דברי תורה קצרים לפרשת בהר בחוקותי + ודיאוים לאור החסידות

ממתק לשבת פרשת בהר בחוקותי תשע"ז בחור אחד נכנס פעם לחנות כובעים וראה כובע של לורד אנגלי, הכובע מצא חן בעיניו, כמו גם הרעיון, הוא החליט שהיום הוא לורד אנגלי, ורכש את הכובע, הוא יצא לרחוב ואחרי כמה דקות פוגש אותו חבר ואומר לו "אתה נראה היום ממש כמו לורד אנגלי" מחייך הבחור באושר ואומר לו "כן, זה בזכות הכובע שלי" והחבר מסתכל בתמיהה ושואל איזה כובע? הבחור ממשש את ראשו להוריד את הכובע ומגלה שהוא בכלל שכח את הכובע בחנות הכובעים... בפרשתנו פרשת "בהר" אנחנו קוראים על מצוות השמיטה "כי תבואו אל הארץ... ושבתה הארץ שבת להשם" ובהמשך מפרטת התורה את דיני המצווה "שש שנים תזרע שדך... ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ" אם נתבונן נראה שמשום מה התורה מתחילה לדבר…

להמשך קריאה

ערבים זה בזה – ברכה! | פרשת בחוקותי | פנינה יומית

בה"תוכחה" שבפרשתנו בחוקותי  נאמר "וכשלו איש באחיו" (כו, לז). ובגמרא (שבועות לט, סע"א) דרשו כתוב זה "איש בעון אחיו מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה". והנה, ידועים דברי כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בנוגע לה'תוכחה' ש"אף שלפי הנראה דברי התוכחות אלו הם קללות, אבל לפי האמת אינם רק ברכות" (לקוטי תורה פרשתנו מח, א). ועל דרך זה יש לפרש ענין זה, שזה ש"כל ישראל ערבים זה בזה" – ברכה היא, שכל אחד יכול לעזור ולהועיל לחבירו, ויש לו "ערבות" לחבירו. והטעם ל"ערבות" זו הוא מפני ש"כל ישראל ערבים זה בזה, כלומר "מעורבים" זה בזה . . [ו]כמו האדם שיש לו ראש ורגל והראש מקבל חיות גם מהרגל שצריך לו, כך כל ישראל ביחד הם נקראים "אדם" אחד - קומה אחת" (לשון אדמו"ר הזקן…

להמשך קריאה

פרשת בחוקותי פנינה יומית | עמל התורה – חוקים?

בתחילת פרשתנו בחוקותי נאמר "אם בחוקותי תלכו", ומפרש רש"י "שתהיו עמלים בתורה". והקשו המפרשים, הרי אם מדובר על לימוד התורה מדוע נקרא זה בכתוב בשם "חוקותי", הרי ה"חוקים" הם המצוות והגזירות שאין להם טעם בשכל האדם (ראה פרש"י אחרי יח, ד. ועוד), ולכאורה עיקר העמל בתורה הוא בנוגע לטעמי התורה, וזה שייך דוקא באותן מצוות שיש בהן טעם והבנה, ולא כל כך בנוגע ל"חוקים", שבהם אי אפשר להבינם כלל! ויובן זה בהקדים המבואר בספרים (ראה תניא שער היחוד והאמונה פ"ד. שם פ"ח. קונטרס אחרון סד"ה דוד זמירות, ובכ"מ) שבאמת גם אותם חלקים בתורה שמובנים הם בשכל, הנה בעומק ובפנימיות הרי הם למעלה מהשכל. שהרי מדובר בחכמתו של הקב"ה, וכשם שאי אפשר להשיג ו"לתפוס" באמת את הבורא שהוא אין-סוף – כך אי אפשר…

להמשך קריאה

פרשת בחוקותי פנינה יומית | להשבית את החיה רעה ואת החמץ

בפרשתנו בחוקותי  נאמר שלעתיד לבוא "והשבתי חיה רעה מן הארץ" (פרשתנו כו, א-ו). ובפירוש "השבתה" זו אמר רבי שמעון (בתורת כהנים) שהוא "משביתן שלא יזוקו" – שהמזיקים לא יעברו מן העולם, אלא ישתנה טבעם שלא יזיקו. ומוסיף, אשר השבתה "שלא יזיקו" גדולה היא מהשבתה לגמרי, שהרי "אימתי הוא שבחו של מקום" – כאשר "יש מזיקים ואין מזיקים" – שמציאותה של ה"חיה רעה" קיימת ומכל מקום אינה מזקת, שדבר זה הוא מופלא יותר ממצב שבו "אין מזיקים" כלל. ויש לבאר הקשר בין ענין זה לזמן שקוראים פרשה זו - במועד ספירת העומר, לקראת בוא חג מתן תורתנו: ובהקדים מה שמצינו שינוי גדול בין פסח לשבועות, שבחג הפסח חמץ אסור באכילה, ונצטווינו לבער  את החמץ, בל יראה ובל ימצא. ובחג השבועות, לא רק שהחמץ…

להמשך קריאה

ה"ממיר" – אינו מומר, אלא נשאר בקדושתו

בפרשתנו נאמר "ואם המר ימירנו והי׳ הוא ותמורתו יהי׳ קודש" (כז, לג). וכתוב בספרים (סי' האריז"ל כוונת ר"ח, משנת חסידים סוף מס' טבת. ועוד) ש"המר ימירנו והיה הוא" ר"ת של שם הוי"ה ב"ה. ויש לפרש התיבות "המר ימירנו והיה הוא" על דרך הרמז: כאשר יהודי משפיע על יהודי אחר הרחוק ח"ו מדרך התורה והמצווה ומקרבו להשי"ת הרי גם זה בשם "תמורה" יקרא, שהרי הוא ממיר את האדם מחול לקדושה. וזהו "המר ימירנו" שלפעמים התורה מצווה ליהודי להפסיק מלימודו בתורה ומעיסוקו בעבודת הקודש, ולחפש את אלו הרחוקים מדבר ה' ולקרבם לעבודתו יתברך. עלול האדם לחשוש, שהיציאה ממקום הקדושה תשפיע עליו לשלילה ח"ו, וירד מדרגתו ומצבו הרוחני. וזהו "המר ימירנו והיה הוא" שמבטיחה התורה שגם אחרי ה"המר ימירנו" יישאר בדרגתו הוא, "והיה הוא", וכלשון…

להמשך קריאה

כל המצוות – חוקים!

את הפסוק "אם בחוקותי תלכו" תרגם אונקלוס "אם בקיימי תהכון". והנה ידוע שבמצוות יש ג' סוגים, משפטים, עדות וחוקים. חוקים הם המצוות שהם גזירות מלך, ואין טעם שכלי לקיומם, ועשייתם היא רק מצד קבלת עול מלכות שמים. אך כאן רואים שנקראו כל המצוות בשם "חוקים" שהרי ב"קיימי" נכללים כל המצוות. ויש לבאר בדרך הרמז שבכך מלמדנו הכתוב, שגם המצוות שנקראו בשם "משפטים" ו"עדות" שהשכל מחייבן או מסכים לקיומם, וכמאמר רז"ל (עירובין ק, סע"ב) "אילמלא לא ניתנה תורה היינו למדין צניעות מחתול כו'", הנה גם מצוות אלו יש לקיימם מצד קבלת עול מלכות שמים, כמו חוקים, "חוקה חקקתי גזירה גזרתי" (במדבר רבה ר"פ חוקת). וכמאמר רז"ל הידוע "לא יאמר אדם אי אפשי כו' אלא אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי" (תורת כהנים…

להמשך קריאה

כיצד "לחקוק" את לב האבן?

על הפסוק "אם בחוקותי תלכו" מפרש רש"י "שתהיו עמלים בתורה". ויש לפרש זה על פי מה שמבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בלקוטי תורה (ריש פרשתנו) ש"חוקותי" הוא מלשון "חקיקה". ועל פי זה יש לבאר מה שנקרא העמל בתורה בשם "חוקותי", כי כמו שלחקיקה דרוש הרבה יותר כח ועמל מאשר לכתיבה רגילה, כן הוא גם בנוגע לתורה שלימודה באופן של עמל ויגיעה נקראת בשם "חקיקה". וממוצא דבר אתה למד, שכמו שבחקיקה כפשוטה, דווקא על ידי "עמל" ויגיעה אפשר לפעול את החקיקה, ואזי אפשר לשחוק ולחקוק גם באבן, כן הוא גם בלימוד התורה שדווקא כאשר לימוד התורה הוא מתוך עמל ויגיעה, הרי זה פועל "חקיקה" בלבו של האדם, ואפילו אם לבו כלב האבן ‑ תפעל בו התורה חקיקה ו"שחיקה". וכסיפור חז"ל בנוגע לרבי עקיבא…

להמשך קריאה
למה נקראת התורה בשם "חוקותי"?
העיקר בזמן הזה בעקבות המשיח, שלא לילך אחר השכל וטעם ודעת, כי אם לקיים התורה והמצוות בתמימות ואמונה פשוטה באלקי ישראל.

למה נקראת התורה בשם "חוקותי"?

על הפסוק "אם בחוקותי תלכו", מפרש רש"י "יכול זה קיום המצוות, כשהוא אומר ואת מצוותי תשמרו הרי קיום המצוות אמור, הא מה אני מקיים אם בחוקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה". ולכאורה תמוה: מניין לו שהכוונה בזה לעמל בתורה ‑ הרי הראיה מזה ש"קיום המצוות אמור" היא רק ש"בחוקותי תלכו" לא נסוב על קיום המצוות אלא על לימוד התורה, אבל מניין לו שהפירוש הוא "שתהיו עמלים בתורה"? ויש לומר הביאור בזה, שלמד כן ממה שנאמר "בחוקותי", לשון חוקה, ולא כלשון הרגיל "בתורתי" וכיו"ב, שמזה מוכח שהכוונה היא לענין העמל. שהרי "חוקה" ‑ הוא ענין שאין לו מקום בשכל, והיינו, שלא זו בלבד שמצד השכל אין טעם לדבר, אלא יתירה מזו, שמצד השכל יש קושיא על הדבר, כלשון שנאמר על המצוות שנקראו בשם "חוקים"…

להמשך קריאה

הברכות שב"קללות"

הברכות שב"קללות" בפרשתנו "בחוקותיי" (אותה קראנו בשבת) מצויה פרשת התוכחה, שבה מזהיר הקב"ה את עם ישראל לבל יסור מדרך התורה', ומודיע על המכות הנוראות שיינתכו עליו אם לא ישמע בקול ה'. כשאנו קוראים את הקללות המזעזעות האלו, סומרות שערות ראשנו... אולם פנימיות התורה מסבירה, כי לאמתו של דבר, הקללות אינן אלא ברכות, ואפילו ברכות נפלאות ביותר: אלא שדווקא בגלל היותן גבוהות כל כך, הן אינן יכולות "להתלבש" תמיד בצורה של ברכה גלויה, ואז הן חייבות לבוא לידי גילוי בצורתן ההפוכה- כקללות. בספר התניא מוסבר, כי הייסורים והסבל בעולם הם לאמתו של דבר טוב נאצל ביותר, אלא שאין בכוחנו לקבלו כמות שהוא, ולכן הוא מתגלה אלינו בצורת סבל (כשם שאור גדול מדי גורם סנוור וחוסר אפשרות לראות). לעתיד לבוא יתגלה הטוב הנפלא שהיה…

להמשך קריאה

פרצופים שונים, דעות שונות

פרשת בחוקותי פרצופים שונים, דעות שונות בדרך כלל, כשאני אומרת משהו, בעלי מביע בדיוק את העמדה ההפוכה. בתור אשה, אני מצפה ממנו לגלות נאמנות ולהסכים עם מה שאני חושבת. אימרו לי אתם, אני לא צודקת"? השאלה הזו מלווה רבים מאתנו, ולעיתים אנו תוהים: האם לאהוב פירושו להסכים לכל דבר ולחשוב אותו הדבר? את התשובה ניתן למצוא באקטואליה של ימים אלו. בימי ספירת העומר אנו נוהגים מנהגי אבלות חלקיים, כמו איסור תספורת ועוד. בכך מציינים אבלות על 24,000 תלמידי רבי עקיבא, שכולם – פרט לחמישה – מתו בתוך ימי הספירה. הסיבה לפטירתם ידועה ומפורסמת – "לא נהגו כבוד זה בזה". יש לזכור שמדובר באנשים צדיקים ותלמידי חכמים. יותר מכך, הם היו תלמידי רבי עקיבא, שהמוטו שלו היה "ואהבת לרעך כמוך – זהו כלל גדול…

להמשך קריאה