דבר תורה קצר לפרשת משפטים | חסידות | ווידיאו | באנארים

דבר תורה קצר לפרשת משפטים | חסידות | ווידיאו | באנארים

ממתק לשבת פרשת שמיני תשע״ז

מספר שליח חב״ד לבנקוק:
״ישבנו בסעודת שבת בבית חב"ד בבנגקוק
לפתע נכנס בריצה אחד המטיילים וסיפר שיש מטיילת
שרכב פגע בה ממש מול בית חב"ד,
היא נפלה והתעלפה ולא מצליחים להעיר אותה,
רצתי מהר למטה בדרך שאלתי אם מישהו מכיר אותה, אם יודעים אם היא ישראלית, אף אחד לא ידע לומר לי.
יצאתי מבית חב"ד ומיד ראיתי שזו מישהי שאני מכיר, היא הייתה אצלנו כמה ימים קודם לכן, ידעתי איך קוראים לה, פניתי אליה בשם והיא התעוררה מיד, כמה מהישראלים שעמדו שם לקחו אותה ופינו אותה לבית רפואה וברוך השם אחרי כמה שעות היא חזרה אלינו בריאה והכל היה בסדר.
במוצאי שבת, פונה אלי אחד מבעלי החנויות המקומיים ואומר לי אני חייב להגיד לך שהערבות ההדדית שלכם מדהימה אותי תמיד, היום במקרה ראיתי את התאונה וראיתי שכל הישראלים שעברו באזור עצרו מיד לעזור לה, הם לא ידעו מי היא, לא ידעו שהיא ישראלית וישר עזרו לה, וכל המקומיים וכל התיירים שעברו כולם המשיכו ללכת ואפילו לא עצרו,
הערבות הזו מרגשת ומדהימה״.

*

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על הקמת המשכן, שבעה ימים אהרון ובניו מקימים את המשכן כל יום ועדיין השכינה לא שורה, הם לא יודעים האם השכינה לא שורה בגלל שהם לא בסדר, אהרון אומר אולי בגלל שהשתתפתי בחטא העגל למרות שזה היה בעל כורחי, אולי לכן השכינה לא שורה, מגיע היום השמיני ומשה מתפלל ואומר
"ויהי נועם השם אלוקינו עלינו"
הוא מתפלל שתשרה שכינה במעשה ידיהם והשכינה שורה,
אז כולם רואים שמעשי ידיהם רצויים ושאהרון הוא הכוהן הגדול,
משה רבינו לכאורה היה אמור לקנא,
לא הבנים שלו נבחרו לכוהנים גדולים, דווקא אחיו והבנים של אחיו הם הכוהנים, אבל משה רבינו מקבל את זה באהבה ומתפלל להצלחת אחיו,

*

משה רבינו מלמד אותנו עד כמה צריכה להיות אחווה בין אחים,
כבר מהרגע הראשון כשהקב"ה פונה למשה ואומר לו לגאול את עם ישראל הוא אומר לו "אהרון אחיך יהיה נביאך", משה מקבל את זה
ומבין שזה מה שצריך להיות, הם נותנים לנו דוגמה איך צריכה להיות אהבה ואחווה בין אחים.

*

יהי רצון שנזכה ללמוד ממשה ואהרון להיות באהבה ואחווה אמיתית
ובזכות האהבה שבתוכנו, בזכות האחדות שבתוכנו נזכה לגאולה שלמה
שתבוא בקרוב ממש.

 

סימני הכשרות של 📱 הפלאפון

נכנסתי לחנות הטלפונים וניסיתי לבדוק מהם סימני הכשרות של סמארטפון? האם יש סימנים כאלו?

ואז מצאתי אותם בפרשת השבוע. מתברר שסימני כשרות של סמארטפון הם כמו של דגים: סנפיר וקשקשים.

מצד אחד סנפיר – איתו הדג שוחה ומתקדם. היהדות לא נבהלת מקידמה, אלא מעודדת התחדשות ופיתוח טכנולוגי, כחלק ממימוש הפוטנציאל הקיים בבריאה. קנה לך סמארטפון עם סנפיר, מתקדם ועדכני.

מצד שני קשקשים – מעין שריון הגנה לדג. לצד הקידמה, היהדות דורשת הגנה, סינון ובקרה על התכנים שנכנסים אלינו. האם הסמארטפון שלך מוגן מפני סכנות לגוף ולנפש?

רק אם לסמארטפון שלך יש גם סנפיר וגם קשקשים – אתה יכול לשחות בביטחה!

שבת שלום,
הרב חיים הבר
בית חב"ד שכונה ט' באר שבע
ואם גם אתם רוצים להכשיר את הסמארטפון, הנה אחת הדרכים לעשות זאת: https://sinun.org.

 

השבת מברכים בבתי הכנסת ב'ברכת החודש' את חודש אייר שראשי התיבות שלו הן " אני י- י(=אחת הצורות בהן נכתב שמו של אלוקים בתורה) רופאך, פסוק אותו קראנו אך השבוע בסיום שירת הים בשביעי של פסח. ברכה לראש חודש אייר
מה ההבדל בין רפואתו של אלוקים לרפואה בידי אדם?
אומרים חכמינו שרפואת בשר ודם משאירה סימנים, אך רפואת אלוקים עוקרת את החולי מעיקרו.

כך גם מכנה הזוהר את המצה כ"מאכל האמונה ומאכל הרפואה". יש אמונה הבאה בעקבות נס רפואי, אך כשמקדימים את האמונה, יש בכוחה להביא בכנפיה את הרפואה השלימה והמוחלטת.

 

 

ממתק לשבת פרשת שמיני תשע"ט 2019

לפני כעשרים שנים נסע רב חבדניק צעיר בקנדה לניו יורק נסיעת לילה אחרי חתונה ואחרי כמה שעות נהיגה הרגיש שהוא מאוד עייף וחייב לעצור לנוח, ירד מהכביש המהיר ביציאה הראשונה והחל לחפש מלון אבל הוא נוסע ונוסע ואין שום מלון באופק, רק אחרי כחצי שעה נסיעה מצא סוף סוף שלט "מוטל" הוא נכנס לקבלה, יושבת שם פקידה חצי ישנה ואומרת לו אני מצטערת אין לנו חדרים פנויים, הבחור אומר לה תגידי לי היכן יש מלון נוסף כי אני ממש לא מסוגל לנהוג יותר ואני חייב לישון כמה שעות, היא עונה לו " האמת היא שבכל האזור אין שום מלונות אבל יש כאן בית אבות כמה קילומטר מכאן ששם כשיש חדר הם משכירים" הרב הצעיר מגיע לאותו בית אבות והבחור הנחמד בקבלה אומר לו שיש בדיוק חדר שהתפנה באותו יום ונותן לו מפתח, החבדניק מעדיף לא לחשוב מה זה חדר שהתפנה בבית אבות ופשוט הולך לישון כמה שעות,


בבוקר הוא מתפלל ולפני צאתו לדרך הוא חושב לעצמו, "אם הגעתי עד לכאן בהשגחה פרטית כנראה שיש לי כאן שליחות" הוא חוזר פנימה ושואל את הפקיד "אם יש כאן יהודים?" והפקיד אומר לו "מעניין שאתה שואל כי היה לנו כאן רק יהודי אחד שהיה גר בחדר שישנת בו והוא נפטר אתמול, אנחנו עכשיו מחכים לכומר שיבוא לקחת אותו לקבורה" הרב הצעיר אומר לו "בטח אתה מתכוון שאתם מחכים לרב?" והפקיד אומר לו לא אנחנו מחכים לכומר כמו לכולם, התחיל הרב להסביר לו את חשיבות הקבורה היהודית ובשלב מסויים הפקיד אומר לו "אתה יודע מה ? אתה רב? אקח את הפרטים שלך, אוציא לך תעודת פטירה ותיקח איתך את הנפטר, החבדניק שלנו נדהם לרגע מהרעיון אבל כשהתעשת הבין שלצורך זה נשלח לשם ומיד הסכים ואחרי כחצי שעה יצא לדרך עם מטען קצת חריג…


נסע מיד לקהילה היהודית הקרובה והחל להסביר למזכיר הקהילה את העניין, אך המזכיר אמר לו "הרב לא כאן תחזור מחר", כשראה שלא מכאן תבוא הישועה נסע לעוד קהילה ושם סיפר לרב את גודל העניין ושניהם מתפעלים איך הגיע בדיוק בזמן להביא יהודי לקבורה יהודית, הרב מספר לו שבבית הקברות שלהם יש חלקה מיוחדת שמישהו תרם עבור יהודים גלמודים ובודדים שיוכלו להיקבר שם ללא תשלום, שני הרבנים הולכים להכין את הנפטר לטהרה ופתאום רב הקהילה צועק "זה לא יאומן, היהודי הזה היה חבר בקהילה שלנו, לפני כחמש שנים הוא נעלם וכולנו חיפשנו אותו בעזרת המשטרה אך לא מצאנו אותו ותראו באיזו השגחה פרטית הוא חזר להיקבר בדיוק כאן בבית הקברות הקהילתי שלנו, אך מה שיותר מדהים זה שחמש שנים לפני שהוא נעלם היהודי הזה הוא זה שתרם את החלקה המיוחדת לאנשים גלמודים כאן בבית הקברות, השגחה פרטית!


בפרשת השבוע שמיני התורה מונה את העופות הטמאים ואחד העופות שמוזכר הוא ה"שלך" רש"י מסביר ששלך הוא עוף שצולל למעמקי הים ושולה משם דגים למזונו.
מסופר בגמרא שכשרבי יוחנן היה רואה את השלך היה אומר את הפסוק "משפטיך תהום רבה" שגם במעמקי הים הקב"ה מחליט איזה דג צריך למות ואז מגיע השלך ושולה אותו מהים.
בעל התניא מביא את המאמר הזה כהוכחה לכך שהקב"ה משגיח בהשגחה פרטית על כל פרט ופרט בבריאה גם על החי צומח ודומם ולא רק על מין המדבר.
הלימוד שלומדים על השגחה פרטית דווקא מהשלך הוא מדוייק כי הרי העולם שלנו הוא עולם שעל פניו לא רואים בו את יד השם המכוונת ומשגיחה והכל נראה כאילו נתון רק לחוקי הטבע אבל בתורת החסידות כתוב שטבע זה גם מלשון טביעה כמו הדברים שטובעים בים ולא רואים אותם למרות שהחפץ קיים שם בשלימותו כך גם הטבע מטביע את ההשגחה האלוקית למרות שהיא נמצאת כאן בשלימותה.


השלך מלמד אותנו שכמו שכשמסתכלים על פני הים לא רואים כלל מה שיש בפנים אבל בהשגחה פרטית הוא יודע מה עליו לעשות, צולל פנימה ושולה את הדג המסויים שהגיע זמנו להיאכל, כך גם כשאנחנו מסתכלים על העולם נראה כאילו הכל טבעי אבל אם נצלול ונסתכל קצת יותר פנימה נראה את ההשגחה הפרטית שמנהלת ומתכננת כל פרט על הצד הטוב ביותר.
יהי רצון שנצליח למקד את מבטינו פנימה ולראות את האלוקות שנמצאת בכל דבר בבריאה ובקרוב ממש נזכה לעולם של גאולה שבה יראו כולם את ההשגחה האלוקית בצורה היפה והברורה ביותר בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך!

יש קונה עולמו בשעה אחת

שעון הקיץ תפס את כולנו לא מוכנים, חבל"ז. כל כך הרבה תכננו לעשות בשעה שנעלמה לה פתאום…

בעידן של 'חלונות קופצים' והסחות דעת בלתי פוסקות, בכביש כמו בחיים כולם, אקטואלי ביותר המתכון שנתן פעם הרבי ל'הצלחה בזמן':

הוא הסביר כי זו נגזרת מהיכולת שלנו להיות שקועים ומונחים במה שאנו עושים באותו הרגע ולא לחשוב או לרדוף בו זמנית אחר הדבר או הרגע הבא…

בדמי הכיס שקיבל רבי יוסף יצחק (הריי"צ) מאביו בילדותו, בתמורה לשינון משניות בעל פה, הוא התלבט אם לקנות ספרי קודש או שעון. בסוף הוא בחר בשעון שיזכיר לו לנצל את הזמן וללמוד בספרים…

אז שיהיה בהצלחה, 'חבל על הזמן'…

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ. אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות.
  •  
  •  
  •  
  • 23
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •   
  •  
  •  
    23
    Shares
טיול בניו יורק
כנסו לקרוא חוויות של מטיילים
המלונית של צבי בניו יורק
נוח לכיס ונוח לטיול

 

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. השבת פרשת שמיני
    (כוחו של ציבור)

    פרשתנו דנה בין השאר בהלכות טומאה וטהרה. בעניינים אלה יש חשיבות רבה למידת נאמנותו של אדם, המצהיר כי מזון או משקה כלשהו טהור.
    ההלכה קובעת, שעם-הארץ נאמן על טומאות חמורות אך לא על טומאות קלות. עם-הארץ המצהיר כי הוא טהור מטומאת מת – מאמינים לו, שכן טומאה זו חמורה ביותר, ומן הסתם נזהר בה ולמד את דיניה, ואם נטמא – ודאי הקפיד להיטהר כהלכה. אולם בטומאות קלות יותר אין סומכים על עמי-הארץ, מכיוון שאינם בקיאים בדינים אלה. וכך פוסק הרמב"ם, שעמי-הארץ "אינן נאמנין על הטהרות, לפי שאינן בקיאין בדקדוקי טהרות וטומאות".

    הלכה זו היא בתוקפה כל ימות השנה, אבל בימי העלייה לרגל יש להתייחס אל כל יהודי, גם אל עם-הארץ, כאל טהור לחלוטין, גם מהטומאות הקלות; הוא, כליו ומזונו. וכך פוסק הרמב"ם: "טומאת עם-הארץ ברגל – כטהרה היא חשובה, שכל ישראל חברים הם ברגלים… מפני שהכול מטהרין עצמן ועולים לרגל".
    ומה לאחר הרגל? כותב הרמב"ם: "משעבר הרגל – חוזרין לטומאתן". לאחר העלייה לרגל חוזרים עמי-הארץ לחזקתם, שאינם יודעים להיזהר בדיני הטומאות הקלות.
    נשאלת השאלה: ממה-נפשך, אם הם טמאים – נשארת בהם טומאתם גם ברגל, ואם הופקעה מהם הטומאה, כיצד היא חוזרת לאחר הרגל?

    בתלמוד הירושלמי והבבלי ניתנו טעמים שונים להלכה זו. על-פי התלמוד הירושלמי, הסיבה לטהרה ברגל היא בעלייה לירושלים. זו "עיר שחוברה לה יחדיו", והיא עושה את כל ישראל ל'חברים' (תלמידי-חכמים). ובפשטות, כשיהודי עולה לרגל לירושלים, הוא נזהר ביותר מכל טומאה, אפילו אם כל השנה אינו נזהר בה.
    לפי התלמוד הבבלי, סיבת הטהרה של עמי-הארץ ברגל נובעת מעצם ההתאספות של כל ישראל יחדיו. מובא על כך הפסוק: "ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים", ודרשו חז"ל, שכאשר ישראל מתאספים יחדיו, נעשים כולם 'חברים' (תלמידי-חכמים).

    הסבר הדבר: כאשר בני-ישראל נאספים למקום אחד, מתבטלת מציאות היחיד ויש כאן רק מציאות של ציבור. לכן אין דנים כל יחיד לעצמו, אלא דנים את הציבור, והיחיד נגרר אחר הציבור. לכן גם עמי-הארץ נגררים אחר כל הציבור והם בחזקת טהורים.
    מכאן אפשר ללמוד את כוחה הגדול של האחדות: כאשר בני-ישראל נאספים יחדיו, הם מתאחדים ונעשים מציאות אחת של ציבור, ואז הקב"ה "שוכן איתם בתוך טומאתם". אף-על-פי שהם טמאים – שכינה ביניהם.
    כשכל ישראל מתאחדים, מתגלה מהותו האמיתית של יהודי – שבפנימיותו הוא נשאר לעולם טהור ודבק בקב"ה – "כל ישראל חברים".

    (על-פי לקוטי שיחות כרך לז, עמ' 20)

    שבת שלום !!!!
    לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

כתיבת תגובה

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות