הרבה ציפורים בשמיים

אבא, תן לנו את הגאולה!

בטעם סמיכות פרשת  בשלח "ויבא עמלק" לפרשה שלפני' כתב רש"י "סמך פרשה זו למקרא זה לומר תמיד אני ביניכם ומזומן לכל צרכיכם . . משל לאדם שהרכיב את בנו על כתיפו ויצא לדרך, הי' אותו הבן רואה חפץ, ואומר, אבא, טול חפץ זה ותן לי, והוא נותן לו, וכן שני' וכן שלישית. פגעו באדם אחד, אמר לו אותו הבן, ראית את אבא, אמר לו אביו, אינך יודע היכן אני? השליכו מעליו, ובא הכלב ונשכו" (יז, ח).

ומדברי רש"י אלו יש ללמוד הוראה נפלאה:

גם כאשר בני ישראל נמצאים בגלות בתוך "מדבר העמים", צריכים הם לדעת שהקב"ה נמצא עמהם ודואג לכל צרכיהם "תמיד אני ביניכם ומזומן לכל צרכיכם", וכ"משל לאדם שהרכיב את בנו על כתפו . . הי' אותו הבן רואה חפץ ואומר אבא טול חפץ זה והוא נותן לו".

אמנם, במשל מדוייק שנתינת החפץ על ידי האב באה כתוצאה מבקשת הבן מאביו "אבא, טול חפץ זה ותן לי", ואז "הוא נותן לו". וכן יש ללמוד בנמשל – בני ישראל צריכים לבקש מאבינו שבשמים "כל צרכיהם", ואזי ממלא הקב"ה את הבקשה.

ואם כך הוא ב"כל צרכיהם", על אחת כמה וכמה שכן הוא בנוגע לצורך הכי עיקרי של בני ישראל – היציאה מהגלות, שבודאי שבנ"י צריכים לבקש מהקב"ה "אבא טול חפץ זה" – שיתן לנו את הגאולה!

וק"ו (קל וחומר) הדברים:

במשל – מדובר רק אודות הליכה בדרך, ואילו בנמשל – מדובר אודות מצב של גלות "בנים שגלו מעל שלחן אביהם", עד ש"החושך יכסה ארץ וערפל לאומים". וא"כ, בוודאי שעל ישראל לבקש את הגאולה, ואז ימלא השי"ת את בקשתם, כי אם ממלא בקשה באיזה ענין פרטי "חפץ זה" וכיו"ב, עאכו"כ בענין הכי עיקרי שנוגע לחייו – הגאולה השלימה, שאחרי הבקשה מ"אבינו שבשמים" – "הוא נותן לו" וממלא את הבקשה, ויגאלנו במהרה.

(ע"פ תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ז ח"ב עמ' 458)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

משל לאדם שהרכיב את בנו על כתיפו – הגאולה- בשלח

עוד פוסטים דומים

שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
ב ניסן פרשת הנשיאים והילולת צדיקים

ב ניסן

פרשת קרבנות הנשיאים ב' ניסן והילולא דצדיקיא ב ניסן בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר: הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: