הלכות וסגולות סוכות

בסוכות תשבו שבעת ימים

״בסוכות תשבו שבעת ימים…״
כמה רגעים על אחד החגים החשובים ביותר לעם ישראל
אז למי ששכח למה קוראים ״לחג סוכות״ בשמו? מהם ערכי החג? מהם מצוות ״חג הסוכות״? הכל נמצא כאן
אז קודם כל ״לחג הסוכות״ קוראים בשמו "חג סוכות" משום שבימי החג נהוג לשבת בתוך ״סוכה״ כפי שנאמר
"למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא) מכאן שמקור שמו של החג במצווה המרכזית שלו ישיבה בסוכה זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים לפי פרשנות אחרת הישיבה בסוכה היא זכר "ענני הכבוד" שהגנו על בני ישראל במדבר ״חג סוכות״ מתחיל חמישה ימים לאחר יום הכיפורים
סוכות הוא ״חג מקראי״ הנחוג במשך שבעה ימים
בחג הסוכות מצווה ליטול את ארבעת המינים.
״ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה׳ אליהכם שבעת ימים״
נטילת ארבעת המינים או נטילת לולב כפי שהמצווה מכונה בלשון חז"ל היא לקיחת ארבעה מיני צמחים לולב (השדרה המרכזית של הדקל) אתרוג (ממשפחת פירות ההדר) שלושה הדסים ושתי ערבות (ערבי נחל) ונענועם בכל יום מימי החג חוץ מיום השבת במקרא כתוב בפירוש רק לגבי הלולב ("כפות תמרים") והערבה ("ערבי נחל") ואילו לגבי האתרוג ("פרי עץ הדר") וההדס ("ענף עץ עבות") המקרא כותב באופן עמום ומהות הפרי התפרשה על ידי חכמי תורה שבעל פה.
אחד ההסברים שניתנו למצווה זו היא לשמוח עם ״הטבע״ ולהודות לאלוהים על האסיף דרשנים שונים סיפקו הסברים רבים לשאלה מדוע נבחרו דוקא ארבעת המינים הללו. יש שראו בהם סמל לאנשים השונים בעם ישראל לפי תכונותיו של כל מין, כך שכל אחד מארבעת המינים מאופיין בתכונות מיוחדות ויחד הם מסמלים את עם ישראל.
אתרוג – יש בו טעם (בהיותו פרי) וגם ריח טוב.
לולב – טעם יש לו (פרי התמר) אך ריח אין לו.
הדס – יש לו ריח אך אין לו טעם.
ערבה – אין לה לא טעם ולא ריח.
חלוקה זו מסמלת את כל הסוגים שבעם ישראל
טעם וריח – אלה היהודים שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים.
טעם בלי ריח – יהודים בעלי תורה שאינם עוסקים כל כך במעשים טובים.
ריח בלי טעם – בעלי מעשים טובים אך אין להם תורה לא טעם ולא ריח.
חג סוכות שמח.

הלכות סוכות

"אין לך מעוטר ומשופע במצוות ובקרבנות כחג הזה:
סוכה, ארבעה מינים של לולב -שהן מצוות מן התורה;
ניסוך המים – שהוא הלכה למשה מסיני; ערבה בהושענא
רבה – שהוא מנהג הנביאים; ותוספת ציווי על שמחה – שגם
היא מן התורה, ככתוב:
"ושמחת בחגך… והיית אך שמח" (דברים טז) וכן נאמר לעניין מצוות הלולב: "ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים" (ויקרא כג) . לפיכך אנו קוראים אותו בתפילה: "זמן שמחתנו".
(ספר התודעה)

מצוות השמחה בחג הסוכות (אתר הידברות)

ב'פלא יועץ' מובא בשם 'גורי האר"י' ז"ל, שמי שיהא שמח וטוב לב ולא יצטער כלל בחג הקדוש הזה, מובטח לו שתעלה לו שנה טובה ויהיה לעולם שמח". הרמב"ם: "השמחה שישמח אדם בעשיית המצווה ובאהבת האל שציווה בהן, עבודה גדולה היא". הגאון מוילנא אמר שמצווה זו היא מן המצוות הקשות שבמצוות החג, שישיש וישמח בכל רגע ורגע מן היום טוב, ולא יבא לידי עצבות אפילו לרגע כמימרא. יש להרבות בתפילה ולבקש מה' על שמחת הנפש, ואף דוד המלך התפלל על השמחה: "שמח נפש עבדך", וכן בתפילת שמונה עשרה: "והסר ממנו יגון ואנחה".

6 סגולות מצוות סוכה (מאתר הידברות)

1. על ידי קיום מצוות סוכה יש ביד האדם לקרוע גזר דינו שפסקו עליו בימים הנוראים – על ידי השמחה במצוות סוכה.

2. בשכר מצוות סוכה זוכה האדם להינצל מן הדינים והפורענויות. מקור הדברים הוא בזוהר, שיעקב ברח מעשיו אל תוך הסוכה.

3. ה'תפארת שלמה' מבאר את דברי חז"ל: "מצטער פטור מן הסוכה" – בסגולת מצוות סוכה אפשר להיפטר מצערו ומצוקותיו, והיינו ש'מצטער פטור' מצרותיו על ידי מצוות 'סוכה'. באופן זהה מבואר 'חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה' – שיהיו נפטרין מכל חולי ומכאוב, ויתרפאו רפואת הנפש ורפואת הגוף על ידי הסוכה.

4. ה"שפת אמת" מפרש את נוסח הברכה בשמונה עשרה: "מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה" – מלך – זהו ראש השנה, ממית ומחיה – זהו יום הכיפורים, שהקדוש ברוך הוא יושב על כיסא מלכותו במשפט וחותך קצבת חיים לכל ברואיו, 'ומצמיח ישועה' – בחג הסוכות שאפשר לפעול ישועות ולבטל את הגזרות רעות, וכל המשפט בראש השנה היה להצמיח ישועה זו.

5. המקיים מצוות סוכה זוכה לאריכות ימים. ניתן לרמוז מהפסוק: "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות", "אזרח" בגימטריה "גבורה", שהבטיח הקב"ה שכל היושבים בסוכה יהיו אורחים וזקנים, ולכן אזרח בגימטריה גבורות, שיגיע לגבורות, כמו שכתוב 'ואם בגבורות שמונים שנה'.

6. ה'כף החיים' מביא בשם ה'יפה ללב': "מאן דזהיר במצוות סוכה, ולעשותה כתיקונה, מובטח לו שלא יהיה מריבה בתוך ביתו כל אותה שנה', ובספר 'סגולת ישראל' מביא סגולה למחלוקת: "ילמד מסכת סוכה בכל ימות השנה, כמו שנאמר: "תצפנם בסוכה מריב לשונות".

שיר הלל לסוכות

ארבעת המינים למה

5/5

תגובה אחת

  1. — קיצור הלכות חול המועד —
    לימוד ההלכות יהיו לעילוי נשמות החיילים הקדושים
    גל קובי ותומר חזן יהי זכרם ברוך
    א: ימי חול המועד נקראים בתורה "מקראי קודש". בימים אלה אסור לעבוד (למעט מקרים מיוחדים) ובזה שונים משאר ימי החול שאין בהם קדושה.
    ב: אסור להסתפר ולהתגלח בימי חול המועד, כולל ערב שמחת תורה.
    ג: אסור לכבס בחול המועד אפילו לצורך מיידי, למעט מגבות ובגדי קטנים.
    ד: כתיבה רגילה מותרת בחול המועד, ויש מחמירים לשנות קצת בכתיבה.
    ה: כתב אומנותי (סת"ם, גרפיקה..) אסור. לכן אין לתקן ס"ת תיקון מקצועי כשיש ס"ת אחר.
    ו: יש מתירים כתיבת חידושי תורה במעבד תמלילים בחול המועד. (ילקו"י) ויש אוסרים.
    ז: אסור לסחור בחול המועד למכור או לקנות, למעט מוצרים שצריך לחול המועד, או שעלול להיות הפסד כספי מהקרן אם לא ימכרו המוצרים מידית.
    ח: פועל שחושש שיפוטר אם לא יעבוד בחול המועד, ולא יכול לקבל חופשה על חשבון חופשתו השנתית, רשאי לעבוד בחול המועד.(הגר"ע יוסף)
    ט: עבודה שהיא לצורך רבים מותרת בחול המועד, (וצריך קודם לשאול רב)
    י: אין מניחים תפילין בחול המועד
    (ההלכות נלקחו מדף הידברות)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב print
Print
שיתוף ב telegram
Telegram
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב pinterest
פינטראס
שיתוף ב facebook
Facebook

עוד פוסטים דומים

לימוד חסידות ללג בעומר

לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל

בס"ד שיעור לימוד ל"ג בעומר לימוד שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב מאת הרבי מליובאוויטש | שיעור וידיאו עם אברהם ניסניאן, צבי וילור צידון ויוסף סגל לימוד מוביל

קרא עוד
תזכורת לפני חג הפסח

תזכורת לפני חג הפסח

לעשות ברכת האילנות ללמוד הלכות לפסח הגעלה, קנייה, טבילת כלים לקנות מצות שמורות לקנות יין אדום קידוש לבנה לתת קמחא דפסחא שווי סעודת חג כל 8

קרא עוד
הא לחמא עניא

בס"ד שיעור וידיאו הכנה לפסח לפי שיחה של הרבי מליובאוויטש למה מתחילים את הסדר עם "הא לחמא עניא" ומידת הביטול

שיעור חסידות לפסח שיעור הכנה לפסח לפי שיחה של הרבי מליובאוויטש למה מתחילים את הסדר עם "הא לחמא עניא" ומידת הביטול שיעור תורה בנושא הרבי מליובאוויטש

קרא עוד
תפילה למציאת הטוב

תפילה לכל בקשה

אוסף תפילות לכל בקשה, עצלות וכו מוכן לשיתוף והפצה ה' אחד הענק לי את העוז להשיל מעלי כל עצלנות ואדישות שבנפשי, אשר מעיקות על גופי האפשר

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: