פרשת וישלח
ויהי בבוקר והנה היא לאה
השבוע נסגר מעגל שנפתח בשבוע שעבר. יעקב רצה להתחתן עם רחל, ועבד למענה שבע שנים. השקיע בה עשרות אלפי שעות עבודה בשווי כמיליון ש"ח. ואז, בחסות החשיכה, התרחשה אחת הקומבינות הגדולות בהיסטוריה שלנו… כשהתחיל להאיר, התבררה התרמית, "ויהי בבוקר והנה היא לאה". יעקב לא נכנס לדיכאון ולא אמר ללאה לעזוב את הבית. הוא הבין שהעולם מתנהל בהשגחה העליונה, ולא תמיד התוכניות שלנו הם הדבר הנכון.
ומה קרה בסוף? בפרשת השבוע אנו קוראים שרחל נפטרה בדרך. יעקב חי איתה רק 14 שנה, והיא ילדה שני ילדים בלבד. דווקא לאה, זו שלא הייתה מתוכננת כביכול, חיה איתו רוב ימיו, ממנה באו שישה ילדים, והיא זו שנקברה עמו במערת המכפלה. אומרים שזה קורה לכל אחד. הוא מתכנן להתחתן עם רחל, ויהי בבוקר והנה היא לאה. אחרי החתונה הוא מגלה שזה לא בדיוק לפי החלומות שלו… כך גם בנוגע לילדים, עבודה, מקום מגורים ועוד.
במקום להיות תקוע בחלומות שלך ולבכות ולהתלונן, תבין שיש מישהו שמנהל את העולם ויש לו תוכניות אחרות. שמח במה שהוא נתן לך, כי לאחר מעשה מסתבר שדווקא זה מה שטוב לך, זה חלקך.
הרב חיים הבר
ממתק לשבת פרשת וישלח תשע"ז
מעשה בבחור צעיר, שסיים לימודי ציור ורצה לבחון את יכולותיו בתחום. הוא צייר ציור מושקע מאוד, הניח אותו על כן ציור באחד הקניונים המקומיים, וכתב מתחת לציור: "אני צייר מתחיל, ואשמח לקבל ביקורת על הציור שלי. כל מי שרואה כאן בעיה, טעות בפרופורציה או במשחק הצבעים וכד' – שייקח בבקשה, את העט השחור שהשארתי למטה, ויסמן לי איקס על המקום הבעייתי".
למחרת הגיע ידידנו הצייר המתחיל לקניון, וחשכו עיניו – הציור מלא איקסים, כמעט עד אפס מקום, בבושת פנים הוא הוריד את ציורו וחשב לעצמו: "אין לי עתיד בציור". הוא לקח את הציור למורה, וסיפר לו על הניסיון המר. שאל אותו המורה: "האם תוכל לצייר ציור זהה לציור הזה?" "בוודאי", ענה הצייר המתחיל, וניגש מיד למלאכה. כעבור שלושה ימים הציור השני היה מוכן, זהה לחלוטין לקודמו.
הצייר והמורה לקחו את הציור החדש, הניחו אותו על כן ציור בקניון אחר, וכתבו למטה כמעט אותו נוסח: "אני צייר מתחיל, ואני מעוניין לקבל ביקורת על הציור שלי". אך הפעם הורה המורה לכתוב, בשונה מהפעם הקודמת: "מי שרואה פה בעיה כלשהי, ירגיש בבקשה חופשי לתקן ולשפר, השארתי סט של צבעים ומכחולים לשימושכם…"למחרת הגיע הצייר, ונוכח לראות שאף אחד לא נגע בציור, גם שבוע לאחר מכן אף אחד לא תיקן כלום, חודש חלף ושום תיקון לא בוצע. אמר לו המורה: "רואה אתה את ההבדל? להגיד מה לא בסדר – כולם יודעים, אבל לתקן כמעט אף אחד לא יכול."
*
בפרשתינו אנחנו קוראים על כך שיעקב שולח שליחים לעשיו והוא מורה להם לומר לעשיו "כה אמר עבדיך יעקב עם לבן גרתי… ויהי לי שור וחמור וצאן ועבד ושפחה…" בתורת החסידות כתוב שביאת הגאולה תלויה בעבודה של כל אחד ואחד מאתנו בתיקון העולם ושימוש בכל חלקיו לקדושה, לכן יעקב אומר לעשיו ויהי לי שור וחמור וכו' שאני מצדי השתמשתי בכל הדברים הגשמיים בצורה הנכונה והטובה ובזה העליתי לקדושה את כל החלקים שלי בעולם ויעקב מקווה שגם עשיו עשה את עבודתו ואז באמת אפשר לצעוד יחד לעולם יותר טוב עולם של גאולה, אך השליחים חוזרים ואומרים לו באנו אל אחיך אל עשיו" אמנם מבחינתך הוא אחיך אבל מבחינתו הוא עדיין עשיו כי עוד לא עשה את החלק שלו בתיקון העולם ולכן לא יכולה עדיין לבוא הגאולה.
*
לכל אחד ואחת מאתנו יש את החלק שלו בעולם שעליו לתקן ולפעמים קל לנו להסתכל ולהגיד כמה רע יש כאן ולמה הקב"ה ברא עולם כזה מקולקל, אבל התורה מלמדת אותנו שבמקום להגיד כמה רע, פשוט עלינו לקחת את המכחול, לתקן ולהיות חלק מעולם מתוקן שיביא לגאולה.
*
ביום שלישי הקרוב יחול התאריך י"ט בכסלו – ראש השנה לחסידות, תורת החסידות מלמדת אותנו על הכוחות האדירים שיש לכל אחד מאתנו וגורמת לנו לפעול בעולם בצורה נכונה, במקום לשים איקס על המקומות הלא טובים שבעולם, פשוט לקחת את המכחול ולצייר אותם מחדש באור יפה ובהיר, וכפי שהרבי מליובאוויטש לימד אותנו, במקום להסתכל על מדינות מסוימות בעולם ולהגיד כמה חושך יש שם, הוא שלח שליחים להאיר אותם וכך גם כל אחד מאתנו יכול, במקום להתלונן על כך שאין אחדות בארץ לפתוח את הדלת לשכן השונה ממני ובמקום לבכות על הרע שיש לנו פשוט לנסות לתקן אותו.
ימים אלו הם ימים טובים להחלטה על הוספה בלימוד בתורת החסידות, תורה זו נותנת את הכלים והכוחות לראות את הפוטנציאל החיובי שבכל דבר בעולם וכשמשתמש בכוחות אלו כראוי, נזכה להכין את העולם לגאולה שלימה שתבוא בקרוב ממש.
שבת שלום ומבורך ! מחב"ד תאילנד
השבת פרשת וישלח (שלב הירידה שלפני העלייה)
כשהתפלל יעקב אל ה' שיצילנו מיד עשיו, התבטא במילים "קטונתי מכל החסדים". המשמעות הפשוטה של המילים הללו מובאת ברש"י: "נתמעטו זכויותיי על-ידי החסדים והאמת שעשית עמי. לכך אני ירא, שמא משהבטחתני – נתלכלכתי בחטא, ויגרום לי להימסר ביד עשיו".
לכאורה לא הייתה ליעקב סיבה כלשהי לדאגה, שהרי הקב"ה הבטיח לו שיהיה עמו וישמרנו. אולם יעקב חשש בכל-זאת, שמא מאז אותה הבטחה נכשל בחטא, והדבר הזה עלול לגרום לביטול הבטחתו של הקב"ה.
אולם הסבר זה דורש הבהרה: איך ייתכן שיעקב אבינו חשש שמא נכשל בחטא, והלוא הוא הכיר את מצבו הרוחני המושלם וידע שלא חטא מעולם?! אפשר להבין את חששו ש"נתמעטו זכויותיי על-ידי החסדים שעשית עמי", שכן כשעושים לאדם נס – מנכים לו מזכויותיו, והיות שה' חולל ליעקב ניסים גדולים – כמו, לדוגמה – שהוא חצה את הירדן במקלו (שם מקל על הנהר – והירדן נבקע), לכן חשש מניכוי זכויותיו, אך אין לכך שום קשר לחטאים שיבטלו את הבטחת ה'!
ההסבר הוא, שאין מדובר כאן בחטא כפשוטו, אלא בשלב של ירידה ("קטונתי") שבין שתי דרגות. צדיקים נתונים בתנועה של עלייה מחיל אל חיל, ויש נקודה שבה הצדיק עוזב את השלב הקודם, אך עדיין לא הגיע לשלב הבא, וזו נקודה של ירידה.
יעקב אבינו היה בדרכו מחרן לארץ-ישראל. הדרך הזאת הייתה גם תהליך של עלייה מדרגה לדרגה – יעקב התעלה מדרגת חוץ-לארץ לדרגה העליונה של ארץ-ישראל. כאשר התקרב למפגש עם עשיו, עמד בדיוק בנקודה של מעבר בין הדרגות ("קטונתי"), והוא חשש שלעומת הדרגה העליונה המצופה ממנו, הירידה שבה הוא שרוי עכשיו תיחשב בבחינת חטא והיא עלולה לגרום שיימסר ביד עשיו.
לכן התפלל יעקב וביקש: "הצילני-נא מיד אחי, מיד עשיו". אמנם מאז ההבטחה שקיבל מהקב"ה התעלה יעקב עליות אחר עליות, אבל הואיל ועכשיו עמד בכל-זאת במצב של 'קטנות' וירידה, הרגיש שהוא נזקק לשמירה גדולה.
אדמו"ר הזקן, בעל התניא, ציטט פסוק זה לאחר שחרורו, והסביר שבגלל ריבוי החסדים "נדמה בעיניו שחטא". הפירוש 'חטא' הוא מלשון חיסרון (כמו שנאמר: "והיינו אני ושלמה בני חטאים", במובן של חיסרון). כלומר, לנוכח ההתגלות הגדולה של חסדי ה', מרגיש האדם שמצבו הרוחני אינו שלם.
זו משמעות הירידה והנפילה שהייתה אצל יעקב: דווקא בגלל ריבוי החסדים שעשה עמו הקב"ה, חש יעקב שהיה עליו לעבוד את ה' ביתר שאת ויתר עוז, ולכן הרגיש שמצבו הנוכחי הוא בבחינת "קטונתי", עד שנזקק להתפלל אל ה' שיצילנו מיד עשיו.
(לקוטי שיחות כרך כ, עמ' 166)
מוקדש לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה לרפואה שלמה
