ב"ה
ממתק לשבת פרשת משפטים תשע"ו
שמעתי פעם סיפור מאדם בשם בועז: בילדותי, הייתי בגינת המשחקים עם חברי ושיחקנו, לפתע הגיע לגינה ילד עם ארגז בידו והכריז "מי רוצה?" כולנו רצנו אליו וצעקנו ״אני״ מבלי לדעת מה בארגז, הילד פתח את הארגז ולהפתעת כולנו הארגז היה מלא בחפיסות שוקולד שלימות, כולם שלחו את ידיהם והחלו לאכול בהנאה, רק אני, שהייתי ילד עם חוש צדק מפותח, לא הסכמתי לקחת לפני שאברר את העניין, פניתי לילד בשאלה, "מאיפה השוקולדים?" ״מהחנות״, ענה הילד, קנית אותם? שאלתי, והילד אומר ״לא בדיוק״, ״אלא מה גנבת?״ ״לא, לקחתי״, הסתכלתי עליו בנסיון להבין, לקח הילד שתי חפיסות שוקולד ואמר לי ״בא ואסביר לך, אם תבין, בסדר, ואם לא,יישארו לי יותר״, התיישבנו בצד והילד מסביר לי "כאשר מתמחרים מוצר,התמחור מורכב מכמה מרכיבים, העלות הבסיסית של המוצר, השכר של החנווני, עלות שכירות של החנות וכו', יש עוד מרכיב אחד שמוסיפים בין 5 ל10 אחוזים על גניבות ובלאי שיש בחנות, תאר לעצמך שבחנות הזו אף אחד לא גנב, יוצא שבעל החנות גונב מהלקוחות שלו 5-10 אחוז, כשאני לוקח מפעם לפעם משהו מהחנות אני עוזר לו לא לגנוב״, מסיים בועז את סיפורו ואומר "מה שמדהים זה שאני אכלתי את השוקולד בידיעה שבדקתי לפני כן שזה בסדר.. שלא כמו שאר הילדים שאכלו בלי לבדוק,
***
בפרשת השבוע אנחנו קוראים את הפסוק "ושוחד לא תיקח כי השוחד יעוור פקחים ויסלף דברי צדיקים״, בפשטות מדובר על השופט היושב למשפט והתורה אומרת לו שלא ייקח שוחד כי אפילו אם הוא פיקח השוחד יעוור אותו והוא לא יוכל לראות את הדברים נכונה ויסלף את הדברים גם אם הצדק הוא שונה,
***
בחסידות מתייחסים לשוחד גם כשוחד של האדם עם עצמו, לכל אחד מאיתנו יש מערכת של שכל ורגש, פעמים רבות השכל והרגש חלוקים ומשום מה הרבה יותר קל לנו ללכת בעקבות הרגש, ולהתעלם משיקולים וחשבונות, באה התורה ואומרת לנו שלא ניקח שוחד, כי ברגע שאני מאוד רוצה משהו, אני משוחד ולא רואה את המציאות בצורה הנכונה, ברגע שאני רוצה את השוקולד אמצא כל הצדקה כדי שהוא יהיה כשר, ברגע שהתאהבתי קשה לי לראות את החסרונות, הרגש שלנו הוא כמו תינוק שהוא טהור וחמוד אבל חייב מבוגר אחראי לידו וזה תפקידו של השכל להיות המבוגר שיוביל את הרגש למקום הנכון, ורק אז יוכל האדם להתחבר למעשיו בצורה הנכונה הן בשכל והן ברגש.
***
וכשקשה לי להחליט זה המקום לקיים את דברי חז"ל "עשה לך רב" לקחת אדם שאני סומך עליו ולהתייעץ איתו שיגיד לי בצורה אובייקטיבית מה נכון לי לעשות.
***
יהי רצון שנזכה באמת לחיות את החיים בצורה הנכונה בהרמוניה טובה בין שכל לרגש וכך ניתן קצת יותר ביטוי לנפש האלוקית השוכנת בתוכנו ובזכות העבודה עצמית שכל אחד מאיתנו יעשה עם עצמו נזכה בקרוב ממש לגאולה אמיתית ושלימה.
שבת שלום
#ממתק_לשבת
תגובה אחת
פרשת – משפטים:
בפרשה מופיעה מצוות גמילות חסדים. ״אם כסף תלווה את עמי, את העני עמך״. זה מצווה להלוות כסף ליהודי, אם הוא עני או עשיר זה לא משנה, כי זה המעלה של מצווה זו, שזה גם לעני וגם לעשיר. המדרש מוסיף ומביאאת הפסוק ״מלווה ה׳ חונן דל״. זאת אומרת, שמי שנותן צדקה לעני זה בעצם ׳הלוואה׳ לקב״ה. ואת ה׳הלוואה׳ הזאת הקב״ה מחזיר ״וגמלו ישלם לו״.
אבל מתי שהקב״ה משלם זה לפי מידתו שלו. ובגלל שהקב״ה לא מוגבל אז גם החזר ה׳הלוואה׳ זה בלתי מוגבל. ישר נשאלת השאלה: נכון הקב״ה בלתי מוגבל אבל אנחנו מוגבלים. ודבר מוגבל לא יכול להכיל שפע בלתי מוגבל. אז איך אפשר שיהיה שכר בלתי מוגבל?
אלא שאי יכולת של ברואים מוגבלים להכיל שפע בלתי מוגבל זה רק בפועל, כי תמיד יהיה גבול ומידה לשפע שינתן בפועל. אבל מבחינת כוח הקב״ה לתת עוד ועוד זה בלי גבול, והוא יכול להוסיף ולתת עוד ועוד דור אחרי דור.
בעומק יותר: נקודת הסוף של דבר מוגבל טמונה הרבה קודם שהוא מתכלה בפועל, כי תהליך ההליכה אל הסוף מתחיל כבר בהתחלת היווצרותו. וכמאמר הידוע שכל יצור נברא מתחיל להתייבש מרגע בריאתו. לכן כשרואים השפעה מצד הקב"ה שבמשך זמן רב אין בה חולשה ודעיכה הרי זה מגדרי האין סוף. בנקודה הזאת רואים כניסת שפע בלתי מוגבל בתוך מציאות מוגבלת.
לכן יהודי שמקיים את מצוות הצדקה זוכה לשפע אין סופי מהקב״ה. ועוד יותר במצוות גמילות חסדים, שעליה אמרו חז״ל ״ גדולה גמילות חסדים יותר מהצדקה״, בגלל שאין הבדל בין עני לעשיר..:
"מי שמקפיד לחשוב רק מחשבות משמחות, נזהר מלדבר דיבורי עצבות ומרה שחורה, ומתנהג כאילו הוא שמח סופו להיות שמח באמת" (הצמח צדק). שבת שלום.m.y.