אבסטרקט רקע מנורה

בפרשתנו כתוב "ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה" (כא, יג). ובכתבי האריז"ל (שער הפסוקים כאן) מקשה, מדוע כתוב תחילה "אנה לידו" לשון נסתר, ואחר כך "ושמתי לך" לשון נוכח, ולכאורה הי' צריך להיות כתוב "ושמתי לו מקום"?

ויש לבאר הדברים על פי מה המבואר בלקוטי תורה (לכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, פ' ראה לב, ג) בענין הכתוב "קראו שם פרעה" (ירמי' מו, יז), שכל ענייני הקליפות מקומם "שם", היינו, במקום אחר שאינו מקומם של ישראל.

כי, האפשרות לעשות היפך רצון ה' אינו "נוכח" וקיים באיש ישראל מצד עצמו, שהרי נשמתו קדושה היא, ואינה שייכת לעבור על רצונו יתברך. ורק היצר הרע ונפשו הבהמית הם הפועלים את האפשרות לעבור עבירה ר"ל.

ועל פי זה יובן מה שכתוב "והאלקים אנה לידו" לשון נסתר, כי ענין החטא אינו "נוכח" באיש ישראל מצד עצמו, אלא מגיע מ"שם" – ממקום הקליפה ויצרו הרע. ולכן אין העבירה מתייחסת להאדם עצמו "אנה לידך" אלא "לידו" לשון נסתר, הוא יצרו הרע.

אמנם, ע"י העבירה נעשה פגם גם בנשמה הקדושה, והנשמה צריכה לעבוד ולתקן את הפגם. ולכן כתוב בתיקון החטא "ושמתי לך" לשון נוכח, כי תיקון החטא צריך להיות ע"י נפש האלקית.

(ע"פ לקוטי שיחות ח"ט עמ' 302)

5/5

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

האם "אתה" עובר עבירה או רק "הוא"?

עוד פוסטים דומים

כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
שבת חלת מפתח

שבת חלת מפתח

הידעת שבת לאחר שביעי של פסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: