ב"ה טור לפרשת ויצא
כותרת: מדריך להישרדות
זאת שאלה שמטרידה כל אחד מאיתנו. מצד אחד היהדות מחנכת לחיי קדושה מלאים, ומצד שני העולם המודרני מושך לעבר חיי חולין ריקנים, ואנחנו נמצאים בתווך. היו שאימצו את נוסחת הכניעה: "היה יהודי בביתך, ואדם בצאתך". אבל היהדות מתנגדת לכך ואומרת: "היה יהודי גם בביתך וגם בצאתך", כמו שכתוב "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". השאלה היא, איך?
בעצם, זאת שאלה עתיקת יומין. כבר יעקב נדרש 'לצאת' מארץ הקודש ולהגיע לחרן, למקום שהיה במצב רוחני ירוד ביותר. יעקב צלח את המעבר בשלום בשלושה שלבים: בהתחלה, באמצע ובסוף. שלושת הצעדים של יעקב מהווים מודל של שלושה כללי הישרדות רוחניים לכל יהודי.
בהתחלה, עוד לפני שירד לחרן, הסתגר יעקב 14 שנה בישיבתו של עבר, ושקע לחלוטין בלימוד תורה. יעקב הבין שכדי להתמודד מול הניסיונות של חרן, עליו להטעין את המצברים במקסימום של קדושה.
אם כן, כלל #1 בהישרדות אומר: ילד צריך מקסימום חינוך יהודי על טהרת הקודש. כך יהיה לו כוח להתמודד עם אתגרי החיים לאחר מכן, כאשר יקים משפחה ויצא לעבודה!
גם באמצע, כאשר כבר הגיע לחרן והקים את משפחתו, יעקב לא נח על זרי הדפנה. הוא ידע כי רוחות זרות מנשבות ברחוב, ומאיימות בכל רגע על המצב הרוחני של בני ביתו. הוא היה כל הזמן עם אצבע על הדופק, ודאג שהאווירה בעיר חרן לא תשפיע על משפחתו בצורה שלילית. זו גם הסיבה הפנימית לכך שכמעט ולא ישן בלילה, כפי שהוא מעיד על עצמו: "ותידד שנתי מעיניי".
אם כן, כלל #2 בהישרדות אומר: תמיד להיות עם יד על הדופק. כאשר אנו בתוך הווי החיים בעולם, עלינו למנוע בכל רגע מסכנות רוחניות לחדור לתוך ביתנו!
בסופו של מסע, יעקב עוזב את חרן וחוזר לארץ הקודש. לאחר שהצליח במשימה וגידל משפחה יהודית לתפארת, הוא מקים מחיצה בינו לבין לבן. כאשר החיים בחרן היו כורח המציאות, הוא התמודד עמם בכבוד. אולם כעת, כאשר הוא שב לחיי קדושה מלאים, הוא מעדיף ליצור מחיצה בין העבר וההווה. הוא רוצה להיות שקוע כל-כולו בקדושה, מבלי להיות מופרע מדאגות וטרדות גשמיות.
אם כן, כלל #3 בהישרדות אומר: כאשר אתם מסיימים את העבודה – בסוף היום, סוף שבוע וכדומה – התנתקו ממנה והיכנסו לתוך חיי קדושה מלאים!
