ניו יורק הפחות מוכרת: פינות מיוחדות, כניסות מותרות ומסלול בלי מיתוסים

צבי צידון · תושב ניו יורק מאז 20024 דקות קריאה
בית הרפואה באי רווזוולט

Read this guide in English · המדריך באנגלית

קשת שמעבירה לחישה, מועדון אמנים בן יותר ממאה שנה ופיסת אירלנד בין המגדלים: כמה עצירות שמגלות עיר אחרת בתוך המסלול המוכר.

עריכה ובדיקת מקורות: 2.10.2026 · מרכז ניו יורק · צבי וילור צידון, תושב ניו יורק מאז 2002.

התקרה באולם הראשי של גרנד סנטרל
גרנד סנטרל, יולי 2024. צילום Kidfly182; הוקטנה ל־1280 פיקסלים. מקור התמונה · רישיון

לא כל פינה מעניינת דורשת יום שלם. אפשר להיכנס לתערוכה בווילג׳, לעצור באולם של גרנד סנטרל או להקדיש חצי שעה לאנדרטה ליד ההדסון. בחרו אזור אחד, והשאירו זמן גם לרחוב שבין העצירות.

מה מתאים לאיזה יום?

אזוראפשרותאופי הביקור
מידטאון מזרחגרנד סנטרלעצירה קצרה באולם ציבורי
גריניץ׳ וילג׳Salmagundi Clubתערוכה לפי לוח המקום
באטרי פארק סיטיIrish Hunger Memorialאנדרטה בחוץ, לפי גישה פתוחה
רוזוולט איילנדשרידי בית החוליםצפייה מבחוץ בלבד, לא כניסה למבנה
צ׳לסיLittle Island ו־Pier 57פארק וגג ציבורי
City Hallהתחנה הישנהסיור רשמי בהזמנה ובתנאים מיוחדים

גרנד סנטרל: להסתכל מעבר ללוח הרכבות

באולם הראשי התקרה מושכת את המבט למעלה, אבל בגלריית הלחישות כדאי דווקא לפנות אל הפינות. קשתות המחופות באריחי Guastavino יוצרות תופעה אקוסטית: שני אנשים העומדים בפינות מנוגדות יכולים לשמוע זה את זה גם בתוך רעש התחנה. זו עצירה קטנה שמזכירה שתחנת רכבת יכולה להיות גם משחק באדריכלות. השאירו 20–40 דקות לאולם ולגלריה, בלי לחסום את תנועת הנוסעים. הפרטים המיוחדים של התחנה באתר הרשמי.

אמנות בווילג׳

Salmagundi Club נוסד ב־1871 בידי אמנים ותומכי אמנות, וממשיך להציג תערוכות ב־47 Fifth Avenue ליד רחוב 12. ההצצה לכאן מחליפה לרגע את חלונות הראווה של הווילג׳ ביצירה של קהילת אמנים. הכניסה לתערוכות פתוחה לציבור ללא תשלום לפי לוח המקום; בחרו תערוכה שמעניינת אתכם והוסיפו שיטוט ברחובות הסמוכים.

אנדרטת הרעב האירי: לא בבאטרי פארק

Irish Hunger Memorial בבאטרי פארק סיטי מחברת את קו הרקיע של מנהטן לזיכרון הרעב האירי. במרכז עבודתו של האמן בריאן טול ניצב בית כפרי אמיתי מתקופת הרעב, שהועבר ממחוז מאיו באירלנד. המפגש בין הבית הצנוע למגדלים סביבו מעניק למקום כוח גם בלי אנדרטה עצומה. זו עצירה של כ־20–30 דקות שאפשר לשלב ביום של World Trade Center והטיילת; בדקו גישה לפני היציאה. סיפור האנדרטה באתר רשות באטרי פארק סיטי.

רוזוולט איילנד: גותיקה בלי להיכנס להריסות

שרידי בית החולים לאבעבועות שחורות הם חלק מההיסטוריה של האי. הגוף העוסק בשימור המבנה מתאר עבודה לייצובו ולהנגשתו; זה אינו אישור להיכנס פנימה. נשארים בשטח המותר ומצלמים מבחוץ. הביקור באי מתאים למקטע נפרד, לא לעוד עצירה קטנה אחרי הווילג׳.

תחנת City Hall הישנה: רק בדרך הרשמית

סיורי מוזיאון התחבורה מיועדים לחברים, בהזמנה, לגיל 10 ומעלה ובכפוף לתנאי זיהוי ובדיקה. בעת הבדיקה מחיר הסיור 50 דולר לאדם, נוסף על תנאי החברות, ומשך הפעילות כ־90 דקות. יש מדרגות ועמידה.

שתי נקודות מבט על ההדסון

Little Island ו־גג Pier 57 הם מקומות ציבוריים באזור צ׳לסי. הם כבר לא סוד, אבל נותנים נוף אמיתי בלי להסתמך על שמועה על גג פרטי. בוחרים שעה וחצי–שעתיים לשניהם ביום נעים, עם זמן ישיבה.

שומרים על הגישה פתוחה לכולם

העצירות במדריך שונות זו מזו: תערוכה, מרחב ציבורי וסיור בהזמנה. לפני שנכנסים בודקים את תנאי המקום, ובצילום משאירים מעבר חופשי למי שעובדים וגרים כאן.

צילום ואופי היום

באולם גרנד סנטרל מצלמים את הקשתות מהצד. באנדרטה מכניסים למסגרת את הצמחייה והעיר בלי להפוך אתר זיכרון לסט. בגג Pier 57 הנוף משתנה לפי האור והראות. לזוג מתאים קצב שיטוט, למשפחה בוחרים שתיים מהעצירות, וליום גשום מעדיפים מקום מקורה שפתיחתו אושרה.

שאלות נפוצות

אפשר לעשות הכול ביום?

לא כדאי. הרשימה מפוזרת; בוחרים אזור אחד או שניים סמוכים ומשאירים את האי ליום נפרד.

כל המקומות בחינם?

לא. גישה ציבורית, תערוכה וסיור מודרך הם דברים שונים. תנאי הסיור ב־City Hall מפורטים בנפרד.

לפני שמשבצים ביומן

המסלולים מיועדים לימי חול. לא מתכננים כאן טיול בשבת או בשישי אחר הצהריים; בשישי בבוקר בוחרים מקום קרוב ללינה וחוזרים עם מרווח להתארגנות. חג דורש בדיקה נפרדת. זמני הביקור הם המלצת מערכת, ללא הנסיעה מהמלון. שעות, זמינות ומחירים סופיים בודקים אצל המפעיל לתאריך שלכם.

לארוחה בוחרים מקום עם תעודת כשרות תקפה של OU, OK, VHQ, KOF-K, National Kosher, Mehadrin Kashrus או JSOR. אזכור שוק, חנות או שכונה אינו אישור כשרות למזון שנמכר בהם.

בוחרים מקומות, ואז בונים יום

פתחו את מתכנן הטיולים ובחרו אזור, הרכב ותחומי עניין. בדקו את שעות הפעילות, ההזמנות והמעברים לפני היציאה.

מכירים את העיר לפני שמגיעים

סרטון Expedia משנת 2025, באנגלית, להתרשמות מהשכונות והנופים. למידע שימושי מסתמכים על הקישורים העדכניים במדריך.

לסרטון המקורי · מצאתם מידע שהתיישן? ספרו לנו

צבי צידון
על הכותבצבי צידון
  • תושב ניו יורק מאז 2002
  • בעל חברת פרסום דיגיטלי
  • מתמחה בקידום עסקים קטנים

צבי צידון חי בניו יורק מאז 2002 ומשתף כאן היכרות מקומית עם העיר, מקומות שהוא אוהב וטיפים לתכנון הביקור. לצד הכתיבה הוא בעל חברת פרסום דיגיטלי, המתמחה בעזרה לעסקים קטנים לצמוח בגוגל וברשתות החברתיות. העבודה משלבת בניית אתרים, תכנות, עיצוב, וידאו ופודקאסטים, בהתאמה לכל עסק, לצרכים שלו ולקהל שאליו הוא פונה. חברת TI WEBMASTER, שהייתה בבעלותו עם שותף, זכתה בתחרויות פרסום של Google בשנים 2012 ו־2013. לצד העשייה העסקית, צבי ומיטל מנהלים פעילות קהילתית ורוחנית לישראלים בניו יורק: קהילת פרלמנט הגברים של ניו יורק, שנפגשת בכל יום רביעי בשעה 21:00, וסעודות שישי, שבת וחגים במסגרת ״שישי אצל צבי ומיטל״.

3 תגובות

  1. אז אחרי ביקור נוסף בעיר המדהימה הזו (הפעם עם בת דודה שלי Orit Aminov) אדגיש מספר דברים שלדעתי חשובים ואף משדרגים את הטיול!

    סים כארד- אז כמו רבים פה פניתי לאלי מאריאלי מובייל (Eli Harati) שדאג לכל אחת מאיתנו לכרטיס סים שכלל גלישה חופשית באינטרנט ומבחינת שיחות עם הארץ הוא נתן לנו מספר ישראלי של טלפון נייח כביכול (03-99…) שאם המשפחה שלי מצלצלת אליו היא בעצם מצלצלת אליי לנייד ואפשר לדבר חופשי! בנינו תקשרנו דרך המספר האמריקאי ולא היו בעיות.
    הכרטיס עבד מרגע הנחיתה ועד שעזבנו את ארה"ב.
    אלי היה נחמד וענה לכל שאלה שלנו בנימוס וסבלנות.
    לגמרי ממליצות?

    טיולים חוץ עירוניים- לקחנו שני טיולים עם מלי הלפרין המדהימה! Mollie Halperin
    אחד שהוא טיול יומי הכולל מסלולים והיא ברוב טובה התאימה לרצוננו מסלול שלא נהגה לעשותו והתוצאה הייתה מדהימה! היינו ב bear mountain והמשכנו משם ל minnewaska state park.
    הטיול השני הוא למפלי הניאגרה, בהתחלה לא הייתי ממש בעד מחשש לנסיעה הארוכה וכל זה ללילה אחד, אבל בדרך ישנן עצירות רבות עם נופים יפייפיים הכוללים מפלים ואף הליכות קלות כגון ווטקינס גלן, כך שהדרך לא הורגשה כלל ועברה בכיף.
    למלי רכב הכולל 7 נוסעים (מלבדה) היא דואגת שלכל מטייל אצלה תהיה שתיה וכמובן גם חטיף נלווה?
    מלי עצמה בעלת ידע וניסיון רב, אם זה בדרכים או בידע על מקומות ואפילו באינטראקציה עם המקומיים(למשל בית חב"ד במפלים) היא אדם נעים וטוב ואני שמחה שיצא לנו ללכת איתה.

    דברים מגניבים שיצא לנו לעשות ולא חושבת שמצויינים פה:

    * אז הדבר שהכי בלט לי בייחודו הוא פארק החבלים בברונקס- ממש ליד גן החיות נמצא פארק החבלים בו ניתן גם לטפס בין המסלולים הרבים (מרגיש ממש כמו המשימות בהישרדות!) וגם לבצע אומגות. קנינו כרטיס משולב ובילינו שם כמעט 3 שעות!

    * נגינה על פסנתר הרצפה הגדול בחנות הצעצועים FAO Schwartz- חמוד וכיפי!

    * סדנת גרפיטי בברוקלין- חברה שגם תיירה בעיר במקרה סיפרה לי על סדנה שדרך המלון סגרו להם. מדובר בשעתיים של יצירתיות מופגנת על קנבס עם ספריי בשלל צבעים. יש מדריך שמסביר לכם כל שלב ומשמש גם לעזר כמובן. שם מוזיקה ברקע והביא לנו משקאות אנרגיה אורגניות, הייתה אחלה אוירה ולגמרי כיף.

    לגבי אוכל הייתי רוצה להמליץ באמת על מקום צנוע בקווינס בשם קפה מוסקט (כשר). ממה שיצא לי לחוות בטיוליי בחו"ל מסעדות חלביות לצערי לא מצליחות להשתוות לחוויית הטעמים בארץ, פה זה בהחלט קרה!
    אכלנו שם פעמיים והיה מדהים, המנות גדולות ומשביעות, יש מבחר רחב והשירות טוב, רוב המלצרים מדברים עברית. לצערי אין אני יודעת להעיד על המחיר כי היינו עם המשפחה ושילמו עלינו אבל אם אתם באזור מאמינה שלא תתחרטו אם תלכו ?

  2. אהלן, שוב תומר פה והפעם, על תחנת הרכבת התחתית שאיש לא עובר בה יותר….

    אני אתחיל דווקא בסוף.
    חוקיות הביקור כמו שאני מסביר פה קצת מוטלת בספק.
    אף אחד אמנם לא יעצור אתכם אם יתפסו אתכם, אבל יותר סביר שהכרטיסן ברכבת התחתית יבקש מכם בנימוס לרדת.. אבל אם הצלחתם לחמוק מעיניו.. זכיתם לראות את אחד הפנינות הממש מיוחדות של ניו יורק!!

    אז על מה מדובר?
    ב- 1904, נפתח תחנת המטרו הראשונה של ניו יורק, ואיך לא סימלית, דווקא זו שנמצאת מתחת לבניין העירייה. התחנה פעלה במשך 41 שנים, ונסגרה ב- 1945, מאז נותרה כשהיתה אז..על העיצוב המרשים והמדהים שלה, שאין תחנה דומה לה..
    אין שום קו שעוצר שם יותר, ומן הסתם, אין יותר גישה , אלא אם אתם נמנים על אגודת חובבי ה- MTA (כך נקראת רשות התחבורה בעיר), ואז הם מארגנים ביקורים מספר פעמים בשנה. היתרון של הביקורים האלו, שאז הם גם מאירים אותה, וניתן להתרשם מיופיה של התחנה..

    אבל זה לא אומר שלא ניתן להגיע אליה…?
    אז תנצלו את היותכם תיירים, מקסימום תעשו פרצוף של אהבל שלא הבין שהייתם אמורים לרדת מהרכבת… אבל הנה ההסבר איך להגיע לתחנה…

    אבל קודם כל… מתי להגיע??
    בצהריי היום, שהשמש למעלה, ביום בהיר.. זה הזמן. למה?
    כי התחנה לא מוארת בחשמל, אלא רק באור יום שנכנס מבעד לחלונות, אכן חשוב להגיע שהשמש מפנקת בצהריי היום כלומר 12-15 בערך..
    עכשיו.. בתאריך ה- 17 לדצמבר , כלומר ממש אוטוטו, בצהריים, רשות ה MTA ידליקו את האורות בצהריים בין 2-4 (בשל ביקור מסודר של חובבי רשות התחבורה), ואז זו הזדמנות גם לתפוס את המקום במלוא תפארתו.

    ועכשיו לאיך..
    עלו על קו 6 ברכבת התחתית דרומה. יש לכם תחנה בעוצרת בגרנד סנטרל (מקום יפה כשלעצמו) או ב- Union Square (מסומן במפה שהעלתי במספר 1). ותפסו לכם מקום בחלקו האחורי של כל קרון, אחרי הדלת, בצד שבו נפתחת הדלת.
    למה? כי זה מקום ישיבה שיש סיכוי שהכרטיסן לא יראה שאתם שם… איפה לאורך הרכבת? אין תשובה לזה.. אני ניסיתי כמה פעמים, בכמה מקומות ברכבת.. אין תשובה מדעית לאיפה.

    וסעו עם הרכבת. כאשר הרכבת תגיע לתחנה האחרונה שלה, תחנת ה- City hall החדשה (מספר 2 במפה בפוסט) , הכרוז יודע כי זו התחנה האחרונה וכל הנוסעים מתבקשים לרדת. פה תפעילו את מיטב כישוריכם להראות כמו כיסא, שקופים למראה, בשביל שלא ישימו לב שלא ירדתם (זוכרים.. אם בא כרטיסן.. נו אנגלית, אונלי היברו..).
    אם ממש הצליח לכם, ונסגרו הדלתות.. אתה בדרך לראות חלום!
    הרכבת הזו צריכה להסתובב ובשביל זה, היא נוסעת דרך התחנה הישנה המדהימה.
    שבו ברכבת, ודקה אחרי זה.. תתגלה לפניכם התחנה האבודה דרך חלונות הרכבת..
    יש לי חברים שסיפרו שהם גם ביקשו מהכרטיסן ממש יפה , ועם חיוך ענק, ולא רק שהוא הסכים שישארו על הרכבת, הוא אפילו פתח בשבילם את הדלתות לכמה שניות ארוכות לטובת הצילומים.. חוויה שמעטים יכולים לספר אחרי שחזרו מניו יורק.

    אז שוב.. טכנית וחוקית, אסור להישאר ברכבת אחרי שמודיעים על בקשה לרדת, אבל לא באמת אוכפים את זה, ואם הצלחתם ל"העלם" לכרטיסן מהעיניים… בחיי שזה אחד הדברים היותר מרשימים שיש בעיר הזו.

    (אגב, יש שמועות שיש תכנון מתישהו לפתוח את התחנה כמוזיאון מסודר, אבל זה עוד רחוק….)

    הייתם, הצלחתם להגיע, תעלו כאן תמונות.
    (ואם תפסו אתכם, אל תספרו מאיפה קיבלתם את המידע.. סתם.. יש מלא אתרים שמספרים את סיפור התחנה)

  3. אכן ניו יורק למתקדמים 🙂
    תודה רבה על השיתוף ועל המידע המעניין, יישר כח!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *