Warning: Declaration of QuietSkin::feedback($string) should be compatible with WP_Upgrader_Skin::feedback($string, ...$args) in /home/centerny/public_html/heb/wp-content/plugins/ocean-extra/includes/wizard/classes/QuietSkin.php on line 12
פרשיות השבוע מסודר

מאמרי חסידות, וידיואים, תמונות, טורים וקצרים על פרשת השבוע, כנסו ללמוד זוויות חדשות על פרשיות השבוע באור החסידות, ובכלל, מרכז ניו יורק על פרשת השבוע

אל יאמין אדם בעצמו – פרשת ואתחנן

"פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל" דברים ד,טז לאחר ארבעים שנה במדבר, אחרי כל הניסים וקבלת התורה, עדיין היה משה רבנו צריך להזהיר את ישראל על עבודה זרה, שלא לעבוד אלילים. ויש בזה לימוד גדול, שאדם מישראל, גם אחרי שהגיע למרום המעלות והמדרגות, אל יאמין בעצמו, אלא יוסיף לעבוד על עצמו ולהתחזק יותר ויותר בעבודת-ה'. -עיטורי תורה  

להמשך קריאה

"אין תוכו כברו" פרשת ואתחנן

"השמרו לכם... פסל תמונת כל" פרשת ואתחנן היו זהירים והישמרו ביותר מפני "תמונת כל" ממי שיש לו הרבה פרצופים ולא פרצוף מיוחד והתנהגות אחידה, אלא בביתו הוא נוהג אחרת מאשר בציבור ואין תוכו כברו. דברי הלוי

להמשך קריאה

התעלות תמידית בעבודת ה' | פרשת מסעי | פנינה יומית

במ"ב (42) מסעות נסעו בני ישראל ממצרים, כמסופר בתחילת פרשתנו: מסעי  "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים" וגו'. וכבר תמהו בזה (לקוטי תורה פרשתנו פח, ג), שמכך שנקט הכתוב לשון "מסעי" הכולל כל המסעות, משמע שבכל אחד מאותם מ"ב מסעות "יצאו מארץ מצרים", ולכאורה תמוה, הלא "מארץ מצרים הוא רק יציאה ונסיעה ראשונה שנסעו מרעמסס לסוכות", ומהו שנוקט הכתוב לשון רבים "מסעי בני ישראל", וממשיך אשר בכל אלו "יצאו מארץ מצרים"? ויש לבאר זה בדרך הפנימיות: "מצרים" הוא מלשון מיצר, והיינו, שמשמעותו הפנימית של מצרים היא גדר המונע ומגביל, ובעבודת האדם רומז "מצרים" על מצב שבו עבודתו היא מוגבלת במיצרים וגדרות, שמגיע רק עד דרגה מסוימת ואינו מתקדם למעלה גבוהה יותר, וצריך האדם לצאת מן המיצר אל  המרחב, ולהתקדם הלאה…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת מטות תשע"ו 2016

רפאל היה איש עסקים מצליח בקנה מידה עולמי, לרפאל היה ילד בן שבע בשם מוישי, יום אחד מוישי מצלצל לאביו באמצע יום העבודה ושואל "אבא כמה אתה מרוויח לשעה" האבא, שהיה באמצע עסקה, הגיב "אתה מפריע לי בבקשה אל תצלצל אלי בשעות העבודה", מוישי מחשב מתי אבא מסיים את העבודה וכשאבא ברכב הוא מצלצל ושואל שוב "אבא כמה אתה מרוויח לשעה", רפאל גוער בו "מוישי אני באמצע שיחה בטלפון השני אל תפריע לי", רפאל מגיע הביתה ומושי מיד פונה אליו "אבא כמה אתה מרוויח לשעה?" רפאל מאבד את הסבלנות וצועק על מוישי "אולי תפסיק להטריד אותי כל היום, מה זה משנה לך כמה אני מרוויח" מוישי הולך לחדר עם פנים נפולות, רפאל קצת מרגיש לא נעים הוא הולך לחדר של מוישי ואומר…

להמשך קריאה

אכילת לחם רוחני גורם לרצות להיות אדם רוחני | פרשת מטות פנינה יומית

כתוב בפרשתנו מטות  "ומקנה רב הי' לבני ראובן ולבני גד עצום מאוד" (לב, א). והקשה ה'תפארת יהונתן' (להג"ר יהונתן אייבשיץ) ״יש לתת טעם למה דווקא לשני שבטים הללו היה מקנה רב״? ומתרץ ש״שני השבטים הללו חיבבו את המן ולכך מקנה רב היה להם מאשר הביאו ממצרים מה שאין כן שאר השבטים ששחטו הבהמות ולא חיבבו את המן לאכלו בכל פעם״. ויש לומר, שזה שחיבת המן גרמה לכך שלא רצו ליכנס לארץ ישראל לא היתה רק מפני שחיבתם למן גרמה ל"מקנה רב" אלא היה בזה גם ענין עמוק יותר: כל מאכל גשמי יש לו רק טעם אחד ולכל היותר כמה טעמים, אך במן מצינו (יומא עה, א) ״המן . . מוצאין בו כמה טעמים״ ויתירה מזו כתוב שם ״המן מתהפך לכמה טעמים״, שהיו…

להמשך קריאה

פנינה יומית לפרשת מטות | כבודן של ישראל וכבודו של הקב"ה

בפרשתנו מטות כתוב "וידבר ה' אל משה גו' נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים גו' וידבר משה אל העם גו' לתת נקמת ה' במדין " (לא, א-ג). ונמצא, שבדברי הקב"ה נקרא מלחמת מדין "נקמת בני ישראל", אך בדברי משה לישראל נקראה המלחמה "נקמת ה'". ומבאר אאמו"ר [הגה"ק ר' לוי יצחק נ"ע] "כי הקב"ה חפץ ומדקדק על כבודן של ישראל יותר מכבודו . . ומשה בהיפך, מדקדק על כבודו של הקב"ה יותר מכבודן של ישראל" (לקוטי לוי יצחק לזוהר פ' שלח עמ' שעז). ויש לבאר דבריו: במזימותיהם של אנשי מדין נגד עם ישראל מצינו שני דברים: א. הם רצו להלחם ולהרוג את ישראל. ב. בלעם יעץ להם להלחם עם ישראל על ידי "זימה", כי "אלקיהם של אלו שונא זימה כו'" (רש"י ד"ה בדבר…

להמשך קריאה

מה ההבדל בין הפרה להתרה של נדר במובן הרוחני | פנינה יומית פרשת מטות

בין הפרת נדר להתרת נדר בענין ביטול הנדרים מצינו שני אופנים: א. הפרת נדר על ידי האב והבעל. ב. התרת הנדר על ידי החכם. ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: בתוכן ענין הנדרים, שאדם אוסר על עצמו דבר המותר לו, מצינו בספרים כמה אופנים: מי שנמצא בדרגא נמוכה בעבודת ה' זקוק לפרוש את עצמו מדברים המותרים, כי מצד זה שנמשך הוא אחרי מותרות הרי הוא יורד למטה בדרגתו, ולכן צריך הוא להתחזק בעבודת ה' על ידי שידור נדר, ויפרוש עצמו מדברים המותרים. ועל זה אמרו חז"ל "נדרים סייג לפרישות" (אבות פ"ג מי"ג). אך מי שאינו נמשך אחרי מותרות, אינו זקוק לנדר לפרוש מהן, אלא עושה כן גם בלי זה. ועל זה כתב הרמב"ם (הל' נדרים פי"ג הכ"ג) ש"לא ירבה אדם בנדרי איסור…

להמשך קריאה

פרשת מטות | פנינה יומית | הפרת נדרים ביחיד מומחה, למה?

תפקיד ה"מומחה" להפר הנדרים ולא לקיימם בתחילת פרשתנו מטות  נאמר "וידבר משה אל ראשי המטות גו' איש כי ידור נדר", ופירש רש"י "חלק כבוד לנשיאים כו', ומה ראה לאומרה כאן, למד שהפרת נדרים ביחיד מומחה". ויש לעיין, מדוע למד מזה ש"חלק כבוד לנשיאים" דין מיוחד ב"הפרת נדרים", הרי אפשר להיות שבא ללמד דין מיוחד אצל מומחה – בקיום הנדרים? ויש לבאר בזה על דרך הדרש: שנינו בפרקי אבות (פ"ג מי"ג) "נדרים סייג לפרישות", שהפרישה מעניני עולם הזה, הנהגה רצויה היא. ולכאורה הרי בירושלמי מובא לגבי נדרים (נדרים פ"ט ה"א): "לא דייך מה שאסרה עליך תורה אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים"? ומבואר בזה (ראה לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1076) שהדבר תלוי בדרגת האדם: כאשר יש לאדם חלישות בעבודתו לקונו, אזי "נדרים סייג…

להמשך קריאה

להוסיף באור ולפרוש מגשמיות | פרשת מטות פנינה יומית

בנדרים, שדיניהם נתפרשו בפרשתנו מטות, מצינו שכאשר אדם אוסר דבר על עצמו בנדר הנה הדבר הנדור נאסר עליו מצד שחל על זה קדושת קרבן, וכלשון הרגיל בנדרים "קונם בשר זה עלי" – ש"קונם" הוא לשון קרבן, כלשון הגמ' "קונמות קדושת הגוף נינהו" (כתובות נט, רע"ב), וכן הוא גם בשאר לשונות של נדר (ראה שו"ע יו"ד סר"ד ס"א. משנה למלך ריש הל' נדרים, ועוד). ויש ללמוד מזה בעבודת האדם לקונו: אמרו חז"ל "נדרים סייג לפרישות" (אבות פ"ג מי"ג). ומבואר בזה (ראה לקו"ש ח"ד עמ' 1076. ועוד), שכאשר אדם לא הגיע עדיין לעבודה נעלית בעבודת ה', זקוק הוא לפרוש גם מדברים המותרים, כי מצד פחיתות ערכו, שייך הדבר שגם דברים המותרים יכולים לגרום אצלו ירידה בעבודת ה', ולכן עליו לפרוש מהם בנדרים. אך על…

להמשך קריאה

להצליח בכיבוש – יש לנצל את כל הכוחות והחושים! | פנינה יומית על פרשת פנחס

בפרשתנו פינחס מדובר אודות כיבוש וחלוקת ארץ ישראל. ויש לבאר ענין כיבוש הארץ בעבודת האדם לקונו: כיבוש "ארצות שבעה גוים" (ל' רש"י ר"פ בראשית) ועשייתם לארץ ישראל וארץ קדושה מורה על עבודת האדם ב"מלאו את הארץ וכבשוה" (בראשית א, כח), לכבוש את העולם כולו שיהי' תחת ממשלת הקדושה. וכמאמר חז"ל (תנחומא נשא טז, ועוד) שתכלית בריאת העולם הוא שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה גם בעולם הזה שאין דבר למטה ממנו. והנה כמו שבכיבוש ארץ בגשמיות הרי כדי שהכיבוש יהי' בשלימות צריך הכובש להכניס את כל כחות נפשו בכיבוש, ובלי זה לא יכבוש את המנגד, כי באם ישתמש רק בכח המעשה שלו ולא ינצל את כח מחשבתו בדרכי ותכסיסי מלחמה, הרי אי אפשר לנצח. וכמו כן באם ישתמש רק בכח המחשבה והמעשה, אך…

להמשך קריאה
ממתק לשבת פרשת פנחס תשע"ו 2016 + וידיאו
הקב"ה מצפה לישראל יותר מאב לבנו ואשה לבעלה שיעשו תשובה ויגאל אותם.

ממתק לשבת פרשת פנחס תשע"ו 2016 + וידיאו

גבריאל וחנה היו נשואים עשרים וחמש שנה, ועדיין לא זכו לפרי-בטן. אולם גבריאל, שהיה חסיד של בעל התניא קיבל את המצב בשמחה ומעולם לא התלונן לפני הרבי על מצבו. גבריאל היה נוהג לתת סכומים נכבדים לצדקה, באחד מביקוריו אצל בעל התניא הטיל עליו הרבי להרים סכום הגון למצוות פדיון שבויים שנזדמנה אז. אך הפעם מצבו הכלכלי היה בכי רע והוא לא ידע כיצד יוכל להשיג את הסכום המבוקש, הוא חזר לביתו במצב-רוח מדוכדך, ובשפה רפה סיפר לאשתו על הסכום שהטיל עליו הרבי. האישה אמרה לו: "הלוא כמה וכמה פעמים אמרת לי את מה שאומר רבנו בתורותיו, שצריכים להאמין, לבטוח בה' ולהיות בשמחה, ומדוע תצטער? בטח יעזור ה' ונוכל לשלם גם סכום זה שביקש הרבי". לקחה האישה כמה מתכשיטיה, מכרה אותם והביאה את…

להמשך קריאה

פנינה יומית לפרשת פינחס | מיתה רוחנית באה כאשר "האב" אינו נזכר!

בסדר ירושת הקרובים שבבפרשתנו פנחס כתוב "איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו . . לאחיו . . לאחי אביו . . לשארו הקרוב אליו" (כז, ח ואילך). והקשה הרמב"ן, מהו הטעם לזה שבין הקרובים היורשים לא הזכיר הכתוב את האב, שהרי גם האב יורש את בנו המת, ותירץ על פי דרכו. ויש לבאר זה בדרך הפנימיות:  ענין המיתה ברוחניות הוא מי שאינו מקיים את התורה והמצוות כדרוש, וכמאמר חז"ל "רשעים – שבחייהם קרויין מתים" (ברכות יח, ב), וגם מי שאינו רשע, אלא שנפל וירד ממדריגתו, גם עליו כתוב בזוהר הקדוש "מאן דנחית מדרגא . . קארי בי' מיתה [מי שירד מדריגה קוראים עליו "מיתה"]" (זח"ג קלה, ב). והנה מבואר בספר תניא קדישא (פי"ט) שהטעם לזה שיש ביכולת בן…

להמשך קריאה

פרשת בלק פנינה יומית | הירוס האומות – היתכן?

בנבואת בלעם שבפרשתנו בלק נאמר על מלך המשיח "וקרקר כל בני שת" (כד, יז), ומפרש האבן עזרא "כמו מקרקר קיר, והטעם הורס הקיר", והיינו, שלעתיד לבוא יהרוס הקב"ה ויחריב את "כל בני שת", ולא יתקיימו אומות העולם כלל. ולכאורה דבר זה תמוה ביותר, הרי "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה, ט), והאיך יתכן שיהרוג הקב"ה את "כל בני שת"? ויש לומר הביאור בזה: אמרו חז"ל (הובא ברש"י ר"פ בראשית) שהעולם כולו נברא בשביל התורה ובשביל ישראל, ונמצא, שהטעם לבריאתם של "כל בני שת" הוא רק בשביל ישראל. לעתיד לבוא כאשר תבוא גאולה לעולם כולו, ויורגש בעולם הטעם האמיתי לבריאתו, יראו בגלוי איך שכל באי העולם וכל בני שת, אין להם חשיבות בפני עצמם, כי כל מטרת בריאתם היא רק…

להמשך קריאה

עבודת ה' בדבר הקשה דווקא | פרשת פנחס פנינה יומית

בפרשתנו פנחס נאמר בנוגע לחלוקת הארץ "אך בגורל יחלק את הארץ" (כו, נה), שחלוקת הנחלות לא תהי' על פי סדר שכלי כי אם על פי הגורל. והנה, "ארץ ישראל" ברוחניות מורה על כללות עבודתו הרוחנית של האדם כמבואר בספרים (ראה תורה אור ריש פ' וישב), ואם כן, גם חלוקת הארץ מורה על התחלקות עבודותיהם של ישראל, איש איש ועבודתו את קונו השייכת לנשמתו באופן פרטי. ולכאורה ייפלא, הרי עבודת האדם מוכרח שתהא מסודרת ומיוסדת על פי השכל, כפי הוראות התורה בסדר נכון, ואיך יעבוד עבודתו על פי "גורל" בלא סדר מסודר? ויש לבאר זה על פי מה שמבואר בספר התניא (חלק אגרת הקודש ס"ז) שיש לכל איש ישראל מצוה מיוחדת שהיא שייכת במיוחד לנשמתו, וכדברי רז"ל "אבוך במאי הוי זהיר טפי" (שבת…

להמשך קריאה

פרשת בלק | פנינה יומית | איך מקיימים מצות "בעפר"?

בפרשתנו בלק נאמר בנבואת בלעם "מי מנה עפר יעקב" (כג, י), ופירש רש"י "אין חשבון במצות שהם מקיימים בעפר". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: ידוע שבקיום המצות ישנם בכללות שני אופנים, קיום המצות מצד החשבון והטעם (הן טעם שכלי, מצד המעלות שבמצות, והן טעם ועונג, שיש לו עונג והרגש בהמצות), וקיום המצות בלי טעם בדרך קבלת עול, אך ורק מפני שהן מצות - ציווי ורצון ה'. והחילוק ביניהם: כאשר האדם מקיים מצוה מצד חשבון וטעם ודעת שלו, הרי עשיית המצוה קשורה עם שכלו ורגשותיו של האדם, והאדם, מדוד ומוגבל הוא, ושכלו ורגשותיו מוגבלים הם. ומצד זה, כמו שסיבת עשיית המצוה מדודה ומוגבלת היא, כן גם פעולת המצות תהי' מדודה ומוגבלת. משא"כ כאשר האדם מקיים מצוה רק מפני שכן הוא רצון הקב"ה,…

להמשך קריאה

הרואה פיל בחלום פלאות נעשו לו | פרשת פנחס פנינה יומית

"פלא" שלמעלה מ"פלאות" נאמר בגמרא "הרואה פינחס בחלום פלא נעשה לו (כמו שנעשה לפינחס. רש"י), הרואה פיל בחלום פלאות נעשו לו" (ברכות נו, ב). ומפשטות הגמרא משמע, שהחילוק בין "הרואה פינחס" ל"הרואה פיל" הוא, ש"הרואה פיל" עושים לו "פלאות" רבות, ואילו "הרואה פינחס" עושים לו רק פלא אחד. ולכאורה תמוה, הרי אמרו רז"ל "ששה נסים נעשו לו לפינחס" (סנהדרין פב, ב), ואם כן, מדוע "הרואה פינחס בחלום" נעשה לו רק פלא אחד - הרי אין זה "כמו שנעשה לפינחס"? ויש לבאר זה בהקדים החילוק בין "נס" ל"פלא": "נס" הוא שידוד מערכות הטבע, שמזה שקוראים לו "שידוד מערכות הטבע" מובן שכדי לפעול "נס" זה צריכה להיות פעולה מיוחדת של ביטול הנהגות הטבע. משא"כ "פלא" מורה על הנהגה שמובדלת לגמרי מהנהגת הטבע, שהרי "כל…

להמשך קריאה

פרשת פינחס פנינה יומית | "כהונת עולם" – לפנחס ולא למשה?

בהתחלת פרשתנו פנחס נאמר שמכיו ש"פנחס גו' השיב את חמתי מעל בני ישראל גו'" לכן יזכה ש"והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם" (כה, יא-יג). והנה, במדרש (תנחומא פרשתנו יא. ועוד) על בקשת משה "יפקוד ה' גו' איש על העדה" מובא ש"אמר משה . . בדין הוא שיירשו בני את כבודי". ומצינו שלא נעתר לו הקב"ה אלא ציווה לו שיהושע יירשנו. ולכאורה תמוה, הרי באם פנחס זכה לכהונה "לזרעו אחריו" מפני ש"השיב את חמתי מעל בני ישראל", הרי משה שהשיב חמתו של הקב"ה מעל בני ישראל כמה וכמה פעמים בוודאי הי' צריך לזכות בגלל זה ש"זרעו אחריו" יירשו את כבודו? ויש לומר הביאור בזה: האופן בו הגין משה על בני ישראל הי' שעמד בתפילה להקב"ה שיסלח לישראל על חטאם. אך בפנחס לא…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת בלק תשע"ו 2016

קבוצת חסידים באו פעם אל רבם ושאלו אותו "מה הראשי תיבות של בלק?" ענה להם הרבי "ראשי התיבות של בלק הם - ואהבת לרעך כמוך" יצאו החסידים מחדרו של הרבי, הסתכלו אחד על השני ושאלו מי הבין איך זה מסתדר וכמובן אף אחד לא הבין, חזר המבוגר שביניהם לחדרו של הרבי ואמר "רבי סליחה שאני שואל שוב, לא הבנו איך ואהבת לרעך כמוך זה ראשי התיבות של בלק? אמר לו הרבי מה לא הבנתם ב' לא דגושה זה כמו ו' כנגד ואהבת, ל כנגד לרעך וק' זה כמו כ' דגושה כנגד כמוך, אמר לו החסיד "רבי, אבל זה לא מסתדר" ענה לו הרבי בחיוך "מה חשבת ש"ואהבת לרעך כמוך" זה רק כשמסתדר... גם כשלא מסתדר לך לאהוב את זולתך צריכים לאהוב אותו.…

להמשך קריאה

מסרון השבוע – פרשת בלק

מרחוק הגיע, בלעם במקום לקלל עומד נפעם פתחי האהלים אינם סמוכים – הוא מתפעל: "מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל". אפילו בלעם, שהסתכל מבחוץ הבין שפרטיות היא ערך נחוץ צניעות - אף פעם זה לא היה מובן מאליו, אך בימינו – ההתמודדות עוברת שלב. כשהשיתוף כל כך מזמין ונחשב בקליק אחד אתה נחשף לכל עובר ושב לפעמים, מותר לא לשתף בכל מאורע/ארוחה אלא ליהנות ולחיות את הקשר בתוך המשפחה להתנתק (לזמן קצר) מתוך בחירה ובדעה צלולה, ולא רק כש'אין קליטה' או ש'נגמרה הסוללה' כי גם כשיש טלפון חכם צריך להיות פיקח ולחשוב... כדי לזכות לברכת "מה טובו אהליך יעקב".

להמשך קריאה

מתי אין להתווכח? | פרשת בלק פנינה יומית

בסוף פרשתנו בלק מסופר על מעשה זמרי וקנאות פנחס. ובנוגע לזה כתוב "והנה איש מבני ישראל בא ויקרא אל אחיו את המדינית לעיני משה" (כה, ו), ופירש רש"י "אמרו לו, משה, זו אסורה או מותרת, אם תאמר אסורה, בת יתרו מי התירה לך". והנה, על שאלה זו "בת יתרו מי התירה לך" לא מצינו שענה משה כלום, וגם פנחס, לא נכנס לשקו"ט עם זמרי, אלא קינא את קנאת ה', והרגו. ומזה יש ללמוד בעבודת האדם לקונו: כאשר מישהו שואל שאלה, יש לעיין היטב בכוונתו של השואל, שאם כוונתו לשם שמים, אזי אפילו ל"כסיל" יש לענות, כמ"ש "ענה כסיל כאולתו" (משלי כו, ה). אך אם כוונת השואל אינה לשם שמים, הרי אפילו אם שואל בדברי תורה, מ"מ אם כוונתו בזה היא להתיר מה…

להמשך קריאה

פנינה יומית פרשת בלק| להמשיך אור הקדושה "עד אפסי ארץ"

אחת מנבואות בלעם שנאמרו בפרשתנו בלק היא "וירד מיעקב" (כד, יט), ומפרש רש"י אשר כוונת הכתוב ב"וירד" היא "על מלך המשיח" שנאמר בו (תהלים עב, ח) "וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ". ויש לבאר ענין זה בעבודת האדם לקונו, אשר עבודת האדם היא שיהא שליט ומושל בכל ענייניו - "מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ": "מים עד ים" - "ים", בשונה מ"ארץ", משמעותו שהוא מכוסה ומוסתר על ידי המים, וכמו כן בכוחותיו של האדם מרמז "ים" על כוחות הנפש שעדיין לא באו לידי גילוי לכל, ועודם טמונים בנפש האדם. ומצווה הכתוב  "וירד מים עד ים", שעל "ניצוץ משיח" שבו לרדות ולמשול בכל הכוחות הפנימיים, מ"הים הקדמוני" עד "הים האחרון" (זכרי' יד, ח): "ים הקדמוני" מורה על הכוח הראשון והפנימי…

להמשך קריאה

פרשת בלק | פנינה יומית | נבואת הגאולה ע"י בלעם דווקא

כתב הרמב"ם (הל' מלכים רפי"א) "המלך המשיח עתיד לעמוד כו', התורה העידה עליו כו', בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים. במשיח הראשון כו', ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל כו' אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח וכו'". ויש לתמוה, הרי בלעם הי' גוי ושונא ישראל, ואם כן מדוע הדגיש הרמב"ם שנבואה זו נאמרה ע"י בלעם דווקא? ויש לומר בזה על דרך הדרוש: רצון בלק הי' שבלעם ישתמש בכח נבואתו לקלל את בני ישראל ר"ל, ותמורת זאת הנה נוסף לזה שלא קלל את בני ישראל, הוצרך גם להשתמש בכחו זה, כח הנבואה, לברך את ישראל. וזהו מה שהדגיש הרמב"ם שנבואת הגאולה נאמרה "בפרשת בלעם", כי גם בגאולה העתידה לבוא כן יהי' אצל אומות העולם. ותמורת זאת שבזמן הגלות שולטים הם על…

להמשך קריאה

פרשת חוקת פנינה יומית | נשיא הדור הוא ככל הדור

במלאכים שנשלחו עם "דברי שלום" אל סיחון, מצינו מקראות הסותרים זה את זה, כתוב אחד אומר "וישלח ישראל מלאכים" (פרשתנו כא, כא), ובמקום אחר נאמר שמשה הוא השולח "ואשלח מלאכים" (דברים ב, כו). ומיישב המדרש (תנחומא חוקת פכ"ג), אשר "הכתובים אלו צריכים זה לזה – שמשה הוא ישראל וישראל הוא משה, ללמדך שראש הדור הוא כל הדור". והנה, רש"י (פרשתנו שם) כשמביא את דברי המדרש משנה מלשונו, ותחת אשר "ראש הדור הוא ככל הדור", כתב "שנשיא הדור הוא ככל הדור", והדברים צריכים תלמוד. ויש לומר הביאור בזה: את דברי המדרש ש"משה הוא ישראל" אפשר לפרש בשני אופנים: א. כאשר מדובר אודות התעסקותו של משה בענין השייך לצרכי כלל ישראל, הרי מכיון שטעם התעסקותו בזה אינו בשביל עצמו אלא הוא עושה זאת עבור…

להמשך קריאה

פנינה יומית | חוקת | כל יהודי אוהב את כל ישראל – ואין זה שקר!

בפרשתנו כתוב על מיתת אהרן ש"ויבכו את אהרן שלשם יום כל בית ישראל" (כ, כט), ובאבות דר' נתן (פי"ב מ"ג) נאמר הטעם לזה שבכו כל בית ישראל על מיתת אהרן, כי הוא היה מטיל שלום בין בני ישראל, וכאשר היה רואה שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, היה הולך לכל אחד בפני עצמו, ואומר לו שחבירו מתחרט ומצטער על המריבה, ועל ידי זה השכין שלום ביניהם. ויש לבאר הנהגה זו, שוודאי לא היתה באופן של שקר ח"ו: ידועים דברי הרמב"ם (ספ"ב דהל' גירושין) ש"מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו ולא רצה לגרש . . בית דין . . מכין אותו עד שיאמר רוצה אני . . ולמה לא בטל גט זה שהרי הוא אנוס? . . [כי] זה…

להמשך קריאה

פרשת חוקת | פנינה יומית | מנהיג ישראל מניח טובתו על הצד ודואג לצאן מרעיתו

אמרו חז"ל "שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל . . וג' מתנות טובות ניתנו על ידם . . באר בזכות מרים, עמוד ענן בזכות אהרן מן בזכות משה. מתה מרים נסתלק הבאר" כנלמד מהאמור בפרשתנו (כ, א-ב) "ותמת שם מרים . . ולא הי' מים לעדה", ומכל מקום "חזרה בזכות שניהן" - משה ואהרן, וכאשר נסתלק גם אהרן ועמו ענני הכבוד – "חזרו שניהם – הבאר וענני הכבוד - בזכות משה" (תענית ט, א). והנה, כל אחד מן ה"פרנסים טובים" שקיבלו ישראל מתנה בזכותו, יש לו קשר פנימי ורוחני עם המתנה שבאה בעטיו, שלכן באה "מתנה טובה" מסויימת דווקא בזכות "פרנס" ההוא דוקא: משה הי' רועה את ישראל, שרועה עניינו לזון ולפרנס צאנו בפרטיות כל אחד כפי צרכיו, ולכן הגיע בזכותו ה"מן", שהיא…

להמשך קריאה

פרשת חוקת פנינה יומית | הקב"ה קוראו נחש – ולא התורה

בפרשתנו חוקת מובא ענין עשיית נחש נחושת – "ויעש משה נחש נחושת" (כא, ט). ופרש רש"י "לא נאמר לו לעשותו של נחושת אלא אמר משה, הקב"ה קוראו נחש ואני אעשנו של נחושת". והנה, לפני זה כתוב מפורש שהקב"ה אמר "עשה לך שרף" ולא הזכיר "נחש", ומזה שכותב רש"י "הקב"ה קוראו נחש", רואים שאכן אמר הקב"ה למשה "נחש", ורק שלא הזכירו הכתוב. וצריך ביאור הטעם לזה. ויש לבאר זה על פי מה שאמרו רז"ל "שאלו לתורה חוטא מה עונשו, א"ל יביא אשם ויתכפר לו. שאלו להקב"ה . . א"ל יעשה תשובה ויתכפר לו" (ילקוט שמעוני לתהלים כה). ומבואר בספרים (אור התורה יו"כ ס"ע א'תקנז ואילך. לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1152) הפירוש בזה, שמצד התורה, ישנם מדידות והגבלות ושיעורים, ועל כן אין בכוח התשובה…

להמשך קריאה

המזוזה – ששומרת על מי שהוא "מלא ספרים" | פנינה יומית פרשת קורח

נאמר במדרש (במדבר רבה יח, ג. ובכ"מ) שאחד מהדברים ששאל קורח את משה היה "בית מלא ספרים מהו שיהא פטור מן המזוזה" וענה לו משה "חייב במזוזה". ויש לבאר את הדברים בעבודת האדם לקונו: מי שהוא בעל תורה ו"מלא ספרים" עלול לחשוב שאדם שלם הוא ואינו צריך להתעסק גם עם רגשותיו, עם אהבתו ויראתו וכיו"ב. אך מתשובת משה לומדים, שגם "בית שמלא ספרים" חייב במזוזה: במזוזה ישנן ב' הפרשיות "שמע" ו"והיה אם שמוע", שבפרשת "שמע" נאמר "ואהבת", ופרשת "והיה אם שמוע" ענינה יראה (כמבואר בספרי חסידות). וכשם שהמזוזה שומרת על הבית וכל אשר בתוכו, כמו כן ב"בית שמלא ספרים", שיש בו תורה ‑ הנה אם אין בו אהבה ויראה אזי חסר בענין התורה, כיון ש"אורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא" (תקו"ז…

להמשך קריאה

נחש שממית ומחי' | פנינה יומית פרשת חוקת

בפרשתנו חוקת  מובא ענין עשיית נחש נחושת, שנצטווה משה "עשה לך שרף גו' והי' כל הנשוך וראה אותו וחי" (כא, ח). ופירש רש"י "אמרו רבותינו, וכי נחש ממית או מחי', אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה, ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים, היו מתרפאים, ואם לאו היו נמוקים". ויש לבאר זה בעבודת האדם לקונו: "נחש" מורה על ענין המיתה, שהרי המיתה נגזרה בעולם מצד חטא עץ הדעת, שנעשה על ידי הנחש. ועד שאלו שלא הי' בהם חטא, מתו "בעטיו של נחש" (שבת נה, ב). ומ"מ צווה הקב"ה "עשה לך שרף" שהוא נחש, ומזה יומשך חיים לישראל. ונמצא, שנתהפך הנחש מן הקצה אל הקצה, ומענין המורה על מיתה נהפך לדבר המחי', וכדברי רז"ל "ימחה שמם של אפיקורסין, שהן אומרים אין תחיית המתים, הרי…

להמשך קריאה

אופן נתינת הכח ממשה רבינו לקיום החוקים | פרשת חוקת | פנינה יומית

מצוות פרה אדומה נקראת על שמו של משה, וכפירוש רש"י על הפסוק "ויקחו אליך פרה אדומה גו'" – "ויקחו אליך, לעולם היא נקראת על שמך פרה שעשה משה במדבר". ענינה המיוחד של מצוה זו הוא היותה "חוקה", וכמפורש בכתוב "זאת חוקת התורה", שהיא ראש ועיקר לכל המצוות מסוג ה"חוקים" אשר טעם אין להם, ועושין אותן רק משום שכן ציווה הבורא ית"ש. ומה ייפלא איפה שנקראת מצוה זו על שמו של משה, שהוא הנותן כח ועוז לבני ישראל בקיום מצוות פרה אדומה, בשעה אשר משה עצמו לא הייתה לו שייכות לעבודת ה"חוקה" – קיום המצווה בלא ידיעת טעמה. שהלא אמר לו הקב"ה למשה (במדב"ר חוקת יט, ו) "לך אני מגלה טעם פרה אבל לאחר חוקה", והיינו שמשה זכה להבין ולהשיג טעם מצות פרה,…

להמשך קריאה

ממתק לשבת פרשת קורח תשע"ו 2016 | חבד תיאלנד

ב"ה השבוע שמעתי מבחור בשם יונתן סיפור מעניין, יונתן נסע באוטובוס מתל אביב לירושלים, אחריו עלה לאוטובוס אדם זקן, הוא שילם והתיישב, אחרי כעשר דקות ניגש הזקן לנהג ואמר לו נתתי לך מאה שקלים והחזרת לי עודף כאילו שילמתי רק חמישים שקלים עליך לתת לי עוד 50, הנהג התנגד ואמר לו אני לא יודע על מה אתה מדבר החזרתי לך עודף בדיוק כפי שמגיע לך, מהר מאוד השיחה התלקחה והחלו צעקות ביניהם, בצד ישב שם בחור צעיר ויונתן שם לב שהבחור הוציא מכיסו 50 שקלים וזרק על רצפת האוטובוס הוא הבין מיד שהבחור רוצה להרגיע את הרוחות ונרתם לעזור הוא פנה לזקן ואמר לו יכול להיות שנפל לך הכסף, הזקן הרים את השטר ומיד פנה לנהג והתנצל שחשד בו סתם וכנראה השטר…

להמשך קריאה

פנינה יומית | פרשת שלח | זכותן ו"גנותן של ישראל"

בפרשתנו "שלח" מובא סיפור מקושש העצים "ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת" (טו, לב), ומפרש רש"י "בגנותן של ישראל דבר הכתוב שלא שמרו אלא שבת ראשונה ובשני' בא זה וחללה". ויש ללמוד מזה הוראה נפלאה בעבודת האדם לקונו: הרי בזמן ההוא היו ריבוי אנשים בבני ישראל, ועד למשה ואהרן עם שבעים הזקנים וכו', ומכל מקום חילול השבת שנעשה על ידי אדם אחד בלבד נחשב ל"גנותן של ישראל" כולם! והטעם לזה הוא כי תפקידם של כל אחד מישראל הוא לוודאות שלא יהי' יהודי שיכול לבוא לידי דבר בלתי רצוי, ולכן חטא של יהודי אחד בלבד נחשב ל"גנותן של ישראל", כל העם כולו, כי מזה ראי' שלא פעלו מספיק בדבר זה. ואם במדת פורעניות הדברים אמורים, הנה כל שכן וקל…

להמשך קריאה

מדוע התפלל משה על יהושע בלבד? | חטא המרגלים | פנינה יומית פרשת שלח

בפרשתנו שלח מסופר שקודם שילוח המרגלים לארץ ישראל "ויקרא משה להושע בן נון יהושע" (יג, טז). ומפרש רש"י "התפלל עליו י-ה יושיעך מעצת מרגלים". ולכאורה צריך ביאור: הרי 'באותה שעה כשרים היו' (רש"י שם, ג), וכמובן בפשטות, באם לא היו כשרים לא הי' משה שולחם, ואם כן, מדוע הוצרך להציל את יהושע מעצתם? ואם מאיזה סיבה הי' צורך בתפילה, מדוע התפלל רק על יהושע ולא על שאר המרגלים? ויש לומר הביאור בזה: ידוע ביאור כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בנוגע להמרגלים, שהטעם לזה שרצו המרגלים לישאר במדבר הוא כי רצונם הי' לעסוק כל היום בעבודה רוחנית כמו שהורגלו במדבר, ולא רצו ליכנס לארץ ישראל שאז יצטרכו לזרוע את שדותיהם ולהתעסק גם בעבודה גשמית, שינתק אותם מעבודתם הרוחנית (לקו"ת ריש פרשתנו, ועוד). ואכן, ייתכן…

להמשך קריאה

מחשבה טובה הפועלת על השני | פרשת קורח | פנינה יומית

בפרשתנו  קורח נאמר "ונחשב לכם תרומתכם גו'" (יח, כז). ומכתוב זה למדים דין מיוחד, שידיעת ומחשבת האדם יכולה לפעול על דבר שמחוץ ממנו. וכמו שכתב הרמב"ם "הפריש תרומה במחשבתו, ולא הוציא בשפתיו כלום, הרי זו תרומה, שנאמר, ונחשב לכם תרומתכם, במחשבה בלבד תהי' תרומה" (הל' תרומות פ"ד הט"ז). ומזה אפשר ללמוד גודל ערך ידיעת ומחשבת האדם: הן בצד הלא טוב, עד כמה צריכים להיות זהיר ממחשבה בלתי טובה, כי נוסף על חומר הדבר מצד עצמו הרי זה מזיק גם לעולם סביבו (ראה זכרי' ז, י. ח, יז). ו"מרובה מדה טובה ממדת פורענות", שמזה יש ללמוד גודל העילוי והצורך במחשבה טובה, לחשוב בטובת הזולת, כי נוסף על העזרה במעשה בפועל או בדיבור, הרי גם מחשבה מועלת הרבה. ועל ידי שחושבים רק טוב על…

להמשך קריאה

פנינה יומית | פרשת שלח| עונשים מהשי"ת – כדי להעלות ולזכך

בפרשתנו שלח מדובר אודות שכאשר אמר הקב"ה למשה גזירת "אכנו בדבר ואורישנו ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו" (יד, יב), ענה משה "ושמעו מצרים גו' והמתה את העם הזה גו' ואמרו הגוים גו' מבלתי יכולת ה׳ להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר" (יד, יג ואילך). ולכאורה דבר זה תמוה ביותר, שהרי המדובר הוא על הריגת שישים ריבוא ישראל, והאם לא מצא משה רבינו כל טענה אחרת מלבד "ושמעו מצרים"? ויש לומר הביאור בזה, על פי מה שמצינו שלשון הכתוב על גזירת הקב"ה הוא "וישחטם במדבר". והנה, שחיטה עניינו הכשרת הבהמה למאכל אדם, ולא רציחת הבהמה בלבד. וכן מצינו בנסיון העקידה שהליכת אברהם "לשחוט את בנו" לא הי' להרוג אותו ח"ו אלא כדי ל"והעלהו שם לעולם" להעלותו ולהקדישו…

להמשך קריאה

אם מצאתם אי דיוקים בכתבה או שחסר מידע או בא לכם להוסיף לכתבה אנא כתבו לנו בתגובות