פרשות בהר-בחוקותי מחוברות, אנחנו חיברנו וליקטנו לכם עמוד עם הרבה דברי תורה קצרים לפרשיות השבוע לאור החסידות ובכלל העם הכי אחי “בשנתיים האחרונות זכינו לעלות לארץ מונצואלה. שם, הייתה חזקה האחדות בין היהודים. כשהגענו לפה זו
בה"תוכחה" שבפרשתנו בחוקותי נאמר "וכשלו איש באחיו" (כו, לז). ובגמרא (שבועות לט, סע"א) דרשו כתוב זה "איש בעון אחיו מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה". והנה, ידועים דברי כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בנוגע לה'תוכחה' ש"אף שלפי
בתחילת פרשתנו בחוקותי נאמר "אם בחוקותי תלכו", ומפרש רש"י "שתהיו עמלים בתורה". והקשו המפרשים, הרי אם מדובר על לימוד התורה מדוע נקרא זה בכתוב בשם "חוקותי", הרי ה"חוקים" הם המצוות והגזירות שאין להם טעם בשכל האדם
בפרשתנו בחוקותי נאמר שלעתיד לבוא "והשבתי חיה רעה מן הארץ" (פרשתנו כו, א-ו). ובפירוש "השבתה" זו אמר רבי שמעון (בתורת כהנים) שהוא "משביתן שלא יזוקו" – שהמזיקים לא יעברו מן העולם, אלא ישתנה טבעם שלא יזיקו.
בפרשתנו נאמר "ואם המר ימירנו והי׳ הוא ותמורתו יהי׳ קודש" (כז, לג). וכתוב בספרים (סי' האריז"ל כוונת ר"ח, משנת חסידים סוף מס' טבת. ועוד) ש"המר ימירנו והיה הוא" ר"ת של שם הוי"ה ב"ה. ויש לפרש התיבות
את הפסוק "אם בחוקותי תלכו" תרגם אונקלוס "אם בקיימי תהכון". והנה ידוע שבמצוות יש ג' סוגים, משפטים, עדות וחוקים. חוקים הם המצוות שהם גזירות מלך, ואין טעם שכלי לקיומם, ועשייתם היא רק מצד קבלת עול מלכות
על הפסוק "אם בחוקותי תלכו" מפרש רש"י "שתהיו עמלים בתורה". ויש לפרש זה על פי מה שמבאר כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בלקוטי תורה (ריש פרשתנו) ש"חוקותי" הוא מלשון "חקיקה". ועל פי זה יש לבאר מה שנקרא
על הפסוק "אם בחוקותי תלכו", מפרש רש"י "יכול זה קיום המצוות, כשהוא אומר ואת מצוותי תשמרו הרי קיום המצוות אמור, הא מה אני מקיים אם בחוקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה". ולכאורה תמוה: מניין לו שהכוונה בזה
הברכות שב"קללות" בפרשתנו "בחוקותיי" (אותה קראנו בשבת) מצויה פרשת התוכחה, שבה מזהיר הקב"ה את עם ישראל לבל יסור מדרך התורה', ומודיע על המכות הנוראות שיינתכו עליו אם לא ישמע בקול ה'. כשאנו קוראים את הקללות המזעזעות
פרשת בחוקותי פרצופים שונים, דעות שונות בדרך כלל, כשאני אומרת משהו, בעלי מביע בדיוק את העמדה ההפוכה. בתור אשה, אני מצפה ממנו לגלות נאמנות ולהסכים עם מה שאני חושבת. אימרו לי אתם, אני לא צודקת"? השאלה הזו