אגרות קודש סיפורים, נסים ומנהגים

כתיבה לרבי מילובביטש (מנחם מנדל שניאורסון) באמצעות האגרות קודש איך פותחים, מה המנהגים ומה המקור לנושא.

בוידאו הנל ניתן לשמוע סיפורים מענינים בנושא

35 דקות וידיאו על – אגרות הקודש סיפורים ניסים הנהגות ומנהגים

פתיחה באיגרות הקודש

הרבה אנשים שואלים איך לפתוח באיגרות קודש, ע"מ לקבל תשובה.

קודם כל דעת הכותב בנושא: אם באיגרות הוא יגיד לך לסוע לסין לשנה תעשו? אגרות זה לא משחק וזה לא עצה זה הוראה שצריך לבצע גם אם לא תאהבו את התשובה.

ואם בכל זאת אתם מתעקשים ורוצים לפתוח הנה קצת עצות מנסיון:

ראשית לפני תחילת הכתיבה חשוב להאמין ולבטוח בה' שכל מה שמגיע אל האדם בחייו הוא טוב לו כמו שכתוב "אין רע יורד מלמעלה". הקב"ה נותן לכל אחד ואחת עפ"י ייעודו בעולם הזה את הכלים ולעומתם את הניסיונות הטובים לו באותו הזמן.
אנו פונים אל הצדיק שבדור שיכווין אותנו ויעזור לנו ע"י תפילתו וכוחו לקבל את ההכוונה הנכונה ביותר עבורנו ולדעת מה ה' אלוקינו דורש מעמנו בכל מצב נתון. כמו שר רם מעלה העומד בפני המלך וממליץ טוב על אחד מנתיני הממלכה כך אנו בבואנו אל הרבי. מבקשים מהרבי שיהיה השליח שלנו ויהיה מליץ לטובה לקב"ה.

 עלינו לקבל על עצמנו לעשות כעצת הרבי ובכל תשובה שנקבל ממנו באמצעות אגרות הקודש לבצע ללא פקפוק. (וזאת כמובן אחר התייעצות עם רב, וכבר הגיעו לידינו המון מכתבים ותגובות מאנשים שקיבלו תשובה באגרות הקודש ההפוכה מכל סדר והגיון ועדיין פעלו לפיה ההדרכה שקבלו מהרבי וזכו לראות ישועות ואיך שכל העניינים מסתדרים על הצד הטוב ביותר בדיוק לפי הוראת הרבי באגרות קודש).

ברור לגמרי ששיטה זו אינה יכולה להחליף את השיקול הענייני והניתוח הרציונלי של הבעיה. כשיש לאדם שאלה הוא צריך קודם כל לנסות להגיע לפתרון בכלים המקובלים – לברר, להשוות, להתייעץ, לשקול יתרונות וחסרונות וכו'.

בשאלות רפואיות – הרבי עצמו הורה לעשות כעצת "רופא ידיד" או "כדעה אחידה של שני רופאים מומחים". אם הם אומרים לעשות ניתוח, אסור ללכת לאגרות קודש ולהביא משם סימוכין נגד הוראות הרופאים. זה ממש משחק בפיקוח נפש.

בענינים אחרים בחיי האדם יש ללכת אחר הוראת הרבי – לפעול בשיטת "עשה לך רב" או "כעצת ידידים מבינים".

רק אם אחרי כל הבדיקות וההתייעצויות נשאר קושי להגיע להכרעה, וכבר אין דרך להכריע בדרכים המקובלות, אפשר לבקש סיוע משמים, באמצעות האגרות קודש. אגב, באותה מידה אפשר במקרה כזה לבקש סיוע משמים ע"י הטלת גורל.

נוטלים ידיים ללא ברכה – שלוש פעמים על כל יד, לסירוגין – ימין, שמאל וחוזר חלילה. מבצעים זאת בכדי לטהר את הגוף והנפש לפני כתיבת הבקשה. לגברים עדיף ללכת למקווה לפני.

נותנים צדקה-"תפילה, תשובה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה" לנתינת הצדקה יש מרכיב עיקרי ביהדות ובפרט כאשר זקוקים ל"סיעתא דשמייא" (עזרה מלמעלה). ע"י שאנו עוזרים לבניו העניים של מלכו של עולם ומרחמים עליהם כך בעז"ה ירחמו עלינו משמיים ויראו לנו את הדרך הטובה בה נלך. רצוי גם לקבל החלטה טובה שאפשר לעמוד בה.

כותבים על דף נייר את כל שעל ליבכם ובכל שפה שהיא. חשוב לציין את השם היהודי המלא של מבקש הברכה ואת שם אמו. ביהדות, אלו השמות המייצגים את האדם ולא שם משפחתו. ושואלים שאלה אחת.

בוחרים כרך רנדומלי \אקרעי ומכניסים את מה שכתבתם לאיפה שאתם שיוצא בספר.

מקבלים החלטה. כלומר, מחליטים על עשיית מצווה כדוגמת; הנחת תפילין, שמירת כשרות, שמירת שבת ועשיית מעשה טוב לזולת.

מניחים את המכתב בכל אחד מהכרכים של אגרות הקודש של הרבי מילובביץ. בכרך אקראי ובעמוד אקראי.

רושמים ומצלמים את העמוד שבו שמנו את המכתב ומראים לרב שבקיא באיגרות קודש. בשום פנים ואופן לא לפרש לבד את התשובה.

אם זוכים ומוצאים תשובה ישירה לנושא הנדון, אפשר לראות בזה סימן ורמז משמים. אם לעומת זאת מוצאים דברים כלליים בלבד, אין ביטחון שזו אכן תשובה לשאלה הנדונה. אם הרבי ממליץ לעשות דבר מה (לבדוק מזוזות, להוסיף בלימוד התורה וכד'), כדאי לעשות זאת, ולו על הספק, אבל להוציא בכוח תשובה לבעיה כשאין שם תשובה ברורה – זו תהיה טעות, והיא יכולה לגרום לאדם לעשות שגיאות חמורות.

להנהגה זו שורש ומקור בתורתו של הרבי:

וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים – שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, היה להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב

– התוועדויות תשמ"ט חלק א' עמוד 309

מקור בהלכה:

מצד ההלכה מותר (בדומה למה שכתב החיד"א זצ"ל בברכי יוסף ביורה דעה סימן קעט אות ו בשם המהריק"ש ורבי אליהו כהן זצ"ל בעל השבט מוסר. וע"ע בספר שערי הלכה ומנהג חלק הוספות ומילואים סימן קי, ובשו"ת יביע אומר חלק ו' חלק חושן משפט סימן ד אות ו, ובשו"ת תשובות והנהגות חלק א' סימן תתנו, ובשו"ת מגדל צופים חלק ה' סימן לד. וע"ע מש"כ בנידון דידן בשו"ת מלמדך להועיל חלק א' פרק לב' סעיף טו).

עוד דיונים בנושא: באתר כיפה,  צעירי חב"ד,

קישורים

5/5

תגובה אחת

  1. אני עוברת טלטלה גדולה ורוצה לקבל חיזוק: לפני שנה וחצי ניתוח הוצאת גידול בשדיים, אחרי 15 שנה איבדתי עבודה טובה בהוראה, 15 שנה של זוגיות לא פשוטה בה איבדתי את עצמי, קולי, רצוני ושתקתי למען ילדיי כמה שיכולתי, תביעה לגירושין שהבעל הגיש אחרי 15 שנות נישואין. כל עוד עבדתי ושתקתי היה לו נוח איתי, עכשיו כבר לא, כנועה, שברירית, חסרת ביטחון, תמימה ומפוחדת בעולם, מחפשת להיאחז בסימן מבורא עולם שזה הכי נכון לי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את העמוד הזה

שיתוף
Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
Print
Telegram
WhatsApp
פינטראס
Facebook

אגרות קודש – סיפורים ניסים הנהגות ומנהגים

עוד פוסטים דומים

עירוב תבשילין

עירוב תבשילין הלכה למעשה

כאשר יום-טוב חל ביום שישי, קיים צורך לתת פתרון לבישול ועשיית מלאכות לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג עצמו בלבד, אבל לא לצורך

קרא עוד
כל העולם כולו גשר צר מאד

חיזוקים באמונה קצרים ובתמונות

אהוב יהודי ר' אייזיק הלוי מהאמלי סיפר: כשבאתי לליאזנא מצאתי מזקני החסידים שהיו מחסידי הרב המגיד והרה"ק הרמ"מ מהאראדאק, והוה מרגלא בפומייהו [=והיה רגיל בפיהם]: "אהוב

קרא עוד
%d בלוגרים אהבו את זה: