עזרה לזולת

על הפסוק בפרשתנו צו  "אש תמיד תוקד על המזבח" (ו, ז) מפרש רש"י "אש תמיד – אש שנאמר בה תמיד הוא שמדליקין בה את הנרות שנאמר בה להעלות נר תמיד, אף היא מעל המזבח החיצון תוקד". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם עם קונו:

נרות המנורה רומזות על ענין התורה, כמו שנאמר "כי נר מצוה ותורה אור". וכמו שבמנורה העלו "נר תמיד", כן גם חיוב לימוד התורה הוא תמידי. והאדם הלומד תורה באופן של "תורתו אומנתו"- מקושר הוא עם הקב"ה באופן תמידי.

המזבח החיצון, שבו הקריבו קרבנות כל בני ישראל, מרמז על עבודת האדם גם עם אלו שנמצאים מחוץ לתחום הקדושה, שעל האדם לעסוק איתם ולקרבם לתורה ועבודת ה'.

עלול האדם שהוא בבחינת "נר תמיד" ו"תורתו אומנתו" לחשוב, הרי הנר שלי כבר דלוק ועומד באופן תמידי, ואם כן, מה לי לעסוק עם אלו שנמצאים בחוץ, איזה שייכות יש לי לעבודה זו?

על זה באה ההוראה בפרשה זו – "אש . . שמדליקין בה את הנרות . . אף היא מעל מזבח החיצון תוקד":

אם רוצה אדם הלומד תורה שתאיר אצלו אש ואור התורה, הרי זה רק אם יהי' נוגע לו מקודם שגם אצל מי שנמצא ב"חוץ" תבער ותקוד אור נשמתו, ה"נר ה' נשמת אדם", ודווקא ה"נר" ו"אש" של ה"מזבח החיצון" היא שמדליקה את המנורה ומבעירה אצל הלומד את אש התורה. ואם רוצה הוא שלימודו בתורה יהי' תמידי ונצחי – הרי זה דווקא על ידי זה שאינו מסתפק בלימודו בעצמו, אלא עוסק גם בקירוב אלו שנמצאים בחוץ, ואזי גם לימודו שלו יהי' תמידי – "נר תמיד".

(ע"פ לקוטי שיחות חי"ז עמ' 55 ואילך)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

מאיפה מדליקים את אש התורה?

עוד פוסטים דומים

עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הלכה למעשה

כאשר יום-טוב חל ביום שישי, קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית מלאכות לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג עצמו בלבד, אבל לא לצורך

קרא עוד
כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: