סטטוסים וציטוטים מחזקים על תהילים וגם סגולות ומעלת התהילים
מכל מלמדי השכלתי." ~ תהילים קי"ט צ"ט

סטטוסים וציטוטים מחזקים על תהילים וגם סגולות ומעלת התהילים

כתב השל"ה הקדוש בסיפרו (רנז:) וזה לשונו: "מי שחשקה נפשו להדבק בו יתברך ובשבחיו אז ידבק עצמו בספר תהילים". וכבר אמרו רבותינו ז"ל שדוד המלך ע"ה התפלל שיחשבו העוסקים בספר תהילים כעוסקים בדיני טומאה וטהרה בדקדוקי הלכות שנחשב בעיניו לפלח הגבוה בלימוד התורה, וענהו הקב"ה. וכן עוד הרבה מדרשים נפלאים המעוררים בעסק בספר הקדוש שאמרו דוד המלך ברוח קודשו. 

תהילים פרק ק

א  מזמור לתודה:    הריעו ליהוה, כל-הארץ.
ב  עבדו את-יהוה בשמחה;    בואו לפניו, ברננה.
ג  דעו–    כי יהוה, הוא אלוהים:
הוא-עשנו, ולו אנחנו–    עמו, וצאן מרעיתו.
ד  בואו שעריו, בתודה–חצרותיו בתהילה;    הודו-לו, ברכו שמו.
ה  כי-טוב יהוה, לעולם חסדו;    ועד-דור ודור, אמונתו.

תהילים פרק ק בתמונה
תהילים פרק ק מזמור לתודה: הריעו ליהוה, כל-הארץ. עבדו את-יהוה בשמחה; בואו לפניו, ברננה. דעו– כי יהוה, הוא אלוהים: הוא-עשנו, ולו אנחנו– עמו, וצאן מרעיתו. בואו שעריו, בתודה–חצרותיו בתהילה; הודו-לו, ברכו שמו. כי-טוב יהוה, לעולם חסדו; ועד-דור ודור, אמונתו.

ר' יוסף חיון, רבו של היעב"ץ על מעלת אמירת התהילים:

"כשאדם אומר ספר תהילים, יש בו מעלת המלאכים שגם הם אומרים קדושה. 'קדוש, קדוש, קדוש ה' צב-א-ות'. ומעלת השמיים. 'השמיים מספרים כבוד א-ל'. ומעלת הכוכבים. ורוב השירות והתשבחות שאנו אומרים בתפיתות, הם מספר תהילים". בעניין זה מוסיף גם ר' שמעון בר יוחאי (בזוהר הקדוש) ואומר כי מחצות הלילה ואילך, המלאכים פותחים ואומרים ספר תהילים, עד שמגיע זמן להתפלל תפילת שחרית.

שויתי ה לנגדי תמיד - תהילים
שויתי ה לנגדי תמיד

מעלת אמירת התהילים על פי רבי חיים פלאג'י זצוק"ל

הקדמה זו של הרה"ג רבי חיים פלאג'י זצוק"ל לספר תהלים מדברת בשבח קריאת התהלים והלכות הקשורות בה, מחמת מעלתה הגדולה הבאנו אותה עם מעט כותרות והסברים באותיות קטנות ובין הסוגרים. 
במעלת אמירת התהלים ביחיד 
ישתבח הבורא ויתפאר היוצר אשר בחר בישראל עמו וצאן מרעיתו. ד"מי כעמך כישראל" דמביאים וקוראים ספר תהלים מדי שבת בשבתו, ואמרי לה פעם אחת בשבוע, ואמרי לה דבר יום ביומו, תמיד תהלתו. ויש מהם אומרים מצוה בחזרת תהוי ליה כפרתו ומבטל איסור "יצר" סמוך המבקש להמיתו. )מצוה לחזור על תהלים שני פעמים, סך הכל שלוש מאות פרקים כמנין "כפר" ומנין "יצר" שקריאת התהילים מסייעת לבטל היצר(. 
במעלת אמירת התהלים ביחיד ובציבור 
וכל זה בפרטות איש בחדרי משכיתו נוסף גם הוא תורה דרבים )אם קוראים תהלים ברבים( כל כנסיה שהיא לשם שמים, בכנופיה גדולה, שומרים לבקר, אגודות אגודות, בשבתות ובימות החול ובמשמרות ערב ראש חדש, תמידין כסדרן, מדי חדש בחדשו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, והוא למגן וצנה בעדנו, שלא תאונה שום רעה עלינו. ולכך נקראו "זמירות". והוא כמו שאנו אומרים ביהי רצון "לזמר עריצים ולהכרית כל החוחים". ומבטל כל המקטרגים וכל צר ומשטין מעלינו. וזה שאמר דוד המלך עליו השלום "מי ימלל גבורות ה' ישמע כל תהילתו" ד"ימלל" לשון "וקטפת מלילות", ומי יזכה לזה? מי שיכול להשמיע כל תהלתו דהוא התהלים. 
ובלשון רבותינו נקרא "תלים" ורוצה לומר דכל העולם תולים בזכות התהלים ועיניהם תלויות על ספר המזמורים על כל צרה שלא תבא ויהיה להם תשועה על ידי לימוד התהלים. 

הרב זמיר כהן על ספר התהילים חלק א

מעלת אמירת התהלים שנכתבו על ידי גדולי הדורות 


ובהקדמת הרב כמוהר"ר גרשון אשכנזי ז"ל על ספר תהלים הנדפס בצפת את"ל עם זוהר ומצודות כתב: "בתלים מכניע ת"פ" וכן כתב בספר "יוסף תהלות" אות ח' "ומעלות התהלים גלויות וידועות" וכמו שאסף איש טהור החיד"א ז"ל שם בריש ספרו ובספרו מד"בק מערכת ת' אות כ"ח ונדפסו פעמים רבות בתוספת הרב ישא ברכה ז"ל ועיין נמי לשל"ה הקדוש דרכ"א ע"א ובס' תפלת כל פה וס"ג סוף ע"ב. 


מעלת אמירת התהלים לרפואה ולהציל ממות לחיים 
גדולה על כולם, דמלבד המזמורים המיוחדים דהן בם מועיל לרפואת חולה אשר מסוכן למות, וחיו יחיה. הנה על הרוב לומדים כל התהלים לרפואתו ונענים וישלח דברו וירפאהו ממות לחיים, ונמצא דלימוד התהלים מביא חיים לעולם. ואפשר לומר "כטעם לצד" שהוא מה שכיון דוד המלך עליו השלום "חיים שאל" ואמר "תודיעני אורח חיים" והקב"ה אמר "צפה לייסורין" א"כ מי שחלה דיש לו יסורין כשקוראין בעדו ספר תהלים יזכה להבטחה שהבטיח לו הקב"ה לתת לו חיים. 


מעלת קריאת "אלפא ביתא" מפרק קי"ט. 
ומה שנהגו ללמוד ר"ת של השם או שם העיר מהאלפא ביתא של "אשרי תמימי דרך" )פרק קי"ט(, הנה בקשל"ה ומד"ת דס"ד ע"ד כתבו שצריך כל האלפא ביתא של כל התהלים דכך קבלו ממקובל גדול שהוא סגולה לכל הצרות שלא יבואו יע"ש. ולפי זה צריך שיחזרו אחר ספר לקוטי תהלים שסידרו על סדר אלפא ביתא ב' אדנים מוהר"י ליב ומוהר"ר יונתן בן מוהרי"ו ז"ל לזכות את הרבים. 


מעלת אמירת פרקי תהלים מיוחדים למניעת קרי ומחשבות זרות. 
עוד כתב שם בספר מד"ת דס"ה ע"ב משם ספר הנהגת האדם: "וידבק נפשו בתהלים ויאמרם בכל יום ולפחות מזמור כ"א כ"ה ז"ך נ"א ע"ו ע"ט פ' פ"ו פ"ט צ' צ"ו צ"ח ק"ב ק"ו קל"ז מלבד ד' מזמורים ראשונים והוא סגולה נפלאה להסיר מחשבות זרות מלבו ושלא יראה קרי" יע"ש. ובס' נחלת יעקב ק"ק ד"ד ע"א צוה לבניו בכל יום ילמודו ה' ספרים שבתהלים ויחזרו לומר כל "אשר תמימי דרך" יע"ש. 


מעלת אמירת התהלים בעמידה 
ואשרי מי שיכול לסבול להיות קורא התהלים מעומד. וכך דקדק בהגהת הזוה"ק סדר לך לך דפ"ב ע"ב דכתב וז"ל: "מכאן נראה לעמוד בעמידה כשאומר תהלים ושאר שירים" עכ"ל. 
מעלת אמירת התהלים קודם התפילה להסיר המקטרגים 
ועיין בקונטרס כף החיים סי' ג' אות י"ט ונודע מה שכתב "הלבוש" סימן א' סעיף ט"ו "וטוב ללמוד מזמורי תהלים קודם כל תפלה שסגולתם להבריח המקטרגים, ומטעם זה נקראו מזמורים כדי שיתעלה תפלתו בשלום. ועוד שהם דברי שירות ותשבחות. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל". והסכים עמו בס' אל"יר וכ"כ בספר זרע אברהם ק"ק ריש פ"ח ובס' דרך ישרה די"ג ע"א ובספר דבש לפי ריש מערכת ת' ובהקדמתו הנז"ל ה'. 


חשיבות אמירת התהלים בדקדוק המילים 
אך בזאת כמו צער בנפשי דלפי מה שהוא הלימוד הזה יקר הערך ונורא ונשגב מאוד, היה מן הראוי שיהיו בקיאים במבטא שפתים כדחזי בכל טעמיהם ודקדוקיהם, ורובא ורובא לא ידעו ולא יבינו היכי גרסי. ואפילו בעלי תלמוד לא בקיאי באמירת תהלים כי לא ידעו במקרא. ואין זו דרך נכונה. וכל אחד מישראל חייב להשכיר לבנו מלמד מומחה ובקי שילמדהו היטב פירוש המלות וגם החזק הוא הרפה? )מה הם האותיות המודגשות ומה רפויות?( ומה למעלה ומה למטה? )מה קוראים מלעיל ומה במלרע?


חשיבות אמירת התהלים בנחת ולא במרוצה 
וגם שיזהרו ללמוד אותם בשובה ונחת בשפה ברורה ובנעימה, ולא כאותן אנשים דקודם שבאו להתחיל "אשרי" קמא ירוצו ולא ייגעו להיות נמצאים בפסוק "כל הנשמה תהלל יה הללויה". ובלימוד כזה לא בחר ה'. וכביכול שוקל בפלס. ולפי שיעור הכוונה ואמירה נעימה של התהלים כאותו שיעור יעשה לו סגולה, דגם ה' יענהו ד"לרב תרבה ולמעט תמעיט" ו"טוב מעט בכונה" ספר אחד "מהרבות שלא בכונה" כל החמישה ספרים. 

ארז יחיאל בפרקי תהילים / בניגון מיוחד / 15 שירי המעלות השלם ! מוקדש לכם באהבה נשמח לשיתופים ולייקים !


חשיבות אמירת התהלים בנעימה בלי דילוג מילים 
והביטה וראה להרב אליה רבה סימן א' דכתב וז"ל: אשרי אדם האומר תהלים בשירה ובזמרה ובכונת הלב. ואין לאומרם במרוצה ובמהירות ובלתי כונה והבנה, ויש כמה ששוגים בקריאה ומדלגים בפסוקים וחוטפין זה מזה וכמעט אין זה מברך אלא מנאץ חס וחלילה. עכ"ד. והובאו דבריו בספר חס"ל ס' צ"ג בהגהה אות ב' ועיין בהקדמה הנזכרת אות ו' ובקשל"ה דף ע"ח ע"א. ודברים אלו מצוה לאומרם בפני המון העם הלומדים תהלים שיתנו דעתם ויזהרו בלימודם. 


איסור אמירת התהלים בעל פה 
ומזקנים אתבונן מ"ש רבינו הגדול הגאון המפורסם מרן זקני ז"ל וזיע"א בספרו הנורא חק"ל א"ח סי' י"ג דעמד מתמיה על מנהג קצת מיראי ה' שקורין ספר תהלים בעל פה, דלא אריך למיעבד הכי ד"דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה". וחלק על זה הרב חות יאיר סי' קמ"ג כיע"ש ועיין בס' אות לטובה ולהרב אמיתי בתורה בס' נח"ל דכ"ו מה שהשיבו על דברי הגאון מ"ז. וכבר בא חכם בנו הרב המגי"ה רב אחאי גאון המלך דוד נר"ו בספר חק"ל מהדורא בתרא א"ח סי' ט"ו לקיים מילי דאבות. ברם אנא חזיתיה למו"הר בעל ס' פני מבין ולב מבין זלה"ה דאחר חצות לילה קרא תהלים בע"פ ואחרי כן נתן התנצלות איך עשה כן משום שלא היה יכול לישון עוד, והיה אורח נוטה ללון, ואין בידו ספר מוכן ולא נר יפה. לכך אמר דכדי שלא להיות "נעור בלילה ומפנה לבו לבטלה" יותר טוב הוא ללמוד בעל פה. ו"אין דנין אפשר משאי אפשר". ואני אומר דאם יארע כזה וכזה, שאין לו ספר או נר – אם בר הכי הוא לחדש חידושי תורה, ילמוד לאט לאט ויתן דעתו לזכור איזה פירושים או לחדש דבר כפי אשר תשיג ידו. ובזה יקל מעליו מה שהחמירו ד"אי אתה רשאי לאומרים בעל פה". והכל לפי האדם ולפי מקומו ושעתו. ועיין בספר הקצר כף החיים סי' לה' אות ד' לענין אמירת ברכת הלבנה מ"ש שם בס"ד. 


תקנה לאמירת התהלים בכל יום 
וצאו וראו מ"ש מוה"ר מ"מ מוהרח"א בסוף ס' חנן אלהים בתקנותיו תקון כ' וזה לשונו: הנהגתי דכל יחיד יקרא בכל יום לפחות ספר אחד של תהלים שיש להם סגולה להכניע הקליפות וכל העוסק בהם כאלו עוסק בנגעים ואהלות כמאמר רז"ל. ובשבת שאסור בשיחה בטלה, כל אחד יקרא כל החמשה ספרים של תהלים שלא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל רק שיעסקו בתורה. והעושה כן לימנע מלדבר שיחת חולין ושיחה בטילה בשבת וקורא ספר תהלים בכל שבת מובטח לו שהוא בן עולם הבא ומקרב גאולת ישראל. אלו דבריו הנעימים. 
התפשטות התקנה לאמירת התהלים 
ועיין מורה באצבע סי' ג' אות קי"ט ומזה אתה תדין שבח ויקר של יחידי סגולה מהעיר הזאת נעמ"י אזמיר יע"א ה' עליהם יחיו אמן. דמזמן מו"הר עד כען איכא מאה ועשרים שנה. ובשנים הללו שסדורות ובאות קיימו וקבלו היהודים להגות בספר תהלים פעמים רבות בין בשבתות וימים טובים ובין בימות החול כפלי כפלים ממה שתיקן מרנא מוהרח"א בימיו, בין ביחידים בין במרובים, ונעשים כתות כתות ללמוד תהלים כולם. 
חשיבות קדיש שאחר תהלים 
והוא דבר גדול מלבד דתורה דרבים מעלנא אית להו, עוד ה'ן בה דממילא רווחא מ"ש בספר קשר גודל ס"ק ח' דקדיש על התהלים הוא מבטל הקטיגורא ממלאכי חבלה כיע"ש מספריו ברכ"י ושיו"ב יו"ד ס' שע"ו. ובמעלות אחז אות י"ג אלא דאם התחילו "ברוך שאמר" לא יאמרו קדיש על התהלים דאין להפסיק כמ"ש בס' פני יהושע א"ש סי' ה' וב"ע ד"ע ע"ח כיע"ש וכן כשם שעשו תוספת ברכה על תקנתו של הרב חיים ומלך, כך יוסף ה' אלף פעמים בחיי אריכי ומזוני רוחי. אכי"ר. 


חשיבות אמירת תהלים בציבור להגן על העיר ועל הקוראים בה 
ומצוה לאודועי מה שאבותינו ספרו לנו, דבהיותו פה אזמיר הרב הגדול בעל שמחת יו"ט והלכות יו"ט זצוק"ל. בהיותו חולם נפל פסוק זה מפיו "וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי". ופתרו לו בתוך החלום דהוא על עירנו אזמיר יע"א דאגוני מגנא מה שקורין היחידים בספר תהלים פעמים רבות. ובדיק בשמה "עת הזמיר הגיע". ועיין בס' בא"א סדר ואתחנן "יהא רעוא אלהים יחוננה עוד עולם סלה" וזכות עשרה שליטים אשר כוננו ספר תהלים ומלכם בראשם מאריה דביתא דוד מלך ישראל ע"ה יגן על כל הקורא בהם "יצו ה' איתו את הברכה בבני חיי ומזוני. אמן. סלה. ועד. 


חשיבות קריאת התהלים כקיום התורה 
ופי יגיד מ"ש בספר החסידים סי' שנ"ו: "דדוד מת בשבת ביום שמת משה, משום דמשה נתן חמישה ספרים ודוד חמישה ספרים בספר תהלים, חיזק תורת משה בימיו, שתיקן משמרת לקיים התורה". עכ"ל. וזה מכוון למ"ש בשיר המעלות אות ב' משם רבינו אפרים ד"הקורא תהלים בכל יום כאלו קיים כל התורה כולה" כיע"ש. ובני ידידי יצחק ירנן נר"ו רמז דלכך בא תוספת "ה" בשם תהלים כדי להודיענו דנחשב לו כאלו קיים חמישה חומשי תורה. 


חשיבות מיוחדת לקריאת התהלים בשבת למי שקרא את ההפטרה 
ודע ממה שכתב בספר החסידים באותו סימן, דהמפטיר קורא בתורה ומפטיר בנביאים ומברך "מגן דוד" כדי לקיים "ועשיתי לך שם כשם הגדולים" כיע"ש. מינא דמי שקורא הפטרה בשבת למנוחת נפשות מת, לא יתכן דיתעצל מללמוד כל התהלים באותו שבת, דהרי בשביל שתיקן דוד חמישה ספרים שבתהלים כנגד חמישה חומשי תורה, זכה לכל הכבוד הזה שיברך המפטיר "מגן דוד". ואם כן המפטיר שמברך "מגן דוד" נאה ויאה שיקרא אחר התפילה כל התהלים בשלמות מבלי הפסק בנתים. תיבה בתיבה בנועם שיח סוד שרפי הקודש, ולא יחשוב שתספיק לו ההפטרה שקרא בציבור. 

הרב יורם אברג'יל זצ"ל על מעלת התהילים


חשיבות מיוחדת לקריאת התהלים למנוחת הנפטר 
ומה טוב אם מקיים דבר המלך ודתו דכתב הרב משנת חכמים באות קע"ה ואילך "דלעילוי נשמת המת ילמוד רי"ו מזמורים, דהיינו שיתחילו פעם אחרת ספר רביעי. )כל תהלים. ועוד פעם יקרא מספר רביעי ואילך כדי שיקרא בסך הכל מאתים ושש עשרה מזמורים כמנין רי"ו( ויקרא גם ח"י פרקי משנה בכל יום ומה גם עם פירוש" ועי"ש סדר התפלה שיאמר על הלימוד לך נא ראה. 


חשיבות מיוחדת לקריאת התהלים בימי השובבים שהוא גם תיקון לפגם הברית. 
ואם בשאר ימות השנה אין לו פנאי לגמור התהלים בכל יום, הנה בימי השובבים יתאמץ ויזדרז לקרות אותם בשלימות בכל יומא ויומא, כי הוא תיקון גדול לפגם הברית. כמ"ש במעלות דרבנן אות ז' ויוסף עוד דוד בס' מדב"ק במערכת ט' ט' ומערכת ת' כ"ח. ואנא נפשאי בסה"ק תורה וחיים פ"ח רמזתי כעזר משדי דהוא נוטריקון בשם "תהלים" ר"ת – תועלת הלימוד יתוקן מילה יע"ש. והן בעון מי הוא נקי מעון זה ומי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי, והלואי שאולי ע"י ריבוי רפואות תיהוי ליה ארוכה ומרפא. 
חשיבות קריאת התהלים להולכי דרכים ולמפליגים בים 
ובכל עת ובכל רגע לא ימיש מלמוד בהם לעת הפנאי, ויותר ויותר להולכי דרכים כמ"ש בחס"ל דס"א ע"א ועיין בהקדמה הנזכרת אות י"ד להולך בים הוא סגולה נפלאה. 
שישים לב לנקיון המקום שקורא בו תהלים 
ומ"מ אני אומר שיתן דעתו בין בים ובין ביבשה שלא יהיה ריח רע, וגם למראה עיניו ישפוט שיהיה המקום נקי, דאם חס וחלילה פוגם באיסור "כי דבר ה' בזה" מלבד שיצא שכרו בהפסדו, נוסף גם הוא ענוש יענש. ועל זה נאמר "בכל דרכך דעהו והוא יישר אורחותיך". וכמו כן יזהרו כשקובעים לימוד תהלים או שאר לימודים בבית הקברות, שיהיה המקום נקי מכל טינוף כדי שיעלה לרצון ה' ויהיה נחת רוח למת נפש. 
אין לקרוא תהלים בלילה, ויש מקילין אחר חצות 
ונפשי יסובב להעתיק לפניך מה שכתב בספר אמת ליעקב להר"ב סובר הרזים כמוהר"י נינייו זלה"ה בקונטרס שפת אמת סי' מ' מ"ג דף ק"ז ע"ב וזה לשונו: כבר נודע אחר חצות לילה מותר לקרוא תהלים. והגם דבספר יוסף אומץ סי' ד"ן נשאל אם מותר ללמוד תהלים באשמורת )הבוקר(, והשיב הקורא שיש לו סמך, אבל הוא בעצמו גילה דעתו דמתיירא לקרוא תהלים בלילה. והטעם דרבינו האר"י ז"ל כתב "אין לקרות מקרא בלילה" וקא פסיק ותני "מקרא" ותהלים בכלל. מכל מקום כבר נתפשט מנהג בכל המקומות לקרות תהלים אחר חצות לילה ואפילו בק"ק חסידים, ונוהגים בכל מילי דמר רבינו האר"י, עם כל זה לומדים בכל הלילות תהלים לרפואת החולים ולמנוחת המתים. ובפרט בשבוע ו' של עומר דעושין תיקון כרת כל השבוע, דבחצי הלילה לומדים תהלים בכנופיא עכ"ל. וכנראה דלא ראה מה שכתב בספרו דבש לפי מערכת ת אות א דמצוה מן המובחר בהשכמה, וגם הא דק"ק בית אל רמזו בהקדמה הנז' אות טו"ב בכללות א"י. ועוד לו בספרו פתח עינים בשומר המפתח דצ"ו ע"ג ובכל המקומות הנזכר אייתי בידיה ההיא דבראשית רבה דיעקב אבינו עליו השלום היה קורא התהלים בלילות. 

הודו לקב"ה כי-טוב
הודו לקב"ה כי-טוב: כי לעולם חסדו הודו, לאלוקי האלוקים: כי לעולם חסדו הודו, לאדוני האדונים: כי לעולם חסדו לעושה נפלאות גדולות לבדו: כי לעולם חסדו לעושה השמיים, בתבונה: כי לעולם חסדו לרוקע הארץ, על-המים: כי לעולם חסדו לעושה, אורים גדולים: כי לעולם חסדו את-השמש, לממשלת ביום: כי לעולם חסדו תהילים פרק קלו זריקת חסידות לזכות ליאת טביב


מותר לקרוא תהלים בליל שבת ויש מתירים גם ליל שישי 
גם בספרו מורה באצבע סי' ד' אות קמ"ח עצה טובה קמ"ל דיקרא בליל שבת בתחילת הלילה מזמורי תהלים קודם שישן אם הוא יחיד לאור הנר. והוא לקוח מספרו יוסף אומץ שם בסימן ד"ן דהורה לליל הששי דיקרא בס' תהלים. ושכל שכן הוא ליל שבת יע"ש. וכמובן מזה דבכל הלילות צריך להמתין עד אחר חצות אכן ליל השישי וליל שבת אין קפידה אפילו קודם חצות. 
מותר לקרוא תהלים ליד הנפטר בלילה 
ומה שתקנו ללמוד סביב המת משעת מיתה עד שעת קבורה שהוא כדי להגן עליו, השעה צריכה לכך אפילו קודם חצות. 
יהי רצון שאומרים בשבת 
עוד תשוב ותראה שם בס' יוסף אומץ בסימן מ"ד לענין אמירת "יהי רצון" בשבת בנוסח "ומשם ישתלשל וימשך שפע על נר"ן" דהעלה דנכון לאומרו גם בשבת. 
על חיבור ספרו של רבי חיים פאלג'י "הכתוב לחיים" על תהלים 
ועיין בקונטרס כף החיים סי' ל"ו אות י"ד מה שכתבתי שם בחמלת ה' עלי. וכל כי הני מילי מחיים כאן היו ממדבר קדמות במקום הראוי לו, דקונטרים קטן הלזה יסדתיו אף עשיתיו על ספר תהלים מאשר חנן אלהים לעבדו אחר השריפה לתפ"ץ. דהיה לי על שלשים ועל ריבעים חבורים על ספר תהלים ובתוכם כמה מזמורים דפירשתי אותם על פי הדין אר'כה בחיים, ובעונות הרבים הכל היה למאכולת אש, וחבל על דאבדין ולא משתכחין. והנה בעתה אמרתי אל לבי "דפ'סח מועט דפ'סת". מקרה מועט אגב גירסאי לפי מיעוט השנים. והנני בא להודיע ולהוודע טועמיה חיים דקראתי בשם "הכתוב לחיים" והוא דאמרו בפ"ק דב"ב דט"ו "סדרן של כתובים תהלים" וגם כתב בס' כנפי יונה והובא דבריו במדב"ק מער' ת' אות ג"ל דלא אפשר לאנוחי תפלין אלא מאן דקרי תנ"ך. תורה בראשית, נביאים שמואל, כתובים תהלים, עי"ש סודן של דברים ובזה פי' בספר קרנים המדרש פליאה "אין מניחין תפילין אלא בשב"ת" יע"ש. 


על חשיבות לימוד תהלים עם טלית ותפילין 
ומזה בין תבין דראוי והגון ללמוד תהלים מעוטר בתפילין דיעלו לרצון ביתר שאת. וגם מ"ש בס' דבש לפי מערכת ת' משם רבינו אפרים דס"ת "ציצית על כנפי בגדיהם" ראשי תיבות "תלים" דמצוה מן המובחר להתעטף בציצית וללמוד בתהלים א"כ יבא על נכון דמעוטף בטלית ובתפילין.
יעקב היה לומד תהלים 
ועוד שם בספר "דבש לפי" דר"ת )"ציצית על כנפי בגדיהם"( גימטריא יעקב. דיעקב היה קורא בספר תהלים כמ"ש רז"ל וז"ש הכתוב "יושב תהלות ישראל" ועיי"ש בהקדמתו ד'. 
סתם כתובים הם תהלים והם קודמים לנביאים בפסוקי מלכויות זכרונות ושופרות. 
ולפי דבריו הנה נכון מ"ש בירושלמי ובמדרש ובמסכת סופרים דקמ"ז מזמורים הם התהלים כנגד שנותיו של יעקב אבינו עליו השלום. ועיין בספרו חומ"א בתלים סימן יו"ד ודוק. איך שיהיה נקוט מיהא בכתובים סתם בראש אמיר הם התהלים. ואף גם זאת ראתה עיני להרב קרבן נתנאל במגילה דז"ך ע"א דכתב דמהך סוגייה מוכח להדיא דשוים הם נביאים וכתובים לענין קדושת מטפחות. וקשה מדאמרינן בר"ה דכתובים קודמים בתפילת מוסף. ויש לישב דלעולם קדושתם שוה אך במקום שתיקנו לומר פסוקים כתובים קודמין מפני כבודו של דוד. וכשמזכיר בתלמוד מזכיר נביאים קודם. ועיין מג"א סעיף קטן ב' מסימן קנ"ג זת"ד ועיין בס' מתת אלהים שם. מכל זה אתה תשמע מהרה דעיקר שם כתובים נאמר על ספר תהלים שסידר דוד המלך עליו השלום, דיבא הכתוב לשמו כי נעים. לכן זו היא סבה בשם יקרא "הכתוב לחיים" כמאמר הנביא ישעיהו בס' ד' "ביום ההוא צמח ה' בפליטת ישראל, והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים". 
לימוד תהלים מביא תועלת לנפש האדם ומצילו מלשון הרע 
ובהדי שותיא נימא ביה מלתא והוא במ"ש הרב מופ"הד בס' ראש דוד סדר חוקת דקכ"א ע"א דלימוד התהלים יעשה לו לאדם תועלת גדול להיות לו דבקות בקונו ובתורתו ובמצותיו, ומביאו לידי הכנעה ומרחיקו מלשון הרע. זת"ד בקיצור. ועיין שם בהקדמתו לספר יוסף תהלות שם אות וי"ו 


לימוד תהלים מביאו לענוה ויראת ה' 
ומוהרש"א בפירושו על פרק קמא דמסכת עבודה זרה כתב: דלימוד בספר תהלים מביאו ליראה את ה'. ומקרא מלא דבר הכתוב: "עקב ענוה יראת ה'". ונמצא זה וזה מתקיימים בידו. 
לימוד תהלים מקרב את הגאולה בזכות הענוה 
ולפי זה אשכחן טוב טעם למה שהוליד לנו מוה"ר מוהרח"א ד"על ידי לימוד תהלים מקרב את הגאולה" כדכתיבנא. והוא דהגאולה תלויה בענוה כמו שהבאתי בפנים בכמה דוכתי משם הסמ"ג. וכיון דעל ידי התהלים קונה מדת הכנעה והשפלות, לכן מן הראוי הוא דעל ידי לימוד התהלים מקרב את הגאולה. והשתא זה שכתוב "ביום ההוא יהיה צמח ה' וגו' לפליטת בית ישראל". דיבא משיח צדקנו דלא יכזב במה שאמר "היום" לרבי יהושע בן לוי, דכוונתו לומר "היום אם בקולו תשמעו" ולכן אמר "ביום ההוא" דישמעו בקול ה', ואז יקיים הבטחתו דאמר "הנני מביא את עבדי צמח" לגאול את ישראל. וכדי לזכות לזה צריך להרבות בלימוד התהלים דעל ידי לימוד התהלים זוכה לקנות מדת ההכנעה והשפלות, ויבא גואל. ולזה אמר "והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים" כמו שפירש בספר "כלי פז": למי שמשים עצמו כשיריים וכנותר דהם ענותנים עיין שם לפי דרכו.


לימוד תהלים מביאו לידי קדושה 
ואתי שפיר לפי זה אומרו "קדוש יאמר לו" כמו שרמזו ד"קדוש" בגימטריה "שפל". דעל ידי הענוה זוכה לקדושה. וכדי לבא לידי מדה זו לקנות מדת הענוה דעי"ז יבא המשיח הדבר תלוי ב"כל הכתוב" ע"י לימוד הכתוב )עיקר הכתובים( דהוא התהלים. דילמדו כל התהלים מראשן לסופן. 
לימוד תהלים מתקן את היסוד, ובתיקון היסוד תבוא הגאולה 
והיינו דדייק תיבת "כלי" שהוא רומז ל"יסוד" כמ"ש הרב כלי פז שם בפירוש הכתוב דכ"ו ע"ב עי"ש. ולדרכנו נמי יבוא על נכון כי לימוד תהלים הוא לתיקון היסוד כדברי רז"ל והמקובלים ז"ל וכמש"ל. זהו הטעם נמי שלימוד התהלים מקרב הגאולה כי אנחנו באלף השישי בחינת "יסוד" ובתיקון היסוד "יסד יסוד ציון". ומפרש דבאיזה כתוב אני אומר? אינו אלא הכתוב דמביא חיים לעולם כדכתיבנא בתחילת דברי. דכל חולה שהוא נוטה למות ע"י לימוד התהלים פודין נפשו ממות לחיים, ד"ימלטנו ה' וישמרהו ויחייהו ואושר בארץ". 
לימוד תהלים מביא זכות לגור בירושלים בזכות הענוה 
ועל ידי זה יזכה "ירושלים". דמקרא מלא דבר הכתוב "איש לשון, בל יכון בארץ" דאחד מד' כתות שאינן מקבלות פני שכינה הוא כת מספרי לשון הרע. ואינו ראוי לבא בהיכל מלך. דכיון דלימוד התהלים מביאו להרחיקו מלשון הרע. יזכה לדור בירושלים ששם המקדש שבו שכינה שרויה ותוכו רצוף, דכיון דזוכה למדת הענוה בדין הוא שיזכה לדור בירושלים ד"ענוים יירשו ארץ" כתיב. ועל ידי הענוה זוכה לארץ הקדושה. 
לימוד תהלים מביא זכות לגור בירושלים בזכות שזו עירו של דוד. 
לימוד תהלים בציבור בירושלים מגן על קהילות היהודים בעולם 
ובר מן דין יען "ציון" היא עיר דוד א"כ הרגיל בספרו תמיד זוכה להיות בעירו ושער מקומו במכון שבתו לפי מדתו. 
ומימי עולם ושנים קדמוניות יש ישיבה בארעא קדישא ירושלים דדהבא ת"ו דלומדין כל התהלים בכל יום בכנופיא בהתאסף עם קודם תפילת מנחה. מה טוב חלקם ומה נעים גורלם. ואין ספק דהוא מגן וצנה לכל יושבי חוץ לארץ. 

הרב אייל ורד – "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי" פרק נ"א בתהילים
לימוד פרק נ"א בתהילים דוד המלך מבקש מה' שישמור על הקשר בניהם ועל האהבה בניהם ודוד המלך מבקש מה' יברא לו לב טהור. הפחד המרכזי של דוד המלך הוא הפחד מריחוק מה' ולא הפחד מהעונש.
לב-טהור-ברא-לי-אלוקים-ורוח-נכון-חדש-בקרבי
לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי תהלים נא יב זריקת חסידות לזכות ליאת טביב NYC

מה אמר ר' ישראל אבוחצירא ה'בבא סאלי' זיע"א על התהילים:

"באמירת התהילים יש סגולה מיוחדת, ופסוקי התהילים פועלים עצומות בשמיים". עוד מובא בספר 'בבא סאלי – ר' ישראל אבוחצירא זי"ע, תולדותיו, הנהגותיו ומופתיו', שלמרות שברוב שעות היממה עסוק היה הרב הקדוש בלימוד תורה, בתפילות ובקבלת קהל – היה חשוב לו לסיים ספר תהילים שלם מדי חודש.

    גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני
גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני תהלים כג ד זריקת חסידות

השל"ה הקדוש: "אין לנו דבר  גדול יותר מספר תהילים, שכלול מן הכל. רבים שבחם לה' יתברך, ורבים מזמורים הם על התעוררות התשובה. ורבים מזמורים הם של בקשות מחילה וסליחה, והכל מיד ה' השכיל דוד המלך ע"ה ברוח הקודש. והאומר תהילים הוא כמתפלל, והוא גם כן כעוסק בתורה".

רבים מכאובים לרשע והבוטח בקדוש ברוך הוא חסד יסובבנו
רבים מכאובים לרשע והבוטח בקדוש ברוך הוא חסד יסובבנו

על פי המסורת, היו הלוויים מזמרים פרקי תהילים בבית המקדש בזמן עבודת הקורבנות. במיסטיקה היהודית רואים במזמורי תהילים סגולות רבות ועוצמה רוחנית בלתי מבוטלת לשמירה, לישועה ולעורר חסדי שמים. עדות לכך ניתן למצוא בקרב ציבור גדול של מאמינים הנוהגים לקרוא תהילים בשעת דחק וצרה, במקרה סכנה, על מיטת חולי ובכל עת שבה האדם חש נזקק לסיעתא דשמיא ולתחושת קרבה עם בוראו.

הקבלה מייחסת לכל מזמור משמעות סגולית

חכמת הקבלה רואה בקריאת תהילים סגולה נפלאה לאין ערוך ומייחסת לכל מזמור משמעות סגולית משל עצמו. בקרב המקובלים, לפרק קי"ט בתהילים, הבנוי מאותיות אלפא ביתא (בסדר עולה מהאות א' עד לאות ת') משמעות רוחנית עצומה לעילוי נשמת הנפטר (אותיות נשמה), ולהבדיל אלף הבדלות אף לישועתו של האדם החי. לשיטתם, הוא אוצר ומכסה בתוכו סודות קבלה עמוקים כים. זהו הפרק הארוך ביותר בתנ"ך כולו ומונה 176 פסוקים, בדיוק כמניין הפסוקים בפרשה הארוכה ביותר בתורה – פרשת נשא. אם לא די בכך, זהו אף מספר הדפים בתלמוד במסכת "בבא בתרא" שהיא המסכת הגדולה ביותר.

הדפס או שתף ברשתות החברתיות וגם בוואצ-אפ. אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות.
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •   
  •  
  •  
טיול בניו יורק
כנסו לקרוא חוויות של מטיילים
המלונית של צבי בניו יורק
נוח לכיס ונוח לטיול

 

כתיבת תגובה

tzvika770

 אוהב לארח בשישי אצל צבי לקרוא על הפרויקט לחצו כאן | אוהב לצלם מוצרים ואוכל ב PHOTO-FLARE אוהב תורה ויהדות אוהב טכנולוגיה ואינטרנט. ואם תחפשו בגוגל מי הבונה האתרים הכי טוב בניו יורק תמצאו אותי :) לחצו כאן לבדיקה. ליצירת קשר איתי כתבו לי פה באתר מרכז ניו יורק בתגובות.

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות