פרשת ויקהל פקודי – הגיגים ודברי תורה לאור החסידות ולשולחן שבת לפרשת השבוע

ממתק לשבת פרשת ויקהל פקודי תשע"ז ‎מספר שליח הרבי בבנקוק: באחד השיעורים שמסרתי בבית חב"ד בבנגקוק פנה אלי אחד המטיילים בשאלה, האם באמת הפרטים הקטנים כל כך חשובים לאלוקים? האם באמת משנה לו אם אדליק את האור בשבת? או אחכה דווקא שש שעות אחרי אכילת בשר? ‎סיפרתי לו על הרב אהרון מוס מאוסטרליה, שיש לו אתר לשאלות ותשובות ביהדות, מישהו מהגולשים שאל אותו את השאלה הזו, והוא לא ענה, כשעברו כמה ימים, כתב לו אותו גולש ״בדרך כלל אתה עונה מיד, האם עלי להסיק שהפעם אין לך תשובה?״ תשובתו של הרב לא איחרה לבוא ״האמת היא שמיד כשהגיעה השאלה ישבתי לכתוב תשובה, אבל כשהקלדתי את כתובת המייל שלך, בטעות כתבתי ״gmailcom״ ושכחתי את הנקודה באמצע, וכמובן שהמייל לא הגיע ליעדו, כששאלתי את…

להמשך קריאה

עשיית המשכן "למחרת" לימוד התורה – פרשת ויקהל

על הפסוק בתחילת פרשתנו "ויקהל משה" פירש רש"י "למחרת יום הכיפורים, כשירד מן ההר". ולכאורה יש לשאול, מדוע המתין משה לצוות את בני ישראל על עשיית המשכן ל"מחרת יום הכיפורים" ולא ציווה אותם על זה מיד ברדתו מן ההר, ביום הכיפורים עצמו? אלא, שכאשר ירד משה עם הלוחות השניות והתורה, היו ישראל שקועים לגמרי בתוכן הלוחות ובלימוד התורה שקבל משה בהר, ולא הי' מקום לצוות אז על עניני עשי' ובני' כאשר היו עסוקים לגמרי בלימוד! ורק למחרת רדתו מן ההר, הי' יכול לצוותם על עשיית המשכן. ומזה הוראה בעבודת האדם לקונו, שגם אנשים שעוסקים בעניני העולם כדי לעשות מהם משכן ודירה לו יתברך, עליהם לדעת שלמרות גודל ונחיצות עבודה זו, אין זה מחליף את לימוד התורה. ולכן, בעת הלימוד צריכים להיות מסורים…

להמשך קריאה
ממתק לשבת פרשת ויקהל תשע״ו – הדיוק שבשבת
שבורא עולם יוריק עליכם עם אור נרות שבת שפע רוחני יהודי איכותי ותתענגו בטעם השבת האמיתית

ממתק לשבת פרשת ויקהל תשע״ו – הדיוק שבשבת

ב״ה ממתק לשבת פרשת ויקהל תשע״ו השבוע כמידי חודש קיימנו סדנת מודעות למטיילים צעירים, במהלך הסדנה ניגשה אליי אחת המשתתפות ושאלה אותי, האם באמת הפרטים הקטנים כל כך חשובים לאלוקים? האם באמת משנה לו אם אדליק את האור בשבת? או אחכה דווקא שש שעות אחרי אכילת בשר? *** סיפרתי לה על הרב אהרון מוס מאוסטרליה, שיש לו אתר לשאלות ותשובות ביהדות, מישהו מהגולשים שאל אותו את השאלה הזו, והוא לא ענה, כשעברו כמה ימים, כתב לו אותו גולש ״בדרך כלל אתה עונה מיד, האם עלי להסיק שהפעם אין לך תשובה?״ תשובתו של הרב לא איחרה לבוא ״האמת היא שמיד כשהגיעה השאלה ישבתי לכתוב תשובה, אבל כשהקלדתי את כתובת המייל שלך, בטעות כתבתי ״gmailcom״ ושכחתי את הנקודה באמצע, וכמובן שהמייל לא הגיע ליעדו,…

להמשך קריאה

פרשת ויקהל – ששת ימים – שבת, וביום השביעי – שבת שבתון!

ששת ימים – שבת, וביום השביעי – שבת שבתון! בתחילת פרשתנו ויקהל כתוב "ששת ימים תיעשה מלאכה, וביום השביעי יהי' לכם קודש שבת שבתון לה'" (לה, ב). ויש לבאר זה על פי דרך החסידות: כתוב בתהלים (קכח, ב) "יגיע כפיך כי תאכל". ופירושו, שכאשר עוסק האדם במלאכתו לפרנס עצמו ובני ביתו הרי זה צריך להיות רק עם "כפיך" – בכח המעשה, ולא להשקיע ראשו בזה, "יגיע ראשך" (ראה לקוטי תורה שלח מב, ד. ועוד). כי באמת אין מזונות האדם באים מהעסק והמסחר, כי אם הקב"ה הוא הזן ומפרנס את העולם כולו, והעסק אינו אלא "כלי" ו"אמצעי" שעל ידו משפיע הקב"ה פרנסתו. וכאשר יכיר האדם בזה שהפרנסה מגיעה מהקב"ה, אזי יבין שגם אם יתעסק במסחרו ביגיעה יתירה לא ירוויח יותר ממה שהקב"ה רוצה…

להמשך קריאה
פנינה יומית ויקהל שקלים
שתזכו לשבת נהדרת שתהא בכל אורה מעוטרת שבת שלום ומבורכת!

פנינה יומית ויקהל שקלים

לעסוק ב"ל"ט מלאכות" המשכן – מצוה! בתחילת פרשתנו ויקהל נאמר שהקהיל משה את כל ישראל ואמר להם "אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם וגו' ששת ימים תעשה מלאכה" (לה, א-ב). וכתוב על זה בגמרא "אלה הדברים – אלו שלשים ותשע מלאכות שנאמרו למשה מסיני" (לה, א-ב. שבת ע, א). והיינו, שהמלאכות שעשו במשכן – הן המלאכות האסורות בשבת. והנה, כל לימוד בתורה אינו בדרך מקרה ח"ו, אלא הסיבה לכך שלומדים ענין אחד מהשני היא מפני שיש שייכות ביניהם. והיינו, שה"מלמד" וה"למד" בפנימיותם הם ענין אחד. וכן הוא בענייננו, מכיון שלמדים ל"ט מלאכות האסורות בשבת ממלאכת המשכן, הרי זה מפני של"ט המלאכות קשורות עם מלאכת המשכן. ויש לבאר הקשר ביניהם: כמו שמלאכות המשכן נעשו כדי לבנות משכן ודירה לשכינה, הנה כן צריך…

להמשך קריאה
קדושת השבת פרשת ויקהל
שתהא השבת מיוחדת, מלאת ייחולים, שתזכו לשפע ממרום בכל האיחולים.

קדושת השבת פרשת ויקהל

הציווי על שמירת השבת מופיע כבר בעשרת הדברות, אך בפרשת "ויקהל", אותה אנו קוראים השבת, מפורט פירוש ציווי זה: "ששת ימים תֵעשה מלאכה...וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון וגו'" (שמות, לה, ב) בנוגע לקדושת השבת אמר אדמו"ר הזקן: "יש דברים שניתנים מלמעלה, אבל הרגשת קדושת השבת ניתנה לישראל. כפי שיהודי מתכונן לשבת וכפי שהוא מנצל אותה – כך הוא מרגיש את קדושת השבת". כאשר מתכוננים לשבת, וזוכים להרגיש את קדושתה, חודרת הקדושה גם לימי החול, ומרוממת אותם. שנזכה להרגיש עונג שבת קודש...

להמשך קריאה

ימי-החול שבתיים, והשבת – שבת שבתון

בפרשתנו (לה, ב) כתוב "ששת ימים תֵּעָשֶׂה מלאכה, וביום השביעי יהי' לכם קודש שבת שבתון לה'". ויש לבאר זה ע"פ דרך החסידות: על הכתוב בתהלים (קכח, ב) "יגיע כפיך כי תאכל" נאמר (ראה לקו"ת שלח מב, ד. ועוד), שמלאכת האדם לפרנסתו ופרנסת בני-ביתו צריכה להיות ביגיעת כפיים בלבד – "יגיע כפיך" ולא "יגיע ראשך". צריך להתעסק במעשה בפועל בפרנסה, אך לא להשקיע את הראש בזה, בדאגות ובתחבולות. כי אליבא דאמת, מזונות האדם תלויים בקב"ה הזן ומפרנס לכל, ולא בעסק האדם ובמסחרו שהם רק "כלים" דרכם משפיע הקב"ה פרנסתו. זהו פירוש "ששת ימים תֵּעָשֶׂה מלאכה" – דייק הכתוב לומר "תֵּעָשֶׂה" (ולא "תַּעֲשֶׂה"), כביכול המלאכה נעשית מאליה, בדרך ממילא. ללמדנו שעל האדם להתעסק בפרנסתו לא באופן של "תַּעֲשֶׂה" – בהשתדלות ויגיעה יתירה, אלא כביכול…

להמשך קריאה

"ויקהל" – בשבת ובחול

בפרשתנו (לה, א-ב): "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל, ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה'". ופירש רש"י: "הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינה דוחה את השבת". וצריך להבין: כדי להבהיר ולהזהיר שגם מלאכת המשכן אינה דוחה את השבת, די להזכיר את חיוב השביתה בשבת. אך מה עניין "ששת ימים תעשה מלאכה" לכאן? ויש לבאר ע"פ דרך החסידות: ב"ויקהל משה" – מלבד המשמעות הפשוטה שהקהיל את העם לצוותם על מלאכת המשכן – נרמז גם שמשה רבנו מאחד את בני ישראל והופך אותם ל"קהל" אחד. עלול יהודי לחשוב שביום השבת, שכולו קודש לעבודה רוחנית, אזי ביכולתו להתאחד עם חברו. אבל ב"ששת ימי המעשה", שטרוד בעמלו…

להמשך קריאה

נשים קודמות לגברים. פרשת ויקהל

בשני מקומות בתורתנו הנשים נזכרות לפני הגברים, וזאת בהקשר של שני דברים השייכים לכלל ישראל: מתן תורה ונדבת המשכן. במתן תורה נאמר "כה תאמר לבית יעקב", הנשים, ורק אחר-כך "ותגד לבני ישראל", הגברים. ובנדבת המשכן נאמר "ויבואו האנשים על הנשים", כפירוש הרמב"ן, שהנשים קדמו לגברים בהבאת נדבותיהן.

להמשך קריאה

טור לפרשת ויקהל : שבת שלום!

ב"ה טור לפרשת ויקהל כותרת: שבת שלום! יהודי שעסק בייצור נעליים, הגיע אל רבי שמואל מליובאוויטש (אדמו"ר מהר"ש), ודיבר שעה ארוכה על הקשיים שיש לו בעסק. ניכר היה כי האיש שקוע ראשו ורובו בענייני הנעליים. אמר רבי שמואל: רגליים בנעליים כבר ראיתי, אבל ראש בנעליים עדיין לא ראיתי... את המסר הזה, כיצד להתייחס לעבודה, אנו למדים מפרשת השבוע. בקשר לשמירת שבת, מזכירה התורה: "ששת ימים תֵּיעשה מלאכה, וביום השביעי יהיה לכם קודש". ראשית, אנו למדים מכאן כי אל לו לאדם לשבת בבית בחיבוק ידיים ולצפות שהפרנסה תבוא משמים, אלא עליו לצאת ולעבוד לפרנסתו. חז"ל אף אומרים כי כשם שה' ציוה על השביתה ביום השבת, כך ציוה על העבודה בימי החול. שנית, אנו למדים מהו האיזון בין העבודה לבין עבודת ה'. במקום לכתוב…

להמשך קריאה

טור לפרשת ויקהל-פקודי: גם מנהיג, גם שותף

ב"ה טור לפרשת ויקהל-פקודי כותרת: גם מנהיג, גם שותף מתי בפעם האחרונה ביקרתם בגן חיות? בפעם האחרונה שעשיתי זאת, צפיתי באריה, מלך החיות. לתומי חשבתי שאראה מולי בעל חיים דינאמי ופעיל, שזז במרץ ממקום למקום, כיאה למלך. מה רבה הייתה האכזבה כאשר לפניי נגלה אריה מנומנם וחסר פעילות. התברר, כי האריות סובלים מעצלות יתר ורוב שעות היממה הם פשוט ישנים. עצלנותו של האריה, יכולה להדביק כל אדם המוגדר מנהיג. למנהיגים עלולה להיות נטייה לומר לאחרים מה לעשות, ולהרשות לעצמם להתעצל וליהנות מפירות העשייה של פעילי השטח. תופעה מסוג זה מתוארת בפרשת השבוע (ויקהל). משה רבינו מוסר לעם את הוראת ה' לתת תרומות למשכן, וכולם אצים רצים להביא את נדבותיהם. ברשימת הנדבנים מופיעים אנשים ונשים, ורק לבסוף, אחרונים ברשימה, מוזכרים גם נשיאי השבטים.…

להמשך קריאה