ענינו של פסח שני הוא שאין דבר אבוד, תמיד ניתן לתקן

 "פסח שני".

שנה לאחר יציאת מצריים, בשנה הראשונה שחגגו בני ישראל את חג הפסח. היו כאלו שלא יכלו להקריב את קורבן הפסח, כיון שהיו טמאים (טומאת מת) או רחוקים. אותם אנשים ביקשו ממשה רבנו לזכות ולהקריב את קורבן הפסח גם הם. משה ביקש, והקב"ה נענה לתביעתם ואיפשר להם לחוג "פסח שני" חודש מאוחר יותר: ביד' אייר.

מה הלימוד מפסח שני?

מסביר הרבי מליובאוויטש שמפסח שני לומדים ש"אין מצב אבוד".

תמיד אפשר לתקן ולהשלים את החסר ואת הטעון תיקון, אפילו מי שהיה "טמא" או בדרך רחוקה, אפילו אם הריחוק היה מרצון! על אף הכול אפשר לתקן ו"להקריב", מלשון "להתקרב" אל ה' ולעצמנו בחזרה.

מנהג היום: נוהגים היום בערב או מחר בערב לאכול סעודה עם מצה!

רק הפעם – מותר שיהיה חמץ בבית…

שנזכה לחגוג פסח שני בבית המקדש בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש

לומדים מאמר של הרבי לפסח שני 45 דקות

מועד ב'

הליצנים היו אומרים כי המילים הנרדפות של חגים ומועדים הן מסתובבים ונופלים…

אמנם מוטב שלא למעוד, אך גם אם נפלנו, יש מועד ב'!

זהו 'פסח שני' שיחול ביום ר  י"ד באייר. יום בו ניתנה אפשרות לחזור והקריב את קורבן הפסח, למי שלא הספיק לעשות זאת במועד, בחג הפסח שחל חודש קודם לכן.
כיום אנו נוהגים לאכול מצות בתאריך זה, כזכר לפסח שני.

בדרך זו הלך רבי עקיבא, שבתקופה זו, ימי ספירת העומר, איבד 24,000 תלמידים, משום שלא נהגו כבוד זה בזה. אך עם סיום המגיפה, הוא לא שקע באבלו, אלא הסתכל קדימה והסמיך להוראה חמישה תלמידים חדשים, ענקי עולם, וביניהם רבי שמעון בר יוחאי, ורבי מאיר בעל הנס, שהחיו מחדש את העברת המסורת מדור לדור.

ברוח הדברים, אמר הרבי אחר מלחמת יום הכיפורים, כי במקום לשאול בייאוש "מה יהיה", מוטב לשאול "מה מוטל עלינו לעשות"…

אין מצב אבוד, תמיד אפשר וצריך לתקן!

14 הלכות ומנהגים על פסח שני ול"ג בעומר
5/5

תגובה אחת

  1. איזה יום קדוש היום בערב ומחר ווואו !!!! גם פסח שני ,גם הילולת התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס וגם הילולת רבי יהודה בר עילאי!!!!! על הצדיקים ארחיב בהמשך ועל פסח שני חשוב שתקראו מה המשמעות : הערב, י"ד באייר הוא "פסח שני".
    בזמן בית-המקדש הייתה זו הזדמנות נוספת להקריב קורבן פסח עבור אלו שלא יכלו לעשות זאת בפסח הראשון. בימינו, מציינים את היום באי-אמירת תחנון ונוהגים לאכול בו מצות.
    מדוע חוגגים את פסח שני?
    בשנת 2449 לבריאת העולם, ציינו בני-ישראל את יום השנה הראשון ליציאתם ממצרים בי"ד בניסן והקריבו את קורבן הפסח. על-פי הציווי האלוקי, רק אנשים הטהורים מטומאת מת יכלו להביא את הקורבן. קבוצת אנשים קטנה שהייתה טמאת-מת באו למשה ותלונה בפיהם: "אנחנו טמאים לנפש אדם. למה נגרע לבלתי הקריב את קורבן ה' במועדו בתוך בני-ישראל"?
    לאחר ששאל את פי האלוקים, מסר להם משה רבינו את התשובה לתלונתם: שלושים יום לאחר חג הפסח יצויין חג הפסח השני. בי"ד באייר, אלו שהיו טמאים או בדרך רחוקה בפסח הראשון, יוכלו להקריב את קורבן הפסח כהלכתו.
    מאז ואילך, שלושים יום לאחר חג הפסח היה עם ישראל חוגג את ה'פסח השני'. פסח זה שימש כהזדמנות שניה עבור אלו שלא חגגו את הפסח הראשון והם היו מביאים במהלכו את קורבן הפסח.
    מה עושים בפסח שני?
    בימינו, כשבית המקדש לא עומד על מכונו בירושלים, לא מביאים את קורבן הפסח. עם זאת, גם כיום מציינים את חג פסח שני כיום מיוחד.
    הנה המנהגים המיוחדים ליום אלו:
    אי-אמירת תחנון: יום י"ד באייר נחשב כיום שמחה ואין אומרים במהלך התפילות את קטעי ה"תחנון".
    אכילת מצה: רבים נוהגים לאכול מצה ביום זה. אך שלא כמו בפסח הראשון, מותר לאכול חמץ במשך כל היום.
    המסר של פסח שני –
    הרבי מליובאוויטש מצטט ביום יום את הפתגם הבא:
    "ענינו של פסח שני הוא שאין דבר אבוד, תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה, ואפילו אם הדבר נעשה "לכם", כלומר ברצונו – למרות זאת ניתן לתקן".
    במילים אחרות, פסח שני נותן לכולנו את התקווה והאמונה שתמיד בורא העולם ייתן לנו הזדמנות שניה לתקן את מה שהחסרנו.
    יהי רצון ונרבה לתקן היכן שפגמנו ונזכה למחילה משמיים. אמן ואמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

פסח שני

עוד פוסטים דומים

שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
ב ניסן פרשת הנשיאים והילולת צדיקים

ב ניסן

פרשת קרבנות הנשיאים ב' ניסן והילולא דצדיקיא ב ניסן בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר: הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף

קרא עוד
לימוד חסידות ללג בעומר

לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל

בס"ד שיעור לימוד ל"ג בעומר לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל לימוד מוביל

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: