5 תגובות

1. פרידה, ערב חג מתן תורה, מהרב אורי זוהר זצ"ל / החלק היומי / סיון רהב-מאיר:

   ערב חג מתן תורה, נפטר הרב אורי זוהר זצ"ל. הנה כמה דברים שתמיד הפתיעו אותי במפגשים עמו, כולם נובעים מהעובדה שהתורה עיצבה את אישיותו בעשרות השנים האחרונות:

   ראשית, היחס שלו לזמן. כל דקה הייתה מדודה. מכל האנשים שאני מכירה, אולי רק הרב חיים קנייבסקי ניצל ככה כל רגע של חיים. החברותות שלו בלימוד תורה החלו לפנות בוקר, שיחות הטלפון שלו היו קצרות ותכליתיות, וכל נסיעה שלו להרצאה, בארץ או בחו"ל, נשקלה היטב לפי התועלת שתביא לעולם. כשסיימנו לצלם איתו ריאיון, בזמן שהצוות עוד קיפל את הציוד, הוא כבר צלל ללימוד. "פספסתי ארבעים שנה", הוא חייך, "אני צריך להשלים פערים".

   שנית, השמחה. חוזרים בתשובה רבים מגלים את האור, אבל אחרי כמה שנים צריכים לעבוד קשה כדי להמשיך ולהתלהב. השגרה שוחקת. אצל הרב אורי – הניצוץ לא כבה לרגע. כשצילמנו אותו לאחרונה בתפילת שחרית, בשיא הקורונה, נראה היה שהוא התלהב מהנחת תפילין כמו בפעם הראשונה. "אני האדם המאושר בעולם והאדם העשיר בעולם", אמר לי באחד הראיונות. כשהסתכלתי בתגובה על החדר הצנוע כל כך שבו התגורר, הסביר: "אני האדם המאושר בעולם – כי אין דבר אחד בעולם הזה שאני רוצה ואין לי", אמר וחזר אל הגמרא שהייתה פתוחה לפניו.

   ולבסוף, היחס שלו אליי, אישית. רבים הרגישו כך. איך אפשר לנצל כל דקה ללימוד, ועדיין להיות נחמד כל כך לזולת? איך אפשר לזכור ולייעץ לכל כך הרבה אנשים, ולתת לכל אחד מהם תחושה טובה? פעם השארנו לו בתיבת הדואר ספר חדש שהוצאתי לאור. חילקנו כך את הספר לעוד עשרות אנשים. רק ממנו קיבלתי טלפון תוך פחות משעה. "אני לא רוצה להישאר בעל-חוב", אמר האיש שכל כך עבד על תיקון המידות שלו, מאז הימים הפרועים ההם. "נתת לי ספר במתנה, אולי עוד אקרא, אבל אני חייב לומר תודה. אז תודה".

   בכל חג שבועות אנחנו בעצם מתייצבים שוב במעמד הר סיני. מי שנכנס, אפילו לרגע, לבית הקטנטן של הרב אורי זוהר, הרגיש תחושה של מעמד הר סיני, של קבלת תורה תמידית.

   חג שמח.

2. יומי! / החלק היומי / סיון רהב-מאיר:

   איך להתכונן לחג השבועות, חג מתן תורה? לדעתי, במילה אחת: יומי! משהו יומי. לימוד יומי קבוע, קטן או גדול, לבד או בחברותא. לא משנה, העיקר ההתמדה.

   לפני כמה שנים נכנס לביתנו הלימוד היומי של ידידיה. הוא לומד מדי בוקר את הדף היומי, דף אחד של גמרא בכל יום. הערב אראיין אותו על כך בזום לקראת חג השבועות, אבל אולי בכלל צריך לראיין אותי, על איך זה נראה מהצד, כי זה משנה הכול. באמת. חצי שעה של לימוד יומי – משפיעה על כל היום, של כל בני הבית.

   אחריו, התחלתי אני בלימוד יומי ושמו חת"ת: חומש, תהלים, תניא. זה לוקח כמה דקות בכל בוקר, אבל גיליתי סוד: מתברר שאם לומדים בכל יום את הקטע היומי בפרשה – מסיימים את כל התורה פעם בשנה. ואם אומרים בכל יום כמה פרקי תהלים – מסיימים בכל חודש את כל ספר תהלים. ואם קוראים כל יום פסקה אחת בספר התניא – גומרים אותו פעם בשנה. לא חשבתי אי פעם שכל זה ישתלב באורח החיים ובלו"ז שלי. יש לכך רק הסבר אחד: יומי.

   בחג השבועות מקבלים מחדש את התורה, ואומרים שצריך לקבל על עצמנו קבלה קטנה, החלטה מעשית טובה אחת. אז ההמלצה החד-משמעית שלי לחג מתן תורה היא: יומי. לא סתם גם לקטע הזה קוראים "החלק היומי". המחוייבות היומיומית, זה הסיפור.

   אז מה היומי שלכם?

3. החיזוק היומי שלי ✍

   לכל אחד מאיתנו יש כוחות גדולים הגנוזים בתוכו כל אחד יכול לעורר רחמים ולמשוך לחייו ניסים וישועות מעל הטבע
   התפילה היא הדרך לעקוף את הטבע והדינים המתחדשים על האדם והבריאה.
   והקב"ה מקבל כל תפילה
   "שומע תפילת כל פה"
   ואפילו אנחה קטנה שמופנית לאבינו שבשמיים אינה הולכת לאיבוד.
   מסופר על ילד קטן בגיל 8 שביקש מאביו בליל שבועות שיקח אותו עימו לביהכנ”ס כדי שיוכל להגיד את ‘תיקון ליל שבועות’.
   חשב אביו ואמר לו שעדיף שילך לישון היות והוא עדיין ילד קטן.
   בעת שהלך אביו לכיוון הביהכנ”ס נכנס בו קצת רחמים על הבן והרהר לעצמו:
   ‘מדוע באמת לא הסכמתי לקחתו , הרי אם הבן רוצה ללמוד כל הלילה, למה שלא אמלא את בקשתו?’
   החליט האב שהוא חוזר על עקבותיו ע”מ לקחת את בנו הקטן לביהכנ”ס.
   כאשר הגיע לביתו ופתח את הדלת… הוא רואה את בנו הקטן עומד ליד מפתן הדלת כאילו הוא מחכה שיבוא אביו לקחתו לביהכנ”ס.
   שאלו אביו: “מדוע אתה מחכה לי? הרי סיכמנו שאתה הולך לישון?
   ואיך ידעת שאני בא לקחתך “?
   ענה לו הילד בתמימות רבה: “הלא התפללתי להשי”ת שתחזור הביתה לקחת אותי לבית הכנסת, וידעתי כי השי”ת ישמע בקול תחנוני על כן הייתי בטוח שתחזור הביתה “…
   הילד הזה גדל והצליח ולימים נתגלה בגדולת תורתו ויראתו, הלא הוא הגאון הצדיק רבי שמשון פינקוס זצ”ל.

   קרוב השם לכל קוראו לכל אשר יקרהו באמת
   השם איתנו כל הזמן הוא רק מחכה שנפנה אליו באמת
   זיגדון נועם 

4. ר` חיים בן עטר בספרו: `טור ברקת`, מביא רמז לשם שבועות. אל תקרא שבועות, ש` בפתח, אלא ש` בשוא. כלומר מלשון רבים של שבועה, מפני שבועה הראשונה שנשבע לנו הקב"ה שלא יחליף אותנו באומה אחרת, והשבועה השניה שנשבענו אנחנו להקב"ה של נחליף אותו באל אחר.
   המחבר של ספר טור ברקת הוא ר' חיים בן אברהם תלמיד מהרח"ו.

5. ממתק לחג השבועות תשע"ז 2017
   שירה השתתפה בעונג שבת בבית חב"ד בנגקוק לפני כמה חודשים וסיפרה סיפור מרגש, " אני סיימתי לימודי הוראה לפני כשנתיים, לשמחתי קיבלתי עבודה כמחנכת כיתה, בבית ספר טוב בעיר בה אני גרה, המחנכת שהיתה לפני, עשתה איתי חפיפה ותוך כדי החפיפה סיפרה לי על יונתן, "הילד הבעייתי בכיתה" היא אמרה לי "הכיתה בסך הכל כיתה טובה אבל זה הילד שיאכיל אותך מרורים" שאלתי "האם אי אפשר לנסות לשנות אותו" והיא אמרה לי "יש לו בעיה מלידה שגורמת לו להיות היפראקטיבי וזה לא ניתן לשינוי" שנת הלימודים החלה, הגעתי לכתה עם חששות אבל עם החלטה שאני אעשה את השינוי, מיד ביום הראשון קראתי ליונתן ואמרתי לו שאני רוצה שהוא יעזור לי בכל מה שאצטרך, שלחתי אותו להביא לי עט מהמשרד, לעשות צילומים וכל דבר קטן שצריך, כמובן כל פעם דאגתי לשבח אותו על העזרה שלו, לאט לאט התחלתי לראות את השינוי, יונתן התחיל להשתתף בשיעורים, לשחק יפה עם החברים, לקראת סוף השנה אמרתי לילדים שאני רוצה לבחור ילד אחד בכיתה שיוכרז כמצטיין הכיתה, עוד לפני שהספקתי להמשיך, כל הילדים צעקו במקהלה "יונתן הוא מצטיין הכיתה", התרגשתי והתחלתי לבכות מול התלמידים שלי אבל לא התביישתי, ידעתי שהצלחתי במשימתי בשנה הראשונה שלי כמורה בישראל.

   *

   בחג השבועות קיבלנו את התורה, עם ישראל כולו עומד למרגלות הר סיני והקב"ה פותח במילים "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצריים" מפרשי התורה שואלים, למה בחר הקב"ה להציג את עצמו במילים "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ולא אמר "אנכי ה' אלוקיך אשר בראתי שמים וארץ"? לכאורה בריאת העולם היא חידוש גדול יותר מאשר הוצאת עם אחד קטן ממצריים

   מוסבר בתורת החסידות, שאמנם בריאת שמים וארץ, יש מאין, זה דבר גדול ונפלא, שאנו כנבראים גשמיים לא יכולים כלל להבין, אבל כלפי הקב"ה שכוחו אין סופי והוא בלתי מוגבל אין זה פלא שהוא יכול לברוא יש מאין, לעומת זאת, יציאת מצרים דרשה התערבות בחוקי הטבע, שאותם קבע הקב"ה בעצמו, בכדי להוציא את עם ישראל ממצרים היו צריכים לעשות אותות ומופתים שלמעלה ממגבלות הטבע, לכן הכח האלוקי שהיה מעורב ביציאת מצריים היה גדול יותר מבריאת העולם, זו הסיבה שהקב"ה נתן לנו את כרטיס הביקור שלו כמוציא עמו ממצריים.

   *

   המסר כאן חשוב מאוד, לכל אחד מאיתנו יש הרגלים כאלו ואחרים בחיים, לפעמים אנחנו אומרים לעצמינו אם הייתי נולד כך וכך או אם הייתי מתחיל מהתחלה כך זה היה אפשרי אבל עכשיו לשנות זה קשה, באה התורה ואומרת לנו אל תיבהלו משינויים אם יציאת מצריים היתה אפשרית למרות השינויים שנדרשו בטבע הרי שגם אתה יכול לחולל שינוי בעולמך הפרטי ובעולם כולו. יהי רצון שנזכה בקרוב לראות את השינוי הגדול של העולם בגאולה שלימה שתבוא בקרוב ממש.

   חג שמח וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות!