טור לפרשת משפטים
כותרת: כן לשלום, לא לתערובת
בדיוק הערב רצית לשתות כוס קפה ולהתרענן, אבל אז נזכרת שלפני שעתיים אכלת ארוחה בשרית… ואז אתה שואל: למה אסור לאכול בשר עם חלב?
איסור בשר בחלב מופיע בפרשת השבוע, במילים "לא תבשל גדי בחלב אמו". למרות שגם הבשר כשר וגם החלב כשר, התורה אוסרת לחבר ביניהם. הדבר דומה לחיבורים נוספים שנאסרו, כמו הכלאה של זרעים או של בעלי חיים.
מוסבר בתורת הקבלה, כי החלב והבשר הם ביטוי של שתי מידות מנוגדות – החלב הוא לבן, צבע המבטא את מידת החסד; ואילו הבשר הוא אדום, צבע המבטא את מידת הגבורה. התורה קבעה כי חיבור של שתי המידות המנוגדות הללו אינו רצוי, ולכן אסרה לחבר בשר עם חלב.
כאן עולה השאלה מתבקשת: הרי היהדות דוגלת בשלום ואחדות. אם כן, מדוע שלא לחבר שני דברים מנוגדים?
התשובה בארבע מילים: כן לשלום, לא לתערובת!
כלומר: בעולם מקובל לחשוב כי שלום ותערובת הולכים יחד. לדוגמה, כדי ליצור שלום בין העמים – מנסים להוריד את המחיצה בין ישראל לעמים ולעודד נישואי תערובת; כדי ליצור שוויון בין גברים ונשים – מנסים לטשטש את ההבדלים בין המגדרים, לעודד גברים לקחת "חופשת לידה" ולעודד נשים להיכנס לתחומים גבריים.
אבל התורה רואה את הדברים אחרת. הקב"ה ברא בעולם תחומים שונים, ולכל דבר העניק ייחודיות ומשמעות משלו. אין אפוא מקום לטשטש את הייחודיות של כל דבר. הדרך הנכונה היא לתת לכל אחד את הייחודיות שלו ולמנוע תערובת בין המינים. רק כך כל אחד ירגיש שהוא מגשים את עצמו בצורה מלאה, ורק ממקום כזה אפשר להגיע לשלום ולאחדות.
לדוגמה, לעם ישראל יש תפקיד שונה מאומות העולם. אין מה לערבב ביניהם וערבוב כזה לא יוביל לשלום כלשהו, כי התערובת אינה מאפשרת לאף אחד מהם למלא את תפקידו הייחודי. דווקא כאשר יש מחיצה בין ישראל לעמים, עם ישראל יכול למלא את תפקידו ושאר העמים יכולים למלא את תפקידם מתוך הרמוניה.
אותו עיקרון בהבדל שבין גברים ונשים. גברים נבראו עם אופי ייחודי ונשים עם אופי ייחודי. ערבוב בין המגדרים מפריע לכולם למלא את תפקידם הייחודי. דווקא כאשר יש הפרדה בין גברים ונשים, וכל אחד פנוי למלא את שליחותו בעולם – דווקא אז האחד יוכל להשלים את השני.
לכן עיקרו של איסור בשר בחלב נאמר בנוגע לבישול. בישול מבטל את המציאות הקודמת של חומרי הגלם ויוצר מציאות חדשה. במקרה הזה, כיון שבשר בחלב הם שני דברים מנוגדים, אין לערבב את האחד עם השני ולא לבשל אותם ביחד.
