דברי תורה קצרים וחסידיים לפרשת ויצא

דברי תורה קצרים וחסידיים לפרשת ויצא

ממתק לשבת פרשת ויצא תשע"ח 2017

היה יהודי שהיה גר בשכנות לביתו של הרבי מליובאוויטש, כל פעם שהרבי היה יוצא מביתו והיה רואה את אותו יהודי היה מניד ראשו לשלום, יום אחד ראה את הדוור עובר ליד הרבי והרבי הרים את ידו ונופף לו לשלום, שאל היהודי את הרבי למה לי הרבי רק מניד את הראש ולדוור הגוי הרבי מרים יד לשלום? ענה לו הרבי "מעולם לא הרכנתי את ראשי בפני מי שאינו יהודי".

בפרשת השבוע ויצא אנחנו קוראים על יעקב שיוצא מבאר שבע והולך לחרן, בדרך הוא עוצר לנוח, לוקח מאבני המקום ושם מסביב לראשו, מסביר רש"י "שהיה ירא מפני חיות רעות" ולכן שמר על ראשו, קצת מוזר שהוא פוחד מחיות רעות ושומר רק על הראש, האם החיות לא יכולות לפגוע בחלק אחר בגופו?

מוסבר בתורת החסידות, שגדר האבנים שיעקב שם מסביב לראש היתה בעצם הגדרת מטרות לקראת הדרך אליה הוא יוצא, יעקב יודע שחרן היא מקום נמוך מאוד מבחינה רוחנית, החיים הולכים להיות שונים לגמרי ממה שהיה רגיל בחממה של בית אביו יצחק, כהכנה לכך יעקב שם את הגדר מסביב לראשו, כדי להדגיש שגם כאשר יצטרך להתעסק ברעיית צאן ובעבודה עם לבן הארמי, הראש יישאר נקי לעבודת השם וכך ישפיע גם על כל הגוף שההתעסקות בענייני העולם תהיה בהשפעת הראש שמחובר לקב"ה.

מטרת החיים שלנו כיהודים בעולם היא לא לברוח מהעולם, אנחנו נמצאים בחרן ושם צריכים להתעסק בענייני העולם, אבל עלינו לזכור את הפסוק "יגיע כפיך כי תאכל" הידיים הם אלו שמתעסקות בעניינים הגשמיים והראש נשאר נקי לעבודת השם, כשנזכור לעבוד בצורה כזו נזכה להמשך הפסוק "אשריך וטוב לך"

יהי רצון שנזכה להרחבה גדולה בגשמיות, אבל נזכור שכל הגשמיות היא רק כלי לעבודת השם ולרוחניות.
בזכות העבודה בדרך זו נזכה לגאולה שלימה בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך!

 

אבא עשיר קצרצר לפרשת השבוע ויצא 

📖
מהו סוד ההצלחה הכלכלית הפנומנלית של יעקב אבינו? כיצד העלם שהגיע לחרן כשרק מקל בידו (אחר שכל הממון שהביא עמו נשדד על ידי אחיינו, אליפז בן עשו), חוזר ארצה כעבור שני עשורים, עתיר בממון ובצאן ועומד בראש פירמה משפחתית מכובדת?


אשר נוסבוים, איש עסקים מאנטוורפן הבלגית, שמע על עסקת ענק של סחורה המוצעת למכירה במכרז פומבי בשווייץ.
זו היתה בשבילו הזדמנות לגדול ולהצליח, אבל גם הסיכון היה משמעותי. מחירה של הסחורה עלול היה לצנוח, ובתרחיש כזה היה מאבד את כל רכושו.

הוא לא היה חסיד חבד,
אך החליט לשתף את הרבי מליובאוויטש בהתלבטותו.
הרבי השיב לי בערך כך, הוא מספר: "שמור בצד עשרים אחוזים מסך כל הרווח הצפוי לך בעסקה, ותכוון לתת את הסכום לצדקה, אחר כך גש למכרז וקנה את הסחורה".

נסעתי לשווייץ, השתתפתי במכרז וזכיתי. התוכנית שלי היתה להמתין פרק זמן מסוים עד שערך הסחורה יעלה ואז אמכור אותה ברווח נאה. בינתיים נסעתי לחופשה.
כשחזרתי, הופתעתי לראות שהמחיר של הסחורה לא עלה אלא עמד במקום. המשכתי להמתין, ואז המסכים נצבעו באדום. המחיר התחיל לרדת בגרף חד. חמישה אחוזים, ועוד שלושה אחוזים… כבר לא חשבתי על רווח אלא רק למנוע הפסד כבד.
ישבתי וכתבתי לרבי מכתב חריף ובו הצגתי את התלונה שלי כלפיו…
הקדשתי המון כסף לצדקה על חשבון הרווח הצפוי מהעסקה – והנה מתברר שההשקעה יורדת לטמיון.
חלפו כמה ימים וקיבלתי מכתב תשובה נחרץ מהרבי: התורה מבטיחה שמי שנותן מכספו לצדקה מרוויח, ולכן אל תתרגש מירידת הערך של הסחורה. התאזר בסבלנות…

כעבור תקופה קצרה המחיר חזר והתאזן ואני חשבתי למכור מיד כדי לחתוך הפסדים. אך כששאלתי את הרבי, הוא הפתיע שוב: "שמור על הסחורה".
ואכן, הזמן עבר והמחיר עלה פי כמה, ואני הרווחתי הרבה יותר ממה שציפיתי בתחילה.

"הנס כאן הוא לא העלייה של הסחורה", מסיים נוסבוים את סיפורו, "כך דרכו של השוק, פעם עולה ופעם יורד. מה שהפתיע אותי היו הביטחון של הרבי שמצדקה לא מפסידים, והנחרצות שלו שצדקה היא השקעה בטוחה".

וכך, יעקב, כבר בדרכו לחרן מסמן את המטרה ונודר נדר , "וכל אשר תיתן לי, אשר אעשרנו לך".
עשר בשביל שתתעשר…

 

חלומו של צדיק

מסרון השבוע – פרשת ויצא – הדמעות והשמחה

דמעות זלגו מעיניי כששמעתי את הסיפור הזה ביום ראשון האחרון בשיאו של כינוס השלוחים העולמי, מפי של הרב יונתן אברמס, שליח חב"ד בקליפורניה:

לפני 21 שנים, בחג שמחת תורה, ילד בן תשע אמר לאביו: "אבא, אני רוצה שגם אמא תשתתף בשמחת התורה". אביו ענה: "לא, המקום של ספר התורה הוא בבית הכנסת, לא בבית".

הילד פרץ בבכי… אמא שלו היתה חולה במחלה ממארת, והילד רצה מאוד שגם אמא תוכל לשמוח…

למחרת, כשאמא ישבה בבית, שמעה קול שירה שהולך ומתחזק. אל הבית הגיעו כל חברי הקהילה בשירה וריקודים, כדי לשמח את האמא והילד.

שלושה חודשים אחר כך האמא נפטרה.

הקהילה הזו היתה קהילת חב"ד בעיר ס. דיאגו, השליח היה הרב יונה פרדקין, האשה היתה הגברת חנה אברמס, "והילד הוא אני" הכריז השליח, כשהקהל כולו מנגב את דמעותיו.

מיד אחרי הבר מצוה של יונתן, שליח צעיר בשם הרב יצחק הורביץ הקים בית חב"ד לא רחוק מביתם בטמיקלה קליפורניה. יונתן הצעיר נקשר מאוד לזוג השלוחים ונהיה כמו בן בית. הוא היה מבלה אצלם כל שבת במשך שנה שלמה.

לפני ארבע שנים, הרב הורביץ חלה במחלה קשה – ALS. הוא ביקש מיונתן ואשתו לבוא להצטרף אליו לצוות בית חב"ד כדי להמשיך את הפעילות.

הרב יונתן הוסיף וסיפר שהרב הורביץ שמרותק למיטתו צופה כעת בכינוס בשידור חי. באופן ספונטני, 6,000 איש קמו על רגליהם והריעו ממושכות לשליח החולה הצופה בהם.

ואני למדתי מהסיפור שתפקידנו הוא לא להשאיר את היהדות בבית הכנסת, אלא להביא את השמחה של התורה מבית הכנסת אל הבית.

אם תרצו, זה המסר של פרשת השבוע: "ויצא יעקב מבאר שבע (ממקום רוחני קדוש) וילך חרנה" (למקום גשמי רחוק).

שבת שלום!
הרב חיים הבר,
בית חב"ד שכונה ט' באר שבע

לפני כ-14 שנה, במהלך לימודיי בישיבת חב"ד ב-770 שבברוקלין, נשלחתי לערוך את ליל הסדר בגאנה שבאפריקה. כשהסבנו שם סביב שולחן הסדר עם כמה עשרות ישראלים, לא חלמתי שיבוא יום ולמקום נידח שכזה תצא משפחה חב"דית לשליחות קבע.

כיום, איני יודע אם קוקה קולה כבר הגיעה לשם, אבל בית חבד קבוע נפתח שם גם נפתח.

ביום ראשון האחרון, במעמד הסיום החגיגי של כינוס השלוחים העולמי, עלה אל דוכן הנואמים בחור עם קוקו ארוך וכיפה מגוהצת לראשו וסיפר על המפגש שלו עם בית חבד בגאנה, אחר שהגיע להתנדב שם במסגרת 'חיל השלום'.

דווקא שם בגאנה הוא גילה לראשונה את משמעותה של יהדותו, חגג בר-מצווה (באיחור של 15-20 שנה), הניח תפילין ועלה לתורה לראשונה בחייו.

אמש, סיפר אנדי לקול תרועת אלפי הנוכחים, בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, שמרתי את השבת בפעם הראשונה בחיי…

בפרשת ויצא, יוצא יעקב אבינו בשליחותה של רבקה אמו מארץ ישראל לחרן ודווקא שם הוא מקים את 12 השבטים ואת הבסיס לקיומו של עם ישראל, לא לפני שהוא מתברך מאלוקים "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".
אם תרצו אין זו אגדה, זה קורה כאן ועכשיו, בכל מקום בעולם. זו השליחות של כולנו, עד לגאולה השלימה.

השבת פרשת ויצא
(סוד הצלחתו של יהודי)

כאשר עמד יעקב אבינו לצאת לחרן פנה קודם-לכן אל בית עבר והשקיע את עצמו ארבע-עשרה שנים בלימוד התורה. אחר-כך, כשהגיע להר-המורייה ושכב לישון שם, אומרת התורה: "וישכב במקום ההוא". המדרש מפרש: "כאן שכב, אבל כל ארבע-עשרה שנה שהיה טמון בבית עבר – לא שכב".

גם כששהה בביתו של לבן לא ישן בלילות, כמו שנאמר: "ותידד שנתי מעיניי". אף על זה אומר המדרש: "כל עשרים שנה שעמד בביתו של לבן – לא שכב". מה עשה בלילות הללו? שאלה זו שואל המדרש: "ומה היה אומר?" (בלילות), ומשיב: "ט"ו שיר המעלות שבספר תהילים".

לכאורה מהי שאלת המדרש "מה עשה בלילות", הלוא יעקב היה עסוק בשמירת צאנו של לבן? אלא ברור שיעקב אבינו לא מסר את נפשו עשרים שנים כדי לשמור על צאן לבן. הייתה לו כוונה פנימית ועמוקה לאין-ערוך – הוא עסק בבירור ניצוצות הקדושה הטמונים אצל לבן.

שאלתו של המדרש היא אפוא, באיזה כוח היה יעקב יכול לבצע את עבודת הבירורים הזאת? השהייה בביתו של לבן הייתה כרוכה בניסיונות רוחניים רבים, והייתה סכנה שהדבר יגרום ליעקב ירידה. ובפועל לא ירד ממדרגתו, ולא זו בלבד אלא אף בירר את ניצוצות הקדושה שהיו אצל לבן וחזר לארץ-ישראל ברכוש גדול. באיזה כוח עשה זאת?

משיב המדרש, שיעקב שאב את כוחותיו מ"שיר המעלות… מאין יבוא עזרי". מזמור זה מבטא את תחושת ההתבטלות הגמורה של האדם, שמרגיש כי בכוחות עצמו אין לו שום אפשרות לפעול, וכל כוחותיו באים מהקב"ה. תחושת ה'אין' הזאת, שהאדם חש כי הוא אין ואפס, היא המביאה אותו לשים את מבטחו בקב"ה לבדו – "עזרי מעם ה'".

הפסוק מוסיף ואומר: "עושה שמים וארץ". כלומר, הקב"ה הוא בעל-הבית ונותן הכוחות בין לענייני 'שמים', עניינים נעלים (התורה שלמד בבית עבר), ובין לענייני 'ארץ', העניינים הנחותים (ההתעסקות עם לבן בחרן, "חרון-אף של מקום בעולם"). הכרה זו, שהקב"ה הוא בעל-הבית ומקור הכוחות – היא המסייעת לאדם בעבודתו.

פרטי הסיפור של יעקב אבינו טומנים בחובם הוראה לחייו של כל יהודי: כדי להצליח בעבודת הבירורים בעולם, יש להתחיל את היום בשעה שבה שרויים לגמרי בעולמה של תורה ותפילה.

גם ההתעסקות שבאה לאחר מכן, בענייני העולם, צריכה להיות באופן של "יגיע כפיך" (ולא יגיע ראשך) – רק את ה'כפיים', הכוחות החיצוניים, יש להשקיע בענייני העולם, אבל על ה'ראש' יש לשמור. גם כשיהודי עוסק בעסקיו צריך הראש להיות עסוק בפרק משניות, בפרק תניא, באמירת תהילים וכיוצא בזה. דרך זו מבטיחה ליהודי את ברכת ה' להצלחה גם בגשמיות, ככתוב אצל יעקב: "ויפרוץ האיש מאוד-מאוד".

(על-פי לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 791)

שבת שלום!!!!
לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

פתגם חסידי :
כשיהודי אחד מדבר עם יהודי שני בענייני עבודת ה׳ והם לומדים יחד-יש כאן שתי נפשות אלוקיות מול נפש בהמית אחת
(אדמו״ר האמצעי מליובאוויטש )
שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל
פרשת השבוע ויצא 
שהייה לכולנו שבת שלום ומבורכת
שבת רגועה שקטה מהנה שמחה ורוחנית Shabbat Shalom

 

 

חמש דקות על פרשת ויצא

ב"ה ממתק לשבת פרשת ויצא תש"פ 2019

שאלו פעם את מזכירו של הרבי מליובאוויטש, הרב בנימין קליין, כמה שעות ישן הרבי מדי לילה? למען האמת, אינני יודע את התשובה המדוייקת. אמר המזכיר, אך לאחר שהרבי סבל מהתקף לב בשנת תשל"ח (1977), הפך משרדו למעין מרכז רפואי קטן בו הוא התגורר במשך למעלה מחודש. אנחנו המזכירים נכחנו במשרד עשרים וארבע שעות ביממה, באותו זמן הבחנו שהרבי מעולם לא ישן מספר שעות רצופות. אני נזכר כיצד באחד הלילות הלך הרבי לישון בשעה 10 בלילה, ובשעה 11:30 הוא כבר היה ער וישב ליד השולחן כשהוא משיב על שאלות ועוסק במשימות אחרות. מאוחר יותר הרבי ישן כשעה נוספת.

לפני שהלך לישון, היה הרבי מתכונן לקראת הפעולות שיבצע כשיתעורר, בין אם היה זה ספר תורני בו ביקש לעיין או שאלות עליהן התעתד להשיב.

שמעתי שחמיו של הרבי, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זצ"ל – האדמו"ר השישי מליובאוויטש, התבטא פעם על חתנו הרבי ואמר: "בשעה 4 בבוקר הוא מעולם לא ישן. או שהוא עדיין לא הלך לישון, או שהוא כבר התעורר."

בפרשתנו אנחנו קוראים על כך שכשיעקב הגיע ל"בית א-ל" הוא התפלל לה' ושכב לישון "וישכב במקום ההוא" אומר המדרש "כאן שכב אבל כל עשרים שנה שעמד בבית לבן לא שכב" ולכאורה זה לא מובן הרי בבית לבן יעקב היה בעיקר עסוק בעיסוקים גשמיים ואם כן למה לא לעצור מפעם לפעם לשינה, כשנמצא בעבודה רוחנית אני יכול להבין שהוא לא רוצה לפספס רגע אבל למה בבית לבן אינו יכול לישון?

מוסבר על כך בחסידות שיעקב הגיע לבית לבן כדי לקדש את החיים הגשמיים ולהנחיל לבניו ומשפחתו את הדרך הנכונה וההפוכה מדרכו של לבן, לבן אמר "הבנות בנותיי והבנים בניי והצאן צאני" שתי תחומים רצה לבן לנכס לעצמו, את החינוך של הדור הצעיר ואת עולם העסקים, לבן טען אני מבין אתכם המבוגרים שרוצים להתעסק ברוחניות כי אתם מהדור הישן וזה בסדר אבל שחררו את הצעירים מהבית הישן הזה, תנו להם להתקדם ולא להקפיד על התורה הזו, וכן גם בעסקים אומר לבן ליעקב אם ננהל עסקים כפי שהתורה דורשת מאיתנו ללא רמיה וללא תככים לא נעשה כסף, לכן יעקב לא יכל להרשות לעצמו לישון כי הוא היה חייב להשגיח על חינוך הילדים בדרכו שלו ולניהול העסקים בדרך התורה, וכפי שיעקב אומר ללבן "ותידד שנתי מעיניי".

את הכוח הזה הוריש יעקב לבניו אחריו שגם כאשר לבן שבכל דור מנסה להפיל אותנו נתאמץ לתת לילדים חינוך על טהרת הקודש וננהל את עסקינו בדרך התורה וכך נזכה לראות את הברכה שיעקב זכה בה כשפרץ והתעשר מאוד.

יהי רצון שנשכיל ללכת בדרכו של יעקב ה יוביל להצלחה בחיינו הן בגשמיות והן ברוחניות וכך נזכה להכין את העולם לגאולה אמיתית ושלימה שתבוא בקרוב ממש.

שבת שלום ומבורך!

משפט מחזק
הרם את המילים שלך, לא את קולך. זכור כי הגשם הוא שמצמיח את הפרחים, לא הרעמים

שמיים וארץ / החלק היומי, פרשת ויצא / סיון רהב-מאיר:

איזו תנועה נפשית מתאימה לנו? מתי לעוף על עצמנו, ומתי להתמלא בענווה? נפגשנו בניו יורק עם האדמו"ר מסקוור, הרב דוד טברסקי. הנה רעיון קצר מתוך השיחה הזאת, על חלומו של יעקב אבינו בפרשה:
"צריך איזון עדין בחיים. הרי כתוב: *סולָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה*. כשהאדם מתגאה יותר מדיי, כשהוא חושב שראשו מגיע השמימה – צריך להזכיר לו שהוא סולם מוצב ארצה, שסופו להיקבר באדמה, שהוא מוגבל. ומנגד, כשהאדם מדוכא ועצוב, כשהוא מגיע עד עפר, ארצה, צריך להזכיר לו: נבראת בצלם אלוקים, אתה מיוחד ונעלה, תרים את הראש, אתה מגיע השמימה. אדם צריך לדעת להשתמש בשני הכוחות, בזמן המתאים"

🙂 בדיחות נקיות לפרשת ויצא – מילתא דבדיחותא :()

איש אחד נכנס לפאב בפאניקה וצועק של מי הרוטווילר הזה, הפודל שלי הורג אותו!! בעל הרוטווילר
אומר לו: "אתה רוצה להגיד לי שהפודל הקטן שלך הורג את הרוווילר שלי???". "כן, כן" עונה האיש, "הוא נתקע לו בגרון!".

קניבל ואמא שלו הולכים בג'ונגל פתאום הם רואים דתי מתפלל. האם: "תלמד בני, זה אוכל כשר".

מיליארדר גוי אמריקאי היה צריך תרומת דם מסוג נדיר 😟
לאחר חיפושים קדחתניים, ושליחים שהסתובבו בכל העולם, נמצא תימני גוי שהתאים בדיוק!
פנו לתימני ושאלו אותו אם הוא מוכן לתרום דם למיליארדר בתמורה למיליון דולר.
מיד כשהתימני שמע את זה עלה חיוך על פניו, אך הוא התעקש לקבל את הכסף מראש.
המיליארדר, אשר היה מופתע מהדרישה הגיע לתימני ושאל אותו "ממה אתה כל כך מודאג? אתה יכול לסמוך עלי שאת הכסף תקבל!"
התימני השיב מיד ובלי להתבלבל "אני דואג שאם דם תימני יזרום לך בגוף, שקל אני לא אראה ממך"

ילד פרסי גוי אומר לאבא שלו: "אבא אני רוצה להתחפש לשוטר".
לאחר יומיים האבא חוזר לילד שלו ומביא לו רק אקדח.
הילד: מה זה, למה רק אקדח?
האבא: שוטר סמוי.

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ. אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות.
  •  
  •  
  •  
  • 8
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •   
  •  
  •  
    8
    Shares
טיול בניו יורק
כנסו לקרוא חוויות של מטיילים
המלונית של צבי בניו יורק
נוח לכיס ונוח לטיול

 

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. השבת פרשת ויצא
    (סוד הצלחתו של יהודי)

    כאשר עמד יעקב אבינו לצאת לחרן פנה קודם-לכן אל בית עבר והשקיע את עצמו ארבע-עשרה שנים בלימוד התורה. אחר-כך, כשהגיע להר-המורייה ושכב לישון שם, אומרת התורה: "וישכב במקום ההוא". המדרש מפרש: "כאן שכב, אבל כל ארבע-עשרה שנה שהיה טמון בבית עבר – לא שכב".
    גם כששהה בביתו של לבן לא ישן בלילות, כמו שנאמר: "ותידד שנתי מעיניי". אף על זה אומר המדרש: "כל עשרים שנה שעמד בביתו של לבן – לא שכב". מה עשה בלילות הללו? שאלה זו שואל המדרש: "ומה היה אומר?" (בלילות), ומשיב: "ט"ו שיר המעלות שבספר תהילים".

    לכאורה מהי שאלת המדרש "מה עשה בלילות", הלוא יעקב היה עסוק בשמירת צאנו של לבן? אלא ברור שיעקב אבינו לא מסר את נפשו עשרים שנים כדי לשמור על צאן לבן. הייתה לו כוונה פנימית ועמוקה לאין-ערוך – הוא עסק בבירור ניצוצות הקדושה הטמונים אצל לבן.
    שאלתו של המדרש היא אפוא, באיזה כוח היה יעקב יכול לבצע את עבודת הבירורים הזאת? השהייה בביתו של לבן הייתה כרוכה בניסיונות רוחניים רבים, והייתה סכנה שהדבר יגרום ליעקב ירידה. ובפועל לא ירד ממדרגתו, ולא זו בלבד אלא אף בירר את ניצוצות הקדושה שהיו אצל לבן וחזר לארץ-ישראל ברכוש גדול. באיזה כוח עשה זאת?

    משיב המדרש, שיעקב שאב את כוחותיו מ"שיר המעלות… מאין יבוא עזרי". מזמור זה מבטא את תחושת ההתבטלות הגמורה של האדם, שמרגיש כי בכוחות עצמו אין לו שום אפשרות לפעול, וכל כוחותיו באים מהקב"ה. תחושת ה'אין' הזאת, שהאדם חש כי הוא אין ואפס, היא המביאה אותו לשים את מבטחו בקב"ה לבדו – "עזרי מעם ה'".
    הפסוק מוסיף ואומר: "עושה שמים וארץ". כלומר, הקב"ה הוא בעל-הבית ונותן הכוחות בין לענייני 'שמים', עניינים נעלים (התורה שלמד בבית עבר), ובין לענייני 'ארץ', העניינים הנחותים (ההתעסקות עם לבן בחרן, "חרון-אף של מקום בעולם"). הכרה זו, שהקב"ה הוא בעל-הבית ומקור הכוחות – היא המסייעת לאדם בעבודתו.

    פרטי הסיפור של יעקב אבינו טומנים בחובם הוראה לחייו של כל יהודי: כדי להצליח בעבודת הבירורים בעולם, יש להתחיל את היום בשעה שבה שרויים לגמרי בעולמה של תורה ותפילה.
    גם ההתעסקות שבאה לאחר מכן, בענייני העולם, צריכה להיות באופן של "יגיע כפיך" (ולא יגיע ראשך) – רק את ה'כפיים', הכוחות החיצוניים, יש להשקיע בענייני העולם, אבל על ה'ראש' יש לשמור. גם כשיהודי עוסק בעסקיו צריך הראש להיות עסוק בפרק משניות, בפרק תניא, באמירת תהילים וכיוצא בזה. דרך זו מבטיחה ליהודי את ברכת ה' להצלחה גם בגשמיות, ככתוב אצל יעקב: "ויפרוץ האיש מאוד-מאוד".

    (על-פי לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 791)

    שבת שלום!!!!
    לזכות הת' מנחם מענדל בן נחמה דינה

כתיבת תגובה

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות