טור לפרשת קורח

כותרת: קורח עולה מהתהום…

לא מזמן הוא הגיח לאוויר העולם, ומיד עלתה השאלה: "איזה שם יתנו לרך הנולד?". לפעמים השם מבקש להנציח צדיק או קרוב משפחה, לעיתים השם קשור לתאריך או לחוויה מסוימת, ויש, וההורים פשוט בוחרים שם שמוצא חן בעיניהם. כך או כך, כולם מייחסים לשם משמעות רבה.

האריז"ל כותב כי נתינת שם הינה נבואה קטנה שניתנת להורים, ולכן אין מקום להתערבות חיצונית. יחד עם זאת, לפי ההלכה יש סייג אחד – אין לקרוא בשם של אדם רשע.

משום מה, פרשת השבוע זכתה לקבל שם של אדם רשע. בפרשת 'קורח' מסופר על המחלוקת שקורח עורר נגד משה ואהרון. בסופו של דבר, הוא נענש ונבלע באדמה. מדוע בחרו לקרוא בפרשה על שמו של קורח הרשע?

מסתבר לומר שאפילו באישיותו של קורח יש צד חיובי. השאיפה שלו הייתה חיובית וקדושה. בראש מעייניו לא עמד רכב מפואר ולא תענוגות החיים. קורח ביקש דבר אחד – הוא רצה להיות בעצמו כוהן גדול. זה תפקיד מחייב, שדורש עמידה בסטנדרטים גבוהים של קדושה. כן, קורח פשוט רצה להיות קרוב יותר אל ה'.

אם הרצון כל כך טוב, היכן נעוצה הבעיה?

הבעיה נמצאת בדרך שבה קורח הוציא לפועל את רצונו. גם אם יש לך שאיפה טובה, אין זה אומר שמותר לך ליצור מחלוקת ולערער על סמכותו של אהרון הכוהן. בכך חטא קורח, ולכן נענש.

לכן הפרשה נקראת 'קורח', ללמדנו כי השאיפה של קורח הייתה חיובית, ומומלץ לאמץ אותה. ואכן, הרמב"ם מלמד כי כל אחד יכול להתקדש כמו הכוהנים והלווים. לא מדובר בעבודה מעשית במקדש, אלא בהתקדשות רוחנית. בדבקות מוחלטת בה', כמו אצל הכוהנים והלויים.

בשולי הדברים כדאי ללמוד מכאן להביט על יהודי בעין חיובית. חז"ל אומרים "הוי דן את כל האדם לכף זכות". גם אדם רשע שנמצא בתהום, תוכל למצוא בו נקודה חיובית. מהנקודה הזו תוכל ללמוד מסר חיובי כלשהו לחייך, וכך תקיים מאמר חז"ל נוסף "איזהו חכם – הלומד מכל אדם".

מספרים על רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שראה אדם מעשן בעיצומו של יום כיפור. שאל רבי לוי יצחק בתדהמה: אתה יודע שהיום יום כיפור? והלה השיב: כן רבי, אני יודע! שאל רבי לוי יצחק: ואתה יודע שאסור לעשן ביום כיפור? והלה השיב בנחת: כן, גם את זה אני יודע!

הרים רבי לוי יצחק את ידיו לשמים ואמר: ריבונו של עולם, ראה את בניך היקרים. למרות שהם מחללים את יום כיפור, הם מתעקשים לומר אמת…