמות התבואה למעשרות היא בכדי להסביר לנו למה זכה יצחק לברכה כה גדולה, בגלל שהקפיד לתת מעשר הקב"ה נתן לו עושר גדול כנאמר "עשר תעשר – עשר בשביל שתתעשר.

זה מסר חשוב לכולנו שהדרך שלנו להגיע לעושר היא על ידי נתינת מעשרות וחלוקת הטוב שהקב"ה נותן לנו עם האחרים הצריכים.

יהי רצון שנזכה תמיד להיות בצד הנותן ובזכות זה נזכה לגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.

השליחות: לחפור בארות / החלק היומי, פרשת תולדות / סיון רהב-מאיר:

הרב איצי הורוביץ, שליח חב"ד בקליפורניה, חולה בניוון שרירים. הלילה, בכנס השנתי הגדול של התנועה, הבן שלו שלום עלה להקריא את המסר שלו לשליחים, ולעולם כולו:
*"כך כתב אבא שלי: בפרשת השבוע, פרשת תולדות, מסופר איך יצחק אבינו חופר בארות. הרבי מסביר שחפירת בארות היא מלאכה חשובה מאוד, היא השליחות שלנו: להסיר את העפר והלכלוך ולהגיע לעומק, אל המים המתוקים שמסתתרים. הוא אמר שזוהי המשימה שלנו ביחס לכל יהודי – לחפור היטב, לא להתרשם מהשכבה החיצונית, ולמצוא את הניצוץ האלוקי שבו. זה נכון לגבי כל אדם, אבל נכון גם לגבי כל סיטואציה: צריך לחפור ולמצוא בתוך הקושי והאתגר את המשמעות. בחודשים האחרונים למדתי שאין מי שלא מתמודד. ההתמודדות שלי פשוט גלויה וחשופה, אבל כולנו מתמודדים. המשימה היא לחפור בארות, לגלות שמדובר במסר מה', שדורש מאיתנו להתרומם לגבהים שלא הכרנו, ולהעלות איתנו את הסובבים. אין לנו מושג איזה אוצרות מסתתרים בפנים".*

שלום בן ה-13 סיים לדבר, ו-5,800 איש מכל רחבי העולם עמדו ומחאו כפיים.

השבת פרשת תולדות (איך זוכים ל"מאה שערים")

פרשתנו מספרת על יצחק אבינו, אשר שקל לרדת למצרים בשנת הרעב, והקב"ה ציווהו: "גור בארץ הזאת, ואהיה עמך ואברכך". יצחק אכן נשאר בארץ, ואף-על-פי שזו הייתה שנה שחונה, זרע את האדמה.

מספרת התורה\: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים". מה פשר ההדגשה "בארץ ההיא", "בשנה ההיא"? מפרש רש"י: "שניהם למה? לומר שהארץ קשה והשנה קשה". כלומר, אף-על-פי שזו הייתה שנת בצורת והקרקע הייתה קשה לגידול, בכל-זאת הצליח יצחק להוציא ממנה "מאה שערים" – פי מאה.

בעניין "מאה שערים" מביא רש"י שני פירושים:

פירוש אחד, "שאמדוה כמה ראויה לעשות, ועשתה על אחת שאמדוה – מאה". כלומר, הארץ הניבה יבול גדול פי מאה מכפי שקרקע כזאת אמורה להניב.

פירוש שני, "רבותינו אמרו, אומד זה למעשרות היה". כלומר, אחרי שהקרקע כבר הניבה את יבולה ואמדו את התבואה לצורך הפרשת מעשרות, נוצר נס מופלא והיבול הכפיל את עצמו פי מאה.

הפירוש השני אמנם מחייב נס מופלא ועל-טבעי, אולם הוא מסביר את פשר העושר הפתאומי שנתעשר יצחק. לאחר ה"מאה שערים" מספרת התורה: "ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה, ויקנאו אותו פלשתים". מניין ליצחק עושר כה גדול?

אילו היו הדברים רק כפי הפירוש הראשון, שהקרקע הניבה יבול גדול פי מאה מהרגלה, עדיין אין בכך להסביר את פשר העושר. צריך לזכור, שהיה זה "בארץ ההיא" ו"בשנה ההיא", בקרקע קשה ובשנה קשה, ואולי ביחס לקרקע טובה ושנה טובה אין זו רבותא. אולם כאשר התבואה הבשלה הכפילה את עצמה פי מאה – זה כבר שפע אדיר שיכול היה להעשיר את יצחק.

אך עדיין יש להבין, מדוע מדגישים רבותינו ש"אומד זה למעשרות היה"? אם רצו ללמדנו שהכפלת היבול פי מאה הייתה לאחר הצמיחה, היו יכולים לומר זאת בפירוש ולא לרמוז זאת בעניין המעשרות.

אלא הדגשה זו מסבירה את סיבת הברכה. הקב"ה בירך את יצחק בשפע כה גדול דווקא בזכות מצוות המעשר. במצווה זו טמונה סגולה של עשירות, כמאמר חז"ל "עשר – בשביל שתתעשר". כאשר יהודי מפריש מעשר מיבולו לקב"ה, מברך הקב"ה את רכושו עד כדי הכפלת הרכוש פי מאה – "מאה שערים".

לכן באה הברכה דווקא באופן כזה שבתחילה גדל היבול בדרך הטבע, ורק אז, לאחר שהיבול כבר היה בשל ויצחק אמד אותו לצורך מעשרות – בירכו הקב"ה בברכה הגדולה של "מאה שערים".

(על-פי לקוטי שיחות כרך ה, עמ' 121)

שבת שלום!!!
לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

חמש דקות על פרשת תולדות

לפני עשרות שנים נכנס רב קהילה ממרכז אמריקה אל הרבי מליובאוויטש. הוא ידע שהרבי מייקר במיוחד את הפעילות החינוכית עם בני הנוער ולכן סיפר בהתלהבות על הפעילות עם הנוער בקהילה. מבצעי לימוד בין התלמידים, פעילות חינוכית אחה"צ ועוד. ואז שאל אותו הרבי: "ומה אתם עושים ביחס ל'נוער השוליים' שמסתובב ברחוב ומידרדר"? הרב ענה בצורה אינסטינקטיבית: "אה, הילדים שלנו לא נמצאים שם". הרבי הביט בו ותמה: "ואיזה ילד יהודי הוא לא ילד שלנו"?!…

?

פרשת תולדות, מתמצתת לנו את עיקר פועלם של אברהם ויצחק, שרה ורבקה והבאים בעקבותיהם. לפני ואחרי כל הפעולות הגדולות והמהפכות הכבירות, מה שחשוב הוא היותם האבות והאמהות שלנו, הדאגה שלהם להעמיד תולדות, לדאוג לחינוכם, ולא לוותר עליהם בכל מחיר, כיצחק שאפילו על בנו עשו אינו מוכן לוותר ולהתייאש ממנו. הגדולות האמיתית של האדם אינה נמדדת ברעש והרוח שהוא עושה בחוץ, אלא בהשקעה החינוכית שלו בבית פנימה. כשהולכים בגישה זו זוכים שלא רק הילדים יוכלו להתפאר בהוריהם ("ואלה תולדות יצחק בן אברהם", יצחק ייחס עצמו תמיד לאברהם), אלא גם ההורים יוכלו להתפאר בילדיהם ("אברהם הוליד את יצחק", אברהם התגאה בבנו יצחק), הממשיכים את שרשרת הדורות המופלאה של עם ישראל.

ציטוט שמחה
מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד." ~ רבי נחמן מברסלב

ב"ה ממתק לשבת פרשת תולדות תשפ"א 2020

הרב ד"ר יונתן זקס הרב הראשי של אנגליה שנפטר לפני כשבועיים סיפר לנו בכינוס שלוחים לפני כמה שנים,
הוא היה אז סטודנט בקיימברידג' ונכנס אל הרבי לשיחה אישית ביחידות, הוא הגיע עם רשימה של שאלות בכל התחומים, אבל, הוא אומר, מהר מאוד התחלפו התפקידים "הרבי התחיל לשאול אותי שאלות ולאתגר אותי כמה סטודנטים יהודיים יש בקיימברידג'? כמה מהם מעורבים בחיים היהודיים? מה אני עושה כדי לשתף סטודנטים נוספים?… התחלתי לומר "במצב בו אני מוצא את עצמי…" והרבי עשה משהו שככל הידוע לי היה מאוד נדיר עבורו, הוא קטע את דבריי באמצע המשפט. הוא אמר: "אף אחד לא 'מוצא את עצמו' במצב. הכנסת את עצמך למצב מסוים ואתה יכול להכניס את עצמך למצב אחר.""
הרגע הזה שינה את חיי!

עמדתי שם סטודנט צעיר, מול אחד מגדולי המנהיגים של העולם היהודי שאיתגר אותי לא לקבל את המצב כמות שהוא אלא לשנות אותו. אז הגעתי לתובנה שחזרתי ואמרתי פעמים רבות: העולם טעה. אנשים חשבו שהצלחתו של הרבי הייתה בכך שהיו לו אלפי תלמידים. אבל הם פספסו את העובדה החשובה ביותר: מנהיג טוב יוצר תלמידים, מנהיג מצוין יוצר מנהיגים".
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על הברכות שיצחק תכנן לתת לעשיו ובסוף יעקב קיבלם, הברכות מתחילות, במילים "ויתן לך" אומרים לנו חז"ל למה כתוב ויתן עם וא"ו בהתחלה ולא "יתן לך" כדי לרמז ש"יתן ויחזור ויתן", ולכאורה נשאלת השאלה כאשר אדם נותן הרי שהנתינה הוא מוגבלת ולכן אפשר שמיד אחרי שיתן ייצטרך לתת שוב אבל הקב"ה שהוא אין סוף הרי שהנתינה הראשונה שלו היא מושלמת ולמה צריך עוד נתינה?

מוסבר על כך בחסידות שהנתינה השנייה היא לא אותה נתינה שוב אלא זו נתינת כח לאדם שהוא יוכל להרבות את הברכה בכוחותיו שלו, כמו רב שמלמד תלמידים וישנם שני סוגים של תלמידים יש תלמיד שהוא "בור סוד שאינו מאבד טיפה" יש לו זיכרון מעולה וכל מה שהרב מלמד הוא זוכר אבל לא מוסיף משלו, לעומתו יש תלמיד שלא רק שהוא זוכר את דברי הרב אלא הוא "כמעין המתגבר" מעבר ללימוד הרב גם נתן לו כלים ללמוד בעצמו.

באופן כללי שני סוגי התלמידים האלו מסמלים בעבודת השם את הצדיק ואת בעל התשובה, הצדיק הולך בדרך ישרה ועושה את מה שצווה בלי חכמות, בעל התשובה לעומתו מוסיף מעבר למה שצווה מלמעלה ולכן הוא מצליח להפוך אפילו את הזדונות לזכויות.

לכן יצחק רצה לברך בברכה מיוחדת זו את עשיו כדי שישוב בתשובה אבל מכיוון שעיקר עבודת התשובה שייכת דווקא בעם ישראל לכן רבקה דאגה שיעקב יקבל את הברכות.

יהי רצון שנזכה לגלות את הכוחות המיוחדים שקיימים בתוכנו וכך נהיה ראויים לברכה הגדולה ויתן, יתן ויחזור ויתן שהקב"ה יתן לכולנו שפע גדול ונזכה בקרוב ממש לגאולה האמיתית והשלימה.

שבת שלום ומבורך

משפט מחזק על שמחה
"אין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצוה." ~ מסכת שבת, דף ל' ע"ב

הילדה האחרונה שמאירה את העולם

בנובמבר 2020 נשבר שיא

עולמי של שיחת הזום הארוכה ביותר. זה התחיל עם צאת השבת באוסטרליה, בהתוועדות "מלווה מלכה" חסידית, אליה הצטרפו לפי אזורי הזמן עוד ועוד שלוחי חב"ד מרחבי העולם, מאוסטרליה ועד הונולולו, שלא זכו השנה להתכנס פיזית יחד – התכנסות המעניקה חמצן חיוני לאותו שליח הנמצא אי-שם בקצה העולם – אך לא וויתרו על "שבת אחים גם יחד", ובמשך חמש יממות שהו בחדר הזום כמעט אלף שלוחים בכל רגע נתון, שחלקו חוויות ותובנות מחיי השליחות, ושאבו אנרגיות להמשיך ולהאיר כל אחד את סביבתו, עירו ומדינתו.

"שמעתי פעם סיפור נפלא", שיתף הרב יונתן זקס ז"ל בנאומו המכונן בכינוס השלוחים, לפני תשע שנים,
"משליח שהגיע לעיר קטנה באלסקה וחיפש יהודים. הוא חקר ודרש אבל כולם אמרו לו שאין במקום אפילו יהודי אחד. כדי שלא לעזוב בלי כל פעילות, הוא ביקש לבקר בבית הספר המקומי והמנהל אישר לו להיכנס. הוא נכנס לכיתה באותה עיר קטנה בלב אלסקה ושאל: ילדים, האם מישהו מכם פגש פעם יהודי? ילדה אחת קטנה הרימה את ידה ואמרה: כן. השליח שאל: את מי? איזה יהודי פגשת? והילדה ענתה: אמא שלי יהודייה. עכשיו השליח חשב לעצמו, מה אני יכול לומר לילדה הקטנה הזאת, הילדה היהודייה היחידה בעיר? מה אני יכול לומר לה עכשיו שיסייע לה להישאר ביהדותה?
אחרי הרהור קצר הוא אמר לה: אינני יודע אם את יודעת, אבל אלסקה היא המקום המערבי ביותר בכדור הארץ שיש בו יהודים. המקום הכמעט אחרון בעולם שבו השבת נכנסת.
לאחר שבכל העולם יש כבר אור ושלום, כל העולם מחכה לנר שלך. נר השבת האחרון שנדלק ומשלים את המשימה להאיר את העולם כולו – – –

"אתם יודעים מה זה עשה לאותה ילדה קטנה? הוא היה יכול לומר לעצמו: מה את עושה פה באמצע שום מקום? אבל במקום זה הוא הסביר לה איזו משימה נפלאה עליה לבצע…
זאת הדרך. הרבי, לעיתים באמצעות שלוחיו, חולל שינויים בחייהם של בני אדם והראה להם את הגדולה שהם לא ידעו שקיימת בהם", אמר הרב זקס ודיבר למעשה על עצמו, "הוא פשוט הראה להם מה הם מסוגלים להיות".

בפרשת תולדות נקרא מחר, על עבדי יצחק החופרים באדמה ומוצאים באר מים חיים. בתוך כל יהודי, אומר הבעל שם טוב, קיים מעיין בלתי נדלה של אוצרות רוחניים. חִפְרוּ וּרְאוּ.

זהירות, עייפות / החלק היומי / סיון רהב-מאיר: פרשת תולדות

אתם עייפים עכשיו? דווקא אם כן, נסו לקרוא: הרבה פרשנים של הפרשה מדברים על ההבדל בין עשיו הרשע לבין יעקב הצדיק. אבל עוד לפני כל ההסברים, התורה מספרת על גורם קטן שמשפיע על הבחירות של עשיו הרשע: עייפות. הוא הרי מסכים למכור ליעקב את הבכורה תמורת תבשיל אחרי שהוא מגיע עייף מהשדה, וגם מעיד על עצמו: "כי עייף אנוכי". עייפות גורמת לחוסר ריכוז, לשיפוט לקוי, לעצבנות, לחוסר מוטיבציה. עשיו חי חיים שבהם העייפות והרעב הם הדחפים המובילים. הוא לא מבין דברים רוחניים ועדינים כמו בכורה, כלומר המשכיות של מורשת משפחתית. אולי עוד לפני ששואלים אם אתה צדיק או רשע, כדאי גם לשאול: האם אתה עייף?

ספר ההלכה המפורסם "שולחן ערוך" פותח בהוראה "יתגבר כארי לקום בבוקר לעבודת בוראו". כלומר, האדם צריך להתאמץ ולהתגבר כדי לקום מהמיטה בבוקר. זה כמובן נכון, אבל שמעתי פעם מהרבנית ימימה מזרחי שהיום, לאור כל הסחות הדעת והפיתויים בשעות לילה מאוחרות, לאור חוסר השינה שמאפיין את רובנו, לאור הנטייה לדחות את שעת השינה, אולי צריך לא רק להתגבר כארי בבוקר. אולי צריך לומר גם: "יתגבר כארי להתנתק מהכול – וללכת לישון בזמן".

ציטוט קצר על אהבה ופוטנציאל
נא לא לשכוח להעניק אהבה
אהבה, לראשונה בתורה / החלק היומי, פרשת תולדות / סיון רהב-מאיר:

וכך כותבת תמר וייזר: "מי שמכיר אותי יודע שיותר משאני מציינת את ימי ההולדת שלי, חשוב לי לציין את ימי הנישואין שלנו. את התאריך הראשון לא בחרתי, והתאריך השני הוא הבחירה הכי טובה שעשיתי בחיים. בזוהר הקדוש נכתב: 'אין העולם מתקיים אלא בסוד'. הסוד, גבירותיי ורבותיי, הוא האהבה. זה הגלגל שמניע בשקט את העולם. כל אהבה.

אם תקראו את הפרשה מתחילתה ועד סופה ברצף, לא בטוח שתגידו שהעיקר בה זה הזוגיות של יצחק ורבקה. אבל אם תקראו בין השורות – בין לידת התאומים, בין המריבה על הבכורה, בין הבריחה של יעקב לחרן – תמצאו שם זוגיות, שהיא עמוד השדרה של הבית ושל העם היהודי כולו.

הפעם הראשונה שבה מוזכרת המילה אהבה בתורה, מתארת את יצחק ורבקה: וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה – וַיֶּאֱהָבֶה. קודם בונים בית – ואז אהבה. שהרי האהבה העמוקה, הנצחית, החברות החזקה, התקשורת שהיא מעל למילים – מגיעות אחרי הנישואים.

שנזכה לאהבה ארוכת שנים כזו, שמי שמחפש אהבה ימצא אותה בנחת ובשמחה, ומי שיש לו אהבה, יכבד אותה ויבין שהיא נס גדול שלא קורה לכל אחד. ובעיקר, יבין שבשותפות הזאת אין שניים, יש שלושה. גם אלוקים נמצא שם".

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב print
Print
שיתוף ב telegram
Telegram
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב pinterest
פינטראס
שיתוף ב facebook
Facebook

עוד פוסטים דומים

לימוד חסידות ללג בעומר

לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל

בס"ד שיעור לימוד ל"ג בעומר לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל לימוד מוביל

קרא עוד
תזכורת לפני חג הפסח

תזכורת לפני חג הפסח

לעשות ברכת האילנות ללמוד הלכות לפסח הגעלה, קנייה, טבילת כלים לקנות מצות שמורות לקנות יין אדום קידוש לבנה לתת קמחא דפסחא שווי סעודת חג כל 8

קרא עוד
הא לחמא עניא

בס"ד שיעור וידיאו הכנה לפסח לפי שיחה של הרבי מליובאוויטש למה מתחילים את הסדר עם "הא לחמא עניא" ומידת הביטול

שיעור חסידות לפסח שיעור הכנה לפסח לפי שיחה של הרבי מליובאוויטש למה מתחילים את הסדר עם "הא לחמא עניא" ומידת הביטול שיעור תורה בנושא הרבי מליובאוויטש

קרא עוד
תפילה למציאת הטוב

תפילה לכל בקשה

אוסף תפילות לכל בקשה, עצלות וכו מוכן לשיתוף והפצה ה' אחד הענק לי את העוז להשיל מעלי כל עצלנות ואדישות שבנפשי, אשר מעיקות על גופי האפשר

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: