ערב חג הפסח – דיברי תורה קצרים.
חג הפסח הוא היסוד לכל שלושת הרגלים, חוגגים בו את יציאת מצריים, שכל מטרתה היתה מתן תורה בחג השבועות וגם חג הסוכות נחגג לזכר יציאת מצרים "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצריים"
חג הפסח הוא זמן חירותנו ובזה מתבטא עיקר מהותו של החג, בפסוק מתוארת החירות של עם ישראל במילים "לקחת לו גוי מקרב גוי" הקב"ה לקח את עם ישראל מתוך העם המצרי, עם ישראל מצד אחד היו עם בפני עצמו עם שפה משלהם ולבוש משלהם וחיו בארץ גושן בריחוק מהמצרים ובכל זאת היו תחת שלטון המצרים ומשועבדים להם, חז"ל מדמים את מצב לעובר במעי אימו שמצד אחד יש לו חיים משל עצמו יש לו את כל האברים משלו ובכל זאת כל החיות שלו מגיעה מהאמא והוא לגמרי תלוי בה.
הדרך שעם ישראל יכלו להיפרד מהמצרים היתה דווקא בכך שהקריבו את השה שהיה האליל של מצריים כקרבן הפסח, בזה הצהירו שאין לה קשר עם האלילות המצרית.
לכל אחד מאיתנו יש גם מצבי מצריים בחייו מצד אחד נדמה לנו שאנחנו אנשים עצמאיים עם מחשבות ורצונות משלנו ואנחנו לא שמים לב עד כמה אנחנו משועבדים לטלפון החכם, לכסף, לעבודה ולסביבה שבה אנחנו חיים, חג הפסח נותן לנו את הכוח לצאת לחירות אמיתית וההתחלה של היציאה לחירות היא על ידי "שחיטת" האלילים שמסביבנו על ידי שנפסיק להיות משועבדים לכל הדברים החומריים שממלאים את חיינו ונפנה מקום לקבלת התורה ולחלק הרוחני שישרה בתוכינו.
יהי רצון שכל אחד מאיתנו יצליח לצאת לחירות אמתית מהמצריים האישי שלו ונזכה כולנו ביחד להגיע לארץ ישראל כימי צאתך מארץ מצריים אראנו נפלאות בגאולה שלימה בקרוב ממש.
חג פסח כשר ושמח !
אורחים רבים הסבו בשולחן הסדר של רבי יוסף-חיים מבגדד, ה'בן איש חי', ובמהלך הסדר התעוררו ביניהם חילוקי דעות באשר למנהגים הנהוגים בלילה זה. חילוקי הדעות התפתחו לוויכוחים, ובהם נשזרו נימות זלזול של אחד בדעת חברו.
נענה ה'בן איש חי' ואמר: "יש בליל הסדר ארבעה סימנים חשובים להתנהגות של האדם עם חברו – 'מגיד רחצה, מוציא מצה'. אכן, יהודי אחד צריך להיות 'מגיד' ולעורר את חברו לעשות 'רחצה' – לרחוץ את עצמו מפגמים ועוונות. אבל יש לעשות זאת באופן של 'מוציא מצה' – תוך כדי הוצאת וסילוק ה'מצה' והמריבה, הכעס והזלזול, כי רק כך יפעלו הדברים את פעולתם לטובה".
כמעט ליל הסדר י"ג ניסן – יום הסתלקות רבנו ה"צמח צדק" רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר השלישי של חב"ד ! י"ג בניסן ה'תרכ"ו 1866
כ"ק אדמו"ר ה'צמח-צדק' אמר (ליקוטי-דיבורים חלק א עמ' צב): (1)
"'הוכח תוכיח' הוא כמו 'המול יימול' (בראשית יז,יג). כשם שבמצוות מילה דרשו רז"ל (מנחות מב,א) 'המל – יימול' (מי שמהול יימול אחרים), כן בתוכחה, תחילה 'הוכח' את עצמך ולאחר מכן 'תוכיח' את עמיתך". אמר על כך אחד החסידים הראשונים: מתי מועילה התוכחה? כשקדמה לה תוכחה עצמית. חסידים אומרים: "אדם צריך להוכיח את עצמו עד שגם השני ישמע" (ספר המאמרים תש"ח עמ' 252).
ידועה דרכם של האחים הצדיקים, רבי זושא ורבי אלימלך, שכשהיו רוצים להוכיח מישהו, היו יושבים לידו ומוכיחים זה את זה על עבֵרות שחטאו כביכול, וכך היה השומע יכול להתעורר בתשובה, בלי שיתבייש. המגיד ממזריטש אומר: כשיש צורך להוכיח אדם על עבֵרה שבידו, אין להוכיחו על פניו (שלא יתבייש). יש להפנות את דברי התוכחה לאדם שאין בו עבֵרה זו (בנוכחותו של בעל העבֵרה). או-אז, ירגיש בעל העבֵרה שהדברים מכוּונים אליו וייכנסו ללבו (אור תורה עמ' מא).
הוראה מזריקה
אדמו"ר הריי"צ מורה כיצד להוכיח: בכל תוכחה צריך להסיר ממנה כל דיבור העוקץ, או רמז לעקיצה, שגורם כאב למקבל התוכחה. קודם לעשיית ניתוח (לא עלינו) באיזה איבר – מקררים את מקום הניתוח כדי למעט בצער ובכאב. כן הוא בתוכחה, שהכוונה בה להבריא הנפש, צריכים למנוע ככל שאפשר צער מן השומע (איגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ב, עמ' תעו).
באחת מאיגרותיו מספר הרבי הריי"צ כי התבונן פעם במעשיו של הרופא שבא להזריק לו זריקה, ולמד מזה דרך בעבודת ה': התוכחה – כמוה כזריקת סם מרפא. כאשר צריכים לתת זריקה לחולה – בודקים תחילה את נקיות המחט; הרופא ומשרתו לובשים בגדים לבנים; רוחצים את ידיהם; בודקים את ציפורניהם – אולי נשאר שם שמץ זוהמה. אז שופכים על ראשי אצבעותיהם חומר חריף שמעביר כל חשש של זוהמה. לאחר מכן, רוחצים היטב את מקום הזריקה בסם חזק המסיר כל אבק, אפילו היותר דק ובלתי-נראה. הכנות אלה חיוניות הנה, שכן בלעדן יש חשש שתיכנס זוהמה לגוף, יחד עם החומר הנזרק, ואז לא זו בלבד שהחומר הנזרק לא יפעל פעולתו, אלא שהדבר יכול לגרום למחלות שונות ר"ל (איגרות-קודש כרך ג עמ' רצא).
לא לשכוח למכור את החמץ ! להזמין את הבן \ ילד\ אח \ חבר
הח5מישי לפסח
ב"ה שיהיה לנו את הנס הגדול מכולם ולתוך הגולה יבוא א
ותבוא הגאולה
*1 מאת: הרב מנחם ברוד שיחת השבוע 1015 אהבת ישראל
חג הפסח
להיות בן-חורין
חג הפסח הוא חג החירות. הכמיהה האנושית לחירות מבטאת את רצונו של האדם לעשות את מה שהוא רוצה באמת לעשות, ולא מה שאחרים רוצים שיעשה. חירות פירושה – מתן ביטוי לתחושות, למאוויים ולרצונות שלנו.
אך מתברר, שגם בלי פרעה יש צורך להגיע לחירות. אדם עשוי להיות משועבד גם לעצמו – להיות עבד ליצריו, להרגליו, לחולשותיו. חירות אמיתית פירושה – שאדם מצליח להיחלץ מהכבלים האישיים ולתת ביטוי ל'אני' האמיתי שלו.
המהות האמיתית של כל יהודי היא הנשמה האלוקית שבקירבו. זו כבולה על-ידי הגוף החומרי, תשוקותיו ורצונותיו. היהדות מחנכת אותנו להיאבק בשיעבוד הפנימי הזה ולשאוף לחירות הנפש – להגיע למצב שנוכל לעשות את מה שהנשמה היהודית שלנו מבקשת.
חירות כזאת יכולה להיות מושגת רק על-ידי התורה והמצוות. באמצעותן יכול האדם לעמוד מול יצריו וחולשותיו, ולגלות את הנשמה שבתוכו. לכן אמרו חז"ל: "אין לך בן-חורין אלא מי שעוסק בתורה".
חג שמח!!!
מוקדש לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה לרפואה שלימה
חשוב לזכור!
בליל הסדר אנו מקיימים כמה מצוות:
???? והגדת לבנך – מצוה להעביר את המורשת לדור הבא ולספר על יציאת מצרים. לא לשכוח שהילדים במרכז הסדר, ולעשות הכל כדי שהם יהיו בעניינים.
???? ארבע כוסות – יש לשתות ארבעה כוסות של יין או מיץ ענבים, בכל פעם בשיעור 'רביעית' (86 מ"ל). מי שקשה לו, ישתה בכל פעם רוב רביעית.
? אכילת מצה – מצוה לאכול מינימום 'כזית' מצה (27 גרם, כשליש מצה שמורה), ובנוסף אוכלים עוד 'כזית' ב'כורך' יחד עם המרור, וכן ב'אפיקומן'. למצת המצוה מהדרים לאכול דווקא מצה שמורה, עבודת יד, כמו שאכלו אבותינו במצרים.
? אכילת מרור – יש לאכול מרור, עלי חסה וחזרת, בשיעור 'כזית' (בערך שני עלים בינוניים). ופעם נוספת ב'כורך', עם המצה.
? ושמחת בחגך – יש מצוה לשמוח בחג, כל אחד לפי מה שמשמח אותו. לגברים לקנות בשר בקר ויין, לנשים בגד או תכשיט חדש, ולילדים ממתקים.
ושיהיה לנו פסח כשר ושמח!
Rוצים לקרוא בדיחות על חג הפסח לחצו כאן
החיזוק היומי שלי ✍
חג פסח הוא חג עם הרבה חינוך .
גם על המכות שניחתו על המצרים אומרת התורה הקדושה
"ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך" .
כמובן המצוה הידועה "והגדת לבנך", מכאן חשיבותו החינוכית של חג הפסח .
כתב הרב שניאור אשכנזי, רבים נוהגים להחביא את האפיקומן ולתת לילדים אפשרות לגנוב אותו ולבקש מתנה בתמורה להחזרת האפיקומן.
אך מה עומד מאחורי המנהג?
מה העניין לעודד ילד לגנוב ?
מסר חריף להורים יש כאן ילדים מחפשים את מה שההורים מחביאים.
הם לא מתעניינים במה שעומד על השולחן, אלא במה שאתם מטמינים מתחת לשולחן.
הם מבקשים להיות חלק מזה, לשים את ידם על המציאה…
לא ממש חשוב מה נאמר לילדים, אלא מה נחיה בפועל. ילד פחות מקשיב למה שאבא אומר, אלא הוא קולט יותר את מה שאבא משדר.
נעשה, נשקיע ונצליח בחינוך הילדים ובעיקר על ידי הדוגמה האישית ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים במהרה דידן אמן .
מועדים לשמחה נועם זיגדון
8 תגובות
בדיחה לפסח
😆😆
הייתי עכשיו בסופר תוך כדי שאני מכניסה לעגלה חומץ…
נעמדה מולי אישה אחת ואומרת לי שחומץ לא כשר לפסח.
שאלתי למה והיא הסבירה לי שבתוך המילה חומץ יש את האותיות חמץ ואני יכולה להתאפק שבוע בלי החומץ.
הסתכלתי עליה ואמרתי לה שגם במילה חמצן יש את האותיות חמץ ולא יקרה כלום אם היא תתאפק ולא תנשום שבוע…
🤣🤣🤣
הודי עד הכיס?
☕
בערב-פסח נכנס רבי אייזל חריף לעשיר העיירה לבקש תרומה לעניי הקהילה לצורכי-החג. סירב הקמצן ולא נענה לו, ובשעת-מעשה עמד ובדק כיסיו משום חשש של פירורי-חמץ…
אמר לו הרב: "כיסיך אינם טעונים בדיקה".
מדוע?! תמה העשיר.
"פשוט מאד" החזיר לו הרב בחיוך שובב: "זה עתה אמרת, שאתה יהודי רק עד הכיס"- – –
📖
בטבע האנושי יש לכל אדם איזה כיס, מגירה, או תיבת פנדורה, אותם קשה לו לפתוח ולנער. קמצנות, רגזנות, גאווה, כעסים ושלל תכונות לא מחמיאות.
בערב פסח מצווה עלינו לחפש ולבער את החמץ הנמצא בכיסים (שלנו, לא של הזולת😉) בחורים ובסדקים, ובעיקר את החמץ שבלב. זה הזמן להפוך את הכיסים ולנער את כל האבק המצטבר, כך נכנס לפסח כבני חורין אמיתיים.
30 אורחים רבים הסבו בשולחן הסדר של רבי יוסף-חיים מבגדד, ה'בן איש חי', ובמהלך הסדר התעוררו ביניהם חילוקי דעות באשר למנהגים הנהוגים בלילה זה. חילוקי הדעות התפתחו לוויכוחים, ובהם נשזרו נימות זלזול של אחד בדעת חברו.
נענה ה'בן איש חי' ואמר: "יש בליל הסדר ארבעה סימנים חשובים להתנהגות של האדם עם חברו – 'מגיד רחצה, מוציא מצה'. אכן, יהודי אחד צריך להיות 'מגיד' ולעורר את חברו לעשות 'רחצה' – לרחוץ את עצמו מפגמים ועוונות. אבל יש לעשות זאת באופן של 'מוציא מצה' – תוך כדי הוצאת וסילוק ה'מצה' והמריבה, הכעס והזלזול, כי רק כך יפעלו הדברים את פעולתם לטובה".
הוראה מזריקה
אדמו"ר הריי"צ מורה כיצד להוכיח: בכל תוכחה צריך להסיר ממנה כל דיבור העוקץ, או רמז לעקיצה, שגורם כאב למקבל התוכחה. קודם לעשיית ניתוח (לא עלינו) באיזה איבר – מקררים את מקום הניתוח כדי למעט בצער ובכאב. כן הוא בתוכחה, שהכוונה בה להבריא הנפש, צריכים למנוע ככל שאפשר צער מן השומע (איגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ב, עמ' תעו).
באחת מאיגרותיו מספר הרבי הריי"צ כי התבונן פעם במעשיו של הרופא שבא להזריק לו זריקה, ולמד מזה דרך בעבודת ה': התוכחה – כמוה כזריקת סם מרפא. כאשר צריכים לתת זריקה לחולה – בודקים תחילה את נקיות המחט; הרופא ומשרתו לובשים בגדים לבנים; רוחצים את ידיהם; בודקים את ציפורניהם – אולי נשאר שם שמץ זוהמה. אז שופכים על ראשי אצבעותיהם חומר חריף שמעביר כל חשש של זוהמה. לאחר מכן, רוחצים היטב את מקום הזריקה בסם חזק המסיר כל אבק, אפילו היותר דק ובלתי-נראה.
הכנות אלה חיוניות הנה, שכן בלעדן יש חשש שתיכנס זוהמה לגוף, יחד עם החומר הנזרק, ואז לא זו בלבד שהחומר הנזרק לא יפעל פעולתו,
אלא שהדבר יכול לגרום למחלות שונות ר"ל (איגרות-קודש כרך ג עמ' רצא).
ב"ה ב"נ עוד הערב בברכת המזון נשיר כולנו ביחד עושה שלום במרומיו עושה שלום עלינו ועל כל עם ישראל ואמרו אמן בואו ננסה לכוון שהערב יהיה ערב מהאגדות שימשיך לנו שלום אמיתי כמו במכות מצרים, מי יודע היכן? היה שלום
על פי המסופר בספר שמות, מַכַּת בָּרָד היא המכה השביעית מתוך עשר המכות שהנחית אלוהים על מצרים, עקב סירובו של פרעה מלך מצרים, לשלח את בני ישראל מארצו.
במהלך מכה זו, ירדו מן השמים כדורי ברד גדולים מעורבים עם אש מתלקחת, שפגעו בכל ארץ מצרים. בין היתר שברו ושרפו את כל עצי המאכל במצרים.
"ה נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר ה בָּרָד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי
מכת ברד הכילה הפכים: אש ומים, כפי שנאמר: "ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד". ידוע שמים רומזים למידת הרחמים ואילו אש רומזת למידת הדין. החיבור של האש והמים רומז למיזוג הדין עם הרחמים.
נלך לעוד צעד קדימה ונימצא עוד היפוך מענין בפרשת הברד כתוב "הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד" (לקוטי שיחות כרך לא, עמ' 41)
המחיש את משמעות דבריו "כעת מחר" על-ידי ש"שרט לו שריטה בכותל" ואמר לו: "למחר, כשתגיע חמה לכאן – ירד הברד" (כמבואר במדרש ובפירוש רש"י).
לשם-מה היה צורך לעשות שריטה זו בכותל, ולהודיע לפרעה שבדיוק כשמגיעה השמש לקו הזה למחרת, ירד הברד? ואם הייתה חשיבות לקביעת השעה שבה תתחיל המכה,
כאן הייתה מטרה מיוחדת, להראות לפרעה את שליטתו המוחלטת של הקב"ה על העולם, ועד לרמה של פרטי-פרטים ודיוק של שנייה. להראות לפרעה שבתוכנו שהקדוש ברוך הוא משדד גם את הזמן אבל גם יוצר חיבורים של שלום גם בזמן
חיבור דומה היה בשריטה בכותל. מצד אחד באו המכות משם הוי'ה, הרומז ל"היה, הווה ויהיה כאחד" – למעלה מהזמן, ובה-בשעה באה המכה בזמן מוגדר ומדוייק בתכלית הדיוק. כאן היה חיבור של הלמעלה מן הזמן עם הזמן המוגבל, חיבור שיכול להתקיים רק בכוחו האין-סופי של הקב"ה.
מבקשים באמירת השלום להקב"ה שישכין שלום בינינו כשם שהוא משכין שלום בעולמות העליונים. "שמים" משמעותם אש ומים, ורק הקב"ה כל יכול העמיד אותם כך.
בית המקדש נחרב עבור שנאת חינם בוא נהדר בשלום בינינו ויותר מזה גם אהבה גדולה בינינו ונעשה מהמשימה הכבדה הזאת את ניצאת מצרים שלנו
יןואי
החיזוק היומי שלי ✍
אני מנקה לפסח את כל מה שעלול להיות חמץ ואני מתחילה בתוכי !
אני מנקה אהבה ישנה שאני לא עושה בה כל שימוש סתם כמו בגד ישן שלא לובשים אותו יותר.
אני מנקה שקרים ומבקשת עליהם סליחה ומי שסולח טוב ומי שלא גם טוב.
אני מנקה את המטבח מכל הרעלים של צבעי מאכל ושתיה מתוקה שפוגעת
אני מנקה חובות מהעבר
ולומדת לחיות עם מה שיש
אני מנקה פינות עם עצמי על שבגדתי בעצמי שהבטחתי להעיז יותר כדי לשפר את חיי ולא עשיתי
אני מנקה את לשוני מלדבר רע
מה מוסיף לי רכילות ?
אני מנקה את הטלויזיה מכל הערוצים שמשדרים לי פחדים ודימיונות
אני מנקה אנשים מסכנים שחושבים רדוד ואומרים שהעולם שלנו רע.
אני מנקה רעשים באוזניי ומבטיחה לדבר פחות ולעשות יותר
אני מנקה ומנקה ומנקה ומנקה….
ואומרת לקב"ה :
איזה מזל שיש פסח פעם בשנה!
אני מאחלת לעצמי להיות כמו המצה
מהירה ולא שורפת את הזמן על שטויות כי אחרת אני עלולה להחמיץ את הרגעים הכי יפים של החיים.
בוקר טוב
זיגדון נועם💞
*חודש לפסח!*
חז"ל קובעים ש-30 יום קודם החג – מתחילים ללמוד ולהתכונן אליו. אנחנו עוד לא בדיוק יודעים איך נוכל לחגוג השנה את פסח. הלוואי ונוכל לשבת בשולחן החג עם כל המשפחה המורחבת. אבל עובדה אחת הקורונה לא יכולה לשבש – בעוד חודש יוצאים לחירות. חכמינו קוראים לנו להתכונן לאירוע הזה. לא ליפול לתוכו מותשים מתוך ניקיונות ובישולים וסידורים, לא סתם לנחות משום מקום לשולחן הסדר, לא להשקיע את כל החודש הקרוב רק בבחירות המתקרבות, אלא להיערך ולהתכונן לי"ד בניסן, יום יציאת מצרים. ללמוד על החג, לעבור על ההגדה ובעיקר – לצאת לחירות בעצמנו.
יש בהגדה של פסח משפט מפורסם: *"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".* בספר התניא, ספר יסוד בתנועת החסידות, יש תוספת משמעותית למשפט המפורסם: *"בכל דור ודור, ובכל יום ויום, חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים".* לא רק בכל דור ודור, אלא גם בכל יום ויום. אנחנו צריכים לצאת לחירות בכל יום קצת יותר. *לבדוק למה אנחנו משועבדים, מה מגביל אותנו ומפריע לנו, ובכל יום לתת פייט לעבדות הזו.*
חודש עד פסח. בהצלחה.
ב"ה
ממתק לשבת חג הפסח תשע"ט
סיפר השליח הראשי לקליפורניה הרב שלמה קונין, בהיותו בחור צעיר זכה לקבל מהרבי מצות עבודת יד שנאפו בערב פסח, כשהרבי נתן לו את המצה שאל אם יוכל ללכת למשפחה מסויימת שגרה בשכונת ברונקס אותה שכונה שבה גרו הוריו ולתת להם מצות, הוא כמובן הסכים ולקח את המצות, הוא הסתובב באזור לחפש את הכתובת המבוקשת במשך הרבה זמן עד שמצא, זה היה בניין דירות גדול, הוא מצא את הדירה ודפק בדלת, פתח לו אדם גדול בלי חולצה ושאל "מה אתה רוצה?" הבחור הצעיר ענה שהרבי שלח אותו להביא להם מצות, כששמע אותו יהודי שהרבי שלח אותו פתח את הדלת לרווחה ונתן לו להכנס, הבית היה קטן הם התיישבו ליד השולחן הקטן במטבח ושלמה חשב לעצמו למה הרבי שלח אותי למשפחה שלא נראה שחוגגים את הסדר? אבל מהר מאוד התעשת והבין שבדיוק בשביל זה הרבי שלח אותו, הוא שאל אותם אם ירצו לערוך סדר והם הסכימו בשמחה, האשה נכנסה לחדר בלווית שתי בנות שהיו עיוורות והיה ניכר עליה שהיא בהריון מתקדם,
פינינו את השולחן. שמתי כיפה על ראש האיש ואמרתי, "טוב, אנחנו עושים סדר!" ניסיתי להיזכר בברכות, אבל היה קשה לעשות את זה בלי הגדה. אכלנו את המצה והשתמשנו במים ובכוסות נייר בתור ארבע כוסות היין. ניסיתי לחשוב מה היה עושה הרבי אילו היה כאן. הבטתי בבנות הקטנות ובאמן, העומדת ללדת עוד ילד, והתחלתי לספר להם כמה דברים שהרבי לימד אותי.
אמרתי להם שעלינו להתאזר באמונה. באותו לילה שחרר אלוקים את אבותינו מעבדותם, והוא הוציא אף אותנו מעבדות לחירות. היה נראה שהבעל והאישה, נתלים בכל מלה שאמרתי, סיפרתי להם שבפסח אנחנו יוצאים ממצרים האישי שלנו ומגיעים לחירות, ואלוקים לא שם על כתפינו יותר משאנו מסוגלים לשאת. מרגע שאתה יודע את זה ומאמין בכך, כבר נגאלת. שרנו שירים עם הילדים, והזמן חלף מהר מאוד..
בשעה אחת לפנות בוקר, האישה השכיבה את הילדות, והגיעה הזמן להיפרד לשלום, שאלתי את האיש איך הכיר את הרבי. הסתבר כי הוא מעבד עורות הוא פגש ברב שעבד במחלקה אחרת במפעל הבשר. אשתו נכנסה להריון לפני כמה חודשים. כיוון שהם סובלים ממחלה שגורמת לילדיהם להיוולד עיוורים, הרופא המליץ להם על הפלה. האיש היה מדוכא מאוד ולא ידע מה לעשות. לכן הוא שאל את הרב הזה, שהציע לו לכתוב מכתב לרבי מליובאוויטש. הרבי ענה לו במכתב שעליהם להאמין באלוקים ולהביא את הילד לעולם.
לפני שיצאתי אמר לי האיש, "אתה יודע, אשתי ואני לא היינו בטוחים איך אנחנו אמורים להאמין באלוקים? איך אנחנוו יכולים לשכוח את המצב ולטפח תקווה בלבנו? לא חשבתי שהדבר אפשרי. אבל כיום, לאחר ששמעתי על אמונה ועל האופן שבו ה' נותן לנו את הכוח להתגבר על מצרים הפרטית שלנו, עכשיו אנו מבינים".
ב"ה הבן שנולד אחרי תקופה קצרה נולד עם יכולת ראייה וב"ה גם הבנות התחתנו וילדו ילדים בריאים, כוחה של אמונה.
בהגדה של פסח אנחנו קוראים על ארבעת הבנים חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול ומיד עולה השאלה למה הבן הרשע יושב ליד החכם הוא הרי הכי גרוע והיה צריך לשבת אחרי שאינו יודע לשאול?
וגם מפליא מאוד התשובה שנותנים לרשע "אילו היה שם לא היה נגאל" אם זה המצב אז למה הוא כאן חוגג איתנו הרי הוא לא היה נגאל?
מסביר הרבי מליובאוויטש שמלכתחילה חובתנו להביא לשולחן הסדר גם את הבן הרשע כי ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא וצריכים לקרב אותו, וכדי לגלות את הנקודה היהודית שבתוכו מושיבים אותו דווקא ליד החכם שיוכל ללמוד ולקבל את התשובות לשאלות שלו כי הרי התם ושאינו יודע לשאול לא יודעים מה ללמד אותו, ובזה נותנת התורה הוראה כפולה, לבן הרשע היא אומרת גם אם הגעת למצב הכי ירוד אתה מוזמן לסדר ויש לך תקווה גדולה, ולבן החכם אומרת התורה אל תסתפק בזה שאתה יושב בשולחן הסדר אלא צא וחפש את מי שצריך את עזרתך, תושיב אותם לידך ותגלה את הניצוץ האלוקי שקיים בתוכם.
והרבי מסביר שהתשובה לרשע היא "אילו היה שם לא היה נגאל" כי במצרים לפני מתן תורה באמת לא היתה תקנה אבל כיום ברור שהוא מוזמן והוא יכול תמיד לתקן את דרכיו.
בשיחותיו ומכתביו הרבי מדבר הרבה על כך שכל ארבעת הבנים מגיעים לשולחן הסדר ומשתתפים אך יש את הבן החמישי שלפעמים אין לו איפה לחגוג את הסדר או לא רוצה לחגוג וגם אותו צריכים להביא לשלחן הסדר, לכן בתי חב"ד בכל רחבי הארץ והעולם עורכים סדרים פתוחים לכל דכפין וגם כל אחד באופן פרטי מוזמן לקחת את המשימה ולהזמין עוד חבר או שכן שאין להם איפה לעשות את הסדר, ככה נתאחד כולנו לחגוג את הגאולה ממצרים כהכנה לגאולה האמיתית והשלימה שתבוא בקרוב ממש עוד לפני ליל הסדר.
רצינו לאחל לך פסח כשר ושמח
וכשהפסח כשר, כל השנה הולכת כמו שצריך:
פ— פורים
ס— סוכות
ח— חנוכה
כ— כיפור
ש— שבועות
ר— ראש השנה
חג של גאולה וחירות מכל המיצרים, בגשם וברוח.