ב"ה טור לפרשת חיי שרה 3
כותרת: שיחה מקומית
הבדיחה מספרת על נשיא ארה"ב שהגיע לביקור ממלכתי בלשכתו של הרב הראשי בירושלים. תוך כדי שיחה, הציג הרב הראשי טלפון שמחובר לבורא העולם. הנשיא סיפר בגאווה כי גם במשרדו יש טלפון כזה, אך הוא ממעט להשתמש בו כיון שכל דקת שיחה כרוכה בתשלום גבוה במיוחד. "מכאן תוכל להתקשר בחינם", הציע הרב הראשי באדיבות. "איך יתכן?", שאל הנשיא בפליאה, "מדוע אצלי התעריף גבוה כל כך?". "אה, אצלנו זאת שיחה מקומית", הפטיר הרב…
כשם שיש מקומות קרובים ורחוקים, כך יש אנשים קרובים ורחוקים. פרשת השבוע מספרת על אנשים שהיו כל כך קרובים לה', עד שתפילתם נענתה מיד.
אליעזר, עבד אברהם, נשלח לחפש אשה ליצחק. כאשר הגיע לחרן נשא תפילה שיצליח במשימה שהוטלה עליו. עוד לפני שהספיק לסיים את בקשתו, יצאה רבקה – הכלה המיועדת – אל הבאר.
אליעזר אינו היחיד. בהיסטוריה היהודית ישנן תפילות נוספות שנענו מיד. במחלוקת קורח, משה ביקש ומיד בלעה האדמה את קורח וכל עדתו; כאשר שלמה נשא תפילה בחנוכת בית המקדש, התקבלה בקשתו מיד ואש ירדה מן השמים. גם חוני המעגל לא זז מהמעגל עד שהחלו לרדת גשמי ברכה, עליהם התפלל כל כך.
מה הסוד של תפילה מוצלחת? איך גורמים לכך שהתפילה תיענה מיד?
ההסבר לכך, שזמן הוא תוצאה של מרחק. ככל שמקום מסוים רחוק יותר, כך הדרך אליו תיקח זמן רב יותר. לעומת זאת, כאשר שני המקומות קרובים, זמן ההגעה מנקודה לנקודה יהיה קצר ומיידי.
מה המרחק בינך לבין הקב"ה?
זה תלוי בך.
במקורות מוסבר, כי הקב"ה נוהג עם האדם מידה כנגד מידה. כאשר אדם קרוב אל ה' והולך בדרכיו, גם ה' מגלה אליו קירבה. במקרה כזה, התפילה נענית במהירות, ובקשתו תתמלא מיד. אולם, אדם שמציב את עצמו במרחק רוחני מה', מטבע הדברים יקח זמן עד שתפילתו תיענה.
אז בפעם הבאה שאתם מתפללים – זכרו לא רק לבקש, אלא גם להתקרב. לקבל החלטות טובות שיעשו אותך קרוב יותר אל ה'.
שיחה מקומית, כבר אמרנו?!
תגובה אחת
משל קצר לחיים
יום אחד נקלע לצרה אחד מאנשיה העשירים והמכובדים של מדינה אחת.
הוא מצא את עצמו תקוע על גג של בניין בן 100 קומות, בלי שום יכולת לרדת ממנו.
ניסה האיש לזעוק ולזעוק לעוברים והשבים ברחוב שלמטה, אך ללא הועיל.
אף לא אחד יכול היה לשמוע אותו ממרחק כל כך גדול.
למזלו, נזכר האיש כי ברשותו מזוודה מלאה בדולרים. חשב לעצמו: "אולי אם אזרוק כסף מהשמים, יעצרו העוברים והשבים לאסוף את השטרות, ויסתכלו למעלה, לבדוק מי זורק להם את הדולרים, וכך יוכלו לעזור לי".
כך עשה. בתחילה זרק לכל עבר שטרות רבים של 1$. הביט מלמעלה באנשים, וגילה לתדהמתו, כי כל מי שנתקל בשטר, התכופף להרימו והמשיך הלאה. ניסה את אותה הפעולה עם שטרות גדולים יותר של 5$. ובדיוק אותו הדבר קרה. "הפעם", אמר לעצמו, "אזרוק שטרות של 100 $". וכך עשה. ובדיוק אותו הדבר קרה שוב. האנשים נתקלו בשטרות, התכופפו להרימן והמשיכו בדרכם.
האיש התרגז עד מאוד, פניו האדימו, גופו התקשח, התהלך כמו אריה בתוך כלוב הנה והנה, ומרוב כעס הרים כמה אבנים שמצא על ריצפת גג הבניין, והשליך אותן למטה לעבר העוברים והשבים.
ופתאום, ראו זה פלא, התקהלות רבה של אנשים התגודדה באזור הבניין, כולם נשאו את עיניהם למעלה כדי לבדוק מיהו האיש האיום שמשליך אבנים על העוברים והשבים מגג הבניין. הביטו על האיש וצעקו אליו שיפסיק, ובמקביל, הזמינו לו ניידת משטרה. שאל אותו השוטר למה זרקת אבנים?
אמר האיש: לא הייתה לי כל ברירה. רציתי שיתייחסו אלי שיראו אותי. כאשר השלכתי דברים טובים, אספו אותם כולם ולא הביטו מי זורק להם. כאילו הכול מובן מאליו. אך רק כשהשלכתי אבנים הסתכלו כולם אלי למעלה לראות מה קרה."
הנמשל ברור, לפעמים הקב"ה נותן לך דברים טובים כמו כסף, חיים, בריאות, בית, אוכל, אישה, ילדים, אהבה, אבל אנחנו לא מרימים את הראש לראות מי שלח לנו את זה, אנחנו אפילו לא אומרים 'תודה', אלא חיים את החיים שלנו כברורים מאליהם ונהנים.
אבל רק כשמגיעה אלינו צרה כלשהי, פתאום אנו נזכרים שיש בורא לעולם ומרימים את הראש למעלה..
יהי רצון שנזכה לנהוג בחוכמה ולהסתכל למעלה ולהגיד תודה לאל על כל הטוב שהוא נותן לנו ביומיום כדי שלא חלילה נתעורר רק אחרי שיזרקו עלינו..
מתוך הדף @הקב"ה אנחנו אוהבים אותך