שקיעה זריחה

אמרו חז"ל (שבת פח, ב) שעל "כל דיבור ודיבור [מעשרת הדברות] שיצא מפי הקב"ה, יצתה נשמתן של ישראל כו', ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן, דיבור שני היאך קיבלו? הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם".

ויש לעיין בזה: הרי הסיבה ש"יצאה נשמתן" של ישראל היא מפני שגופם לא הי' יכול להכיל את גודל התענוג שבהתגלות דיבורו של הקב"ה, עד שכלתה נפשם. וא"כ, פעולת ה"טל תחי'" היא לתת כח בגופם שיוכלו להכיל תענוג זה. וכיון שגם לאחרי שהחי' אותם הטל בדיבור הראשון, "יצתה נשמתן" בדיבור שני, על-כרחך צריך לומר שהתגלות השכינה בדיבור השני היה בה תענוג גדול יותר מבדיבור הראשון, ולכן גם אחרי ה"טל תחי'" עדיין יצתה נשמתן כתוצאה מדיבור השני, ועד"ז צריך לומר בכל הדברות.

ותמוה, איזה עילוי יש בדיבור השני יתר מאשר בדיבור הראשון? ואדרבה, דיבור הראשון – "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" – הוא לכאורה נעלה יותר מהדיבור השני, שאינו אלא שלילת הפכו – "לא יהי' לך גו'"?

ויש לבאר זה ע"פ הידוע שעיקר החידוש במתן תורה הוא שאז ניתן לישראל הכח לעבוד את עבודתם בכח עצמם(ראה מה שנתבאר בזה במקור הדברים, וש"נ). וזהו הטעם לכך שהקב"ה נותן אפשרות ומקום שיבוא האדם לידי טעות ח"ו, שהוא כדי שעבודת האדם תהי' בכח עצמו. כי כאשר בוחר האדם בטוב ואינו טועה, הרי זה בכח עצמו ובבחירתו החפשית. וע"י שהאדם עובד את עבודתו בכח עצמו, ממשיך האדם באדם ובעולם כולו אורות עליונים וגבוהים ביותר.

ועל פי זה יש לומר, שהחידוש בדיבור השני הוא נתינת המקום לעניין ההפכי, עד כדי כך שצריכים לשלול אותו – "לא יהי' לך אלקים אחרים על פני". אשר בענין זה מודגשת יותר מעלת עבודת האדם בכח עצמו, שגם במקום שיש נתינת מקום לעבודה זרה ר"ל, גם שם עליו לבחור בטוב. וע"י עבודה באופן כזה ממשיך אורות נעלים ביותר, עד שגילוי זה פועל כלות הנפש מחדש!

ועד"ז הוא בנוגע להדברות שלאחרי זה, ובפרט בחמש הדברות שבלוח השמאלי, שהם למטה מחמש הדברות שבלוח הימני, כיון שעוסקות בדברים פשוטים שבין אדם לחבירו (ראה אברבנאל יתרו בשם חז"ל), שככל שהדברות עוסקים בדברים נחותים יותר הרי זה מראה על נתינת מקום לטעות גדולה יותר, אשר לעבודה זו נצרכים לכחות עמוקים יותר של האדם, אשר כנ"ל, ככל שהעבודה היא יותר בכח עצמו, הרי זה מביא לגילוי אורות נעלות יותר, שפועלים כלות הנפש מחדש.

(ע"פ ספר השיחות תש"נ ח"ב עמ' 518 ואילך)

לזכות

הת' גדלי' הכהן שי'

לרגל הכנסו לעול המצוות בשעטו"מ

ביום כ"ד אייר ה’תשע”ה

יה"ר שיגדל להיות חסיד, ירא שמים ולמדן

לנח"ר הוריו וכל משפחתו שיחיו

*

נדפס ע"י הוריו

הרה"ת גרשון יוסף הכהן וזוגתו מרת פריידא חי' שרה שיחיו

כהן

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

מדוע פרחה נשמתן בדיבור "לא יהיה לך"?

עוד פוסטים דומים

שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
ב ניסן פרשת הנשיאים והילולת צדיקים

ב ניסן

פרשת קרבנות הנשיאים ב' ניסן והילולא דצדיקיא ב ניסן בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר: הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף

קרא עוד
לימוד חסידות ללג בעומר

לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל

בס"ד שיעור לימוד ל"ג בעומר לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל לימוד מוביל

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: