סיפור לכבוד שבת
******
אומרים שנתינה זה לא עניין של כסף. שלפעמים דווקא לאנשים העניים ביותר, יש הכי הרבה לתת.
מסכימים? אם כן, יש כאן סיפור שתאהבו.
—
מעשה באיש עשיר שאהב לפגוע באנשים אחרים. כל פעם, היה עושה מעשי קונדס כדי להעליב ולהשפיל אותם. פעם אחת, לקח סלסלת פיקניק ומילא אותה באשפה בפח הזבל. לאחר מכן כיסה אותה במפת פיקניק משובצת.
ואז ניגש לאיש עני שישב על ספסל ואמר לו "הנה, קח מתנה".
עיניו של האיש העני התמלאו באור "תודה לך אדוני היקר, כל כך לא צפוי, אני מעריך זאת מקרב לב".
העשיר המשיך לחייך חיוך מרושע ואמר לעני "נו, קדימה, תאכל משהו".
העני הסיר את המפה מהסלסלה, רק כדי לגלות המון זבל מצחין וזבובים.
העשיר ראה את המבט המזועזע על פניו של העני, ופרץ בצחוק "אידיוט, נפלת בפח!" והמשיך לדרכו.
למחרת, ניגש העני אל העשיר, שישב בחזית של אחד מבתי הקפה המפוארים בעיר.
הוא הגיש לו סלסלה. העשיר הביט בו בחשדנות. "אתה חושב לעבוד עלי עם אותו הטריק?" הוא תהה.
"ממש לא", אמר העני. "אין פה שום טריק".
העשיר הביט אל הסלסלה, הסיר את המפה וגילה … פרחים יפיפיים, ריחניים, בשלל צבעים.
הוא הביט בתדהמה באיש העני שהתרחק לו לאיטו, מחייך לעצמו.
הוא נעמד בבית הקפה, לפני כולם וצעק "איך זה שאני הבאתי לך סלסלה מלאה באשפה וזבל ואתה מחזיר לי סלסלה מלאה בפרחים מדהימים?"
והעני מסתובב אליו, כשעיני כל יושבי בית הקפה נשואות אליו, ואומר "כל אחד נותן לאחר את מה שיש בלב שלו".
ואז הסתובב והמשיך לדרכו.
—

לפעמים האנשים שמעניקים ותורמים הכי הרבה הם דווקא אלו שישי להם הכי מעט לתת
שבת שלום ומבורך לכל עם ישראל
בגן האמונה