"הפעולות הפשוטות והנורמאליות של הרצון להקשיב לבן הזוג, לעודדו וכדו ‘, נושאות בתוכן משמעות גדולה מאוד, שכן הן מוציאות אל הפועל את המהות האחת, את הקשר בפנימי והעמוק שבין האיש לאשה. כאשר שניהם יושבים בבית ומשוחחים, והבעל מקשיב לאשתו ושומע מה עבר עליה בבית, בעבודה או בלימודים, וכן האשה שומעת מה עבר על בעלה במשך היום – אלו אינם דיבורים רגילים בין שני אנשים. שיחה של זוג
נשוי, גם אם היא קצרה, היא בעלת משמעות גדולה מאוד. שכן כאמור, ביסוד הקשר ביניהם עומדת אמת אידיאלית, כללית, אחדותית
שממנה נובעת תכונת האחדות העמוקה הדוחפת אותם להתקשר זה אל זה, והיא היוצאת אל הפועל ומתבטאת בשיחות פשוטות אלו,
ובהקשה הפשוטה שבהן. לא הקשבה כדי לצאת ידי חובה, וכן לא הקשבה כדי לשפר ולתקן את מעשיו של בן הזוג, ובודאי לא הקשבה כדי
לשפוט ולערוך לו מבחנים במה הוא הצליח ובמה הוא נכשל, אלא הקשבה מתוך רצון לשמוע מה עבר על בן הזוג: לשמוע כדי להשתתף, להיות עמו.“
(הרב בלייכר, שכינה בינהם)
עירוב תבשילין הלכה למעשה
כאשר יום-טוב חל ביום שישי, קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית מלאכות לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג עצמו בלבד, אבל לא לצורך
